גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבחירות צפויות להיות תענוג יקר, אז למה במשרד האוצר לא מוטרדים?

מכה כלכלית למשק? נשלם את המחיר במסים? בדיקת "גלובס" מציגה את העלויות של יום הבחירות והמשמעויות הכלכליות של יום השבתון ● באוצר מתכוונים לסגור חלק מהעלויות עם מאות מיליוני השקלים שהוקצו להסכמים הקואליציוניים וטרם חולקו ● ועדיין, כל אלו לא ימנעו הפסדים למעסיקים שייאלצו לממן לעובדים יום שבתון מכיסם ● מצביעים. לא מבזבזים עוד יום עבודה. פרויקט מיוחד

העלות האמיתית של מערכת הבחירות / צילומים: שלומי יוסף, shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
העלות האמיתית של מערכת הבחירות / צילומים: שלומי יוסף, shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

אז כמה זה עולה לנו, הבחירות לכנסת שמתקיימות בפעם השנייה בתוך חצי שנה? באופן מפתיע למדי ביחס לנושא שהעיסוק הציבורי בו אינטנסיבי, כמעט אובססיבי אפשר לומר, אין כיום בישראל מחקר מקיף, מבוסס ועדכני שיכול לספק תשובה פשוטה לשאלה הזאת. משום כך, הרשות נתונה לכל אזרח, גוף ציבורי או כלי תקשורת לנסות ולגלות בעצמו כמה זה צפוי לעלות לנו. התשובה שמצאנו, נגלה כבר עכשיו, היא רק הערכה או טווח. אבל בדרך למדנו כמה דברים על בחירות וכסף, הכסף שלנו.

עלות עריכתן של בחירות נוספות שיתקיימו ב-17 בספטמבר באה לידי ביטוי במספר מישורים: הממשלתי, המשקי והעסקי. נתחיל בפשוט יותר - הממשלתי, ונעבור ממנו למורכבים ולערטילאיים יותר, המשקי והעסקי.

כתבות נוספות בפרויקט:

צריך לגלות אחריות: יום שבתון בבחירות הוא לא גזירת גורל

שלושת המיליארד שמפרידים בין גנץ ללפיד. למה אף פולטיקאי לא יודע כמה עולות בחירות

בעולם מוכיחים שאפשר גם בלי ימי שבתון בבחירות

הנפגעים העיקריים מיום הבחירות הם העסקים הקטנים והבינוניים

הגירעון התקציבי בסכנה?

600 מיליון שקל - זאת התשובה שתקבלו מדוברי האוצר, גם אם תעירו אותם באמצע הלילה. את העלות של מערכת בחירות לקופת המדינה קל יחסית לחשב: הסכום מורכב מתקציב בסך 195 מיליון שקל למימון מפלגות, שכולל בתוכו 25 מיליון השתתפות המדינה בעריכת פריימריז (ללא קשר למספר המפלגות שיחליטו לערוך בחירות מוקדמות); מתקציב של 255 מיליון שקל שעומד לרשות ועדת הבחירות המרכזית; ועוד הוצאות מסוגים שונים שמסתכמות בסך הכול ב-150 מיליון שקל.

כיצד תשפיע ההוצאה הזו על הגירעון התקציבי, שכפי שבאוצר שבים ומזהירים חורג כבר היום בצורה ניכרת מהיעד שנקבע? ובכן, דווקא בעניין הזה באוצר לא נשמעים מודאגים במיוחד. על פניו זה מוזר, כי הבחירות הן עוד מעמסה לא צפויה על הקופה. אז למה בכל זאת באוצר רגועים יחסית?

ראשית, 600 מיליון שקל הוא לא סכום של מה בכך במונחי תוצר (שבהם נמדד הגירעון). מדובר על חמש מאיות האחוז, כלומר, הוצאה שעשויה להגדיל את הגירעון נניח מ-3% ל-3.05%. וגם זה לא יקרה. למה? כי באוצר לא מתכוונים להגדיל את ההוצאה הממשלתית עבור הבחירות.

באוצר מוכנים היום לגלות לנו, כי נותרו בקופת המדינה כמה מאות מיליוני שקלים חופשיים שהובטחו למפלגות במסגרת הסכמים קואליציוניים שנחתמו בעבר - סכומים שטרם חולקו. מה מתבקש יותר, מה צודק יותר מלהשתמש בכספים האלה לכיסוי הגחמה התורנית של הפוליטיקאים. מעבר לכך, הקדמת הבחירות היא בשורה טובה מאוד לחסידי האיזון התקציבי, משום שבתקופת ממשלת מעבר עוברת זכות המילה האחרונה מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג המשפטי המקצועי. כל החלטה על הוצאה תקציבית נבחנת בשבע עיניים, שמא יש חשש לשוחד בחירות. בסיטואציה כזו באוצר משוכנעים שניתן יהיה לממן את הקדמת הבחירות בלי להגדיל את הגירעון.

ירידה בתוצר הלאומי ובהכנסות ממסים? 

אבל ההוצאה היא רק צד אחד במשוואה שממנה מורכב הגירעון התקציבי. הצד השני הוא צד ההכנסות ממסים, ואירוע של בחירות חוזרות הוא אירוע מקרו כלכלי. העלות המשקית של יום בחירות - וכאן אנחנו מגיעים ללב העניין - נובעת כמעט כולה מהעובדה שמדובר ביום שבתון במשק. יום שבו כמעט ארבעה מיליון שכירים במשק שובתים מעבודה ולא מייצרים סחורות או שירותים. בכמה יורד התוצר של המשק כתוצאה מיום השבתה כזה? קשה לדעת, אבל האומדן הרשמי הכמעט יחיד שנעשה, של המועצה הלאומית לכלכלה ב-2013, נוקב במספר שקרוב לשתי עשיריות האחוז של התוצר - זו אם תרצו התספורת לצמיחה של המשק (נניח 4.8% צמיחה במקום 5%).

על-פי התחשיב של המועצה הלאומית לכלכלה, יום שבתון מלא גורם לאובדן תוצר של כ-2.5 מיליארד שקל. אבל זה לא נגמר כאן. ראשית, כי יום הבחירות הוא לא יום שבתון מלא. במהלכו מועסקים מאות אלפי עובדים - חלקם סביב ארגון הבחירות, חלקם בשירותים חיוניים וחלקם בענפים כלכליים כמו מסחר, הסעדה או תיירות. שנית, כי הישראלי הממוצע מקדיש אולי כמה דקות ביום הבחירות להצבעה בקלפי, אבל את עיקר זמנו, מרצו וכיסו הוא מפנה לקניות בקניונים או ברשת ולבילויים בבתי קפה, מסעדות ואתרי נופש בתשלום. ידוע כי ביום הבחירות רק הפדיון של החנויות בקניונים קופץ במאות מיליוני שקלים - מה שמקטין בצורה משמעותית את אובדן התוצר.

לאובדן תוצר, או לירידה בקצב הצמיחה, יש השפעה על הגדלת הגירעון הממשלתי, לא דרך צד ההוצאה אלא דרך צד ההכנסה. אם, נניח, "גילחנו" אחוז מצמיחת התוצר, גם ההכנסות ממסים יירדו בשיעור דומה. אם נשתמש בתחשיב של המועצה, הרי שהמדינה אמורה לאבד 600 מיליון שקל כתוצאה מירידת הצמיחה.

האומנם? ברשות המסים טוענים כי לא צפויה כל ירידה בצמיחה. הסיבה לכך לדבריהם היא שיום השבתון ממומן במלואו על ידי המעסיקים במשק. למעשה, המעסיקים מעניקים לעובדיהם במתנה יום של חופשה בתשלום, ובכך סופגים את החלק העיקרי של אובדן התוצר על עצמם. יתרה מכך, במקום ההכנסות ממס על מוצרים שלא יוצרו במהלך יום השבתון, נהנית קופת המדינה מהכנסות רבות על כספים שהוציאו הישראלים במהלך יום הבחירות, החל ממע"מ על סחורות ושירותים שרכשו; בחנויות, במסעדות ובאתרי הנופש וכלה באלה ששילמו על הדלק כשעצרו למלא את המיכל במכונית בתום הבילוי המשפחתי הממושך. בשורה התחתונה, אומרים לנו ברשות המסים, אין כל פגיעה בהכנסות המדינה ממס במהלך יום הבחירות.

אז מי סופג את עיקר הנזק? המעסיקים

אם המדינה לא מפסידה והמשק לא מפסיד - מי כן? נדמה לנו שהתשובה לכך היא ברורה: המעסיקים. לא רק שהם נדרשים לממן לעובדיהם יום חופשה בתשלום מלא, עליהם לשלם לעובדים שכן מועסקים במהלך הבחירות תשלום כפול (200% שכר) - כי כך קובע החוק. 

כיצד חושב אובדן התוצר ביום השבתון (ומדוע האוצר נקב בסכום אחר)

התחשיב של המועצה הלאומית לכלכלה של השפעת יום השבתון על התוצר, נערך במטרה לבחון את התועלות של ההצעה להאריך ביום את חופשת סוף השבוע. בנוסף ליוזמה, בדקה המועצה חלופות ולבסוף המליצה על אחת מהן - הוספת 4-6 ימי שבתון לשכירים בשנה, שיחפפו ככל האפשר לימי חופשות בתי הספר שבהם כיום עובדים.

התחשיב שנערך במועצה מבוסס על ההנחה שכל עובד יקבל בממוצע שני ימי חופשה. מאחר שהעובדים הנופשים יהיו עם ילדיהם ולא יצטרכו לשלם על קייטנות, צמצמו במועצה את היומיים ל-1.4 יום עבודה וחישבו בכמה שעות עבודה מדובר, בחישוב שנתי. המסקנה, שמבוססת על חלקה של העבודה בתוצר, היא שאובדן של 1.4 ימי עבודה בשנה יגרע 0.26 אחוז מהתוצר. התחשיב שעליו התבססו הוא: יום עבודה אבוד אחד מקטין את התוצר של המשק ב-0.185 אחוזים, ומאחר שהתוצר במספרים מוחלטים עומד על כ-1.3 טריליון שקל - הרי שאובדן התוצר מיום השבתון הוא 2.4 מיליארד שקל. באוצר מעריכים את אובדן התוצר מיום השבתון בסכום של 1.1 מיליארד שקל, אך לא הסכימו לפרט כיצד חושב הסכום. 

עוד כתבות

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"