גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבחירות צפויות להיות תענוג יקר, אז למה במשרד האוצר לא מוטרדים?

מכה כלכלית למשק? נשלם את המחיר במסים? בדיקת "גלובס" מציגה את העלויות של יום הבחירות והמשמעויות הכלכליות של יום השבתון ● באוצר מתכוונים לסגור חלק מהעלויות עם מאות מיליוני השקלים שהוקצו להסכמים הקואליציוניים וטרם חולקו ● ועדיין, כל אלו לא ימנעו הפסדים למעסיקים שייאלצו לממן לעובדים יום שבתון מכיסם ● מצביעים. לא מבזבזים עוד יום עבודה. פרויקט מיוחד

העלות האמיתית של מערכת הבחירות / צילומים: שלומי יוסף, shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
העלות האמיתית של מערכת הבחירות / צילומים: שלומי יוסף, shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

אז כמה זה עולה לנו, הבחירות לכנסת שמתקיימות בפעם השנייה בתוך חצי שנה? באופן מפתיע למדי ביחס לנושא שהעיסוק הציבורי בו אינטנסיבי, כמעט אובססיבי אפשר לומר, אין כיום בישראל מחקר מקיף, מבוסס ועדכני שיכול לספק תשובה פשוטה לשאלה הזאת. משום כך, הרשות נתונה לכל אזרח, גוף ציבורי או כלי תקשורת לנסות ולגלות בעצמו כמה זה צפוי לעלות לנו. התשובה שמצאנו, נגלה כבר עכשיו, היא רק הערכה או טווח. אבל בדרך למדנו כמה דברים על בחירות וכסף, הכסף שלנו.

עלות עריכתן של בחירות נוספות שיתקיימו ב-17 בספטמבר באה לידי ביטוי במספר מישורים: הממשלתי, המשקי והעסקי. נתחיל בפשוט יותר - הממשלתי, ונעבור ממנו למורכבים ולערטילאיים יותר, המשקי והעסקי.

כתבות נוספות בפרויקט:

צריך לגלות אחריות: יום שבתון בבחירות הוא לא גזירת גורל

שלושת המיליארד שמפרידים בין גנץ ללפיד. למה אף פולטיקאי לא יודע כמה עולות בחירות

בעולם מוכיחים שאפשר גם בלי ימי שבתון בבחירות

הנפגעים העיקריים מיום הבחירות הם העסקים הקטנים והבינוניים

הגירעון התקציבי בסכנה?

600 מיליון שקל - זאת התשובה שתקבלו מדוברי האוצר, גם אם תעירו אותם באמצע הלילה. את העלות של מערכת בחירות לקופת המדינה קל יחסית לחשב: הסכום מורכב מתקציב בסך 195 מיליון שקל למימון מפלגות, שכולל בתוכו 25 מיליון השתתפות המדינה בעריכת פריימריז (ללא קשר למספר המפלגות שיחליטו לערוך בחירות מוקדמות); מתקציב של 255 מיליון שקל שעומד לרשות ועדת הבחירות המרכזית; ועוד הוצאות מסוגים שונים שמסתכמות בסך הכול ב-150 מיליון שקל.

כיצד תשפיע ההוצאה הזו על הגירעון התקציבי, שכפי שבאוצר שבים ומזהירים חורג כבר היום בצורה ניכרת מהיעד שנקבע? ובכן, דווקא בעניין הזה באוצר לא נשמעים מודאגים במיוחד. על פניו זה מוזר, כי הבחירות הן עוד מעמסה לא צפויה על הקופה. אז למה בכל זאת באוצר רגועים יחסית?

ראשית, 600 מיליון שקל הוא לא סכום של מה בכך במונחי תוצר (שבהם נמדד הגירעון). מדובר על חמש מאיות האחוז, כלומר, הוצאה שעשויה להגדיל את הגירעון נניח מ-3% ל-3.05%. וגם זה לא יקרה. למה? כי באוצר לא מתכוונים להגדיל את ההוצאה הממשלתית עבור הבחירות.

באוצר מוכנים היום לגלות לנו, כי נותרו בקופת המדינה כמה מאות מיליוני שקלים חופשיים שהובטחו למפלגות במסגרת הסכמים קואליציוניים שנחתמו בעבר - סכומים שטרם חולקו. מה מתבקש יותר, מה צודק יותר מלהשתמש בכספים האלה לכיסוי הגחמה התורנית של הפוליטיקאים. מעבר לכך, הקדמת הבחירות היא בשורה טובה מאוד לחסידי האיזון התקציבי, משום שבתקופת ממשלת מעבר עוברת זכות המילה האחרונה מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג המשפטי המקצועי. כל החלטה על הוצאה תקציבית נבחנת בשבע עיניים, שמא יש חשש לשוחד בחירות. בסיטואציה כזו באוצר משוכנעים שניתן יהיה לממן את הקדמת הבחירות בלי להגדיל את הגירעון.

ירידה בתוצר הלאומי ובהכנסות ממסים? 

אבל ההוצאה היא רק צד אחד במשוואה שממנה מורכב הגירעון התקציבי. הצד השני הוא צד ההכנסות ממסים, ואירוע של בחירות חוזרות הוא אירוע מקרו כלכלי. העלות המשקית של יום בחירות - וכאן אנחנו מגיעים ללב העניין - נובעת כמעט כולה מהעובדה שמדובר ביום שבתון במשק. יום שבו כמעט ארבעה מיליון שכירים במשק שובתים מעבודה ולא מייצרים סחורות או שירותים. בכמה יורד התוצר של המשק כתוצאה מיום השבתה כזה? קשה לדעת, אבל האומדן הרשמי הכמעט יחיד שנעשה, של המועצה הלאומית לכלכלה ב-2013, נוקב במספר שקרוב לשתי עשיריות האחוז של התוצר - זו אם תרצו התספורת לצמיחה של המשק (נניח 4.8% צמיחה במקום 5%).

על-פי התחשיב של המועצה הלאומית לכלכלה, יום שבתון מלא גורם לאובדן תוצר של כ-2.5 מיליארד שקל. אבל זה לא נגמר כאן. ראשית, כי יום הבחירות הוא לא יום שבתון מלא. במהלכו מועסקים מאות אלפי עובדים - חלקם סביב ארגון הבחירות, חלקם בשירותים חיוניים וחלקם בענפים כלכליים כמו מסחר, הסעדה או תיירות. שנית, כי הישראלי הממוצע מקדיש אולי כמה דקות ביום הבחירות להצבעה בקלפי, אבל את עיקר זמנו, מרצו וכיסו הוא מפנה לקניות בקניונים או ברשת ולבילויים בבתי קפה, מסעדות ואתרי נופש בתשלום. ידוע כי ביום הבחירות רק הפדיון של החנויות בקניונים קופץ במאות מיליוני שקלים - מה שמקטין בצורה משמעותית את אובדן התוצר.

לאובדן תוצר, או לירידה בקצב הצמיחה, יש השפעה על הגדלת הגירעון הממשלתי, לא דרך צד ההוצאה אלא דרך צד ההכנסה. אם, נניח, "גילחנו" אחוז מצמיחת התוצר, גם ההכנסות ממסים יירדו בשיעור דומה. אם נשתמש בתחשיב של המועצה, הרי שהמדינה אמורה לאבד 600 מיליון שקל כתוצאה מירידת הצמיחה.

האומנם? ברשות המסים טוענים כי לא צפויה כל ירידה בצמיחה. הסיבה לכך לדבריהם היא שיום השבתון ממומן במלואו על ידי המעסיקים במשק. למעשה, המעסיקים מעניקים לעובדיהם במתנה יום של חופשה בתשלום, ובכך סופגים את החלק העיקרי של אובדן התוצר על עצמם. יתרה מכך, במקום ההכנסות ממס על מוצרים שלא יוצרו במהלך יום השבתון, נהנית קופת המדינה מהכנסות רבות על כספים שהוציאו הישראלים במהלך יום הבחירות, החל ממע"מ על סחורות ושירותים שרכשו; בחנויות, במסעדות ובאתרי הנופש וכלה באלה ששילמו על הדלק כשעצרו למלא את המיכל במכונית בתום הבילוי המשפחתי הממושך. בשורה התחתונה, אומרים לנו ברשות המסים, אין כל פגיעה בהכנסות המדינה ממס במהלך יום הבחירות.

אז מי סופג את עיקר הנזק? המעסיקים

אם המדינה לא מפסידה והמשק לא מפסיד - מי כן? נדמה לנו שהתשובה לכך היא ברורה: המעסיקים. לא רק שהם נדרשים לממן לעובדיהם יום חופשה בתשלום מלא, עליהם לשלם לעובדים שכן מועסקים במהלך הבחירות תשלום כפול (200% שכר) - כי כך קובע החוק. 

כיצד חושב אובדן התוצר ביום השבתון (ומדוע האוצר נקב בסכום אחר)

התחשיב של המועצה הלאומית לכלכלה של השפעת יום השבתון על התוצר, נערך במטרה לבחון את התועלות של ההצעה להאריך ביום את חופשת סוף השבוע. בנוסף ליוזמה, בדקה המועצה חלופות ולבסוף המליצה על אחת מהן - הוספת 4-6 ימי שבתון לשכירים בשנה, שיחפפו ככל האפשר לימי חופשות בתי הספר שבהם כיום עובדים.

התחשיב שנערך במועצה מבוסס על ההנחה שכל עובד יקבל בממוצע שני ימי חופשה. מאחר שהעובדים הנופשים יהיו עם ילדיהם ולא יצטרכו לשלם על קייטנות, צמצמו במועצה את היומיים ל-1.4 יום עבודה וחישבו בכמה שעות עבודה מדובר, בחישוב שנתי. המסקנה, שמבוססת על חלקה של העבודה בתוצר, היא שאובדן של 1.4 ימי עבודה בשנה יגרע 0.26 אחוז מהתוצר. התחשיב שעליו התבססו הוא: יום עבודה אבוד אחד מקטין את התוצר של המשק ב-0.185 אחוזים, ומאחר שהתוצר במספרים מוחלטים עומד על כ-1.3 טריליון שקל - הרי שאובדן התוצר מיום השבתון הוא 2.4 מיליארד שקל. באוצר מעריכים את אובדן התוצר מיום השבתון בסכום של 1.1 מיליארד שקל, אך לא הסכימו לפרט כיצד חושב הסכום. 

עוד כתבות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים