גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבחירות צפויות להיות תענוג יקר, אז למה במשרד האוצר לא מוטרדים?

מכה כלכלית למשק? נשלם את המחיר במסים? בדיקת "גלובס" מציגה את העלויות של יום הבחירות והמשמעויות הכלכליות של יום השבתון ● באוצר מתכוונים לסגור חלק מהעלויות עם מאות מיליוני השקלים שהוקצו להסכמים הקואליציוניים וטרם חולקו ● ועדיין, כל אלו לא ימנעו הפסדים למעסיקים שייאלצו לממן לעובדים יום שבתון מכיסם ● מצביעים. לא מבזבזים עוד יום עבודה. פרויקט מיוחד

העלות האמיתית של מערכת הבחירות / צילומים: שלומי יוסף, shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
העלות האמיתית של מערכת הבחירות / צילומים: שלומי יוסף, shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

אז כמה זה עולה לנו, הבחירות לכנסת שמתקיימות בפעם השנייה בתוך חצי שנה? באופן מפתיע למדי ביחס לנושא שהעיסוק הציבורי בו אינטנסיבי, כמעט אובססיבי אפשר לומר, אין כיום בישראל מחקר מקיף, מבוסס ועדכני שיכול לספק תשובה פשוטה לשאלה הזאת. משום כך, הרשות נתונה לכל אזרח, גוף ציבורי או כלי תקשורת לנסות ולגלות בעצמו כמה זה צפוי לעלות לנו. התשובה שמצאנו, נגלה כבר עכשיו, היא רק הערכה או טווח. אבל בדרך למדנו כמה דברים על בחירות וכסף, הכסף שלנו.

עלות עריכתן של בחירות נוספות שיתקיימו ב-17 בספטמבר באה לידי ביטוי במספר מישורים: הממשלתי, המשקי והעסקי. נתחיל בפשוט יותר - הממשלתי, ונעבור ממנו למורכבים ולערטילאיים יותר, המשקי והעסקי.

כתבות נוספות בפרויקט:

צריך לגלות אחריות: יום שבתון בבחירות הוא לא גזירת גורל

שלושת המיליארד שמפרידים בין גנץ ללפיד. למה אף פולטיקאי לא יודע כמה עולות בחירות

בעולם מוכיחים שאפשר גם בלי ימי שבתון בבחירות

הנפגעים העיקריים מיום הבחירות הם העסקים הקטנים והבינוניים

הגירעון התקציבי בסכנה?

600 מיליון שקל - זאת התשובה שתקבלו מדוברי האוצר, גם אם תעירו אותם באמצע הלילה. את העלות של מערכת בחירות לקופת המדינה קל יחסית לחשב: הסכום מורכב מתקציב בסך 195 מיליון שקל למימון מפלגות, שכולל בתוכו 25 מיליון השתתפות המדינה בעריכת פריימריז (ללא קשר למספר המפלגות שיחליטו לערוך בחירות מוקדמות); מתקציב של 255 מיליון שקל שעומד לרשות ועדת הבחירות המרכזית; ועוד הוצאות מסוגים שונים שמסתכמות בסך הכול ב-150 מיליון שקל.

כיצד תשפיע ההוצאה הזו על הגירעון התקציבי, שכפי שבאוצר שבים ומזהירים חורג כבר היום בצורה ניכרת מהיעד שנקבע? ובכן, דווקא בעניין הזה באוצר לא נשמעים מודאגים במיוחד. על פניו זה מוזר, כי הבחירות הן עוד מעמסה לא צפויה על הקופה. אז למה בכל זאת באוצר רגועים יחסית?

ראשית, 600 מיליון שקל הוא לא סכום של מה בכך במונחי תוצר (שבהם נמדד הגירעון). מדובר על חמש מאיות האחוז, כלומר, הוצאה שעשויה להגדיל את הגירעון נניח מ-3% ל-3.05%. וגם זה לא יקרה. למה? כי באוצר לא מתכוונים להגדיל את ההוצאה הממשלתית עבור הבחירות.

באוצר מוכנים היום לגלות לנו, כי נותרו בקופת המדינה כמה מאות מיליוני שקלים חופשיים שהובטחו למפלגות במסגרת הסכמים קואליציוניים שנחתמו בעבר - סכומים שטרם חולקו. מה מתבקש יותר, מה צודק יותר מלהשתמש בכספים האלה לכיסוי הגחמה התורנית של הפוליטיקאים. מעבר לכך, הקדמת הבחירות היא בשורה טובה מאוד לחסידי האיזון התקציבי, משום שבתקופת ממשלת מעבר עוברת זכות המילה האחרונה מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג המשפטי המקצועי. כל החלטה על הוצאה תקציבית נבחנת בשבע עיניים, שמא יש חשש לשוחד בחירות. בסיטואציה כזו באוצר משוכנעים שניתן יהיה לממן את הקדמת הבחירות בלי להגדיל את הגירעון.

ירידה בתוצר הלאומי ובהכנסות ממסים? 

אבל ההוצאה היא רק צד אחד במשוואה שממנה מורכב הגירעון התקציבי. הצד השני הוא צד ההכנסות ממסים, ואירוע של בחירות חוזרות הוא אירוע מקרו כלכלי. העלות המשקית של יום בחירות - וכאן אנחנו מגיעים ללב העניין - נובעת כמעט כולה מהעובדה שמדובר ביום שבתון במשק. יום שבו כמעט ארבעה מיליון שכירים במשק שובתים מעבודה ולא מייצרים סחורות או שירותים. בכמה יורד התוצר של המשק כתוצאה מיום השבתה כזה? קשה לדעת, אבל האומדן הרשמי הכמעט יחיד שנעשה, של המועצה הלאומית לכלכלה ב-2013, נוקב במספר שקרוב לשתי עשיריות האחוז של התוצר - זו אם תרצו התספורת לצמיחה של המשק (נניח 4.8% צמיחה במקום 5%).

על-פי התחשיב של המועצה הלאומית לכלכלה, יום שבתון מלא גורם לאובדן תוצר של כ-2.5 מיליארד שקל. אבל זה לא נגמר כאן. ראשית, כי יום הבחירות הוא לא יום שבתון מלא. במהלכו מועסקים מאות אלפי עובדים - חלקם סביב ארגון הבחירות, חלקם בשירותים חיוניים וחלקם בענפים כלכליים כמו מסחר, הסעדה או תיירות. שנית, כי הישראלי הממוצע מקדיש אולי כמה דקות ביום הבחירות להצבעה בקלפי, אבל את עיקר זמנו, מרצו וכיסו הוא מפנה לקניות בקניונים או ברשת ולבילויים בבתי קפה, מסעדות ואתרי נופש בתשלום. ידוע כי ביום הבחירות רק הפדיון של החנויות בקניונים קופץ במאות מיליוני שקלים - מה שמקטין בצורה משמעותית את אובדן התוצר.

לאובדן תוצר, או לירידה בקצב הצמיחה, יש השפעה על הגדלת הגירעון הממשלתי, לא דרך צד ההוצאה אלא דרך צד ההכנסה. אם, נניח, "גילחנו" אחוז מצמיחת התוצר, גם ההכנסות ממסים יירדו בשיעור דומה. אם נשתמש בתחשיב של המועצה, הרי שהמדינה אמורה לאבד 600 מיליון שקל כתוצאה מירידת הצמיחה.

האומנם? ברשות המסים טוענים כי לא צפויה כל ירידה בצמיחה. הסיבה לכך לדבריהם היא שיום השבתון ממומן במלואו על ידי המעסיקים במשק. למעשה, המעסיקים מעניקים לעובדיהם במתנה יום של חופשה בתשלום, ובכך סופגים את החלק העיקרי של אובדן התוצר על עצמם. יתרה מכך, במקום ההכנסות ממס על מוצרים שלא יוצרו במהלך יום השבתון, נהנית קופת המדינה מהכנסות רבות על כספים שהוציאו הישראלים במהלך יום הבחירות, החל ממע"מ על סחורות ושירותים שרכשו; בחנויות, במסעדות ובאתרי הנופש וכלה באלה ששילמו על הדלק כשעצרו למלא את המיכל במכונית בתום הבילוי המשפחתי הממושך. בשורה התחתונה, אומרים לנו ברשות המסים, אין כל פגיעה בהכנסות המדינה ממס במהלך יום הבחירות.

אז מי סופג את עיקר הנזק? המעסיקים

אם המדינה לא מפסידה והמשק לא מפסיד - מי כן? נדמה לנו שהתשובה לכך היא ברורה: המעסיקים. לא רק שהם נדרשים לממן לעובדיהם יום חופשה בתשלום מלא, עליהם לשלם לעובדים שכן מועסקים במהלך הבחירות תשלום כפול (200% שכר) - כי כך קובע החוק. 

כיצד חושב אובדן התוצר ביום השבתון (ומדוע האוצר נקב בסכום אחר)

התחשיב של המועצה הלאומית לכלכלה של השפעת יום השבתון על התוצר, נערך במטרה לבחון את התועלות של ההצעה להאריך ביום את חופשת סוף השבוע. בנוסף ליוזמה, בדקה המועצה חלופות ולבסוף המליצה על אחת מהן - הוספת 4-6 ימי שבתון לשכירים בשנה, שיחפפו ככל האפשר לימי חופשות בתי הספר שבהם כיום עובדים.

התחשיב שנערך במועצה מבוסס על ההנחה שכל עובד יקבל בממוצע שני ימי חופשה. מאחר שהעובדים הנופשים יהיו עם ילדיהם ולא יצטרכו לשלם על קייטנות, צמצמו במועצה את היומיים ל-1.4 יום עבודה וחישבו בכמה שעות עבודה מדובר, בחישוב שנתי. המסקנה, שמבוססת על חלקה של העבודה בתוצר, היא שאובדן של 1.4 ימי עבודה בשנה יגרע 0.26 אחוז מהתוצר. התחשיב שעליו התבססו הוא: יום עבודה אבוד אחד מקטין את התוצר של המשק ב-0.185 אחוזים, ומאחר שהתוצר במספרים מוחלטים עומד על כ-1.3 טריליון שקל - הרי שאובדן התוצר מיום השבתון הוא 2.4 מיליארד שקל. באוצר מעריכים את אובדן התוצר מיום השבתון בסכום של 1.1 מיליארד שקל, אך לא הסכימו לפרט כיצד חושב הסכום. 

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים