אחרי שכבשה את עולם הרשתות החברתיות, פייסבוק מנסה לטלטל את תחום הפיננסים. ענקית המדיה החברתית הכריזה היום (ג') על השקת מטבע חדש ששמו ליברה. פייסבוק תשתף פעולה עם עשרות תאגידים וארגונים לא ממשלתיים ותנפיק את המטבע החדש בבירת הפיננסים ז'נבה שבשוויץ.
● כל מה שצריך לדעת על מטבע הקריפטו החדש של פייסבוק
המטבע החדש פותח עד כה על ידי שני צוותים של פייסבוק, אחד בארה"ב, והשני, הקטן מבין השניים, במרכז הפיתוח של פייסבוק בתל אביב. בראש המרכז התל אביבי עמד הישראלי תומר בראל, ובראש הצוות האמריקאי עמד דיוויד מרקוס - שניהם בכירים לשעבר בענקית התשלומים פייפאל, שגם היא משתתפת בקונסורציום החדש.
לאחר השקת ליברה ב-2020, המטבע ינוהל על ידי ארגון שוויצרי שבו פייסבוק תהיה שותפה בעלת כוח הצבעה שווה, כמו כל השותפות. מי שתייצג את פייסבוק במיזם היא חברה בת חדשה, ששמה "קליברה", שתפתח ארנק מטבעות דיגיטליים באותו השם.
פייסבוק תשתף פעולה עם חברות פיננסים, טכנולוגיה, תקשורת, מסחר אלקטרוני ושירותים וגם עם ארגונים ללא מטרות רווח מרחבי העולם (ראו רשימה). לפי דיווח שפורסם ב"וול סטריט ג'ורנל", כל אחת מהחברות במיזם שילמה 10 מיליון דולר.
קווין וייל, מנהל המוצר של קליברה, מסביר שפייסבוק הקימה את חברת הבת כדי להפריד בין המידע האישי של הגולשים לבין המידע הפיננסי שלהם. בשיחה עם גלובס אמר וייל כי "ההעברות שיבוצעו כחלק מקליברה לעולם לא ישמשו לטיוב מודעות בפייסבוק".
לכבוש את הודו ואת אפריקה
ניתן יהיה להשתמש במטבע החדש בכל העולם, אך פייסבוק שמה דגש על מדינות מתפתחות, בהן הודו ומדינות אפריקה. המטבע החדש ישרת מאות מיליוני בני אדם שאין להם חשבון בנק ויאפשר להם להעביר ולקבל כספים. מי שתתמוך בכך היא ענקית התקשורת הבריטית וודאפון, ששולטת בכשליש מהשוק בהודו ופעילה מאוד באפריקה.
פייסבוק מצהירה שהכסף יועבר באופן מיידי והיא מבטיחה לגבות עמלות נמוכות ואולי אפסיות, זאת בהשוואה למצב הקיים שבו הכסף מועבר בממוצע תוך שלושה ימים ונגבית עמלה של כ-7%.
לדברי פייסבוק, "העברת כספים בין משתמשים ממדינות שונות צריכה להיות פשוטה וקלה כמו שליחת הודעת טקסט או תמונה". בחברה מגביהים ציפיות ומצהירים: "נעשה לעולם הפיננסים את מה שהאינטרנט עשה לעולם התקשורת". בחברה מעריכים שהפרויקט יצית גל של השקעות, ייצור מקומות עבודה ויוביל לצמיחה במדינות רבות ברחבי העולם.
אחד היעדים של פייסבוק הוא לספק לאנשים נגישות לשירותים פיננסיים במחיר שווה לכל נפש. זו גם הסיבה, לדברי פייסבוק, שלקונסורציום הצטרף ארגון כמו kiva, שפועל ב-80 מדינות בעולם ומציע מיקרו הלוואות לאנשים מעוטי יכולת בעולם המתפתח.
פייסבוק הציגה את ארנק קליברה ואת האופן שבו ניתן יהיה להעביר כספים גם דרך ווטסאפ ודרך פייסבוק מסנג'ר. במצגת שערכה פייסבוק הוצגו שיחות "רגילות" שבמהלכן בוצעה העברת כספים, שנראתה כמו הודעה רגילה. בפייסבוק הבטיחו שמדובר בהעברה מיידית שאינה זקוקה לאישור, בניגוד למצב ברשת ביטקוין למשל.
פייסבוק הבהירה כי היא מודעת לכובד האחריות שנובעת מהטיפול בכספים של אנשים. לדבריה היא תפעיל שרות לקוחות שיפעל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. ההצטרפות לשירות תהיה בסגנון צ'אט ופייסבוק הצהירה כי תפעיל אמצעי אבטחה שיבטיחו את כספי הלקוחות גם במצב שבו חשבון הפייסבוק שלהם נפרץ או המכשיר הסלולרי שלהם אבד.
איך פייסבוק תרוויח מהפרויקט? תומר בראל, מנהל צוות הפיתוח התל אביבי שהפך לסגן נשיא למבצעים בקליברה, אומר ש"קליברה לא תעשה כסף בשלבים הראשונים. אנחנו מצפים שקליברה תציע שירותים של אכסון וניוד נכסים לכל מקום, ללא עלות או בעלות נמוכה מאוד. בטווח הארוך אנחנו מצפים לפתח סט של שירותים פיננסים".
תגובה לביקורת הגוברת בעולם
ההחלטה של פייסבוק להשיק את המטבע היא חלק מהתוכנית האסטרטגית של החברה לעשור הבא. השקת המטבע מגיעה בזמן שבו מתרבים הלחצים עליה בתחום ההגבלים העסקיים והפרטיות. המטבע החדש עשוי לפתור את המשבר. מניית פייסבוק קרסה ב-7.5% במסחר בוול סטריט לפני שבועיים, בעקבות ידיעה כי ועדת חקירה של הקונגרס תבחן את התנהלות ענקיות הטכנולוגיה בתחום ההגבלים העסקיים, בשל "התנהגות אנטי תחרותית".
יו"ר ועדת המשפט בקונגרס האמריקאי ג'רולד נדלר כתב כי "יש יותר ויותר עדויות שקומץ שומרי סף השתלטו על צמתי מפתח של מסחר, תוכן ותקשורת". גם המניות של גוגל ואמזון ירדו באותו יום, אבל פייסבוק ספגה את הירידה החדה ביותר ולא במקרה. אחת הסיבות לכך היא שמבין כל הענקיות ההייטק, רק פייסבוק ממוקדת עדיין בעיקר במוצר אחד. גוגל היא כבר מזמן לא רק ענקית החיפוש, כמו שאמזון היא כבר מזמן לא רק ענקית קמעונאות מקוונת.
פייסבוק היא בעיקר רשת חברתית. לדומיננטיות הזאת יש כמובן יתרונות רבים, אבל יש לה גם מחיר ועושה רושם שהוא הולך ומתייקר. החברה סופגת ללא הרף ביקורת על מדיניות הפרטיות שלה, על השימוש המניפולטיבי שנעשה בתשתית שלה כדי להשפיע על דעת הקהל ועל המודל הבסיסי שבו המשתמשים הם לא הלקוחות שלה, כי אם המפרסמים.
לא בכדי מסתובב המנכ"ל מארק צוקרברג בבירות אירופה ומדבר על הצורך לחלוק את האחריות. "בדיוק עתה נפגשתי עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בפריז", כתב צוקרברג ב-10 במאי, "לדון בחוקים ורגולציות חדשות לאינטרנט. שנינו מאמינים שממשלות צריכות לקחת תפקיד פעיל יותר בנושאים חשובים כמו האיזון בין חופש ביטוי לבטיחות".
העברה אפשרית של סמכויות הרגולציה והפיקוח על התכנים למדינות או למנהלי הקהילה - פייסבוק משקיעה בטיפוח קהילות וקבוצות - בד בבד להפיכתה למערכת תשלומים, יכולה לסייע לחברה להיחלץ מהמשקולות שעל רגליה מצד אחד, ולפתוח בפניה אוקיאנוס של הזדמנויות חדשות.
המטבע החדש יכול לעודד מסחר בתוך פייסבוק או מחוצה לה באמצעות מתן תמריצים כאלה ואחרים, או באמצעות תגמול על צפייה בפרסומות, תגמולים ליוצרי תוכן ועוד. "אני מאמין שזה צריך להיות פשוט לשלוח למישהו כסף, כמו שזה פשוט לשלוח תמונה", אמר צוקרברג בחודש שעבר בכנס המפתחים השנתי של פייסבוק F8. מנהלי פרויקט הבלוקצ'יין של החברה חזרו על המסר הזה שוב ושוב בשיחה עם "גלובס" לקראת ההשקה.
מרשת חברתית למערכת תשלומים
מהפכת הקריפטו סיפקה לפייסבוק הזדמנות מושלמת לקפוץ שוב על העגלה הפיננסית, לאחר שב-2010 השיקה החברה מטבע לשימוש פנימי שכשל ונגנז. פייסבוק עולה על גל הקריפטו בעיתוי כמעט מושלם, כפי שעלתה על גל הרשתות החברתיות עם ייסודה. ההיסטוריה של פייסבוק כבר הוכיחה שהיא יודעת להיכנס בזמן לתחום מתעורר, ולכבוש אותו. ב-2004 היא נכנסה לתחום הרשתות החברתיות באיחור קל, כשכבר היו בשטח שחקנים דומיננטיים. תוך שלוש שנים היא מעכה את רוב מתחרותיה וכבשה את העולם.
מאידך, בניגוד לחברות כמו גוגל או אמזון, היא לא השכילה לפתח מנועי צמיחה משמעותיים. בד בבד, הדיווחים על נטישת הצעירים, ההאטה בצמיחה בהכנסות, והאיומים הרגולטוריים בתחום הפרטיות שעלולים לפגוע במודל ההכנסות שלה מפרסום - לא נעלמים לשום מקום.
מנוע צמיחה משמעותי יכול להיווצר מהסבה של פייסבוק מרשת חברתית בעיקרה למערכת תשלומים. בסין, משמשת אפליקציית המסרים המרכזית WeChat גם כרשת חברתית, אבל בעיקר כארנק דיגיטלי. לפייסבוק, יותר מכל חברה אחרת בעולם יש את התשתית לכך - אפליקציה שמותקנת כמעט בכל סמארטפון, שרתים שיוכלו לעמוד גם בעומסי תעבורת הרשת שכרוכים במערכת תשלומים גלובלית, ושפע מזומנים ונכסים לגבות את המטבע, לצד רשת קשרים עם שותפים שיוכלו לסייע לה בכך.
שתי השאלות המרכזיות שנותרו הן האם היא תצליח לזכות באמון הציבור - התנאי היסודי לקיומו של כל מטבע. ניתן להניח שהתשובה עשויה להיות חיובית. רוב מוחץ של המשתמשים ממשיכים לתת אמון בפייסבוק והראייה לכך היא שהם עדיין ממשיכים להשתמש בה חרף כל משברי הפרטיות שעברו עליה. האם הם יסמכו עליה גם עם כספם? אין כרגע סיבה נראית לעין להניח שלא. המשתמשים אינם אנינים גדולים. אם הם ימשיכו לקבל שירות טוב ואמין בחינם, מבלי להרגיש את המחיר, הם ימשיכו לצרוך.
איך תגיב המערכת הפיננסית?
פייסבוק היא חברה גדולה, יציבה ועשירה שרחוקה שנות אור, במישור הטכנולוגי, מהבנקים הגדולים בעולם. מישור הטכנולוגי הוא עקב אכילס של הבנקים, שמתבססים על מערכות ליבה ישנות. הבנקים לא מסוגלים להיפטר מהמערכות הישנות, אבל שמרנים מכדי לזרוק את הכול ולהתחיל מחדש. התוצאה היא שהמוסדות הפיננסים הוותיקים מבצעים ניסיונות לשלב טכנולוגיה מתקדמת, אך לרוב מדובר במעטפת נוצצת למוצר בעייתי.
כמו שפייסבוק נהנתה ללכת בשביל שכבשה בשבילה מייספייס, הרשת החברתית הדומיננטית באמצע העשור הקודם, היום היא נהנית משביל התודעה שכבשו עבורה רשתות ביטקוין ואתריום בקרב הציבור. אלה לימדו את הציבור שיעור במערכות פיננסיות, בהבדל בין ניהול מרכזי למבוזר והציתו את הדמיון בכל הקשור לעולם שלא נשלט על ידי בנקים מרכזיים. ההייפ הגדול בסוף שנת 2017 הכניס למשחק מיליוני משתמשים מונעים על ידי תאוות בצע אך גם לא מעט אנשים ששוכנעו להאמין בפוטנציאל של הטכנולוגיה החדשה והאופן שבו היא יכולה לחולל מהפכה בעולם התשלומים.
השיעור החשוב ביותר שלמדו נלהבי ביטקוין הוא שהדרך עוד ארוכה. תקופת ההייפ הוכיחה שהמערכת לא מסוגלת לעמוד אפילו בשבריר מהעומסים שבהם עומדת המערכת הפיננסית הנוכחית. הם למדו שכשהבנקים רוצים להקשות על העברת כספים מבורסות הקריפטו לחשבונות הבנק - הם מצליחים. הם הבינו שלא בקלות יזיזו את רשויות המס ברוב העולם להכיר בביטקוין כמטבע לצורכי פטור ממס. והם הבינו שהיעדר מנגנון ישוב סכסוכים עולמי אפקטיבי ובעיות אבטחה בבורסות הקריפטו מרחיקים את הטכנולוגיה מאימוץ נרחב באמת.
השאלה השנייה, והקריטית יותר, היא האם היא פייסבוק תצליח לזכות בשיתוף הפעולה של המערכת הפיננסית המסורתית - הבנקים והרגולטורים שמפקחים עליהם - ותצליח לפעול איתה בשיתוף פעולה. על זה בדיוק היא עובדת היום. נוסף על חבירה לחברות פיננסיות ותיקות יותר או פחות כמו ויזה ופייפאל, פייסבוק מדברת עם משרד האוצר האמריקאי על נושא אימות זהות ומניעת סיכון להלבנת כספים, עם חברת התשלומים ווסטרן יוניון על גיבוי פיננסי למטבע שלה, עם בנק אוף אינגלנד על סיכונים רגולטוריים ומנהלת מגעים עם CFTC, הרשות הממשלתית שאחראית על הרגולציה של אופציות וחוזים עתידיים.
פייסבוק הבינה שלאחר שהתשתיות הרעיוניות והטכנולוגיות בוססו כדי להכריז שלא מדובר ככל הנראה בטרנד חולף, נותר רק למצוא את המסגרות הרגולטוריות שיאפשרו את אימוץ הרחב. ומי עם לא פייסבוק, על כל רשת קשריה, עוצמתה הפוליטית ואינסוף משאביה הפיננסים, יכולה לנהל מערכה רב חזיתית מול מוקדי הכוח וגופי הרגולציה החזקים בעולם?
העובדה שהיא תשיק מטבע יציב שיהיה צמוד לסל מטבעות פיאט מרכזיים וחוב מדינתי, כמו גם העובדה שהיא לא מתכוונת להנפיק מטבע לצורך גיוס כסף מהציבור (בניגוד לטלגרם למשל), מקלות עליה בוודאי במגעים עם הרגולטורים.
מעבר לכך, כמקובל אצל פייסבוק, רב הנסתר על הנגלה. את השימוש בטכנולוגיה כזאת או אחרת תגזור בסופו של דבר פייסבוק רק ממה שישרת את הצורך הרגולטורי שיאפשר לה להתחבר למערכת הישנה, ולפעול בצורה חוקית בטוחה ואמינה. אך האם קיימת כזאת מערכת? ככל הידוע, כרגע אין עדיין בנמצא מודל אחד שעונה על כל הצרכים, והטכנולוגיה עדיין נמצאת בשלבי התפתחות. מסיבה זאת החליטו אנשי הבלוקצ'יין של פייסבוק לפתח רשת חדשה שתהנה מכל היתרונות שכבר נצפו, ותגבר על המכשולים שעוד קיימים ועוד נכונו.
ואם לסיים בנימה חיובית, אולי ברגע שאפליקציית פייסבוק תהיה גם ארנק מובנה, לא מן הנמנע שפייסבוק תמצא מודל משתלם יותר מהפרסום, ואולי, רק אולי, תתחיל סופסוף לעבוד בשביל המשתמשים, לפתח עבורם פיצ'רים ושירותים בתשלום, במקום להאריך בכל מחיר את זמן השהות שלהם באתר, ותסמן בכך את תום עידן המודל האנונימי והחינמי באינטרנט ומעבר למודל חדש. מודל שבו המשתמש הוא הסועד, ולא הארוחה, כמאמר הפתגם.