גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השוק עובד על מספרים, לא על כישורים

גודל התפקיד שאתם ממלאים מהווה את תקרת ההזדמנויות שלכם בקריירה

חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

רוב האנשים מאמינים שפוטנציאל הקריירה שלהם הוא נגזרת של היכולות והכישורים, ואינם מודעים לכך ששוק העבודה עובד קודם כל על כמות.

כיוון שכך, השוק ייתן או לא ייתן לכם הזדמנות לא בזכות הכישורים שלכם אלא רק בזכות האופן שבו הם באו לביטוי בתפקידים שעשיתם עד כה, או ליתר דיוק - בגודלם של התפקידים, בהיקף התקציבים שבאחריותכם, במספר העובדים שאתם מנהלים, בגודל הפרויקטים/ הלקוחות/ההכנסות וכו'.

הגדרת התפקיד לא קובעת

המשמעות הפרקטית היא דרמטית. זה אומר שבמעבר בין חברות, גודל התפקיד שאתם ממלאים מהווה את תקרת ההזדמנויות שלכם בשוק העבודה, כלומר - כל התפקידים הגדולים ממנו בהיקפם חסומים בפניכם, לא משנה כמה אתם מוכשרים, ו/או כמה הגדרת התפקיד שלכם מפוצצת. לכשתנסו להתמודד עליהם, רוב הסיכויים שתיפסלו על הסף כבר בשלב סינון קורות-החיים, וגם אם איכשהו תצליחו להסתנן לראיון העבודה, קרוב לוודאי שלא תזכו בתפקיד. יקבל אותו מישהו שאיננו בהכרח מוכשר מכם אבל ברקורד שלו יהיה תפקיד יותר גדול משלכם, וכנראה שגם יותר גדול מהתפקיד בו "זכה" (כלומר, הוא נסוג בהיקף התפקיד).

לחסם הגודל יש השלכות מרחיקות לכת על קריירות של הרבה מאד אנשים מאד מוכשרים, שלא מצליחים לממש את הפוטנציאל המקצועי/ניהולי/כלכלי שלהם, רק משום שבחרו לעבוד בגופים קטנים מדי, או לפחות קטנים עליהם, והם נתקעים שם כל הקריירה. אומנם חלקם מעדיפים חברות קטנות בשל תרבותן הארגונית, אבל רובם בוחרים בהן או כדי לנסות להאיץ את תהליך הקידום (הגדרות התפקיד שם בכירות יותר), או מחוסר מודעות להשלכות על הקריירה, והם ממשיכים לעבוד בחברות הקטנות עד שכבר מאוחר מדי לשנות.

הגודל כן קובע

האם ההתעקשות של השוק על גודל התפקיד מוצדקת? תלוי את מי שואלים. הנפסלים על הסף בטוחים שלגודל אין כל משמעות, שאין שום הבדל בין ניהול מערך כספים של 40 מיליון שקל לניהול מערך של 400 מיליון שקל. הם כמובן טועים, בגדול. כמות היא בראש ובראשונה איכות, ומי שחושב שלנהל 5 אנשים ו25 איש זה אומר הדבר, כאילו אמר שאין הבדל בין לגדל ילד אחד לגידול של 5 ילדים, ואם תשאלו אותי, אמירה שכזאת בראיון עבודה היא במקרה הטוב לא חכמה.

האם המסקנה היא כי עדיף לעבוד בחברות הגדולות? מבחינת ערך שוק ופוטנציאל קריירה, התשובה היא חד-משמעית כן. מאחר שהשוק עובד על מספרים, טווח הזדמנויות הקריירה של עובדי החברות הגדולות עצום בהשוואה לקולגות שלהם בחברות הקטנות יותר, והם מועמדים ראויים (אם לא מובילים) למרבית התפקידים במשק הרלוונטיים לתחום עיסוקם. הם נהנים מתדמית גבוהה מאד, מאופק קידום מבטיח הרבה יותר ומפוטנציאל מימוש העצמי, שלא לדבר על שכרם שהוא גבוה משמעותית בהשוואה למקבילים להם.

להסכים לשלם את המחיר

האם התדמית הזו מוצדקת? ברור. כמעט כל החברות הגדולות הן הרבה יותר מקצועיות מהחברות שקטנות מהן, אחרת לא היו מגיעות למעמדן, וכנגזרת מכך גם עובדיהן. הן עשירות יותר ומבוקשות, ועל כן הן יכולות להרשות לעצמם להשקיע באיתור, גיוס ושימור העובדים הכי טובים, שבתורם נהנים מסביבת עבודה משובחת (לרוב כזו שעומדת בסטנדרטים בינלאומיים), שמשביחה עוד יותר אותם ואת תדמיתם.

האם כולם צריכים להעדיף חברות גדולות, בתקווה שיצליחו להתקבל לשורותיהן? ממש לא. קודם כל, לא כולם מתאימים לעבוד בחברות הללו, רק רצוי שמי שבוחר בקטנות גם יסכים לשלם את המחירים הכרוכים בכך, ובראשם השכר. שנית, הבחירה באיזה חברות לעבוד תלויה במטרות הקריירה, לכן חברה גדולה הכרחית רק למעוניינים בתפקידים בכירים בחברות גדולות, שיתקשו מאד להגיע לשם גם דרך תפקידים מאד בכירים בחברות קטנות.

לשיר באמבטיה

לכן מאד חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם, ואם יש לכם ספק - עדיף שתשאפו להתחיל אותה בחברות היותר גדולות/ממותגות, מהן תמיד אפשר ללכת אחורה. ואם אתם כבר עובדים בחברה קטנה ולא מרוצים, חשוב להקדים לצאת משם בטרם יהיה מאוחר מדי. יש שלב שזה כבר לא מעשי, כיוון שהמעבר לחברות גדולות יותר מחייב נסיגה בקריירה, מהלך בעייתי גם עקב הגיל שמהווה חסם דו-ראשי (מעסיקים מתעקשים על התאמה בין גיל לדרג, ובנוסף לעתים כבר אין מספיק "שנות קריירה" לטפס חזרה), ובעיקר מסיבות ענייניות (מי שעמד בראש מערך שיווק של חברה יתקשה מאד לסגת לתפקיד של מנהל מותג, ובצדק).

ולמי שעדיין יש ספק לגבי חשיבות הגודל, שיזכור שאם אתה שר רק באמבטיה, זה לא יביא אותך לשום מקום, גם אם אתה הזמר הטוב בעולם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

עוד כתבות

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה בונה ארגון פרו–איראני מקומי אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון / צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם נחקר בחשד לשחיתות

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הוא ראש העירייה שעוכב לחקירה ביום שני בחשד לשחיתות ● יחד איתו עוכבו לחקירה גם עוזריו וראשי אגפים בעירייה ● עפ"י החשד, כספי תרומות שקיבלה העירייה במלחמה הועברו לאנשי עסקים ולספקים המקורבים לגלאם, תמורת טובות הנאה שקיבלו בכירים בעירייה

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

מבוטחי כלל לא יקבלו יותר ניתוחים בהדסה, ויופנו לשערי צדק

פערי מחירים של עד פי 5 שמשלמת חברת הביטוח ביחס לשאר בתי החולים בארץ, הובילו להפסקת ההסדר למתן טיפולים רפואיים פרטיים כמו ניתוחים בין חברת הביטוח לבין הדסה • המטופלים יופנו לשערי צדק

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות, ברקשייר צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, וורן באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ●  כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

הקרקע בת"א הופקעה מזוג מבוגר ללא פיצוי. ביהמ"ש פסק להם כ-6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי קבע כי הטענה של עיריית תל אביב לגבי היעדר זכויות של זוג מבוגרים במקרקעין, נטענה בחוסר תום לב ומוטב שלא הייתה מועלית ● בית המשפט: "הרשויות לא יכולות להתנהג כיזם פרטי השוקל שיקולי רווח בלבד בהפקעה קניין"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; הנאסד"ק נפל בכ-1.5%, AMD צללה

המשקיעים המשיכו לברוח ממניות התוכנה, בעקבות הפיתוחים החדשים שהשיקה חברת ה-AI אנתרופיק ● AMD צללה בכ-16%, בעקבות תחזית שאכזבה את המשקיעים ● המתיחות בין ארה"ב ואיראן הכבידה על השווקים, מחירי הנפט קפצו ● החולשה בשוק העבודה האמריקאי נמשכת: מדד התעסוקה של ADP פספס את התחזיות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 73 אלף דולר ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אלפאבית

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג רוצה לסדר ליו"ר ולמנכ"ל עלות שכר שנתית של 20 מיליון שקל

חברת המרכזים המסחריים מבקשת לאשר לבכיריה תגמול בהיקף חריג, הכולל הקצאות אופציות ושדרוג תנאי ההעסקה של היו״ר איתן בר זאב והמנכ״ל חי גאליס ● בר זאב צפוי לקבל אופציות בשווי כ־14 מיליון שקל ושכר בעלות שנתית של 11.7 מיליון שקל, בעוד גאליס יקבל אופציות בשווי כ־9 מיליון שקל ושכר בעלות של כ־7.5 מיליון שקל

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

ליקויים בדירה / צילום: Shutterstock

מי אחראי לתקן בלאי? תקנות חדשות מסדירות את שוק השכירות של דירות

יוזמה חדשה תנסה לצמצם מחלוקות באמצעות הגדרת כללים למצבים שאינם מפורטים בחוזה השכירות ● בין היתר, נקבעו מנגנון הצמדה למדד במימוש אופציה ולוחות זמנים לתיקון ליקויים

דיון בבג''ץ

בג"ץ קבע בדיון נוסף כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב הליך תחרותי

ההחלטה היא בניגוד לפסק הדין המקורי בו נקבע כי הליך המינוי מחייב הליך תחרותי בין מועמדים ● דעת המיעוט יוצגה ע"י  נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז ● התנועה לאיכות השלטון: "נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין"

דונלד טראמפ וולדימיר פוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

לא רק איראן: מרוץ החימוש הגרעיני המתחדש שיעלה לארה"ב כטריליון דולר

אמנת סטארט, שגובשה לאחר המלחמה הקרה במטרה להגביל את ארסנל הגרעין של ארה"ב ורוסיה, תפקע השבוע ● מוסקבה מחזיקה אומנם ביתרון כמותי, אבל טראמפ מהמר על "סדר עולמי חדש" שכולל את סין - שגם היא, מצידה, דוהרת קדימה עם מאות ראשי קרב גרעיניים

מי עומד מאחורי קמפיין החוצות נגד המנהל המורשה של סלייס?

בשלטי חוצות שעלו בת"א ובנתיבי איילון מופיעות התקפות אישיות נגד רו"ח אפי סנדרוב, המוביל בשנתיים האחרונות את המהלכים לאיתור והשבת 850 מיליון שקל בכספי עמיתים שנעלמו ● סנדרוב: "נסיונות הכפשה שקריים לא ירתיעו אותי"

צוות רמיטלי / צילום: אוהד כהן

ענקית הפינטק רמיטלי סוגרת את המרכז בישראל. העובדים פוטרו בשיחת זום

החברה, שרכשה את הסטארט־אפ הישראלי Rewire בשנת 2022, הודיעה לעובדיה בשיחת זום על סגירת פעילות המחקר והפיתוח המקומית ● 110 מתוך 200 עובדי החברה פוטרו

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

אכזבה בים השחור: מה הפיל את מניית ניו-מד במסחר?

ירידה חדה נרשמה ביחידת ההשתתפות של ניו מד, הנמצאת בשליטת קבוצת דלק ומקווה לתוצאות טובות יותר בקידוח הבא שמתוכנן בשטח הזיכיון

מתוך הפרסומת של סוכנות הפרסום ID.EA לסלקום / צילום: צילום מסך

זה היה קצר: סלקום מפסיקה לעבוד עם סוכנות הפרסום ID.EA

פחות מחודשיים אחרי שסוכנות ID.EA של שחר סגל עלתה בקמפיין ראשון לחברת הסלולר סלקום, ובזמן שפרסומת שנייה באוויר - הוחלט על הפרדת כוחות בין הצדדים. כך נודע לגלובס ● קבוצת המסעדנות קיסו תפעיל מסעדה אסייתית במלון פלטין התל אביבי של קבוצת פתאל, הצפוי להיפתח מחדש ביולי 2026 ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

הרפורמה לריווח מדרגות המס לא פוצלה מחוק ההסדרים

הרפורמה תגדיל את שכר הנטו לעובדים המרוויחים מעל 16 אלף שקל, ומוצע כי היא תיכנס לתוקף כבר מתחילת השנה הנוכחית ● ההקלה במדרגות המס צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-4.5 מיליארד שקל בשנת 2026 וב-5 מיליארד שקל בשנים שלאחר מכן

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ״ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: ״החפיר של המניות הללו נפרץ״

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ

התפוררות חוק ההסדרים היא לפני הכול התפוררות אגף התקציבים

במשך עשורים חוק ההסדרים שימש כדרך כמעט יחידה להעביר רפורמות משמעותית במשק, כשאגף תקציבים חזק נתן לו רוח גבית ● השנה המצב השתנה - ומי שמחפש את הסיבה להתפוררות החוק השבוע, צריך להסתכל על החולשה הבלתי נתפסת של מי שבעבר נתפסו כ"נערי אוצר כל-יכולים"

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום התגלה בקרקע בשדה דב. האם בניית 16 אלף דירות תתעכב?

המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל הודיעו כי בשטח בשדה דב שבו מתוכננות כ־16 אלף דירות נמצאו ממצאים ראשוניים של זיהום במי התהום ובקרקע ● המדינה הודיעה על הרחבת הבדיקות ועל ניהול סיכונים סביבתיים