גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השוק עובד על מספרים, לא על כישורים

גודל התפקיד שאתם ממלאים מהווה את תקרת ההזדמנויות שלכם בקריירה

חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

רוב האנשים מאמינים שפוטנציאל הקריירה שלהם הוא נגזרת של היכולות והכישורים, ואינם מודעים לכך ששוק העבודה עובד קודם כל על כמות.

כיוון שכך, השוק ייתן או לא ייתן לכם הזדמנות לא בזכות הכישורים שלכם אלא רק בזכות האופן שבו הם באו לביטוי בתפקידים שעשיתם עד כה, או ליתר דיוק - בגודלם של התפקידים, בהיקף התקציבים שבאחריותכם, במספר העובדים שאתם מנהלים, בגודל הפרויקטים/ הלקוחות/ההכנסות וכו'.

הגדרת התפקיד לא קובעת

המשמעות הפרקטית היא דרמטית. זה אומר שבמעבר בין חברות, גודל התפקיד שאתם ממלאים מהווה את תקרת ההזדמנויות שלכם בשוק העבודה, כלומר - כל התפקידים הגדולים ממנו בהיקפם חסומים בפניכם, לא משנה כמה אתם מוכשרים, ו/או כמה הגדרת התפקיד שלכם מפוצצת. לכשתנסו להתמודד עליהם, רוב הסיכויים שתיפסלו על הסף כבר בשלב סינון קורות-החיים, וגם אם איכשהו תצליחו להסתנן לראיון העבודה, קרוב לוודאי שלא תזכו בתפקיד. יקבל אותו מישהו שאיננו בהכרח מוכשר מכם אבל ברקורד שלו יהיה תפקיד יותר גדול משלכם, וכנראה שגם יותר גדול מהתפקיד בו "זכה" (כלומר, הוא נסוג בהיקף התפקיד).

לחסם הגודל יש השלכות מרחיקות לכת על קריירות של הרבה מאד אנשים מאד מוכשרים, שלא מצליחים לממש את הפוטנציאל המקצועי/ניהולי/כלכלי שלהם, רק משום שבחרו לעבוד בגופים קטנים מדי, או לפחות קטנים עליהם, והם נתקעים שם כל הקריירה. אומנם חלקם מעדיפים חברות קטנות בשל תרבותן הארגונית, אבל רובם בוחרים בהן או כדי לנסות להאיץ את תהליך הקידום (הגדרות התפקיד שם בכירות יותר), או מחוסר מודעות להשלכות על הקריירה, והם ממשיכים לעבוד בחברות הקטנות עד שכבר מאוחר מדי לשנות.

הגודל כן קובע

האם ההתעקשות של השוק על גודל התפקיד מוצדקת? תלוי את מי שואלים. הנפסלים על הסף בטוחים שלגודל אין כל משמעות, שאין שום הבדל בין ניהול מערך כספים של 40 מיליון שקל לניהול מערך של 400 מיליון שקל. הם כמובן טועים, בגדול. כמות היא בראש ובראשונה איכות, ומי שחושב שלנהל 5 אנשים ו25 איש זה אומר הדבר, כאילו אמר שאין הבדל בין לגדל ילד אחד לגידול של 5 ילדים, ואם תשאלו אותי, אמירה שכזאת בראיון עבודה היא במקרה הטוב לא חכמה.

האם המסקנה היא כי עדיף לעבוד בחברות הגדולות? מבחינת ערך שוק ופוטנציאל קריירה, התשובה היא חד-משמעית כן. מאחר שהשוק עובד על מספרים, טווח הזדמנויות הקריירה של עובדי החברות הגדולות עצום בהשוואה לקולגות שלהם בחברות הקטנות יותר, והם מועמדים ראויים (אם לא מובילים) למרבית התפקידים במשק הרלוונטיים לתחום עיסוקם. הם נהנים מתדמית גבוהה מאד, מאופק קידום מבטיח הרבה יותר ומפוטנציאל מימוש העצמי, שלא לדבר על שכרם שהוא גבוה משמעותית בהשוואה למקבילים להם.

להסכים לשלם את המחיר

האם התדמית הזו מוצדקת? ברור. כמעט כל החברות הגדולות הן הרבה יותר מקצועיות מהחברות שקטנות מהן, אחרת לא היו מגיעות למעמדן, וכנגזרת מכך גם עובדיהן. הן עשירות יותר ומבוקשות, ועל כן הן יכולות להרשות לעצמם להשקיע באיתור, גיוס ושימור העובדים הכי טובים, שבתורם נהנים מסביבת עבודה משובחת (לרוב כזו שעומדת בסטנדרטים בינלאומיים), שמשביחה עוד יותר אותם ואת תדמיתם.

האם כולם צריכים להעדיף חברות גדולות, בתקווה שיצליחו להתקבל לשורותיהן? ממש לא. קודם כל, לא כולם מתאימים לעבוד בחברות הללו, רק רצוי שמי שבוחר בקטנות גם יסכים לשלם את המחירים הכרוכים בכך, ובראשם השכר. שנית, הבחירה באיזה חברות לעבוד תלויה במטרות הקריירה, לכן חברה גדולה הכרחית רק למעוניינים בתפקידים בכירים בחברות גדולות, שיתקשו מאד להגיע לשם גם דרך תפקידים מאד בכירים בחברות קטנות.

לשיר באמבטיה

לכן מאד חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם, ואם יש לכם ספק - עדיף שתשאפו להתחיל אותה בחברות היותר גדולות/ממותגות, מהן תמיד אפשר ללכת אחורה. ואם אתם כבר עובדים בחברה קטנה ולא מרוצים, חשוב להקדים לצאת משם בטרם יהיה מאוחר מדי. יש שלב שזה כבר לא מעשי, כיוון שהמעבר לחברות גדולות יותר מחייב נסיגה בקריירה, מהלך בעייתי גם עקב הגיל שמהווה חסם דו-ראשי (מעסיקים מתעקשים על התאמה בין גיל לדרג, ובנוסף לעתים כבר אין מספיק "שנות קריירה" לטפס חזרה), ובעיקר מסיבות ענייניות (מי שעמד בראש מערך שיווק של חברה יתקשה מאד לסגת לתפקיד של מנהל מותג, ובצדק).

ולמי שעדיין יש ספק לגבי חשיבות הגודל, שיזכור שאם אתה שר רק באמבטיה, זה לא יביא אותך לשום מקום, גם אם אתה הזמר הטוב בעולם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

עוד כתבות

המשלחת הזרה שמבקרת בישראל כדי לבחון רכש ביטחוני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: משלחת יפנית מבקרת בישראל כדי "לבחון מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות בינה מלאכותית וסייבר", ראש ממשלת אוסטרליה מקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח סידני, ובבריטניה דורשים שהקצין שמנע מאוהדי מכבי להגיע למשחק כדורגל יתפטר • כותרות העיתונים בעולם

יפתח רון-טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

רון-טל ימונה ליו"ר רש"ת, אך יצטרך לוותר על החזקותיו בחברות אנרגיה

ועדת המינויים אישרה היום את מועמדותו של יפתח רון-טל לתפקיד יו"ר רשות שדות התעופה ● עם זאת, האישור מותנה בהסדר ניגוד עניינים, ולפיו רון-טל יצטרך לסיים את כהונתו כנושא משרה ולממש את החזקותיו בחברות האנרגיה Urban Energy ואוגווינד, וכן להתחייב שלא לעסוק בכל עניין שמקיים זיקה לחברת ביג

אופיר שריד / צילום: רמי זרנגר

רווח הענק של JTLV ממכירת דוניץ, והמימושים של זהבית כהן ומנכ"ל מליסרון

חגיגת המימושים של קרן JTLV, אייפקס ישראל בראשות זהבית כהן ואורי מקס מייסד מקס סטוק ואופיר שריד מנכ"ל מליסרון ● אנבידיה, אינטל ואפל חברו לטכניון, ובהשקעה של כמיליון דולר נחנכה מעבדת VLSI ● ושלושה מינויים חדשים ● אירועים ומנויים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

משקיעי הריטייל בת"א איבדו פחד: "שלוש שנים של עליות חדות מייצרות פומו"

התשואות הגבוהות בשוק המניות הובילו לעלייה בתחושת הביטחון של משקיעים חסרי ניסיון, שטרם חוו משבר משמעותי בשווקים, וירידה בחשש שלהם מהפסדים ● מנהלים בשוק מזהירים מפני "מצב שבו הרבה מאוד אנשים מאבדים את כל כספם כתוצאה מטעויות של חוסר הבנה"

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

"חל בה מהפך תודעתי": סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום תשוחרר מהכלא

ועדת השחרורים קבעה כי סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שריצתה 4 שנות מאסר, תשוחרר בימים הקרובים בניכוי שליש ● קירשנבאום הורשעה בעבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ושימוש במרמה על מנת להתחמק מתשלומי מס

זהבית כהן יוסף, מנכ''לית אייפקס / צילום: רמי זרנגר

כבר לא בעלת שליטה: המימוש הענק של זהבית כהן במקס סטוק

קרן ההשקעות אייפקס מכרה מניות של רשת הדיסקאונט בהיקף של כ-300 מיליון שקל ● אורי מקס, המייסד והמנכ"ל, הצטרף ומכר מניות ב-50 מיליון שקל ● מקס סטוק צפויה להתנהל כחברה ללא בעל שליטה

מכרז החשמל המוזל. בזק הרוויחה בגדול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מכרז החשמל לספקים: בזק-ג'ן לקחו בענק, מקורות גנבו את ההצגה

בבזק-ג'ן יכולים להיות מרוצים מתוצאות מכרז החשמל המוזל של רשות החשמל: מבין 550 מגהוואט שהוצעו, חברת התקשורת השיגה 140 ● מי שהפתיעה הייתה חברת מקורות, שכלל לא סוחרת בחשמל ● אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל: "צעד נוסף לחיזוק התחרות"

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

השווי קפץ ל-9 מיליארד דולר: חברת הסייבר סייארה השלימה סבב גיוס

סבב הגיוס הנוכחי של סייארה מתבצע לפי שווי שגבוה פי שלושה מהשווי שבו הוערכה לפני כשנה ● הגיוס הקודם בחברה הושלם רק לפני חצי שנה, וסך ההשקעות בה עומד על יותר מ־1.7 מיליארד דולר

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"

זום גלובלי / צילום: Reuters

טראמפ מנחית מכה על האו"ם, וצפון קוריאה וסין מאיימות בהסלמה

צפון קוריאה שגרה טילים דקות לפני יציאת נשיא דרום קוריאה לביקור מיוחד • בצד השני של העולם, ממשל טראמפ מצא כי שורת מוסדות באו"ם "מיותרים" • ואחותה של אנה פרנק הלכה לעולמה • זום גלובלי, מדור חדש 

על המחאות באיראן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

מחאות באיראן הן לא דבר חדש. מה בכל זאת שונה הפעם?

המחאות באיראן לא פוסקות, ואפילו דווח שהמנהיג העליון מכין תוכנית בריחה ● האם ההפגנות הנוכחיות יפילו את המשטר או שהן יסתיימו כמו קודמותיהן? ● המומחים מסבירים: אלה הפרמטרים שיקבעו את מידת ההצלחה של המחאות ● המשרוקית של גלובס

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Mentee Robotics

בלי מוצר והכנסות: למה השוק התלהב מהחברה של אמנון שעשוע

מובילאיי, בראשות המנכ"ל והמייסד אמנון שעשוע, הודיעה על רכישת חברת הרובוטים ההומנואידים הצעירה מנטי - ששעשוע הוא אחד ממייסדיה ● בכך מובילאיי מחזקת עצמה בתחום ה־AI הפיזית ובשוק הרכב האוטונומי והרובוטיקה ● השקת הרובוטים הראשונים: בשנת 2028

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

מניית אלביט הגיעה לשיא, אבל הסיפור של השבוע שייך לאחרת

שורה של עסקאות גדולות דוחפות את מניות החברות הביטחוניות בת"א לגבהים חדשים: אלביט חצתה היום לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל, ונקסט ויז'ן כבר עוקפת חברות ותיקות וגדולות כמו ניו־מד ו־ICL ● המניות הביטחוניות בעולם בראלי מתחילת השבוע, בעקבות ההשתלטות האמריקאית על ונצואלה ואיומי טראמפ להשתלט על גרינלנד

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

עד 12 אלף שקל בשנה: ההודעה שקיבלו אלפי מילואימניקים

מילואמיניקים במערך הלוחם התבשרו בימים האחרונים על זכאותם לנקודות זיכוי במס הכנסה ● מדובר ביישום של החוק שאושר בכנסת בנובמבר האחרון, המעניק לראשונה הטבת מס משמעותית למילואימניקים לוחמים לפי מספר ימי השירות, והיא יכולה להגיע עד כ-11,600 שקל בשנה

חברת היילו / צילום: איל יצהר

חברת השבבים הישראלית היילו מפטרת כ-10% מהעובדים

לחברה יש כ-300 עובדים ● מהיילו נמסר כי הפיטורים מתרחשים בשל ההחלטה "להרחיב את פעילותה לתחומי הרובוטיקה וה-Physical AI"

ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid

האנליסט האופטימי מוטרד: "דברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה מדאיג"

ד"ר אד ירדני, כלכלן הפד בעבר ואחד האנליסטים השוריים בוול סטריט, טוען כי הפסימיות יצאה מהאופנה, ומעריך שגם 2026 תסתיים בעליות ● מה שגורם לו ל"אי נוחות מסוימת" זה שכל כך הרבה אנליסטים חושבים כמוהו ● ואם ממש מחפשים, יש לו בכל זאת אזהרה

בעלי קרן JTLV. מימין: אריאל רוטר, עמיר בירם ושלמה גוטמן / צילום: שרון גבאי

ברווח של מעל חצי מיליארד שקל: JTLV מחסלת את ההחזקה בדוניץ

קרן ההשקעות בנדל"ן JTLV השלימה את מכירת כלל החזקותיה ביזמית הנדל"ן דוניץ תמורת 530 מיליון שקל ● שש שנים אחרי ההשקעה הראשונה באלעד מגורים, הקרן רושמת אקזיט מוצלח שכלל מכירות בהיקף כולל של כמעט מיליארד שקל