גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השוק עובד על מספרים, לא על כישורים

גודל התפקיד שאתם ממלאים מהווה את תקרת ההזדמנויות שלכם בקריירה

חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

רוב האנשים מאמינים שפוטנציאל הקריירה שלהם הוא נגזרת של היכולות והכישורים, ואינם מודעים לכך ששוק העבודה עובד קודם כל על כמות.

כיוון שכך, השוק ייתן או לא ייתן לכם הזדמנות לא בזכות הכישורים שלכם אלא רק בזכות האופן שבו הם באו לביטוי בתפקידים שעשיתם עד כה, או ליתר דיוק - בגודלם של התפקידים, בהיקף התקציבים שבאחריותכם, במספר העובדים שאתם מנהלים, בגודל הפרויקטים/ הלקוחות/ההכנסות וכו'.

הגדרת התפקיד לא קובעת

המשמעות הפרקטית היא דרמטית. זה אומר שבמעבר בין חברות, גודל התפקיד שאתם ממלאים מהווה את תקרת ההזדמנויות שלכם בשוק העבודה, כלומר - כל התפקידים הגדולים ממנו בהיקפם חסומים בפניכם, לא משנה כמה אתם מוכשרים, ו/או כמה הגדרת התפקיד שלכם מפוצצת. לכשתנסו להתמודד עליהם, רוב הסיכויים שתיפסלו על הסף כבר בשלב סינון קורות-החיים, וגם אם איכשהו תצליחו להסתנן לראיון העבודה, קרוב לוודאי שלא תזכו בתפקיד. יקבל אותו מישהו שאיננו בהכרח מוכשר מכם אבל ברקורד שלו יהיה תפקיד יותר גדול משלכם, וכנראה שגם יותר גדול מהתפקיד בו "זכה" (כלומר, הוא נסוג בהיקף התפקיד).

לחסם הגודל יש השלכות מרחיקות לכת על קריירות של הרבה מאד אנשים מאד מוכשרים, שלא מצליחים לממש את הפוטנציאל המקצועי/ניהולי/כלכלי שלהם, רק משום שבחרו לעבוד בגופים קטנים מדי, או לפחות קטנים עליהם, והם נתקעים שם כל הקריירה. אומנם חלקם מעדיפים חברות קטנות בשל תרבותן הארגונית, אבל רובם בוחרים בהן או כדי לנסות להאיץ את תהליך הקידום (הגדרות התפקיד שם בכירות יותר), או מחוסר מודעות להשלכות על הקריירה, והם ממשיכים לעבוד בחברות הקטנות עד שכבר מאוחר מדי לשנות.

הגודל כן קובע

האם ההתעקשות של השוק על גודל התפקיד מוצדקת? תלוי את מי שואלים. הנפסלים על הסף בטוחים שלגודל אין כל משמעות, שאין שום הבדל בין ניהול מערך כספים של 40 מיליון שקל לניהול מערך של 400 מיליון שקל. הם כמובן טועים, בגדול. כמות היא בראש ובראשונה איכות, ומי שחושב שלנהל 5 אנשים ו25 איש זה אומר הדבר, כאילו אמר שאין הבדל בין לגדל ילד אחד לגידול של 5 ילדים, ואם תשאלו אותי, אמירה שכזאת בראיון עבודה היא במקרה הטוב לא חכמה.

האם המסקנה היא כי עדיף לעבוד בחברות הגדולות? מבחינת ערך שוק ופוטנציאל קריירה, התשובה היא חד-משמעית כן. מאחר שהשוק עובד על מספרים, טווח הזדמנויות הקריירה של עובדי החברות הגדולות עצום בהשוואה לקולגות שלהם בחברות הקטנות יותר, והם מועמדים ראויים (אם לא מובילים) למרבית התפקידים במשק הרלוונטיים לתחום עיסוקם. הם נהנים מתדמית גבוהה מאד, מאופק קידום מבטיח הרבה יותר ומפוטנציאל מימוש העצמי, שלא לדבר על שכרם שהוא גבוה משמעותית בהשוואה למקבילים להם.

להסכים לשלם את המחיר

האם התדמית הזו מוצדקת? ברור. כמעט כל החברות הגדולות הן הרבה יותר מקצועיות מהחברות שקטנות מהן, אחרת לא היו מגיעות למעמדן, וכנגזרת מכך גם עובדיהן. הן עשירות יותר ומבוקשות, ועל כן הן יכולות להרשות לעצמם להשקיע באיתור, גיוס ושימור העובדים הכי טובים, שבתורם נהנים מסביבת עבודה משובחת (לרוב כזו שעומדת בסטנדרטים בינלאומיים), שמשביחה עוד יותר אותם ואת תדמיתם.

האם כולם צריכים להעדיף חברות גדולות, בתקווה שיצליחו להתקבל לשורותיהן? ממש לא. קודם כל, לא כולם מתאימים לעבוד בחברות הללו, רק רצוי שמי שבוחר בקטנות גם יסכים לשלם את המחירים הכרוכים בכך, ובראשם השכר. שנית, הבחירה באיזה חברות לעבוד תלויה במטרות הקריירה, לכן חברה גדולה הכרחית רק למעוניינים בתפקידים בכירים בחברות גדולות, שיתקשו מאד להגיע לשם גם דרך תפקידים מאד בכירים בחברות קטנות.

לשיר באמבטיה

לכן מאד חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם, ואם יש לכם ספק - עדיף שתשאפו להתחיל אותה בחברות היותר גדולות/ממותגות, מהן תמיד אפשר ללכת אחורה. ואם אתם כבר עובדים בחברה קטנה ולא מרוצים, חשוב להקדים לצאת משם בטרם יהיה מאוחר מדי. יש שלב שזה כבר לא מעשי, כיוון שהמעבר לחברות גדולות יותר מחייב נסיגה בקריירה, מהלך בעייתי גם עקב הגיל שמהווה חסם דו-ראשי (מעסיקים מתעקשים על התאמה בין גיל לדרג, ובנוסף לעתים כבר אין מספיק "שנות קריירה" לטפס חזרה), ובעיקר מסיבות ענייניות (מי שעמד בראש מערך שיווק של חברה יתקשה מאד לסגת לתפקיד של מנהל מותג, ובצדק).

ולמי שעדיין יש ספק לגבי חשיבות הגודל, שיזכור שאם אתה שר רק באמבטיה, זה לא יביא אותך לשום מקום, גם אם אתה הזמר הטוב בעולם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

עוד כתבות

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

עסקת הגז ב–35 מיליארד דולר עם מצרים תקועה וקטאר מנסה להיכנס לתמונה

העיכוב המתמשך באישור עסקת הענק ליצוא גז ממאגר לוויתן למצרים פותח פתח לקטאר להציע לקהיר אספקת גז טבעי מונזל בהיקפי ענק ● בינתיים גורמים ישראליים ומצריים זועמים, ולגלובס נודע כי שורת בכירים אמריקאים בראשות טראמפ מנסים לפתור את הפלונטר

חיים גליק ודדי שמחי / צילום: בר לביא, איל יצהר, צילום מסך

דדי שמחי וחיים גליק רוצים לחבר את אצולת אזרבייג’ן למכרזי הענק של המטרו

על רקע מכרזי המטרו הגדולים בתולדות המדינה, צמד המתווכים פועלים להביא לישראל שחקנים זרים חדשים ● בין המתעניינות: אקורד האזרית, שכבר החלה במהלך לרישום כקבלן ישראלי - בזמן שחברות אירופיות ותיקות דווקא נסוגות מהשוק ● מי עומד מאחורי החברה?

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מנכ"ל מיטרוניקס פורש עם הפסד רבעוני של 40 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל דיווחה אומנם על גידול של 5% בהכנסותיה, אך התחזקות השקל והפעולות להפחתת המלאי הביאו להעמקת ההפסד, שעמד בסוף הרבעון על כ-40 מיליון שקל ● הירידה במלאי של מיטרוניקס נמשכה גם אל תוך הרבעון השלישי

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LCI

"יש לכם שם חזק במדטק": מגייס הבכירים בארה"ב פותח סניף בישראל

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

למרות התנגדות הייעוץ המשפטי: חוק השידורים בדרך לוועדה מיוחדת

ועדת הכנסת תדון ביצירת מסלול עוקף לקידום הצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי, ובכך תדלג על ההתנגדות שהוביל יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן ● בענף מביעים חשש מפוליטיזציה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בבורסה ננעל במגמה מעורבת; אל על ומניות הביטוח ירדו

ת"א 35 עלה ב-0.1%, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● ירידות בוול סטריט ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

רובי ריבלין / איור: גיל ג'יבלי

פונה לביטקוין: הסיבוב הכואב של רובי ריבלין באלקטריאון נגמר

כארבע שנים אחרי שמונה לנשיא אלקטריאון, דרכיהן של חברת הטכנולוגיה ונשיא המדינה לשעבר נפרדות ● לאחרונה דווח על מינויו של ריבלין לנשיא חברת המטבעות הדיגיטליים ביטקור, המקדמת מהלך לרישום מניותיה בבורסה המקומית

שיא בכמות הדירות החדשות שעל המדף / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טופס האכלוס הגיע, הדירות במגדלים לא נמכרו: מה יעשו היזמים?

הקבלנים טוענים כי נתוני הלמ"ס לגבי היקף הדירות "על המדף" לא משקפים את המציאות בשטח במלואה, אך בדוחות החברות הציבוריות משתקף קושי אמיתי, גם אם נקודתי ● מעשרות דירות לא מכורות במתחם החם ביותר במזרח תל אביב ועד למחצית פרויקט שטרם נמכר במרכז נתניה - אילו פרויקטים מגמגמים בישורת האחרונה?

משרדי הרצוג, פוקס, נאמן / צילום: תמר מצפי

23 קומות בפרויקט תאומי רובינשטיין: הרצוג פוקס נאמן מרחיב את שטחו

הרצוג פוקס נאמן, אחד משלושת משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, ישכור ארבע קומות נוספות במגדל המערבי של פרויקט תאומי רובינשטיין בת"א ● ההסכם החדש כולל שכירות נוספת בשטח של כ־5,000 מ"ר

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מסלול אחד הניב תשואה של מעל 20% השנה: מה עשה החיסכון שלכם?

החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתוספת תשואה חיובית ממוצעת של 1% בנובמבר, בעוד החוסכים במסלולי המניות צפויים ליהנות מתשואה חזקה מעט יותר של 1.3% ● בהמשך למגמה בחודשים האחרונים, גופים ומסלולים שהיו חשופים יותר לישראל הרוויחו יותר, ואלה שהיו מוטים למדדי ארה"ב נהנו פחות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

שיפור דירוג אשראי בתשלום / צילום: Shutterstock

קיבלתם הצעה לשפר את דירוג האשראי? זו עלולה להיות מלכודת מסוכנת

פרצה במודל דירוג האשראי של חברת D&B מתדלקת תופעה מטרידה: גופים פרטיים מבטיחים שיפור דירוג בתשלום - אך בפועל מוחקים נתונים חיוביים ושליליים ומותירים את הלקוח בסיכון לקבלת הלוואות ● חוק ההסדרים כולל הצעה להתמודד עם הבעיה דרך תקופת צינון

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?