חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
רוב האנשים מאמינים שפוטנציאל הקריירה שלהם הוא נגזרת של היכולות והכישורים, ואינם מודעים לכך ששוק העבודה עובד קודם כל על כמות.
כיוון שכך, השוק ייתן או לא ייתן לכם הזדמנות לא בזכות הכישורים שלכם אלא רק בזכות האופן שבו הם באו לביטוי בתפקידים שעשיתם עד כה, או ליתר דיוק - בגודלם של התפקידים, בהיקף התקציבים שבאחריותכם, במספר העובדים שאתם מנהלים, בגודל הפרויקטים/ הלקוחות/ההכנסות וכו'.
הגדרת התפקיד לא קובעת
המשמעות הפרקטית היא דרמטית. זה אומר שבמעבר בין חברות, גודל התפקיד שאתם ממלאים מהווה את תקרת ההזדמנויות שלכם בשוק העבודה, כלומר - כל התפקידים הגדולים ממנו בהיקפם חסומים בפניכם, לא משנה כמה אתם מוכשרים, ו/או כמה הגדרת התפקיד שלכם מפוצצת. לכשתנסו להתמודד עליהם, רוב הסיכויים שתיפסלו על הסף כבר בשלב סינון קורות-החיים, וגם אם איכשהו תצליחו להסתנן לראיון העבודה, קרוב לוודאי שלא תזכו בתפקיד. יקבל אותו מישהו שאיננו בהכרח מוכשר מכם אבל ברקורד שלו יהיה תפקיד יותר גדול משלכם, וכנראה שגם יותר גדול מהתפקיד בו "זכה" (כלומר, הוא נסוג בהיקף התפקיד).
לחסם הגודל יש השלכות מרחיקות לכת על קריירות של הרבה מאד אנשים מאד מוכשרים, שלא מצליחים לממש את הפוטנציאל המקצועי/ניהולי/כלכלי שלהם, רק משום שבחרו לעבוד בגופים קטנים מדי, או לפחות קטנים עליהם, והם נתקעים שם כל הקריירה. אומנם חלקם מעדיפים חברות קטנות בשל תרבותן הארגונית, אבל רובם בוחרים בהן או כדי לנסות להאיץ את תהליך הקידום (הגדרות התפקיד שם בכירות יותר), או מחוסר מודעות להשלכות על הקריירה, והם ממשיכים לעבוד בחברות הקטנות עד שכבר מאוחר מדי לשנות.
הגודל כן קובע
האם ההתעקשות של השוק על גודל התפקיד מוצדקת? תלוי את מי שואלים. הנפסלים על הסף בטוחים שלגודל אין כל משמעות, שאין שום הבדל בין ניהול מערך כספים של 40 מיליון שקל לניהול מערך של 400 מיליון שקל. הם כמובן טועים, בגדול. כמות היא בראש ובראשונה איכות, ומי שחושב שלנהל 5 אנשים ו25 איש זה אומר הדבר, כאילו אמר שאין הבדל בין לגדל ילד אחד לגידול של 5 ילדים, ואם תשאלו אותי, אמירה שכזאת בראיון עבודה היא במקרה הטוב לא חכמה.
האם המסקנה היא כי עדיף לעבוד בחברות הגדולות? מבחינת ערך שוק ופוטנציאל קריירה, התשובה היא חד-משמעית כן. מאחר שהשוק עובד על מספרים, טווח הזדמנויות הקריירה של עובדי החברות הגדולות עצום בהשוואה לקולגות שלהם בחברות הקטנות יותר, והם מועמדים ראויים (אם לא מובילים) למרבית התפקידים במשק הרלוונטיים לתחום עיסוקם. הם נהנים מתדמית גבוהה מאד, מאופק קידום מבטיח הרבה יותר ומפוטנציאל מימוש העצמי, שלא לדבר על שכרם שהוא גבוה משמעותית בהשוואה למקבילים להם.
להסכים לשלם את המחיר
האם התדמית הזו מוצדקת? ברור. כמעט כל החברות הגדולות הן הרבה יותר מקצועיות מהחברות שקטנות מהן, אחרת לא היו מגיעות למעמדן, וכנגזרת מכך גם עובדיהן. הן עשירות יותר ומבוקשות, ועל כן הן יכולות להרשות לעצמם להשקיע באיתור, גיוס ושימור העובדים הכי טובים, שבתורם נהנים מסביבת עבודה משובחת (לרוב כזו שעומדת בסטנדרטים בינלאומיים), שמשביחה עוד יותר אותם ואת תדמיתם.
האם כולם צריכים להעדיף חברות גדולות, בתקווה שיצליחו להתקבל לשורותיהן? ממש לא. קודם כל, לא כולם מתאימים לעבוד בחברות הללו, רק רצוי שמי שבוחר בקטנות גם יסכים לשלם את המחירים הכרוכים בכך, ובראשם השכר. שנית, הבחירה באיזה חברות לעבוד תלויה במטרות הקריירה, לכן חברה גדולה הכרחית רק למעוניינים בתפקידים בכירים בחברות גדולות, שיתקשו מאד להגיע לשם גם דרך תפקידים מאד בכירים בחברות קטנות.
לשיר באמבטיה
לכן מאד חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם, ואם יש לכם ספק - עדיף שתשאפו להתחיל אותה בחברות היותר גדולות/ממותגות, מהן תמיד אפשר ללכת אחורה. ואם אתם כבר עובדים בחברה קטנה ולא מרוצים, חשוב להקדים לצאת משם בטרם יהיה מאוחר מדי. יש שלב שזה כבר לא מעשי, כיוון שהמעבר לחברות גדולות יותר מחייב נסיגה בקריירה, מהלך בעייתי גם עקב הגיל שמהווה חסם דו-ראשי (מעסיקים מתעקשים על התאמה בין גיל לדרג, ובנוסף לעתים כבר אין מספיק "שנות קריירה" לטפס חזרה), ובעיקר מסיבות ענייניות (מי שעמד בראש מערך שיווק של חברה יתקשה מאד לסגת לתפקיד של מנהל מותג, ובצדק).
ולמי שעדיין יש ספק לגבי חשיבות הגודל, שיזכור שאם אתה שר רק באמבטיה, זה לא יביא אותך לשום מקום, גם אם אתה הזמר הטוב בעולם. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com