גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השוק עובד על מספרים, לא על כישורים

גודל התפקיד שאתם ממלאים מהווה את תקרת ההזדמנויות שלכם בקריירה

חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

רוב האנשים מאמינים שפוטנציאל הקריירה שלהם הוא נגזרת של היכולות והכישורים, ואינם מודעים לכך ששוק העבודה עובד קודם כל על כמות.

כיוון שכך, השוק ייתן או לא ייתן לכם הזדמנות לא בזכות הכישורים שלכם אלא רק בזכות האופן שבו הם באו לביטוי בתפקידים שעשיתם עד כה, או ליתר דיוק - בגודלם של התפקידים, בהיקף התקציבים שבאחריותכם, במספר העובדים שאתם מנהלים, בגודל הפרויקטים/ הלקוחות/ההכנסות וכו'.

הגדרת התפקיד לא קובעת

המשמעות הפרקטית היא דרמטית. זה אומר שבמעבר בין חברות, גודל התפקיד שאתם ממלאים מהווה את תקרת ההזדמנויות שלכם בשוק העבודה, כלומר - כל התפקידים הגדולים ממנו בהיקפם חסומים בפניכם, לא משנה כמה אתם מוכשרים, ו/או כמה הגדרת התפקיד שלכם מפוצצת. לכשתנסו להתמודד עליהם, רוב הסיכויים שתיפסלו על הסף כבר בשלב סינון קורות-החיים, וגם אם איכשהו תצליחו להסתנן לראיון העבודה, קרוב לוודאי שלא תזכו בתפקיד. יקבל אותו מישהו שאיננו בהכרח מוכשר מכם אבל ברקורד שלו יהיה תפקיד יותר גדול משלכם, וכנראה שגם יותר גדול מהתפקיד בו "זכה" (כלומר, הוא נסוג בהיקף התפקיד).

לחסם הגודל יש השלכות מרחיקות לכת על קריירות של הרבה מאד אנשים מאד מוכשרים, שלא מצליחים לממש את הפוטנציאל המקצועי/ניהולי/כלכלי שלהם, רק משום שבחרו לעבוד בגופים קטנים מדי, או לפחות קטנים עליהם, והם נתקעים שם כל הקריירה. אומנם חלקם מעדיפים חברות קטנות בשל תרבותן הארגונית, אבל רובם בוחרים בהן או כדי לנסות להאיץ את תהליך הקידום (הגדרות התפקיד שם בכירות יותר), או מחוסר מודעות להשלכות על הקריירה, והם ממשיכים לעבוד בחברות הקטנות עד שכבר מאוחר מדי לשנות.

הגודל כן קובע

האם ההתעקשות של השוק על גודל התפקיד מוצדקת? תלוי את מי שואלים. הנפסלים על הסף בטוחים שלגודל אין כל משמעות, שאין שום הבדל בין ניהול מערך כספים של 40 מיליון שקל לניהול מערך של 400 מיליון שקל. הם כמובן טועים, בגדול. כמות היא בראש ובראשונה איכות, ומי שחושב שלנהל 5 אנשים ו25 איש זה אומר הדבר, כאילו אמר שאין הבדל בין לגדל ילד אחד לגידול של 5 ילדים, ואם תשאלו אותי, אמירה שכזאת בראיון עבודה היא במקרה הטוב לא חכמה.

האם המסקנה היא כי עדיף לעבוד בחברות הגדולות? מבחינת ערך שוק ופוטנציאל קריירה, התשובה היא חד-משמעית כן. מאחר שהשוק עובד על מספרים, טווח הזדמנויות הקריירה של עובדי החברות הגדולות עצום בהשוואה לקולגות שלהם בחברות הקטנות יותר, והם מועמדים ראויים (אם לא מובילים) למרבית התפקידים במשק הרלוונטיים לתחום עיסוקם. הם נהנים מתדמית גבוהה מאד, מאופק קידום מבטיח הרבה יותר ומפוטנציאל מימוש העצמי, שלא לדבר על שכרם שהוא גבוה משמעותית בהשוואה למקבילים להם.

להסכים לשלם את המחיר

האם התדמית הזו מוצדקת? ברור. כמעט כל החברות הגדולות הן הרבה יותר מקצועיות מהחברות שקטנות מהן, אחרת לא היו מגיעות למעמדן, וכנגזרת מכך גם עובדיהן. הן עשירות יותר ומבוקשות, ועל כן הן יכולות להרשות לעצמם להשקיע באיתור, גיוס ושימור העובדים הכי טובים, שבתורם נהנים מסביבת עבודה משובחת (לרוב כזו שעומדת בסטנדרטים בינלאומיים), שמשביחה עוד יותר אותם ואת תדמיתם.

האם כולם צריכים להעדיף חברות גדולות, בתקווה שיצליחו להתקבל לשורותיהן? ממש לא. קודם כל, לא כולם מתאימים לעבוד בחברות הללו, רק רצוי שמי שבוחר בקטנות גם יסכים לשלם את המחירים הכרוכים בכך, ובראשם השכר. שנית, הבחירה באיזה חברות לעבוד תלויה במטרות הקריירה, לכן חברה גדולה הכרחית רק למעוניינים בתפקידים בכירים בחברות גדולות, שיתקשו מאד להגיע לשם גם דרך תפקידים מאד בכירים בחברות קטנות.

לשיר באמבטיה

לכן מאד חשוב להגדיר כבר בתחילת הקריירה לאן מועדות פניכם, ואם יש לכם ספק - עדיף שתשאפו להתחיל אותה בחברות היותר גדולות/ממותגות, מהן תמיד אפשר ללכת אחורה. ואם אתם כבר עובדים בחברה קטנה ולא מרוצים, חשוב להקדים לצאת משם בטרם יהיה מאוחר מדי. יש שלב שזה כבר לא מעשי, כיוון שהמעבר לחברות גדולות יותר מחייב נסיגה בקריירה, מהלך בעייתי גם עקב הגיל שמהווה חסם דו-ראשי (מעסיקים מתעקשים על התאמה בין גיל לדרג, ובנוסף לעתים כבר אין מספיק "שנות קריירה" לטפס חזרה), ובעיקר מסיבות ענייניות (מי שעמד בראש מערך שיווק של חברה יתקשה מאד לסגת לתפקיד של מנהל מותג, ובצדק).

ולמי שעדיין יש ספק לגבי חשיבות הגודל, שיזכור שאם אתה שר רק באמבטיה, זה לא יביא אותך לשום מקום, גם אם אתה הזמר הטוב בעולם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

עוד כתבות

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

בצל היחלשות הדולר והמתח מול טראמפ: הפד צפוי לעצור את הפחתת הריבית

בעקבות מדדי מחירים שמעידים על אינפלציה רוחבית, הפד צפוי להפסיק הפעם עם רצף הורדות הריבית שלו ● ברקע, היחסים המתוחים בין נשיא ארה"ב ליו"ר הבנק המרכזי והדולר שממשיך לאבד גובה

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב תיענה בתגובה לת"א

עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן: "כל פעולה צבאית מצד ארה"ב מכל מקור ובכל רמה - תיחשב לפתיחת מלחמה" ●  טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

עופרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: משפחת שטראוס מכרה מניות של חברת המזון ב-405 מיליון שקל

המכירה בוצעה במחיר של 114.5 שקלים למניה, דיסקאונט של 3% על מחירה בבורסה ● המכירה מצטרפת למימושים נוספים שביצעה שטראוס בשנים האחרונות, בסך מצטבר של קרוב למיליארד שקל

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"