גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה בנק לאומי מסתיר את נתוני פפר, אפילו שהוא רואה בבנק הדיגיטלי מנוע צמיחה?

בנקים בעולם נוטים לשתף פעולה עם חברות פינטק ולאפשר להן להתלבש על המערכות הבנקאיות ולייצר ללקוחותיהם ערך באמצעות הבנקאות הפתוחה ● ואולם, רקפת רוסק עמינח החליטה ללכת בדרך הפוכה ולייסד בתוך בנק לאומי סטארט-אפ יקר מאוד ● יורשיה בתפקיד מנכ"ל לאומי עלולים לגלות שההשקעה הזאת לא השתלמה במיוחד ● דעה

צילומי מסך של אפליקציית pepper  / צילום: לאומי,
צילומי מסך של אפליקציית pepper / צילום: לאומי,

"בנק אולי יכול לעשות דיגיטליזציה של מערכת, אבל פינטק הם לא יכולים להיות. פפר זה לא Openbanking. היתה שם השקעה עצומה, אבל הם לא עשו שום דבר. זו לא חדשנות, זו רק אריזה, כמו לפטופים בסניפים של הפועלים. בנקים לא יכולים לייצר באמת חדשנות כמו פינטק, גם אם הם יביאו את כל המתכנתים הכי טובים בתחום כמו שעשו בפפר.

"הרעיון של ייצור משהו חדשני הוא להביא להצלחה של אחרים. למשל, כשהקימו את Airbnb, ייצרו ערך לכל בעלי הדירות שיכלו עכשיו להציע את הדירות שלהם להשכרה על גבי המערכת. חדשנות מייצרת מעגלי צמיחה לכל השותפים העסקיים, ללקוחות. הבנק שהקים את פפר, חשב איך לשמר את הערך אצלו.

"גם השפה היא לגמרי אחרת. מדברים על פרסונליזציה של הסניף. אוקי, אז כבר לא נעמוד כמו פרות בסדר מופתי בתור, אבל ימשיכו לדבר אתנו באותה שפה - ריביות צמודות, ריביות משתנות, ונחתום על 700 עמודים שלא אומרים לנו כלום. השפה משתנה מהיסוד, השפה צריכה להיות: אני רוצה דירה, איך אני מקבל את הכי טוב שיש? העיקרון הוא מיקסום הרווח ללקוח באמצעות ביג דאטה, וזו שפה שהבנקים לא יודעים לדבר בה. הם מדברים במיקסום הרווח לעצמם באמצעות ביג דאטה".

(אייל אלחיאני, מנכ"ל טריא, החברה שמחברת בין לווים ומלווים, בראיון ל"כלכליסט")


1.

אני משוכנע שרקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי הפורשת, לא מסכימה עם דבריו של אלחיאני. יש רק בעיה אחת לטעמי באי-ההסכמה הזו. לבנק לאומי ולרוסק עמינח אין הסברים מניחים את הדעת כדי להתמודד עם מה שקורה בבנק הדיגיטלי פפר, לפחות לא כאלה ששקופים לציבור. ודאי שיש כאלה במסמכים פנימיים בבנק, אבל הבנק מעדיף בשלב זה לא לשתף את הציבור.

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, בדיון בכנסת / קרדיט: דוברות הכנסת, יצחק הררי

בדקתי בדוחות השנתיים האחרונים של הבנק, אלה המפורטים ביותר, ואין גם שום מידע רלוונטי שישפוך אור על ביצועיו של פפר, על ההשקעות שנעשו בו, על מספר העובדים המועסקים בו - שום דבר שכלכלנים או רואי חשבון יוכלו לחלץ מהדוחות כדי לעבוד אתו וללמוד על ביצועיו או שוויו. האיזכור הבולט בנוגע לפפר היה פרסונלי: העובדה שאילן בוגנים ימונה לראש חטיבת הדאטה החדשה. החטיבה הזאת, לצד האחריות הכוללת למינוף נכסי הדאטה, תהיה אחראית על פעילות הבנק הדיגיטלי פפר.

באופן לא רשמי, בבנק לאומי מתעקשים שפפר גייס עשרות אלפי לקוחות (לא ברור כמה זה קניבליזציה מלאומי עצמו) ושהוא עומד ביעדיו השאפתניים. עם זאת, במערכת הבנקאית, שהיו מוטרדים בהתחלה מפפר, לא רואים בו כיום איום משמעותי על נתחי השוק שלהם.

אני מניח שהסיבה החשבונאית-כלכלית שבנק לאומי לא מפרט על פעילות פפר, היא שפעילותו עד כה שולית מאוד לקבוצת לאומי. זה טיעון חשבונאי טוב, אלא שהבעיה אתו שהוא לא מסתדר עם הרטוריקה של מנכ"לית הבנק בשיחות סגורות. שלא יהיה ספק: פפר הוא בבת עינה של רוסק עמינח. כשהיא דיברה עליו, עיניה היו בורקות. היא ראתה בו קלף מנצח בתחום הבנקאות ומנוע הצמיחה העתידי של הבנק. היא אפילו נהגה לומר בשיחות סגורות שהאנליסטים לא יודעים להעריך את שווי הפוטנציאל שלו.

רוסק עמינח בטוחה שהיא משאירה ליורשים שלה בתפקיד מנכ"ל לאומי יתרון תחרותי מובהק על הבנקים, בעיקר בעידן שבו הטכנולוגיה והחדשנות משבשת את המודלים העסקיים הכה מסורתיים והכה ותיקים של הבנקים.

2.

רוסק עמינח הבינה שהטכנולוגיה מזיזה אט-אט את הגבינה בעולם הבנקאי. אפליקציות התשלומים, למשל, הן עוד נדבך במגוון שירותים בנקאיים חדשים, שמתבסס על הטכנולוגיה, כי רק הטכנולוגיה מסוגלת לשבש את המגזר הפיננסי המסורתי, ולא רגולטורים שמתעקשים לחשוב שהם יצליחו לסדר את הקלפים מחדש בשוק הבנקאות, והכל יבוא על מקומו בשלום.

צילומי מסך של אפליקציית pepper  / צילום: לאומי,

הטכנולוגיה היא זו שמניעה חדשנות, היא זו שמאפשרת לצרכנים להשתמש בטלפונים הניידים שלהם לתשלומים, לקניית מוצרים פיננסיים מגוונים באותה קלות של מצרכי מזון במכולת, ומאפשרת למיליונים ברחבי העולם להסתדר ללא מזומנים בארנק.

אני רק לא בטוח שרוסק עמינח בחרה בדרך הנכונה. החשיבה שלה היתה בהחלט נכונה, אבל הדרך - אני ממש לא בטוח. והדרך היתה להקים סטארט-אפ בתוך לאומי, לגייס מאות הייטקיסטים בשכר גבוה האופייני לשוק, להשקיע מאות מיליוני שקלים לפחות בעולם שהינו זר לבנקאים, להשקיע רבות בפרסום ובשיווק המיזם הדיגיטלי, במקום לשתף פעולה עם חברות הפינטק.

ייתכן כי מוקדם מאוד לשפוט את פפר, שנתיים מיום יציאתו לדרך, אבל העובדה שלאומי מצניע את נתוניו מדברת בעד עצמה. אני בטוח שאם היה מדובר בגיוס לקוחות מרשים (במיוחד חיצוני, ולא מתוך הבנק), מחלקת השיווק של הבנק כבר היתה מעלה זאת על ראש שמחתה.

לכן, אני נוטה להסכים עם דבריו של אלחיאני בנושא פפר. זאת יותר אריזה מאשר חדשנות, מה גם שכמה בכירים שהיו בראש פפר החליטו לעזוב - ובהם תמר יסעור שהקימה את פפר, לילך בר דוד, המנכ"לית לשעבר של המיזם - עוד אינדיקציה, אם כי לא ודאית, שלא הכל ורוד במיזם הדיגיטלי.

3.

לרוסק עמינח היו הישגים לא מבוטלים כמנכ"לית בנק לאומי: ניקויי האורוות של האשראי העסקי הבעייתי, פתרון הבעיות עם הרשויות בארה"ב במחיר נמוך יחסית, והצעדתו של לאומי לראש פסגת הבנקים בישראל, על חשבון הפועלים (מבחינת שווי שוק). עם זאת, התשואה הממוצעת לאורך כהונתה של רוסק עמינח לא בלטה לעומת מדד הבנקים, ואף היתה מעט מתחת לו, בעיקר בגלל התשואות העודפות שהניבו הבנקים הבינוניים, כמו מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי.

אלה הישגים מרשימים, אבל כאמור, רוסק עמינח ראתה בפפר את גולת הכותרת שלה. אני לא בטוח שבעוד כמה שנים זה יירשם לה בכף הזכות.

4.

בדוח האחרון של הפיקוח על הבנקים על מערכת הבנקאות הישראלית, יש פרק שלם על אותה "בנקאות פתוחה" שעליה דיבר אלחיאני. כמה משפטים מתוך הדוח, כדי להבהיר במה מדובר, כי זה נוגע לכל אחד מאתנו.

בנקאות פתוחה מאפשרת ללקוחות הבנקים לשתף צדדים שלישיים במידע עליהם שבידי הבנקים לשם קבלת שירותים בנקאיים. שחקנים חדשים, לא דווקא בנקים, יוכלו לגשת לחשבון הבנק של לקוח, בהסכמתו, ולהציע לו שירותים בנקאיים מותאמים לצרכיו. לדוגמה, ריכוז מידע בנקאי, ייעוץ בהתנהלות פיננסית, השוואת עלויות של מוצרים בנקאיים, הצעות ערך הנוגעות למוצרים בנקאיים, כמו פיקדונות והלוואות, אמצעי תשלום חדשים ועוד.

מטבע הדברים, כניסת שחקנים חדשים, הודות לפלטפורמת בנקאות פתוחה, מגבירה את התחרות בתחום השירותים הבנקאיים, מאפשרת לפתח שירותים חדשניים ודיגיטליים, בין השאר, בעולמות התשלומים (זה קורה כבר עכשיו), תרחיב את הצעות הערך ללקוחות ותגביר את שליטת הלקוח במידע הבנקאי שלו.

השורה התחתונה היא שבנקאות פתוחה מאפשרת לגופים נוספים, מלבד הבנקים, כמו חברות הייטק שמפתחות טכנולוגיה פיננסית (חברות פינטק), ספקי אשראי חוץ-בנקאי, גופים פיננסיים שאינם בנקים - להציע שירותים פיננסיים ללקוחות. כמובן שבנקאות פתוחה חייבת לאפשר לנותני השירותים גישה ממוכנת לחשבון הבנק של הלקוח בהסכמתו.

שימו לב לסקר הבא שהוצג בדוח של הפיקוח על הבנקים, ונעשה בקרב בכירים בתעשייה הבנקאית באנגליה. על פי הסקר, בעוד שנתיים 63% מהלקוחות יצרכו שירותים מגופים פיננסיים, והשאר מגופים שאינם פיננסיים. בעוד עשר שנים התמונה תתהפך לחלוטין: 70% יצרכו שירותים מגופים שאינם פיננסיים, והיתרה, 30% בלבד, ימשיכו לעשות זאת באמצעות הבנקים.

מומחים שונים תיארו את עושר ההזדמנויות שמציעות תשתית הבנקאות הפתוחה באמצעות השוואה לתשתיות חשמל בין-לאומיות; מגוון השירותים החדשים בעולם הבנקאות הפתוחה מקביל למגוון מכשירי החשמל שהתפתחו עם השנים ויכולים להתחבר לאותן תשתיות.

באופן טבעי, הבנקאות הפתוחה בישראל עדיין מפגרת אחרי המגמות העולמיות, כשהנטייה העולמית היא שבנקים מסורתיים, מתוך הבנה שהחדשנות היא לא ב-DNA שלהם, נוטים לשתף פעולה עם חברות פינטק ולאפשר להן להתלבש על המערכות הבנקאיות ולייצר ללקוחותיהם ערך באמצעות הבנקאות הפתוחה.

ואולם, רוסק עמינח החליטה ללכת בדרך הפוכה: לייסד בתוך בנק לאומי סטארט-אפ, סטארט-אפ יקר מאוד, שעלה לה הון תועפות. יורשיה עלולים לגלות שההשקעה הזאת לא השתלמה במיוחד. קשה יותר לשנות תרבות ארגונית מסטארט-אפ שצומח בתוך הבית, קל יותר לעשות זאת מסטארט-אפ שחובר אליך ומתלבש על המערכות שלך.

5.

אני לא בטוח שגל פרישות הבכירים מהבנקים הוא עדות לכך שמגבלת שכר הבכירים הבריחה את המנהלים מהבנקים. העובדה שלילך אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט הפורשת, ורוסק עמינח שפורשת מלאומי, בחרו לעבור לתחום ההייטק (מעברה של האחרונה עדיין לא סגור), מציירת טוב יותר את התמונה כולה.

אשר טופילסקי אמרה שפעם המקצוע הנבחר היה בנקאי, כיום זה הייטק. בקליפת אגוז, היא תיארה את התמונה הרחבה. בואו נאמר זאת כך: לנהל בנק זה די מעיק. הרגולציה מעיקה, התקשורת מעיקה, הכנסת מעיקה והחשיפה מעיקה, ועכשיו הצטרף עוד גורם מעיק - הטכנולוגיה, והיא תמשיך "להעיק" ולשבש את המודלים העסקיים של הבנקים. אשר טופליסקי ורוסק עמינח הבינו זאת היטב.

נכון, כשאתה עומד בראש מערכת בנקאית גדולה, יש לך כוח והשפעה עצומים, חיבורים ומנופים - אבל כרגע, האתגר הטכנולוגי הוא המעיק ביותר על מערכת הבנקאות בעשור הבא: עם יותר מדי מועקות, באמת עדיף לא להיות בנקאי. 

לאומי מגיב: "פפר הוא הצלחה בכל קנה מידה"

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "פפר הוא הצלחה בכל קנה מידה, עם כמות פתיחת החשבונות הצומחת ביותר במערכת הבנקאית.

"לפפר מערכת ליבה נפרדת מהמתקדמות בעולם ועם יכולות המעניקות לה יתרון על פני כל אפליקציה בנקאית הפועלת על מערכות ליבה קיימות ותיקות. העלייה לרגל של בנקים מובילים מכל העולם, שבאים ללמוד על ההצלחה של פפר, וכמות המצטרפים החדשים, אומרים הכל". 

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה שהדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט המחוזי בנוף הגליל קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה