ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, לע"מ
"העתירה שבפנינו אינה אלא צעד נוסף, במטרה להכפיש את שמו ולפגוע במעמדו של המועמד לראשות הממשלה מטעם מפלגת הליכוד, בנימין נתניהו, וזאת בעיצומה של מערכת הבחירות, והכול באצטלה של זכות הציבור לדעת" - כך הגיב נתניהו, באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו, לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה לחייב את היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, לפרסם את חוות-הדעת החולקת של פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בתיקי 1000 ו-2000.
בעתירת התנועה לאיכות השלטון נטען כי לא ברור כיצד אמור הציבור להכיר את עמדות פרקליט המדינה כשאינן מפורטות ומנומקות. "מסירת המלצת היועץ בהיעדר הנימוקים להחלטה דווקא מעוררת סימני שאלה רבים, שכן אין ביכולתו של הציבור להבין מדוע החליט היועמ"ש לדחות את המלצות פרקליט המדינה שבחן את התיק לפני ולפנים עוד בטרם העביר אותו לידי היועמ"ש", נאמר בעתירה.
יצוין כי עוד קודם להגשת עתירה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, פנו "גלובס", החתום מטה והתנועה לחופש המידע למשרד המשפטים בבקשה לקבל את חוות-הדעת של פרקליט המדינה בתיקים 1000 ו2000.
במסגרת חוות-הדעת המדוברת המליץ פרקליט המדינה ליועמ"ש להעמיד את נתניהו לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירה של קבלת שוחד בכל שלושת התיקים, ולא רק בתיק 4000, כפי שקבע בסופו של דבר היועמ"ש. כזכור, מנדלבליט קבע כי בתיקים 1000 ו-2000 יואשם נתניהו, בכפוף לשימוע, בעבירה פחותה - של מרמה והפרת אמונים.
בתשובה השלילית שהעביר משרד המשפטים ל"גלובס" ב-23 ביוני נאמר כי "הואיל והיועמ"ש הציע לראש הממשלה לקיים שימוע ביחס לשלוש הפרשות, והואיל ולאחר מכן ייתכן שיוגש כתב אישום לבית המשפט, אין כל מקום לפירוט נרחב יותר של העמדות שהוצגו בדיונים הפנימיים, לרבות בנושאים ראייתיים שעשויים לעמוד במוקדו של הליך פלילי שטרם החל".
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ויתר החשודים בפרשות עודם בעיצומם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, הם עומדים בפני הליכי שימוע שלפני הגשת כתב אישום, ועומדת לזכותם חזקת החפות.