נתיבי ישראל / צילום: תמר מצפי
כתב אישום נוסף בפרשה 618, המכונה "פרשת נתיבי ישראל", מתאר מערכת יחסים של "תן וקח", הכוללת בכיר בנתיבי ישראל, את אחיו המתגורר בגרמניה ו"מכירת" מכרזים ציבוריים בסך למעלה מ-4.5 מיליון שקל, תמורת שוחד לכאורה בסך 780 אלף אירו שהועברו לחשבונות בנק בחו"ל.
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום (ה') לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום נגד אלכס קורן ונגד חברת התכנון א.א. הנדסה שבבעלותו, אשר נתנה שירותים לנתיבי ישראל. כתב האישום מייחס לקורן ולחברה שבבעלותו מתן שוחד לאיגור וגנפלד, בכיר לשעבר בחברת נתיבי ישראל ששימש סגן ראש אגף בחברה, וכן עבירה של הלבנת הון ועבירה של פעולה ברכוש במטרה למנוע דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון.
פרשת השחיתות לכאורה בחברה הממשלתית נתיבי ישראל (נת"י - מע"צ לשעבר) היא אחת מפרשות השחיתות החמורות שנחקרו בישראל בשנים אחרונות. בתום החקירה הודיעה הפרקליטות ל-30 מחשודי פרשת נת"י ול-13 חברות ספקיות שלה על החלטתה להעמיד אותם לדין פלילי, בכפוף לשימוע. זאת, לאחר שלעמדת המדינה גובשה תשתית ראייתית רחבה להוכחת התנהלות מושחתת ופלילית שהייתה נהוגה בחברה במשך למעלה מעשור, על-ידי מנהלים ועובדים בחברה וכן על-ידי ספקים חיצוניים, בהם מנהלי פרויקטים, קבלנים ונותני שירות אחרים לחברה. בפרשה נחקרו מאות מעורבים ולמעלה מ-30 חשודים, בוצעו האזנות סתר, ונתפסו עשרות אלפי מוצגים.
במהלך חקירת הפרשה נאספו ראיות לעבירות שבוצעו בחברה הממשלתית נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ), וגובשה תשתית ראייתית רחבה להוכחת התנהלות מושחתת ופלילית שהייתה נהוגה בחברה במשך למעלה מעשור, על-ידי מנהלים ועובדים בחברה וכן על-ידי ספקים חיצוניים בהם מנהלי פרויקטים, קבלנים ונותני שירות אחרים לחברה.
בפרשה הוגש לאחרונה כתב אישום נגד מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר, אלכס ויז'ניצר, בגין שוחד שקיבל לכאורה בהיקף של כ-3 מיליון שקל מהקבלן יהודה בוזגלו, נאשם נוסף בפרשה, בתמורה לאישור מכרזים ותשלומים נוספים בגין ביצוע עבודות תשתית.
את כתבי האישום הגישו עורכי הדין קרן שמיר-עוז, ערן זלר, ויוראי מצלאוי, מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
כתב האישום שהוגש היום מתאר כיצד פנה איגור וגנפלד לאלכס קורן וביקש להעביר באמצעותו ובאמצעות החברה שבבעלותו סכומי כסף ניכרים, אותם דרש וגנפלד כשוחד מחברות תכנון שונות שהיו תלויות בו לשם קבלת עבודות מנתיבי ישראל. בין קורן לוגנפלד, ולאחיו של וגנפלד שהתגורר אז בגרמניה, סוכם מנגנון שהתווה דרך פעולה להעברת הכספים, ומטרתו הייתה להסתיר את הכספים ואת העובדה שבבסיסם עבירה.
על-פי האישום, הוסכם כי חברות התכנון יעבירו את הכספים ישירות לחשבון הבנק של החברה שבבעלותו של קורן, וכי קורן יספק להן חשבוניות כוזבות בהן יירשם כי העברות הכספים נעשו עבור שירותי ייעוץ כביכול שנתן קורן לאותן חברות. בהמשך, נטען, העביר קורן את הכספים לחשבונות בנק בחו"ל שהיו בשליטתו של אחיו של וגנפלד, כאשר אחיו של וגנפלד העביר לקורן חשבוניות פיקטיביות המלמדות כביכול כי התשלום נעשה עבור שירותים שהעניק האח לחברת א.א. הנדסה.
באופן המתואר התקבלו בין השנים 2010 - 2015 בחשבון הבנק של חברת א.א. הנדסה למעלה מ-4.5 מיליון שקל, כאשר בד-בבד העבירו קורן וחברת א.א. הנדסה תשלומים לחשבונות בנק בחו"ל שבשליטת אחיו של וגנפלד בסך של למעלה מ-780 אלף אירו, שנרשמו בכזב בספריה של חברת א.א. כהוצאות בגין קבלת שירותי ייעוץ, אף שלא נתקבל עבורם ייעוץ כלל.
יחד עם כתב האישום הגישה הפרקליטות לבית המשפט גם בקשה לתפיסה זמנית של רכוש הכולל יתרות לתשלום בסך 204,000 שקל מחברת נתיבי ישראל לחברת א.א. הנדסה וכן זכויות בדירת מגורים של קורן.
החלטות בעניינם של חשודים נוספים שנחקרו בפרשה צפויות להתקבל בשבועות הקרובים.
החקירה נוהלה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, בשיתוף פקיד שומה חקירות תל-אביב ברשות המסים ובסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים.
*** חזקת החפות: אלכס קורן, איגור וגנפלד, אלכס ויז'ניצר, יהודה בוזגלו ויתר המעורבים בפרשה המכונה "פרשת נתיבי ישראל" לא הורשעו בעבירות המיוחסות להם. חלק מהמעורבים הם בחזקת חשודים, ונגד אחרים הוגשו כתבי אישום. הם לא הורשעו בדין, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות.