דירות Airbnb דירות/צילום: מיכל רז חיימוביץ'
האם עיריית תל-אביב בדרך לצעד ראשון בהגבלת דירות ה-Airbnb בעיר? מכתב שצורף לחשבון הארנונה האחרון שקיבלו תושבי העיר בישר למשכירי דירות לטווח קצר, דירות Airbnb, כי הם ישלמו יותר. כמה יותר? כמעט פי 2.5 מתעריף הארנונה הממוצע למגורים בתל-אביב-יפו: במקום 52.2 שקל למ"ר, ישלמו בעלי הדירות המושכרות לטווח קצר 124.01 שקל למ"ר לשנה.
לא מדובר בשינוי שייכנס לתוקף באופן מיידי; מועצת העיר אישרה את השינוי, אלא שכדי שהוא יקבל תוקף, נדרש אישור של שרי הפנים והאוצר. אישור כזה צפוי להתקבל בתוך כחודש בכל הנוגע ל-2019 - השרים צריכים לתת החלטתם עד 18 באוגוסט. עד סוף 2019 הם יידרשו להחליט על ייקור תעריפי השנה הבאה.
בעירייה מסבירים כי תעריף הארנונה הממוצע למגורים בתל-אביב-יפו לשנת 2019 עומד על 52.20 שקל למ"ר לשנה, והוא מהנמוכים מבין הערים הגדולות. לנוכח העלייה החדה במספר הדירות המושכרות באופן מסחרי והפגיעה הנגרמת עקב כך לאורח החיים של התושבים בפרט ולמחירי הדיור בשוק השכירות בכלל, נקבע תעריף אחיד של 124.01 שקל למ"ר לשנה. מועצת עיריית תל-אביב-יפו אישרה סעיף זה בצווי הארנונה לשנים 2019 ו-2020, אך טרם התקבל אישור שרי הפנים והאוצר".
המספרים בעיר הלבנה אכן מחייבים התערבות, וייתכן כי העירייה לא תעצור רק בארנונה המוגדלת אלא שגם תגביל את משך השכירות של הדירות לצורכי נופש ל-90 יום בשנה - הגבלה קשוחה שכבר יושמה בערים שונות בעולם, למשל בפריז (120 יום). בברצלונה הגבילה העירייה את מספר הרישיונות שהיא מעניקה לפעילות דירות אלה, שהפכו למטרד של ממש ותרמו להתגברות התנועות נגד תיירים Over Tourism. לתושבים נמאס לא רק מהמוני האנשים שנמצאים בכל מקום במרחב הציבורי שלהם, אלא גם מהתיירים שהם פוגשים בחדר המדרגות.
באירופה דורשים לבלום את Airbnb
אבל גם המגבלות של העיריות אינן מספיקות כדי להרגיע את התושבים הזועמים. במאמר שפרסם מגזין התיירות "Skift" בשבוע שעבר, הוא הגדיר את הדירות המושכרות באמצעות Airbnb כקוץ בישבן של יותר מדי ערים באירופה, שדורשות להגביר את המגבלות הרגולטוריות על מה שהתחיל כמיזם מוצלח של כלכלה שיתופית והפך למפלצת אירוח, שרומסת בדרך לא רק את התעשייה המלונאית, אלא את החופש של התושבים לחיות בשגרת יומם.
רשימה מכובדת של ערים באירופה - בהן אמסטרדם, ברצלונה, ברלין, בורדו, בריסל, קרקוב, מינכן, וינה, ולנסיה ופריז - פנו לאיחוד האירופי בבקשה שיפעל בדחיפות בנושא. במכתב מבקשות העיריות לבלום את הגידול המשתולל של ענקית השכרת הדירות Airbnb, שנהנית מ"carte blanche", כלומר כרטיס מעבר חופשי ברחבי אירופה.
הדרישה לבלום את ההתפשטות של שוק השכרת הדירות לתיירים נובעת מחשש שדירות אלה באות על חשבון דירות המגורים המגורים של התושבים בעיר בהיקף מדאיג.
הערים מבקשות לקבל גיבוי ושיתוף-פעולה מהפרלמנט החדש באיחוד האירופי בדרישה להחמיר את המגבלות. במכתב מופנית אצבע מאשימה ל-Airbnb בכל הנוגע לשיתוף מידע ממאגריה בעניין השוכרים. בעניין זה דווקא התקבלה ב-2018 תביעתם של האתרים Airbnb ו-HomeAway נגד עיריית ניו יורק, בטענה כי דרישתה לקבל מידע על משכירי הדירות מנוגדת לחוקה האמריקאית. הערים האירופיות טוענות כי חוסר השקיפות מונע את אכיפת החוקים והתקנות דוגמת הגבלת מספר הימים המותרים להשכרה בשנה.
Airbnb הגיבה לכתבה שפורסמה ב-Skif כך: "חוות-הדעת המובאת במכתב מספקת סקירה על הכללים החלים על פלטפורמות של כלכלה שיתופית דוגמת Airbnb וכיצד הכללים הללו מאפשרים לנו ליצור הזדמנויות עבור צרכנים. אנחנו שואפים להיות שותפים טובים לערים ועד כה כבר עבדנו עם יותר מ-500 ממשלות ברחבי העולם, כשגיבשנו יחד צעדים המסייעים למארחים להשכיר את נכסיהם בהתאם לחוקים, לרבות תשלומי מס. ככל שאנחנו צועדים קדימה, השאיפה שלנו היא לעבוד בשיתוף-פעולה עם כולם ולשים את התושבים המקומיים במרכז התיירות בת-הקיימא במאה ה-21".
הכאוס של הכלכלה השיתופית
בחזרה לתל-אביב: לפי נתוני העירייה, אל מול 10.5 אלף חדרים בבתי מלון עומד מספר עצום של 17 אלף חדרים בדירות להשכרה לטווח קצר. 81% מהם - דירות שלמות, המושכרות במחיר 186 דולר בממוצע ללילה. רוב הדירות ממוקמות במרכז תל-אביב.
לפי תחשיב שערכה העירייה, היחס בין מספר התושבים בעיר, כ-439 אלף, למספר הדירות המושכרות לתיירים, עומד על 25.4 תושבים לכל דירה. ברומא, לשם השוואה, גרים 2.86 מיליון תושבים, והיצע הדירות להשכרה לתיירים שעומד על 25 אלף מספק יחס של נכס/תושב של 113.4 תושבים לדירה. באמסטרדם מתגוררים 851 אלף תושבים, והיצע הדירות עומד על כ-19 אלף, יחס של 45.1.
במילים אחרות - תל-אביב נמצאת במצב גרוע, וגרוע מכך שכ-70% מהנכסים הללו נמצאים בידי קבוצה מצומצמת של בעלי נכסים (ראו טבלה). לשאלה כיצד תאתר העירייה את בעלי הנכסים, הושב כי "ככל שסעיף זה יאושר על-ידי השרים, יאותרו הנכסים הללו על-ידי העירייה באמצעים העומדים לרשותה ויחויבו בהתאם".
כלכלה שיתופית במהותה היא רעיון נהדר. אנשים ממדינות שונות שמחליפים ביניהם בתים וחוסכים בחופשה ומקבלים חוויה אותנטית על הדרך, אנשים מסיעים במכונית הפרטית שלהם אנשים אחרים וכלי תחבורה מושכרים לפי שימוש לכל דורש. יש משהו רומנטי ויפה בעקרונות הכלכלה השיתופית, אלא שגם הם הופרו כשהפלטפורמות ששולטות בהן הפכו למפלצות ענק ששוות מיליארדים רבים, ויתרה מכך שבמקום שאנשים ישכירו או ימסרו את דירותיהם לחברים כשהם טסים לשבוע ליוון בקיץ, נכנסו כרישי נדל"ן והשתלטו על השוק.
את התוצאה אפשר היה לראות היטב בתחקיר שפרסמה השבוע עמליה דואק בחדשות 12 - "מסחרה" חסרת מעצורים על דירה במרכז תל-אביב שעומדת להשכרה: עשרות שוכרים פוטנציאליים שצובאים על דלת הדירה ורבים מהם שמציעים לדיירת הנוכחית אלפי שקלים רק כדי שתעביר את פרטיהם לבעל הנכס.
וזה מצב שרק ילך ויחמיר: גם הקורקינטים שהגיעו לתל-אביב לפני שנה מספקים שיעור בכלכלה שיתופית. הרעיון בבסיסו נהדר, במקום לנסוע במכונית נוסעים בכלי לא מזהם ונגיש. התוצאה: כאוס של אלפי כלים פזורים בעיר, עלייה בתאונות ותושבים שלא במקרה הופכים להיות עוינים לרעיון. את אובר ישראל בלמה עוד לפני שהיא סיימה את הפיילוט שלה.
אז מה המסר? כלכלה שיתופית על היבטיה היא דבר נפלא, אבל הביצה צריכה לבוא לפני התרנגולת, או להפך - קודם מסדירים את הענף וקובעים את גבולותיו החוקיים תוך דגש על אכיפה אמיתית, ואחרי כן מכניסים לשוק שחקנים שיכולים להיטיב עם כולם, עם התיירים ועם התושבים וגם עם העיריות. ואם זה לא נעשה? מוטב מאוחר מאשר אף פעם.