גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים נחשפים: איך יכול להיות שציוני ההסמכה של כל הרופאים בישראל זהים?

הסוד השמור של הפקולטות לרפואה: ציוני הסטודנטים בפקולטות השונות מעידים כי תוכניות הלימודים החדשות מוכיחות את עצמן • פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת בן־גוריון, "פסיכומטרי גבוה לא מעיד על טיבו של רופא. התוכנית השש שנתית היא פאסה"

סטודנטים לרפואה / צילום: יחידת צילום שיבא
סטודנטים לרפואה / צילום: יחידת צילום שיבא

ב-2018 השתוו ציוני הגמר של הסטודנטים בפקולטה החדשה ביותר לרפואה בישראל לאלה של הסטודנטים בארבע הפקולטות הוותיקות. הסטודנטים בפקולטה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת, שנוסדה ב-2011 - השיגו ציונים דומים לאלה של הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, בטכניון בחיפה ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב (בית ספר לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות). כך עולה מניתוח שערכו בעבור "גלובס" בתנועה לחופש המידע ומנתונים שמסרו לידנו הפקולטות. זו הפעם הראשונה שבה התנועה מבקשת ומביאה לפרסום את ציוני הסטודנטים לרפואה בישראל.

בשנים קודמות הציונים בצפת היו מעט נמוכים יותר בהשוואה לארבע הפקולטות הוותיקות, ואילו ב-2018 הציון הממוצע של הסטודנטים במבחני הגמר כבר חפף לזה של הסטודנטים באוניברסיטה העברית: 74. בבן גוריון הציון הממוצע הוא 73, בטכניון 75 ובאוניברסיטת תל אביב הוא הגבוה ביותר: 76. ב-2017 הציון הממוצע שהושג בצפת היה הנמוך ביותר - 74 - ואילו בפקולטות בתל אביב ובטכניון הוא היה הגבוה ביותר: 78 ו-77 בהתאמה. את ניתוח הנתונים ערך גיא זומר, רכז מידע בתנועה לחופש המידע.

הציון הסופי משקלל את הציונים הממוצעים שהשיגו הסטודנטים במועד א' של בחינות הגמר ברפואה, שהן אחידות לכלל הסטודנטים ומתקיימות בחמישה מקצועות יסוד: רפואה פנימית, רפואת נשים, רפואת ילדים, פסיכיאטריה וכירורגיה. רק סטודנטים שעברו את חמש הבחינות האלה, יכולים להתקדם לשנת הלימודים האחרונה, שהיא למעשה שנת התנסות בעבודה במחלקות שונות בבתי חולים (סטאז').

התוצאות מראות שהפערים בציונים בין הפקולטות קטנים מאוד, דבר המעיד מצד אחד על כך שבכולן רמת הלימודים גבוהה, ומצד שני, גם על האחידות במאפייני הסטודנטים, עקב סף הקבלה האסטרונומי ללימודי רפואה בישראל (פסיכומטרי של 730 לפחות).

אך ניתוח הציונים של הסטודנטים בצפת מעניין מעוד היבט. צפת היא הפקולטה היחידה בישראל שבה הסטודנטים לא לומדים במסלול "השגור" ללימודי רפואה בישראל - מסלול שש שנתי, שלאחריו שנת סטאז' - אלא בשני מסלולים אחרים: ארבע שנתי ותלת שנתי. בתל אביב קיים מסלול ארבע שנתי, לצד מסלול שש שנתי. כשמפלחים את ציוני הסטודנטים לפי מסלולים, מתגלה שציוני הסטודנטים דומים, מה שמעיד על הצלחתם של המסלולים החדשים יחסית. נכון ל-2017, במסלול השש שנתי הציון הממוצע היה 77, בארבע שנתי הוא 76 ובתלת שנתי 73.

מהו ההבדל בין המסלולים? במסלול השש שנתי הסטודנטים נכנסים ישירות ללימודי רפואה רציפים (ונדרשים לאותו סף קבלה אסטרונומי); התוכנית הארבע שנתית מיועדת לבוגרי תואר ראשון, והחל מאוקטובר תוצע גם בפקולטה החדשה לרפואה באריאל; התוכנית התלת שנתית מיועדת לבוגרי שלוש שנות לימודי רפואה בחו"ל (פרה-קליניים) ומוצעת רק בצפת.

מועמדים לקבלה לתוכניות הארבע שנתיות צריכים להראות הישגים טובים בתואר הראשון, להשלים קורסי ליבה מדעיים (כמו ביוכימיה, פיזיולוגיה ואחרים), וכן לעבור בחינות ייעודיות ומבחני אישיות שעורכת הפקולטה.

לאור הצלחתן של התוכניות החדשות, והעובדה שהן פותחות צוהר ללימודי רפואה לעוד סוגי סטודנטים, יש מקום להעלות את השאלה אם לא הגיעה העת לעבור מהמודל של מסלול הלימודים השש שנתי, למודל הארבע והתלת שנתי; או לכל הפחות להרחיב את המסלולים החדשים. מהם היתרונות והחסרונות? "גלובס" מנתח.

בר-אילן משתווה לפקולטות

"כשליש מהלומדים בחו"ל נשארים שם"

הרציונל שהנחה את פתיחתן בשנים האחרונות של התוכניות התלת והארבע שנתיות הוא קידום הכשרת רופאים מהירה יחסית, לצד הצורך להכשיר בישראל רופאים שיצאו ללמוד בחו"ל.

בשנים האחרונות ישראל מוטרדת מאוד מהגידול האסטרונומי שחל במספר הסטודנטים הישראלים שלומדים רפואה בחו"ל. כיום כשישה (!) מכל עשרה רופאים חדשים קיבלו את הכשרתם בחו"ל (במקומות שבחלקם רמת הלימודים לא טובה) - הנתון הגבוה ביותר ב-OECD.

כך שבשורה התחתונה הצרכים של ישראל כיום הם כפולים: מצד אחד, הכשרה מהירה של רופאים, על רקע מחסור באלפי רופאים בישראל; ומצד שני - העברת יותר רופאים ממסלולי הכשרה בחו"ל לישראל. זו הסיבה שתוכניות משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה הן להגדיל את מספר הסטודנטים הישראלים לרפואה מ-750 לשנה לכאלף בשנים הקרובות.

"יש אלפי ישראלים שלומדים בבתי ספר לרפואה בחו"ל, רבים מהם ברמה יחסית נמוכה. רק במזרח אירופה מדובר ב־4,000 סטודנטים לפחות", אמר באחרונה ל"גלובס" פרופ' שאול יציב, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים. "המשימה הלאומית שלנו היא לשמור על הרמה הגבוהה של הרפואה כאן".

התוכניות התלת והארבע שנתיות יוכלו לסייע בכך, כי סטודנטים ישראלים פונים לרוב ללימודי רפואה בחו"ל בלית ברירה. ככל שיהיו יותר מסלולים ארבע שנתיים, סטודנטים יוכלו להוכיח מצוינות בתארים ראשונים ולהמשיך לעוד תואר ברפואה, וכך לדלג מעל משוכת תנאי הסף.

"יש סטודנטים נהדרים שלא הצליחו להתקבל ללימודי רפואה אפילו עם פסיכומטרי של 750, ויש אחרים שלא השקיעו בלימודים בתיכון, אז אין להם בגרות טובה, אבל הם מבריקים", אומר פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ולשעבר איש סגל בפקולטה בתל אביב. "לכן חשבנו לפני כעשור בתל אביב שצריך לייצר עוד דרך להתקבל ללימודי רפואה וכך הגיעה לעולם התוכנית הארבע שנתית. העובדה שכיום 600-500 צעירים נוסעים מדי שנה ללמוד רפואה בחו"ל ועוד משלמים על כך 10-20 אלף יורו בשנה - זה חוסר צדק חברתי. כשליש מהם נשארים בחו"ל ולא חוזרים לישראל, וגם זו בעיה".

אז על הרקע הזה החלטתם להציע באריאל רק תוכנית ארבע שנתית?
"כן, ראיתי שהתוכנית עובדת היטב בתל אביב, וגם הניסיון של בר־אילן מוכיח זאת. גם המועצה להשכלה גבוהה העדיפה את המסלול הזה, כי הוא מאפשר לרופאים להיכנס למערכת בעוד ארבע שנים במקום בעוד שש".

בבר-אילן יציעו מהשנה הבאה גם תארים ראשונים של קדם-רפואה (Pre-Med), שלאחריהם אפשר להמשיך לתוכנית הארבע שנתית. תוכנית דומה קיימת באריאל כבר כמה שנים.

"יש יתרון בקבלת סטודנטים מרקע מגוון"

אשכנזי לא חושב שצריך להכחיד לגמרי את התוכניות השש שנתיות בישראל, אך יש גם מי שכן חושב כך: פרופ' רבקה כרמי, עד לאחרונה הנשיאה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב והדיקנית לשעבר של הפקולטה למדעי הבריאות. לדעתה, ישראל צריכה לשקול מעבר ללימודי רפואה בהתאם למודל האמריקאי: קודם תואר ראשון ואחר כך תואר המשך המעניק תואר דוקטור ברפואה (MD). בישראל אימצו רוב הפקולטות לרפואה את המודל האירופי, המבוסס על שש שנות לימוד רציפות, ואחריהן עוד שנת סטאז'. "התוכנית השש שנתית היא מעט פאסה", אומרת כרמי. "המודל אמריקאי מתאים יותר בעיניי, כי תואר ראשון מעניק ידע רחב, ורופא זקוק להשכלה רחבה שכוללת את מדעי הרוח והחברה לצד מדעי הטבע".

ואיך יוכרע מי מהסטודנטים בתואר הראשון ממשיך לתואר השני ברפואה?
"על בסיס מצוינות. אפשר להחליט שהחמישון העליון במידרג הציונים בתואר ראשון יוכל להתקבל לתואר שני, בלי פסיכומטרי. לצד זאת, כדאי שיהיו כלי מיון ייחודיים לתואר ברפואה".

פרופ' רבקה כרמי. "לא לגמרי בחירה עצמאית וחופשית"

כרמי טוענת שדרישות הקבלה כיום למסלולים השש שנתיים ברפואה מדירים מהם רופאים פוטנציאליים נהדרים, כי ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד הוא אינו ערובה להצלחה בתחום הרפואה. "מבדיקות שעשינו, לא מצאנו מתאם בין פסיכומטרי גבוה ובין טיב הרופא ותפקודו בהמשך", היא אומרת.

"השאלה אם לשנות כאן את מודל הלימודים עולה לעתים קרובות בפורומים של חינוך רפואי", אומר דיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן, פרופ' קרל סקורצקי. "מצד אחד, התוכנית השש שנתית מאפשרת לדיקנים 'לעצב' את הסטודנט כרצונם. מצד שני, יש יתרון בקבלת סטודנטים בשלים מרקעים אקדמיים מגוונים: מפיזיקה, סיעוד, לימודי מזרח-אסיה, פילוסופיה וכימיה. כך קורה במסלולים הארבע שנתיים. לשמוע מה יש לסטודנטים כל כך מגוונים לומר על נושא נתון - זה מעשיר מאוד את הדיון ואת הלימודים בכלל".

ד"ר זיו סרוסי הוא בוגר תואר ראשון במדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב שהמשיך למסלול הלימודים הארבע שנתי בפקולטה לרפואה בצפת וסיים השנה. כיום הוא מתמחה בפסיכיאטריה בבית החולים העמק בעפולה. "כשלמדתי מדעי המוח לא ידעתי שאני רוצה להיות רופא, ודברים התגלגלו כך שהחלטתי רק בהמשך שרפואה היא הכיוון עבורי. התוכניות השלוש והארבע שנתיות בהחלט יכולות לסייע לאנשים שהבחינה הפסיכומטרית עושה להן עוול. ידוע שמדובר בבחינה מוטה תרבותית, דבר שעלול לפגוע באוכלוסיות מיעוטים בישראל. אך גם מערכות הסינון לתוכניות החדשות יותר הן קשות וקפדניות, ולא פשוט כלל להתקבל אליהן".

עוד כתבות

רג'פ טאיפ ארדואן והמט דבוטאולו / צילום: Umit Bektas, רויטרס

ההתנגדות לארדואן גוברת: ראש ממשלת טורקיה לשעבר יציג מחר את מפלגתו

משלחת נציגים מטעם מפלגת השלטון ניסתה להניא את אהמט דבוטאולו מהחלטתו ● בעקבות הסירוב הגביר ארדואן את ביקורתו נגד עריקי המפלגה

מיה יניב / צילום: יחסי ציבור ועד עובדים

המשימה החדשה של הוועד בסלקום: לגרום לעובדים להתפקד למפלגות

ועד עובדי סלקום עורך בשעה זו כנס ומפגיש את עובדים עם פוליטיקאים, בהם דוד ביטן ואלעזר שטרן ● המטרה: לקדם כוח פוליטי שיפעל לשינוי כללי הרגולציה בשוק התקשורת

ד"ר נורית הראל / צילום: יח"צ

יו"רית ד"ר פישר חוברת לדונרשטיין במרוץ לנשיאות התאחדות התעשיינים

אם שמואל דונרשטיין ייבחר לתפקיד הנשיא הבא של התאחדות התעשיינים, ד"ר נורית הראל תכהן כסגניתו

שרגא ברוש / צילום: שלומי יוסף

"מקווה שמחקריו רציניים יותר": מדוע הגיש נשיא התאחדות התעשיינים תלונה לנשיא הטכניון?

חודש וחצי לפני הבחירות לנשיא ההתאחדות, המרוץ בין שמואל דונרשטיין וד"ר רון תומר מתחמם ● הבעת תמיכה בדונרשטיין מצד פרופ' אהוד קינן, נשיא הפקולטה לכימיה בטכניון, מסעירה בימים האחרונים את ההתאחדות והובילה את הנשיא היוצא שרגא ברוש להגיש תלונה נגד פרופ' קינן

דונאלד טראמפ/ צילום: רויטרס

טראמפ חתם על צו שמיועד להחניק התבטאויות אנטישמיות בקמפוסים

נשיא ארה"ב: "זה המסר שלנו לאוניברסיטאות: אם אתן רוצות לקבל סכומים אדירים מהממשל הפדרלי, אתן חייבות לדחות אנטישמיות" ● חוגים בשמאל האמריקאי: הצו יביא להגבלת חירות הדיבור

כרמי יין שניזוקו ממזג האויר / צילום: אורון שמאי קנט\הקרן לנזקי טבע בחקלאות

כבר לא גשמי ברכה: תנודות האקלים מאיימות על עתיד החקלאות

גשמים חזקים, סופות ברקים וסערות חזקות - התנודות במזג האוויר מסבים נזקים כלכליים עצומים לחקלאות בכל העולם וגם בישראל ● בשירות המטאורולוגי אומנם לא מזהים בישראל מגמה מובהקת מבחינת משטר הגשמים, אבל דיווחי המבטחים על פיצויים לחקלאים מעידים על הנזקים הרבים

סקר הסקרים

סקר הסקרים: שעות ספורות לפני פיזור הכנסת, כחול לבן פתחה פער על הליכוד

הכנסת ה-22 מתפזרת, ומדינת ישראל תלך לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר לקראת עוד מערכת בחירות סוערת

בוריס ג'ונסון, פדרו סנצ'ז, סבסטיאן קורץ / צילום: רויטרס

הדמוקרטיה הכי פחות יציבה במערב? גם במדינות האלה הממשלות נופלות חדשות לבקרים

3 מערכות בחירות בבריטניה בתוך 4 שנים, 4 בספרד בתוך 4 שנים, 61 ממשלות באיטליה מאז תום מלחמת העולם השנייה ושתי מערכות בחירות בשנתיים באוסטריה - הן חלק מהסיפור של הדמוקרטיות המודרניות ● "גלובס" מביא את הלקחים העיקריים שניתן ללמוד מהעשור האחרון באירופה

תנ"צ גיא ניר / צילום: גלובס

דרמה במשטרה: כתב האישום נגד תת ניצב גיא ניר יבוטל

לאחר סאגה משפטית של 4 שנים, המשטרה הציעה לתת ניצב גיא ניר, ראש חטיבת המודיעין לשעבר, ועוזרתו דאז רפ"ק צ' למחוק את כל סעיפי האישום נגדם, שמייחסים להם התנהגות שאינה הולמת שוטר

ניקולס בראון ואדם נוימן / צילום: רויטרס

אדם נוימן בדרך למסך הקטן: סדרת טלוויזיה תתאר את עלייתו ונפילתו

התסריט לסדרה יהיה מבוססת על ספר, שטרם יצא לאור, של שלושה כתבי "וול סטריט ג'ורנל" ● ככל הנראה דמותו של נוימן תגולם ע"י השחקן ניקולס בראון ● עוד בתכנון: סדרה דוקומנטרית על ההתפתחויות הסוערות בחברת WeWork

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

פרשנות: גם ביום האחרון של הכנסת הח"כים דאגו בעיקר לעצמם. ישראל בוחרת, שוב. כך זה נראה מאחורי הקלעים

הפעם הראשונה שישראל הלכה לבחירות הייתה סבירה, הפעם השנייה הייתה טירוף, הפעם השלישית נראית כמעשה אובדני ● ככה לא מתנהלת מדינה מודרנית

אנדרו אביר / צילום:ליאור מזרחי

אנדרו אביר: "צירוף ישראל למדד WGBI יביא לזרם השקעות של 3-5 מיליארד ד', אין לנו שום בעיה לרכוש את כל הסכום"

על רקע לחצי הייסוף הצפויים מכניסתה של ישראל למדד ה-WGBI, בבנק ישראל מרסנים את הציפיות להתחזקות השקל, לצד המשך גל רכישות המט"ח בשוק מאז הודעת הריבית האחרונה

ריצ׳רד טראמקה ודונלד טראמפ / צילום: רויטרס

בין טראמפ לטראמקה: דרמה כפולה בוושינגטון

הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים הכריז מלחמה על הנשיא – ומיד אח"כ חיבק אותו ● המלחמה היא השלב הסופי של האימפיצ'מנט: העמדתו למשפט הסנאט ● החיבוק הוא הסכם סחר חדש בצפון אמריקה, יותר מטריליון דולר ● והאיש שאיפשר את ההסכם הוא מנהיג האיגודים המקצועיים ריצ'רד טראמקה, שהסיר את הווטו שלו

זאב ביילסקי / צילום: משה מילנר - לע"מ

נפתר זמנית משבר מכוני הבקרה בענף הבנייה

בשעות שלפני פיזור הכנסת אמש ניסו ראש מטה הדיור זאב ביילסקי וסגן שר האוצר איציק כהן, להכניס סעיף לצד פיזור הכנסת שיאריך את הפטור מביקורת במכוני בקרה, מעבר לינואר 2020 ● לבסוף נקבע שוועדה זמנית שתוקם תטפל בנושא

כנס חירום על עתיד התיווך בישראל / צילום: איגוד המתווכים, איציק לוי, יח"צ

300 מתווכים בכנס חירום: לא לבטל את חובת רישיון התיווך

מאות מתווכים הגיעו אתמול לכנס חירום שארגן איגוד המתווכים, במחאה על כוונת משרד המשפטים לבטל את חובת רישיון התיווך בישראל ● יו"ר האיגוד איציק לוי: "המהלך הוא מחטף. לא ניתן לבטל את החוק בממשלת מעבר"

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: שוקה כהן, יח"צ

לאומי פרטנרס במו"מ מתקדם לרכישת 10% מחברת ריטיילורס של פוקס לפי שווי של 600 מיליון שקל

החברה הבת ריטיילורס מחזיקה בזיכיון להפעלת המותג נייקי בישראל ובקנדה והמותג פוט לוקר בישראל ● ללאומי תוענק אופציה לרכישת 10% נוספים בתוך ארבע שנים, לפי שווי של 750 מיליון שקל לפחות

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: Carlos Barria, רויטרס

טראמפ מצייץ על "הסכם סחר גדול" ושולח את וול סטריט לשיא; לגארד הותירה את הריבית ללא שינוי

המדדים עולים ב-1% בניו יורק על רקע הציוץ של טראמפ לגבי הסכם סחר ● הבנק האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה אפסית ● ארמקו הדביקה את רצונו של הנסיך הסעודי: הגיעה לשווי של 2 טריליון דולר בבורסה של ערב הסעודית ● האזרחים הבריטים הולכים לקלפיות

בוריס ג'ונסון והכלב שלו, אחרי הצבעה בבחירות בבריטניה / צילום: Dylan Martinez, רויטרס

"הסיוט שלפני חג המולד": כך מסקרים בבריטניה את הבחירות

האזרחים הבריטים יצאו הבוקר להצביע בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות ● בינתיים, העיתונים מנסים להסביר לקוראים מי הוא בדיוק הבחירה הנכונה לעמוד בראש המדינה

מלון הרודס באילת / צילום: יח"צ

בוכים ומרוויחים: שוק המלונות הישראלי חוגג את הרנסנס בעסקי התיירות המקומית

תוצאותיהן הכספיות של רשתות המלונות דן, פתאל וישרוטל, שמניותיהן נהנו מעליות דו-ספרתיות מתחילת 2019, יכולות להסביר את הפוטנציאל שמזהה עזריאלי בענף המלונאות ● עזריאלי חתמה על עסקה לרכישת מלון הר ציון בירושלים מידי שלמה אליהו בכ-322 מיליון שקל

השקת פרויקט הסיבים האופטיים של פרטנר / צילום: גד פרץ

עכשיו זה רשמי: האצ'יסון הגישה בקשה להיתר שליטה בפרטנר

הבקשה הוגשה למשרד התקשורת, אך היא תיבחן בעיקר ע"י משרד הביטחון ● התהליך עשוי לארוך כמה חודשים, בין היתר בשל העובדה שאין כרגע ממשלה