אחרי עיכובים רבים, עד מדינה מרכזי, הסדר טיעון עם הנאשמת הנוספת, שתי בקשות לפסלות שנדחו על-ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות וכשפרשת גיל מסינג ברקע - התחדש הבוקר (ד'), סוף סוף, משפטו של יועץ התקשורת רונן משה - כשנה וחצי לאחר שהוגש כתב האישום. משה מואשם בשני מקרים של מתן שוחד וכן בעבירה של הלבנת הון, וזאת במסגרת פרשיית משנה של פרשת השחיתות ב"ישראל ביתנו" (פרשה "242").
לפי האישום, משה - יועץ תקשורת ובעל חברה לשירותי ייעוץ אסטרטגי ותקשורת, שכיהן בעברו כיועץ של שרים בממשלות ישראל - נתן שוחד לשני יועצים בכירים של שרים: לטלי קידר, ששימשה כיועצת בכירה לשר החקלאות יאיר שמיר, שהורשעה הבוקר בקבלת שוחד בעקבות הסדר הטיעון שהושג עמה (וראו בהמשך); וליועץ של שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב, אמנון ליברמן, שהפך לעד מדינה בתיק.
השיטה של משה המתוארת בכתב האישום עבדה כך: בתמורה לכספים שהעביר ליועצים, דרש משה מליברמן וקידר כי יקדמו את האינטרסים העסקיים שלו, וירתמו את הגורמים הרלוונטיים במשרדי התיירות והחקלאות לפרסם בפינת הטלוויזיה "דקה לשמונה", ששודרה בצמוד למהדורת החדשות המרכזית בערוצי הטלוויזיה המרכזיים.
משה עשה זאת בזמן שהוא מעניק שירותי ייעוץ לחברה שהפיקה את "דקה לשמונה", ממנה קיבל תשלום של 760 אלף שקל תמורת החוזים שהשיג עם משרדי התיירות והחקלאות. נציין, כי במסגרת ההתקשרות של המשרדים הממשלתיים האמורים במיזם "דקה לשמונה", שילמה לשכת הפרסום הממשלתית לחברת ההפקות 4 מיליון שקל עבור הקמפיין של משרד החקלאות, בעוד בעבור הקמפיין של משרד התיירות הועברו 2.2 מיליון שקל.
לאחר הפיכתו של ליברמן לעד מדינה, ולאור חתימתה לאחרונה של קידר על הסדר טיעון במסגרתו הודתה כי לקחה שוחד ממשה, ניצב כעת משה במערכה כמעט לבדו.
מבקש לפסול את ההודאות
על אף שהדיון שנקבע להיום היה אמור להיות דיון ההוכחות הראשון בתיק, סניגוריו של משה ביקשו לנהל תחילה "משפט זוטא" (משפט "קטן" בתוך המשפט המרכזי) בטענה כי יש לפסול את שלוש ההודאות שמסר משה במשטרה ביחס לחשדות נגדו. זאת, לטענתם, על רקע פרשת גיל מסינג, שבמרכזה, נזכיר, חשף עיתונאי "הארץ" גידי וייץ כי מסינג, שאמור היה להתמנות לדובר צה"ל, הקליט בחשאי את משה עבור המשטרה.
מסינג היה מיודד באותה תקופה עם אמנון ליברמן, ששימש כיועץ התקשורת של השרים סטס מיסז'ניקוב ויאיר שמיר, ומשמש, כאמור, כעד מדינה נגד משה. כך התאפשר למסינג להיפגש עם משה, ולהקליט את השיחה ביניהם, ששימשה לאחר מכן את המשטרה בחקירה נגד משה. חשיפת המקרה בתקשורת הולידה ביקורת שהובילה לכך שמסינג ויתר על תפקיד דובר צה"ל וחזר לעבודתו בחברת צ'ק פוינט.
לטענת סנגוריו של משה, עוה"ד רועי בלכר (שהצטרף לצוות התביעה ממש לאחרונה) ורוית צמח, גורמי האכיפה "שתלו גרסה כוזבת בפיו" של משה. לדברם, "מסכת השיטות והאמצעים הפסולים שננקטו במסגרת הפעלתו של הסוכן גיל מסינג כלפי משה, שללו את רצונו הטוב והחופשי". עוד הם טוענים, כי הפעלתו של משה על-ידי מסינג הובילה לכך שמשה הודח לשבש הליכי חקירה, וליצירת עילת מעצר פיקטיבית. לטענת הסנגורים, באמצעות הפעלת מסינג הובילו גורמי האכיפה את משה "להפנים כי אמירת האמת במסגרת חקירה צפויה תעמוד בניגוד לאינטרסים שלו".
מנגד, טוענות עוה"ד ליאור אחרק וענבל לוי מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כי יש לדחות את הבקשה לנהל משפט זוטא, בין היתר בעקבות העובדה כי משה נועץ מספר פעמים עם עורכי-דינו בטרם ובמהלך חקירותיו במשטרה. בנוסף, מתנגדים בפרקליטות לדרישה שהעלו סניגוריו של משה לזמן את גיל מסינג להעיד במסגרת משפט הזוטא ולבקשה לפסול את התמלילים שסיפק (ונותרו חסויים).
במסגרת הבקשה שהגישו סניגוריו של משה, העידה הבוקר הפרקליטות את סנ"צ אסף ולפיש, ראש צוות חקירות ביאח"ה בתקופה הרלוונטית, ומי שהיה אחראי על חקירות שהתבצעו בעניינו של משרד התיירות. ולפיש סיפר כי בעקבות חקירתו של אמנון ליברמן, נחשפו במשטרה לשמו של רונן משה ומשם התגלגלה החקירה.
ולפיש, שהיה זה שגבה את שלוש הודעותיו של משה, העיד כי חקירתו של משה הוקלטה בווידאו ולימים הוגשה גם לתמלול. "ברוך השם לא היו שם שום תקלות טכניות, ושלוש החקירות תועדו במלואן", העיד ולפיש, שצפוי לחזור ולהעיד על הודאותיו של משה בהמשך.
קידר הורשעה בלקיחת שוחד
בתוף כך, היום קיבל הסדר הטיעון של הפרקליטות עם קידר את אישורו של בית-המשפט. בהתאם להסדר עליו חתמה, קידר הורשעה בבקשת ובלקיחת שוחד בעת ששימשה יועצת בכירה לשר החקלאות לשעבר, יאיר שמיר, ונגזרו עליה 10 חודשי מאסר. בטרם גזר עליה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מרדכי לוי את עונשה, אמרה קידר, בעצתו של עורך-דינה, עו"ד עמית חדד: "אני מצטערת מעומק לבי".
לפי כתב האישום המתוקן שהגישה הפרקליטות בעקבות הסדר הטיעון, קידר ביקשה ולקחה שוחד מרונן משה על-מנת לקדם ולשמור על אינטרסים כלכליים שלו בקשר עם פרויקט בשם "דקה לשמונה". סכום השוחד עליו הוסכם עמד על 90 אלף שקל, מתוכם שילם משה בפועל לקידר 56 אלף שקל.
לפי הנטען, משה קיבל מחברה שהפיקה את פרוייקט "דקה לשמונה" 360 אלף שקל, בתמורה לתקציב שהשיג ממשרד החקלאות, שעמד כאמור על 2.2 מיליון שקל.
שתי בקשות פסלות שנדחו
בחודש פברואר השנה דחה העליון בקשה לפסילת השופט מרדכי לוי שהגיש משה . בקשת משה התבססה על גילוי נאות שנתן השופט לוי בפתח המשפט, כשגילה כי בתו שימשה מתמחה במחלקה הכלכלית במחלקה הכלכלית בפרקליטות שליוותה את החקירה, בזמן שבו התנהל התיק במשטרה ובטרם הועברו חומרי החקירה המלאים לפרקליטות לשם קבלת החלטה.
חיות קבעה אז כי "את עיקר טענותיו ממקד משה בכך שבתו של השופט התמחתה במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בכך שכיום היא משמשת פרקליטה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ובזיקה שלה לחקירת פרשת 'ישראל ביתנו'. אולם כבר נפסק כי לפרקליט בשירות הציבורי אין אינטרס אישי ממשי, כלכלי או אחר, בתוצאת ההליך, אף במצב בו הוא מועסק באותה היחידה שנציגיה מופיעים לפני השופט. קל וחומר מקום שבו הפרקליט מועסק ביחידה אחרת, כבענייננו".
בבקשה נוספת שנדחתה בתחילת חודש יוני השנה, התבסס משה על טענות הנוגעות לגילויים החדשים בפרשה. משה טען כי "השאלה בדבר מידת מעורבותה של בתו של השופט לוי בליווי החקירה נותרה ללא מענה מפורט". הנשיאה כתבה בהחלטתה לדחות את הבקשה כי טענות משה כבר נדונו ונדחו בבקשת הפסלות הקודמת.
*** חזקת החפות: ההליך המשפטי נגד רונן משה עודנו בעיצומו. משה כופר במיוחס לו, ועומדת לזכותו חזקת החפות.
