גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כולם אוהבים את נטפליקס (חוץ מהמאוימים והמאיימים עליה)

אחרי שנים שגוגל וקוקה־קולה נלחמו ראש בראש על המקום הראשון בדירוג 100 המותגים המובילים של "גלובס", נטפליקס דילגה בקלילות מעל כולם וקטפה את הכתר ● כך ניצח הסטרימינג את הברודקאסט, וצפיית בינג' שינתה את הרגלי צריכת התוכן הטלוויזיוני שלנו ● אזהרת ספוילר: עוד לא ראינו כלום

נטפליקס / צילום: shutterstock
נטפליקס / צילום: shutterstock

כולם אוהבים את נטפליקס. שירות הסטרימינג החדשני שהצליח לשבש את עסקי תעשיית הטלוויזיה המסורתית; שמציע סדרות מגניבות שכולם מדברים עליהן ודוקו על כל נושא בעולם; שכולל תוכן בהיקף אינסופי שאף פעם לא נגמר, תמורת תשלום חודשי קבוע שלא עושה חור בכרטיס האשראי.

כולם אוהבים את נטפליקס. זאת הדרך היחידה להסביר איך קרה שהעלאת המחירים עליה הודיעה החברה בשבועות האחרונים - החבילה המרכזית התייקרה בישראל מ-40 שקל בחודש ל-47 שקל, עלייה לא זניחה של 17.5% - עברה בשקט די מופתי מבחינת דעת הקהל והטוקבקים, שידעו לסעור ולגעוש, בצדק, בכל פעם שהוט ו-yes הוותיקות ביצעו צעדים דומים.

כולם אוהבים את נטפליקס, אבל נטפליקס לא אוהבת לפרסם נתונים, למרות שהיא מאוד אוהבת לאסוף אותם. זאת הסיבה שעל השאלה כמה מנויים יש לחברה בישראל אפשר לקבל הערכות שמשתרעות על פני טווחים עצומים. יש בתעשייה מי שיודע לספר על סקרים שמציגים נתונים שלפיהם מדובר בלא פחות מ-500 אלף איש. לשם השוואה, לסלקום TV ופרטנר TV יחד יש פחות מ-400 אלף מנויים.

מנגד, נדמה שכדי לקבוע חסם תחתון אפשר להיעזר במספרי המנויים שעליהם מדווחת פרטנר לבורסה מדי רבעון. אלה עומדים על-פי הדיווח האחרון מחודש מאי על 152 אלף, ולאור העובדה שתכני נטפליקס מהווים את עיקר התוכן שמציעה פרטנר למנוייה, ורוב מנויי פרטנר הם גם מנויי נטפליקס, אפשר כנראה לקבוע שלענקית הסטרימינג יש בוודאי יותר מ-100 אלף מנויים בארץ הקודש. וזה, מן הסתם, נתון שעוד ילך ויגדל.

ספקיות הטלוויזיה הרב-ערוצית המקומיות אוהבת להסביר שנטפליקס הוא "שירות משלים". דרך יפה לספר לעצמן שהן לא באמת מאוימות מהענקית העולמית כי הצרכנים מתייחסים למנוי על נטפליקס כתוספת לחבילה שהם רוכשים מהן ולא כתחליף. עובדה, כיום גם הוט וסלקום הלכו בעקבות פרטנר וגם הן כבר מציעות למנויים שלהן את נטפליקס כחלק מובנה מהחבילה, עם כפתור ייעודי בשלט והטמעה בתוך הממשק, ותוכניות לסינרגיה שעוד תלך ותגבר. רק yes עדיין לא הרימה את הכפפה.

לא בטוח שגם נטפליקס - גוף עם שאיפות חובקות-עולם ותוכנית עסקית שמבוססת על גידול עתידי משמעותי בזרם ההכנסות - מספרת לעצמה את אותו הסיפור, וממש ממש לא בטוח מה חושבים על התזה הזאת בני דור ה-Y וה-Z, ומה הם עתידים לחשוב עליה בשנים הקרובות.

בארצות-הברית, לעומת זאת - שם, אומנם, מבנה התעשייה שונה מהותית - אף אחד בשוק הטלוויזיה כבר לא מתייחס לנטפליקס בקלות ראש. כדי להבין איך הצליחה החברה הזאת - שנולדה ב-1997 כמתחרה של שירות השכרת קלטות הווידאו בלוקבאסטר - להתגנב מתחת לאף של תעשיית הטלוויזיה הגדולה בעולם, שנשלטה במשך עשורים על-ידי מספר מצומצם של חברות גדולות ולטלטל אותה, או, כמו שמקובל יותר לומר, "לשבש" אותה, צריך לחזור קצת אחורה.

התפלגות שוק הסטרימינג בארה"ב

המילה האחרונה עדיין לא נאמרה

נטפליקס היא בעצם שם נרדף למהפכת הסטרימינג. היא הייתה הראשונה להבין - רק לפני מעט יותר מעשור, ב-2007 - שהאינטרנט מוטט את חסם הכניסה שאיפשר לתאגידי הענק לשלוט בכל שרשרת הערך של שוק הטלוויזיה. עד אז הם היו אלה ששלטו בתשתית הייעודית - כבלים או לוויין - שדרכה עבר התוכן. הם היו אלה ששלטו בממיר הביתי שבאמצעותו הוצג התוכן, והם גם היו אלה ששלטו בסופו של דבר, באמצעות שורה של מיזוגים, בתוכן עצמו - בין שהוא הועבר באחת מרשתות השידור הארציות (ברודקאסט) ובין שהוא הועבר באחד מערוצי הפרימיום (כמו HBO למשל).

הסדרות החדשות שתתמכרו אליהן הקיץ בנטפליקס

אבל מהרגע שכל הפרוצדורה הזאת נעשית דרך האינטרנט, כללי המשחק הפכו שונים לחלוטין. בתחילה נטפליקס הייתה לא יותר ממאגר VOD גדול, עם ממשק מודרני ואלגוריתם חכם של תכנים ישנים שהופקו על-ידי תאגידי המדיה הגדולים. אלה דווקא די שמחו למכור לה תוכן שכבר עשו בו שימוש ולרשום עליו עוד קצת רווח ממקור לא צפוי. לקח לה חמש או שש שנים כדי להבין שהיא חייבת להתחיל להיות גם הבעלים של לפחות חלק מהתוכן שלה, וב-2012 וב-2013 יצאו סדרות המקור הראשונות שלה. שתי הבולטות שבהן - "בית הקלפים" ו"כתום זה השחור החדש" - זכו להצלחה גדולה.

השקת הסדרות הללו היוותה גם הזדמנות כדי לשנות עוד כלל מפתח בתעשיית הטלוויזיה: מי אמר שכדי לצפות בסדרה חדשה צריך להמתין שבוע שלם בין פרק לפרק? למה לא להעלות מיד את כל הפרקים ולתת לכל אחד לצלוח את הסדרה בקצב שלו? כך נכנסו לחיינו צפיית הבינג' (וגם אזהרות הספוילרים), ונטפליקס חיזקה את התדמית שלה כחברה חדשנית ומגניבה, וגם ההעמיקה את השליטה שלה בזמן הפנוי של כולנו. בין לבין היא גם דאגה כל העת לכך שניתן יהיה לצפות בה בכל מכשיר ובכל ממשק אפשרי. כבר ב-2010 ניתן היה להתחבר לשירות באמצעות פלייסטיישן ו-Xbox.

ההצלחה העצומה של נטפליקס עוררה לבסוף את ענקי הטלוויזיה האמריקאים מרבצם, והם נערכים כבר כמה שנים כדי להשיב מלחמה. תחילה היה HULU (הולו), שירות תוכן אינטרנטי שמשותף לכמה מן הרשתות הגדולות, אך הוא מחזיק כיום בנתח קטן יחסית (כ-13%) משוק הסטרימינג בארה"ב. מי שנותן את הפייט היותר משמעותי לנטפליקס היא דווקא "משבשת" גדולה אחרת - אמזון עם שירות "הפריים וידאו" שלה שמחזיק בנתח של כשליש מהשוק.

אבל המילה האחרונה בקרב עדיין לא נאמרה. זוכרים את התכנים הישנים שהחברות הגדולות מכרו בתחילה בשמחה לנטפליקס? ובכן, מתברר שעם כל ההייפ סביב סדרות המקור של ענקית הסטרימינג, בפועל, חלק גדול מהצפייה בשירות מוקדש לאותן סדרות ישנות ואהובות. כמה גדול? אף אחד לא יודע לומר בדיוק בגלל אותה מדיניות של נטפליקס שלא לפרסם נתוני צפייה סדירים (כלומר, לטפטף לעיתונות רק נתונים אנקדוטליים שמשרתים אותה), אבל בדיקה שערכו באתר Recode, באמצעות ניתוח מידע על צפייה בשירות באמצעות דפדפנים באינטרנט, העלתה שרובן המוחלט של הסדרות הנצפות ביותר בשירות הן כאלה שלא נמצאות בבעלותה. המובילות הן סדרות ותיקות כמו "המשרד", "חברים" ו"האנטומיה של גריי".

גם אם הנתונים האלה לא לגמרי מדויקים, אין בכלל ספק שהם מצביעים היטב על המגמה ושבנטפליקס מודעים לה היטב. רק לאחרונה הסכימה החברה לשלם לא פחות מ-100 מיליון דולר עבור הזכות לשדר למשך שנה נוספת אחת בלבד את הסדרה "חברים", כן ההיא עם רוס ורייצ'ל שהפרק האחרון שלה שודר לפני 15 שנה. ומה יקרה בתום השנה הזאת? בוורנר מדיה, הבעלים, כבר הודיעו שלאחר מכן הסדרה תוסר לגמרי מנטפליקס ותשודר רק ב-HBO Max, שירות הסטרימינג החדש שהיא מתכוונת להעלות ב-2020. זה, קרוב לוודאי, יהיה גורלם של כל יתר הלהיטים הוותיקים עם תום החוזים הנוכחיים עליהם.

עשר המדינות שבהן שיעור החדירה של נטפליקס הוא הגבוה ביותר

המאיימות: דיסני ואפל

האיום הגדול ביותר על נטפליקס מהתעשייה המסורתית מגיע מכיוונה של דיסני, שמחזיקה בזכויות על שורה ארוכה-ארוכה של להיטים ומותגי תוכן ומתעתדת לעלות במהלך נובמבר 2019 את שירות הסטרימינג שלה, "דיסני פלוס". בדרך היא גם קנתה בעסקת ענק בהיקף של יותר מ-70 מיליארד דולר (יותר מחצי מהתקציב השנתי של מדינת ישראל) את נכסי הסרטים והסדרות של פוקס המאה ה-21. וזה עוד לפני שהזכרנו את האיום מכיוונה של אפל על קופת המזומנים האינסופית שלה שגם היא מתעתדת להיכנס לתחום.

אבל למה לסיים בנימה פסימית? נכון לנקודת הזמן הנוכחית בנטפליקס יכולים להתבונן בסיפוק עצום במותג שבראו יש מאין בתוך קצת יותר מעשור של שידורי סטרימינג. חצי משוק הסטרימינג בארה"ב שייך לה עם 60 מיליון מינויים, והיא מממשיכה להוסיף לשירותיה מיליוני מנויים מדי שנה. בעולם כולו נטפליקס כבר נוגעת בנתון של 150 מיליון מנויים, ואין כמעט מדינה שבה לא ניתן לצפות בשידוריה.

את ההמחשה הטובה ביותר להצלחה עד כה אפשר לקבל ממבט על מניית החברה שרשמה ב-12 השנים האחרונות תשואה של 15,000%. במילים אחרות: אם הייתם משקיעים בה 100 אלף שקל ב-2007, היום היו לכם 15 מיליון שקל שהיו מאפשרים לכם להתפטר מהעבודה, לשבת רגל על רגל על הכורסה בבית, ולצפות כל היום בסדרות. בנטפליקס, אלא מה. 

הגידול במנויי נטפליקס ברחבי העולם (כולל ארה"ב)

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

דני בריקמן / צילום: בן יצחקי

הוא שירת 11 שנה ביחידה מסווגת וסירב להפוך לאל"מ. היום יש לו חברת סייבר

בגיל 8 הוא כבר שיווק מוצרי תוכנה, את הבגרות במתמטיקה סיים בכיתה י', ובצבא הוא שירת 11 שנה - אך סירב להמשיך לאל"מ ● חברת הסייבר שהקים עם השחרור מכניסה היום עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא בכלל חולם להקים בית ספר למוזיקה: "רוצה להוריד את המחסומים" ● שיחה קצרה עם דני בריקמן, מנכ"ל Oasis Security

מוזגת בבית קפה בברלין. רוב העבודות החלקיות הן במגזר השירותים / צילום: Reuters, IMAGO/photothek.de

"אנחנו חייבים לעבוד": גרמניה נגד משרה חלקית ושבוע עבודה מקוצר

הקנצלר פרידריך מרץ יוצא למלחמה בטרנד ה"איזון–בין–חיים–לעבודה" ובמודל התעסוקה החלקי שהפך לסימן ההיכר של הכלכלה הגרמנית ● עם שוק עבודה קשיח, אוכלוסייה מזדקנת וגירעון אקטוארי בפנסיות, בברלין דורשים מהאזרחים: "מי שיכול לעבוד יותר - חייב לעבוד יותר"

אילוסטרציה: shutterstock

פתיחת שנה חזקה במיוחד למסלולי המניות בשוק החיסכון; ב-S&P 500 נרשמה תשואה שלילית

ינואר צפוי להיות מוצלח במיוחד לחוסכים בגמל ובפנסיה במסלול הכללי והמנייתי ● אך אלה שהשקיעו במדד S&P 500 צפויות להציג תשואה שלילית בשל חולשת הדולר מול השקל

בית זיקוק לנפט בדרום־מערב איראן / צילום: Reuters, WANA

יצוא הנפט האיראני גדל, אבל השוק מנצל את מצוקת המשטר - והרווחים יורדים

על אף שיאי יצוא מאז 2018, איראן מרוויחה פחות מנפט ● סנקציות אמריקאיות, צי צללים יקר, מתווכים שגוזרים עמלות גבוהות וקונים סינים הדורשים הנחות עמוקות שוחקים את הכנסות המשטר ומעמיקים את המשבר הכלכלי בטהרן ● גם הסיכון לשוק האנרגיה העולמי עולה

פינוי פסולת. מסתמכים על הטמנה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

הקטסטרופה כבר כאן: משבר התשתיות שאפילו הפקקים מתגמדים לידו

יש מצב לא רע שאוטוטו לא יהיה לנו לאן לפנות את הזבל ● המשבר בניהול משק הפסולת מאיים על היציבות התברואתית, הכלכלית והסביבתית של המרחב הציבורי כולו, אבל מי רוצה לטפל בסירחון הזה בחצר האחורית שלו

נכס יוקרתי בסביון / צילום: מרים חג'ג'

"תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון

הנכס כולל שני מבנים עם רמת גימור גבוהה הכוללת חיפוי של אבן ירושלמית ייחודית ● "הרוכשים הם תושבי חוץ - מה שמדגיש את המשך העניין הבינלאומי בנכסי פרימיום בישראל, גם בתקופה שבה הפעילות בשוק מצומצמת", אמר המתווך ● וכמה זה יקר ביחס להרצליה פיתוח?

 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; הכסף צנח בכמעט 30%, מחיר הזהב בירידה

טראמפ הודיע על מינויו של וורש לתפקיד יו״ר הפדרל ריזרב הבא, במקום ג'רום פאוול - צעד שמסיים תקופה ממושכת של חוסר ודאות וטלטלה סביב הבנק המרכזי ● המסחר בבורסות אירופה מתנהל בעליות; בורסות אסיה ננעלו באדום ● הזהב והכסף יורדים ● סנדיסק מזנקת ב-20%

מה מביא לירידות בשוק הקריפטו? / צילום: Shutterstock

111 מיליארד דולר נמחקו ביממה: מה עומד מאחורי הירידות החדות בקריפטו?

הביטקוין צנח מתחת ל-80 אלף דולר, הרמה הנמוכה שלו מאז אפריל ● גם יתר המטבעות רושמים ירידות חדות ● בין הסיבות: נזילות נמוכה ואכזבה מכך שהתחום לא מתפקד כ״מקלט בטוח״ כמו בעבר

אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף

אף אחד לא רוצה ללכלך את הידיים: הכשל שמותיר את ענפי הבנייה והתעשייה עם מחסור בעובדים

העדפת השכלה אקדמית על פני הכשרה מקצועית, לצד צמיחת ההייטק והיעדר עובדים פלסטינים בעקבות המלחמה, יצרו מחסור חריג בעובדי כפיים בישראל ● גם כשהמעסיקים בשטח מציעים שכר יותר גבוה ותנאים משופרים, הבעיה נותרת ללא שינוי ● בכירים במשק מזהירים: "כל עוד לא יהיה שינוי עמוק יותר, המחסור יהפוך לבעיה אסטרטגית לכלכלה"

בודקים את המיתוס. חוק 3 שניות / צילום: Shutterstock

לא 3 שניות: תוך כמה זמן החיידקים מגיעים לאוכל שנפל?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החיידקים לא ממתינים לפני שהם מסתערים על אוכל שנפל. ועדיין, זו לא סיבה להילחץ

אדן שוחט - קרן '' אלף '' / צילום: איל יצהר

התגלית ברשם החברות, ההימור, ו"תחרות היופי": מאחורי ההשקעה בחברה הישראלית שנמכרה לאפל

מייסדי Q.ai יצאו לסיבוב גיוס ענק של 200 מיליון דולר שנכשל, לכן שכרו בית השקעות וחיפשו רוכשת, ומצאו ● אדן שוחט, שותף מנהל בקרן אלף שהימר פעם נגד מייזלס המייסד והפעם השקיע בחברה: "הוא הדבר האמיתי, הפעם לא הימרתי נגדו"

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

תשכחו מוול סטריט: 25 מניות אירופיות לשים אליהן לב

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

ענת אגמון. ''קשה מאוד להרוויח'' / צילום: כדיה לוי

ממאסטר שף ועד ההתאהבות בכרם: ראיון עם ענת אגמון

ענת אגמון חלמה להיות מהאימהות המייסדות של הקולינריה המקומית, חלום שנדחק הצידה עד שהלכה ל"מאסטר שף" ● בראיון לגלובס היא מספרת על חוויית ההשתתפות ("השתדלתי להיות בשליטה") על קשיי המסעדנים ("חיים כהן נסע לחפש עובדים בתאילנד") ועל הריפוי: "אתה לא באמת יכול להיות בסטרס אם אתה מנקה הר של טימין"

איור: Shutterstock

עורך הדין שהפך את התביעות הייצוגיות לפס ייצור של שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך בית המשפט העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

משה מזרחי מאוכזב משוק ההון: "יש קשר בין גל הפופוליזם בעולם לבין מה שקרה לאינמוד"

בעיצומו של מאבק שליטה בחברת האסתטיקה הרפואית שהקים, מספר מזרחי על התלאות והמשקיעים שהכבידו עליו בשנים האחרונות: "נהיה לא נעים לנהל את החברה" ● לאחר שמניית אינמוד צללה ב–84% בשל ירידה בעסקיה, והועמדה למכירה, חבר מזרחי למאיר שמיר בניסיון לרכוש אותה ולהפכה לפרטית, "גם כדי להוריד אותם מהגב שלנו" ● לצורך זה הוא מוכן להשקיע את 200 מיליון הדולר שהרוויח בשוק

התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock

בדרך ל-2040: כך ייראה פיילוט הקולטים הסולאריים בבאר שבע

המטרה של פרויקט "שכונת אנרגיה חכמה" הוא לדמות את מדינת ישראל בשנת 2040, כשחלק ניכר מייצור החשמל יגיע מגגות סולאריים ● לשם כך, התושבים מקבלים הנחה, הדרכה וגם סיוע במימון

גלופה של שטרות של חמש דולר במטבעה של ארה''ב בוושינגטון הבירה / צילום: Reuters, Gary Cameron

קריסת הדולר מגלה לאמריקאים שהם לא המעצמה שעליה פינטזו

התחזיות סברו שהעשור הנוכחי יטלטל את העולם, ובינתיים הוא מקיים את המצופה ממנו ● תהיות על מצב הדולר האמריקאי מול סל המטבעות, ציפיות הריבית וגם האפשרויות שיוצרת הבינה המלאכותית - כל אלה ישפיעו עמוקות על הכלכלה בשנה הקרובה ● כתבה ראשונה בסדרה

כוכבית בליתי לוי / צילום: יוני רייף/אוני' בר-אילן

הישראלית שמונתה באמצע המלחמה לתפקיד בכיר במפעל השבבים הטייוואני

בענקית השבבים TSMC מבינים כנראה שהחדשנות הישראלית היא דלק קריטי בשרשרת הייצור העולמית של התחום ● זו הסיבה לכך שלצד מנהל הפעילות במזרח התיכון ובאירופה מינו בחברה לראשונה מנהלת ייעודית לחיזוק הקשרים הישראליים - כוכבית בליתי–לוי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א; המניות הביטחוניות נפלו, מניות הביטוח והבנקים עלו

המניות הדואליות עלו ● הירידות במניות החברות הבטחוניות נמשכו ● השקל נחלש הבוקר, 3.09 שקלים ● ירידות בחוזים בניו יורק ● אפל וסנדיסק עקפו את הצפי בדוחות, האחרונה מזנקת ב-20% במסחר המוקדם ● מטא זינקה אתמול ב-8%, בג'פריס אומרים שזאת רק ההתחלה ונותנים לה מחיר יעד של 1,000 דולר