בר רפאלי / צילום: שלומי יוסף
בר רפאלי מנהלת היום (ה') קרב סוער בשתי זירות משפטיות: הזירה האזרחית והזירה הפלילית. הנתיב שהוביל אל שתי הזירות עבר דרך אותם אירועים בחייה של הדוגמנית הבינלאומית - בהם הפריצה שלה לזירה הבינלאומית, הכסף הגדול שהרוויחה והזוגיות המתוקשרת עם הכוכב ההוליוודי ליאונרדו דיקפריו. הוא גם סובב סביב אותה שאלה: האם בפרק זמן משמעותי בחייה היא התגוררה בארצות הברית או שתמיד הייתה תושבת ישראל, ומגוריה בארצות הברית היו בגדר גיחות קצרות לחו"ל.
הזירה האזרחית, במסגרתה נדרשת רפאלי לשלם מסים על הכנסות בהיקף 16 מיליון שקל שהרוויחה מעבודתה בחו"ל במשך כשנתיים, הוכרעה ראשונה בביהמ"ש המחוזי; והגיעה היום (ה') אל פתחו של ביהמ"ש העליון בדמות ערעור שהגישה רפאלי על הקביעה, כי היא מעולם לא ניתקה את קשריה עם ישראל, ולאורך השנים - גם אלה שבהם ניהלה זוגיות מצולמת ויפה להפליא עם דיקפריו - היא הייתה תושבת ישראל. בטח לצרכי מס.
אבל מי שחושב שהערעור הזה מגלם בתוכו רק מאבק נגד תשלום מס בגובה 8 מיליון שקלים - טועה בגדול. אסור להתבלבל. המאבק שמנהלת בר רפאלי היום בזירה האזרחית קשור בעבותות ברזל למאבק שהיא מנהלת בזירה הפלילית, במסגרתה הוחלט לאחרונה להעמידה לדין על שורת עבירות מס והעלמת הכנסות.
המלחמה האמתית והכוללת בשתי הזירות היא לא מלחמה על כסף. לא רק, ולא בעיקר. המלחמה שמתנהלת היום היא מלחמה על החירות של הדוגמנית המצליחה. לערעור שהוגש היום לבית המשפט העליון, תהיה השפעה משמעותית על ההליכים הפליליים המתנהלים נגד רפאלי. העובדות הן אותן עובדות, הזירה שונה אבל לניצחון או הפסד בזירה אחת יש השלכות הרות גורל על הזירה האחרת.
למה הרות גורל? כי בעוד בזירה האזרחית "נענשת" רפאלי על אי דיווח על הכנסותיה רק בעונש בדמות קנס ותשלום המס שהייתה חייבת לשלם; בפלילים המחיר על העלמת הכנסות כבד יותר, ויכול להגיע - די בקלות היום - למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
המשמעות היא שהמלחמה של הדוגמנית המצליחה בזירה הפלילית - המלחמה לא להיכנס לכלא - מתחילה בזירה האזרחית. הקביעות בהליך האזרחי אמנם לא מחייבות את הפרקליטות שתידרש בקרוב להכריע האם להגיש או לא להגיש כתב אישום נגד הדוגמנית, וגם לא את ביהמ"ש שאליו יגיע כתב אישום נגדה, אם כזה אכן יוגש, אבל אם בית המשפט העליון ייקבע שרפאלי הייתה תושבת ארצות הברית בשנים שבמחלוקת יהיה קשה יותר לשאר גורמי האכיפה והשפיטה לומר "לא. היא לא".
אם העליון יקבע שרפאלי עזבה את הארץ, ניהלה מערכת יחסים רצינית ועקבית עם דיקפריו, ביתו היה ביתה והיא הייתה ידועה בציבור שלו - הקרקע סביב הזירה הפלילית עלולה להישמט באחת. מרבית הטענות בזירה הפלילית נוגעות הרי למצגי שווא של רפאלי סביב תושבותה ולתרמית לכאורה שרקחה עם בני משפחתה על מנת להסתיר את העובדה שהיא תושבת ישראל ולא תושבת ארה"ב.
ומנגד, אם רפאלי תפסיד בעליון, נסללת דרך המלך של גורמי האכיפה והשפיטה אל הרשעה פלילית. במקרה הזה, לא מן הנמנע שרפאלי תנהל מגעים אינטנסיביים עם הפרקליטות כדי להגיע להסדר טיעון. מבט חטוף לעבר ידוענים שלא חתמו על הסדרים כאלה לאחרונה (בהם הזמר קובי פרץ שריצה עונש מאסר בדין עבירות מס), יכול לדחוף אותה לכיוון.
לא רק הצצה לפרטים האישיים של רפאלי
וצריך לומר עוד דבר על הערעור של הדוגמנית הישראלית-הבינלאומית: מדובר במסמך משפטי מרתק. לא רק בגלל הדמות שעומדת בראש הפרשה ויצר המציצנות הבלתי נמנע שמשתלט על כולנו כשאנחנו מקבלים הצצה חטופה אל הפרטים האישיים ביותר בחייה. ולא רק בגלל השם המפוצץ של בן זוגה דאז, ליאונרדו דיקפריו, והרצון הציבורי הקולקטיבי לדעת אם הייתה או לא הייתה שם אהבה. הטיעונים המשפטיים במסמך הזה מרתקים. הערעור שואף לקחת אותנו למחוזות העמוקים של בחינת ההגדרות של מהו "תא משפחתי" בעידן המודרני, לאחר שלטענת רפאלי ביהמ"ש קבע שהיא לא ניהלה יחסים רציניים עם דיקפריו ולא קיימה תא משפחתי משום שלא נישאו ולא הביאו ילדים לעולם.
הוא גם מעלה את השאלה האם זוגיות "בעולם הזהר" נראית אחרת מזוגיות של אלה שאינם סלבס. עוד סוחף אותנו הערעור למחוזות הקשרים המשפחתיים והאישיים בעולם שהפך לעולם ללא גבולות, שבו לא באמת חייבים לנתק את הקשר כאשר עוברים להתגורר בחו"ל. הוא מבקש להתמודד עם השאלה האם בעידן בו הטיסות הפכו למוצר זמין ולא יקר, ושבו הטלפונים הסלולריים, הרשתות החברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם ואפליקציות כמו ווטסאפ, פייסטיים, סנאפצ'ט, סקייפ - מסייעים לנו לשמור על קשר קרוב וויזואלי מכל מקום בעולם ובכל זמן - צריך לבחון מחדש את שאלת התושבות של כל אדם.
ההכרעה בשאלות הללו לא נוגעת רק לבר רפאלי. היא נוגעת להרבה מאוד ישראלים שעוזבים את הארץ לפרק זמן מסוים והגדרת התושבות שלהם מעורפלת משהו.