בר רפאלי הגישה ערעור לביהמ"ש: דיקפריו ואני היינו "תא משפחתי" לכל דבר ועניין

זה הסיפור שמספרת הדוגמנית בר רפאלי לבית המשפט העליון בערעור שהגישה היום לבית המשפט העליון על חיובה בתשלום מס בישראל על הכנסות בהיקף עשרות מיליוני שקלים בחו"ל בשנים 2009 ו-2010 • המחלוקת סביב שאלת מגוריה של הדוגמנית – האם הייתה תושבת הארץ לצרכי מס או תושבת ארה"ב בשנים הרלבנטיות - התפצלה לשתי זירות משפטיות

בר רפאלי וליאונרדו דיקפריו במשחק של הלייקרס ב-2010 / צילום: לוסי ניקולסון, רויטרס
בר רפאלי וליאונרדו דיקפריו במשחק של הלייקרס ב-2010 / צילום: לוסי ניקולסון, רויטרס

בשנת 2005 עקרה הדוגמנית הישראלית-בינלאומית בר רפאלי מהארץ על מנת לפתח קריירה בינלאומית, במשך שש שנים בהן חיה בחו"ל ניהלה קשר זוגי עם ליאונרדו דיקפריו, שהיה בן זוגה "המשמעותי, הקבוע והלא מזדמן" בארצות הברית, והם קיימו חיים משותפים ומשק בית משותף - והיו "תא משפחתי" לכל דבר ועניין. היא הייתה ידועה בציבור שלו, ולהיפך. הקשר היה ארוך ויציב וכוון לנישואים ולהבאת ילדים לעולם. הם גרו יחד בביתו של דיקפריו בלוס אנג'לס, שהפך לביתה, היא השתמשה בכלי הרכב שלו, אירחה חברים ובני משפחה בבית המשותף ועוד.

באותה תקופה דיווחה רפאלי למס ההכנסה האמריקאי על הכנסותיה שם, ונמנעה מלהצהיר על עצמה כתושבת ישראל. היא השתמשה בכרטיס אשראי זר, למעט שימוש מועט בכרטיס אשראי ישראלי, החזיקה חשבונות בנק בחו"ל, סלולרי זר והפסיקה להפקיד הפקדות לפנסיה בישראל ולביטוח לאומי בארץ.

זה הסיפור שמספרת הדוגמנית בר רפאלי לבית המשפט העליון בערעור שהגישה היום (ה') לבית המשפט העליון על חיובה בתשלום מס בישראל על הכנסות בהיקף עשרות מיליוני שקלים בחו"ל בשנים 2009 ו-2010. הערעור מוגש נגד החלטת בית המשפט המחוזי בלוד, שדחה את ערעורי המס האזרחיים שהגישה הדוגמנית על שומות המס שהוציאה לה רשות המסים בנוגע לשנים בהן, לטענתה, התגוררה בחו"ל.

המחלוקת סביב שאלת מגוריה של הדוגמנית - האם הייתה תושבת הארץ לצרכי מס או תושבת ארה"ב בשנים הרלבנטיות - התפצלה לשתי זירות משפטיות. הראשונה היא הזירה האזרחית - שבמסגרתה דרשה המדינה לחייב את רפאלי במס בגובה מיליוני שקלים על הכנסותיה בחו"ל. הנושא נדון בבית המשפט המחוזי בלוד, שדחה את טענותיה של רפאלי, והכריע, כי עליה לשלם מס בישראל על הכנסותיה בשנים הללו. הזירה השנייה היא הזירה הפלילית, בה מתמודדת רפאלי עם טענות המדינה להעלמות מס בהיקף עשרות מיליוני שקלים ותרמית לכאורה שביצעה הדוגמנית כלפי המדינה במשך כ-4 שנים, בין השנים 2009-2012.

במסגרת פסק הדין האזרחי, שעליו הוגש הערעור הבוקר, נקבע כי על רפאלי לשלם כ-8 מיליון שקל מס בגין השנתיים שהיו במחלוקת. בנוסף, בית המשפט חייב את רפאלי בהוצאות משפט בסך 120,000 שקל.

בין היתר דחה השופט המחוזי ד"ר שמואל בורנשטיין את טענותיה של רפאלי, כי ביתו של דיקפריו היה "בית הקבע" שלה וכי הם קיימו מערכת יחסים רצינית והיו למעשה "תא משפחתי". השופט קבע, כי גם אם היא ראתה במערכת היחסים ביניהם מערכת יחסים משמעותית ורצינית, לא ברור, ולא הוכח בביהמ"ש, מה חשב השחקן ההוליוודי על מערכת היחסים. עוד קבע השופט כי על אף קיומה של מערכת יחסים זוגית עם השחקן ההוליוודי, אין בכך להסיט את מרכז חייה מחוץ לישראל. השופט התייחס בין היתר לעובדה כי רפאלי ודיקרפיו לא נישאו ולא הביאו ילדים לעולם, כך שלא ברור מה היה טיב הקשר שלהם באמת, והאם הוא היה רציני כפי שמנסה רפאלי לטעון.

רפאלי תוקפת בערעורה, בין היתר, את גישתו "השמרנית" של שופט ביהמ"ש המחוזי אשר לטענתה קבע בפסק דינו, כי "תא משפחתי" הנו כזה רק אם שני בני הזוג נשואים ומביאים ילדים לעולם. "גישתו של בית המשפט קמא מעידה על 'שמרנות יתר' שפחות רלבנטית ואקטואלית לימינו, שבהם הגדרת 'תא משפחתי' היא הגדרה גמישה המאפשרת מגוון רחב של מערכות יחסים".

בערעור, שהוגש באמצעות עוה"ד פנחס רובין, דניאל פסרמן, שגית אוחנה-לבנה וליאור שרעבי ממשרד גורניצקי ושות', טוענת רפאלי, כי הגדרת תא משפחתי, "היא הגדרה גמישה המאפשרת מגוון רחב של מערכות יחסים, ושממילא אינה מצטמצמת להגדרה השמרנית והחד גונית של משפחה המורכבת מגבר ואשה שנישאו והולידו ילדים".

עוד לטענתה, אם ההגדרה היא הגדרה צרה, כפי שראה אותה בית המשפט המחוזי, "מה דין אלו שאינם מעוניינים להביא ילדים לעולם כלל? ומה עם בני זוג שכלל אינם מעוניינים להיקשר בקשר נישואין, אף פעם? ומה בדבר זוגות צעירים שטרם הספיקו להינשא ו/או להביא ילד? זוגות צעירים אינם יכולים להיחשב כ"ידועים בציבור"? ומה בדבר זוגות חד מיניים שחיים זה לצד זה מבלי למסד את הקשר ביניהם? וכאלו שהם בני דת שונה".

בערעור נטען עוד, כי " בשנות המס הייתה המערערת (רפאלי, א' ל"ו) בת 24 שנים בלבד ; בכל הכבוד, לזקוף לחובת אשת קריירה (דוגמנית) בת 24 שנים כי לא הביאה לעולם ילדים או כי טרם נישאה לבן זוגה בעת בחינת "הקשרים המשפחתיים", היא גישה שיפוטית שאינה עומדת במבחן המציאות; וזאת - לבד מן העובדה כי המערערת העידה כי כוונתה הייתה להביא עמו ילדים לעולם, כי השניים שוחחו על מספר הילדים שהם עתידים להביא לעולם ".

טענה זו תוקפת, כאמור, את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מערכת היחסים של רפאלי עם ליאונרדו דיקפריו בשנים 2009-2010 לא מהווה תא משפחתי, במסגרתו רפאלי יכולה הייתה לטעון כי ניתקה את תושבותה הישראלית וכי תושבותה היא תושבותו של בן זוגה, דיקפריו.

בערעור טוענים עורכי דינה של רפאלי, כי "לא ניתן לפסוח על שני הסעיפים - פעם ליתן נפקות להיותה של המערערת ידוענית ופעם להתעקש להתעלם מכך ולא לתת לכך נפקות כלל".

בכך מתייחסים עורכי הדין לקביעת בית המשפט המחוזי באשר לאלבומי התמונות אותן הציגה רפאלי בפני השופט על מנת להוכיח את זוגיותה עם דיקפריו: "גם אם תמונה אחת אינה שווה אלף מילים בתעשיית הבידור (ולא בהכרח כך הדבר), הרי שבענייננו מדובר באלבומים אישיים של המערערת ובן זוגה הגדושים בתמונות. לעיונו של בית המשפט קמא הועברו אלבומים פרטיים שלמים של המערערת מימיה כבת זוגו של ליאונרדו (האלבומים הפיזיים), כך שגם אם תמונה אחת אינה שווה אלף מילים, אלף תמונות וודאי שוות לכך. במקרה הזה גם הכמות מעידה על האיכות ". עורכי הדין מוסיפים: "לא ניתן להשוות ולכפות את עולמנו ואת אורחות חיינו - עולם ואורחות חיים של אנשים מן השורה - על עולמה ולאורחות חייה של המערערת ובן זוגה, ויש לבחון את מרכז חייה בהתאם לעולם בו היא (הם) חיה באותן שנים ולאורחות חייה באותן שנים".

בית המשפט המחוזי סבר, כי שהות של אדם בגיר בבית הוריו בעת ביקוריו בישראל מגיעים כדי הגדרה של בית ההורים כ"בית קבע", ועורכי הדין של המערערת מאתגרים פרופוזיציה זו: "תמהנו על נימוקו זה של בית המשפט הנכבד, כאילו שיש בו להשליך על תושבותה של המערערת. רק טבעי שיהודייה שחיה בחו"ל, שמשפחתה קרובה אליה, שטיסות ברחבי העולם הם שגרת חייה, ושידה משגת לממן את ה"גיחות", תבלה את חגי ישראל במחיצת בני משפחתה כל אימת שחייה בניכר מאפשרים זאת (בין בישראל ובין בחו"ל)".

כתב הערעור שהוגש הבוקר תוקף אחת לאחת את כל הקביעות של השופט בורנשטיין ומתייחס גם להיעדרותו של דיקפריו מההליך המשפטי, לאחר שביהמ"ש המחוזי קבע כי העובדה שדיקפריו לא הובא להעיד פועלת לרעת רפאלי.

פרשה כנפיים בגיל 20

הערעור, הפרוש על פני 30 עמודים ועוד עשרות עמודי נספחים, נפתח בתיאור המציאות מנקודת מבטה של רפאלי: "מעשה בדוגמנית-על בינלאומית (המערערת), עולת ימים, שהייתה תושבת ישראל עד שנת 2005; בשנים 2005-2006, בהיותה בת 20 שנים, פרשה המערערת כנפיים אלי חו״ל, ועזבה את הקן המשפחתי החמים; היא גמלה בליבה לעקור מישראל, על מנת לעשות לה קריירה בינלאומית בניכר .

"לאחר שעזבה את ישראל (ובמנותק מההחלטה לעזבה), הכירה המערערת (בשנת 2005) את ליאונרדו דה קפריו, תושב ואזרח ארצות הברית, שהפך לבן זוגה הקבוע במשך שנים. המערערת קשרה את גורלה בגורלו של ליאונרדו, ואלו הפכו לבני זוג לכל דבר וענין. במושגי הדין הישראלי, המערערת הייתה ידועתו בציבור והוא היה ידועָהּ בציבור. הזוגיות של השניים הייתה יציבה וארכה כמעט שש שנים (עד לשנת 2011), שהן שנות דור בחוג של הידוענים, ללמדך על רצינות היחסים ולא רק על יציבותם הממושכת ... רק פסע היה מכך ועד הבאתם בברית הנישואין. זו לפחות הייתה הפרספציה של המערערת, שגם רצתה להרות לו בעתיד ולגדל עמו ילדים משותפים. ניתנת האמת להיאמר, אילו היו בני הזוג נשואים, לא היה כנראה ספק שתושבותה היא תושבותו, שהרי זו על דרך הרוב הילכתם של בני זוג נשואים המקיימים משק בית משותף".

"פעם ישראלי תמיד ישראלי"

עוד נכתב בפתיח לערעור, כי "הדעת נותנת, או דעתנו נותנת, שכך גם דין התושבות ביחס לבני זוג לכל ענין ודבר, גם אם לא באו בברית הנישואין מבחינה 'רשמית' (וכשש שנים יציבות של זוגיות, כל שכן 'בעולם הזוהר', מלמדות על עומק והמשכיות הקשר ביניהם). מרכז חייה של המערערת נקשר אפוא בעבותות במרכז חייו של בן זוגה (ארצות הברית). אלא שישראלי העוקר מן הארץ איננו שורף באחת את כל זיקותיו לארץ מכורתו, לתרבותו, לדתו ולערכים אשר ינק בה. הוא איננו מנתק באחת - ואולי יש לומר: אף פעם - את קשריו המשפחתיים עם הוריו. 'פעם ישראלי תמיד ישראלי' הוא אולי ביטוי פולקלורי נכון בהקשרים מסוימים (לא מיסויים), אך הוא איננו נכון בהקשרים של 'תושבות פיסקלית', גם כאשר קשרי המשפחה נותרים הדוקים וחמים, כפי שהיו בין המערערת לבני משפחתה" .

רפאלי מתייחסת בערעור גם למחלוקת מהותית נוספת שהייתה בין רשות המסים לבינה בנוגע למשמעותו והשפעתו של הסכם שומה שנחתם בין רשות המסים לרפאלי בדצמבר 2009, בהתייחס לשנות המס 2005-2007, במסגרתו צוין כי נכון לשנת 2007 מעמדה של רפאלי הוא של "תושבת חוץ". רפאלי כינתה את ההסכם "הסכם ניתוק התושבות", וטענה כי הוא משליך גם על שנות המס שאחריו, וכי היא הסתמכה על כך ש"הוא צופה פני עתיד". רשות המסים טענה כי אין לקבל טענה זו וכן כי ההסכם נחתם עם רפאלי על סמך תשתית עובדתית מטעה שהציגה.

השופט בורנשטיין ציין כי לא נוח לו עם התנהלות הרשות בקשר להסכם השומה, אך קבע כי אין בו בכדי לקבוע כי רפאלי הייתה תושבת חוץ בשנים אליהן הוא אינו מתייחס.

בערעור חוזרת רפאלי וטוענת כי ההסכם משליך גם על השנים שהיו אחריו. לטענתה, "אין פלא כי גם פקיד השומה השתכנע בזמנו (ולימים חזר בו, הגם שהזיקות לחו"ל רק התחזקו והגם שחייה של המערערת הפכו לנטועים עמוק יותר באדמת ניכר), כי מכלול הנסיבות מצביע על ניתוק תושבותה של המערערת מישראל, ועל היותה תושבת חוץ למן שנת המס 2007. שומתה העצמית של המערערת כמי שאיננה עוד תושבת ישראל הוכרה על ידי פקיד השומה (במודע ובמושכל), והיא ״הוכתרה״ על ידו כתושבת חוץ כמוצהר על ידה, הן בשנת המס 2007 (במסגרת הסכם השומה) והן בשנת 2008 (שביחס אליה אף ציין מר עבודי בתרשומת שערך כי "2008 בעיה כי אין לה נכסים")".

"למעשה", כותבת רפאלי, "כפועל יוצא מהכרתו בכך ביחס לשנת המס 2007, גם לא ראה פקיד השומה להתערב בשומתה העצמית של המערערת לשנת המס 2008, בה הצהירה המערערת (שוב) כי היא בעלת מעמד של תושבת חוץ".

"בית אסורים פיסקלי"

לטענת רפאלי, "אם תיוותר פסיקת בית המשפט המחוזי על כנה, יהיה בכך כדי ליצור מעין "בית אסורים פיסקלי" לאלה החפצים לנסות את מזלם ואת תושבותם בניכר. ביחוד תכביד הלכה זו על צעירים בלתי נשואים, כאילו ש - ״רווק ורע לו״ מבחינת דיני התושבות ומרכז החיים. מדיניות משפטית ומסויית נכונה היא להימנע מליתן תחושת כבילה פיסקלית לישראל".

רפאלי תוקפת גם את "התפיסה שעוברת כחוט השני לאורך פסק הדין", לטענתה, "לפיה ניתוק תושבות בימינו זהה לניתוק תושבות בימי העבר". זאת לאחר שהשופט קבע כי היא לא ניתקה את קשריה עם ישראל. על כך כותבת רפאלי, כי "במאה ה - 21 לעולם אין "ניתוק קשרים" מוחלט: כיום, לנוכח ההתקדמות הטכנולוגית, יש בידיו של כל אדם את היכולת לשמור על קשר אינטנסיבי עם חבריו, מכל נקודה על פני הגלובוס, בכל זמן. לכך נפקות לגבי אופן יישום בחינת הקשרים החברתיים.

"באותו אופן, עומדת כיום לכל אדם האפשרות לפגוש בבני משפחתו באופן תדיר, בקלות רבה יותר מאשר בעבר (לנוכח זמינותן ועלותן המוזלת של טיסות). לכך יש נפקות לגבי אופן בחינת הקשרים המשפחתיים והאינטנסיביות שבניהולם גם ממרחק רב .

מעבר לארץ רחוקה לפני עשרים שנים היה כרוך בניתוק משמעותי של קשרים חברתיים ומשפחתיים, הן בשל הטיסות היקרות והארוכות, הן בשל קווי הטלפון הרעועים והיקרים (שיחת חוץ הייתה משובשת ויקרה) והן בשל העדר טכנולוגיה חלופית שתגשר על המרחקים וההבדלים בשעות. כיום, לעומת זאת, יש טלפונים סלולריים, רשתות חברתיות למכביר (פייסבוק, אינסטגרם וכו') ואפליקציות שונות ומגוונות (ווטסאפ, פייסטיים, סנאפצ'ט, סקייפ וכו'), שבאמצעותם ניתן לשמור על קשר קרוב, ויזואלי, בלתי אמצעי מכל מקום, ובכל זמן, בעלות אפסית, וגם הטיסות זמינות וזולות מאי פעם" .

לטענת רפאלי, ביהמ"ש בחן את הקשרים בינה לבין ליאונרדו ובינה לבין בני משפחתה ללא מתן משקל מספיק למציאות חיינו העכשווית, ולגישתו - בלית ניתוק קשרים מועצם, גם לא יתגבש ניתוק תושבות.