גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקיצוץ בתקציב המדינה יוביל לחריקת בלמים גם בתחבורה

הקיצוץ שצפוי בתקציב המדינה הקרוב - ובכלל לא חשוב מי יהיה שר האוצר - עלול להוביל לביטול ודחייה של מגוון פרויקטים תחבורתיים ● הסינים ישמחו לפתוח את הארנק ולהשקיע כאן אפילו יותר, אבל ארה"ב צפויה להתנגד לכך

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף
רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

חם בחוץ וזאת הזדמנות מצוינת להדחיק את כל מה שקשור לנושאים של תקציב וכלכלה. מי שיצליח להסתכל מבעד לשמשיה ולהתעלם מהרעש של פכפוך הגלים, יתקשה להתעלם ממשבר התקציב שנמצא בפתח ומהקיצוץ הרוחבי, שיותיר את חותמו בכל משרדי הממשלה. הקיצוץ יורגש ביתר שאת במשרד התחבורה, שבעשור האחרון נהנה מנתח רציני מעוגת התקציב.

נזכיר, שבשלוש הקדנציות של שר התחבורה היוצא, ישראל כץ, הפך המשרד למשאבת תקציבים משוכללת. בשנת 2019 עמד תקציב המשרד ברוטו על כ-21.3 מיליארד שקל, עלייה של כ-45.5% מאז 2015 וקצב גידול כפול כמעט מקצב הגידול בכלל תקציב המדינה באותן שנים.

מלבד הנדיבות של התקציב הרשמי, נהנה המשרד בשנה שעברה גם מהעברות תקציביות נוספות של כמעט 18 מיליארד שקל, במזומן ובהרשאה להתחייב לטווח ארוך. אפילו באפריל 2019, עמוק בתוך מערכת הבחירות הראשונה, עוד אישרה ועדת הכספים בצעד חריג העברה של 860 מיליון שקל מעודפי תקציבי המשרדים ב-2018, לשימוש משרד התחבורה בשנת 2019. חצי מיליארד שקל נועדו "לתקצוב הסכם הפעלה חדש בין אגד למדינה ולשיפור בשכר כלל נהגי התחבורה הציבורית". 

התקציבים הנכבדים הללו הוזרמו על רקע פאניקה ציבורית מפקקי התנועה הגוברים ובסיוע מדיניות "צ'ק פתוח" של אגף התקציבים, שהעריך כי השקעת החסר של ישראל בתחבורה ציבורית ובתשתית עומדת על עשרות עד מאות מיליארדי שקלים - וכל המרבה הרי זה משובח. זכורה לנו במיוחד הודעתו של ישראל כץ בוועדת הכספים בפברואר 2018 כי "אנחנו נמצאים לקראת השקעה כוללת של 200 מיליארד שקל" בתחבורה הציבורית ובכבישי ישראל.

בטווח הקצר: כיבוי שריפות

עכשיו הגיע הזמן להעריך את ההשפעות של תקציב 2020 על תחום התחבורה. מאז "נאום 200 המיליארד" התרחשו במשרד וסביבו ארבע התפתחויות מרכזיות. במרץ השנה פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על נושא התחבורה הציבורית, שממנו עולה כי במבחן התוצאה תקציבי העתק שזרמו למשרד לא הניבו את התוצאות המקוות. לדברי המבקר "ממצאי הביקורת מצביעים על כשל מערכתי שנובע לא רק מליקויים שמאפיינים תהליך יחיד או פרויקט יחיד אלא מכשלים החוזרים ונשנים במצבים רבים . הכשלים והליקויים בתחום התחבורה הציבורית הם משמעותיים ביותר ".

מאז אותו נאום התברר גם כי באר התקציב הבלתי מתכלה הפכה בינתיים לבור, שהתייבש בגלל שאיבת יתר. גם הרזרבות, שהזינו במיליארדים את הדרישות החוץ תקציביות של המשרד, נראות כרגע כמו אוברדרפט בריבית גבוהה.

ההתפתחות השלישית הייתה כמובן פרישתו של השר כץ ממשרד והתחבורה ואילו ההתפתחות הרביעית היא חיצונית אבל עדיין קשורה לנושא: החרפת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין שבעטיה בוחנים כיום האמריקאים מקרוב, ובעין ביקורתית, את הרומן בין ישראל לבין סין, במיוחד בתחום התחבורה.

די ברור, שמשרד התחבורה, כאחד הניזונים המרכזיים מהתקציב המתדלדל, ניצב כעת בפני קיצוץ משמעותי ב-2020 ובפני הקפאת תוכניות תחבורה - ולא משנה מה יהיה הרכב הממשלה העתידית ומי יהיה שר האוצר. הבעיה היא, שהעיתוי גרוע במיוחד; עומסי התנועה ממשיכים להחמיר במהירות, תקציבי הפרויקטים שנמצאים בביצוע הולכים ותופחים ושלל פרויקטים ענקיים וחדשים בתחום התחבורה היו אמורים לצאת לדרך בשנה הבאה.

לפיכך, לפחות בטווח הקצר אפשר לצפות ל"תקציב כיבוי שריפות" - ושריפות כאלה לא חסר. הצרכים הדחופים ביותר הופיעו בבקשת האוצר להעברה תקציבית נוספת של כ-1.31 מיליארד שקל למשרד התחבורה, שהוגשה לוועדת הכספים במרץ השנה, אבל נדחתה בשל עמדת היועץ המשפטי כי אין דחיפות לדון בה לפני הבחירות.

הבקשה הזו כללה כמה סעיפים בולטים. הראשון היה תוספת 950 מיליון שקל כתוספת תקציב עבור פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן "בהתאם לקצב הביצוע, תחזיות ביצוע ושינויים שלא היו ידועים במועד בניית התקציב". מכאן ניתן ללמוד על היקף החריגה התקציבית של הפרויקט מהמתוכנן, על פי הערכות האוצר, ואולי גם על האפשרות, שהפרויקט כולו ייתקל בקושי לעמוד בלוח הזמנים הצפוף לסיום בשל פקק תקציבי.

הסעיף השני באותה בקשה להעברה שנדחתה, היה רכש קרונות לרכבת ישראל, "לנוכח גידול נוסעים מעבר לצפוי, תשלומי מקדמות לציוד חדיש לספקי הקרונועים ותוספת תקציבית עבור פרויקט הפיתוח של רכבת ישראל וחברת נתיבי ישראל".

יש לשער, שמוקד האש הספציפי הזה יכובה די במהירות בשל העובדה, שהרכבת בכללותה היא סוג של "אקמול ציבורי": היא אמנם לא מציעה פיתרון קסם כולל לבעיית העומסים, אבל היא לפחות מקטינה קצת את כאב הראש שנלווה לבעיה. ואכן, בחודש יוני השנה התבשרנו כי "אושר רכש חירום מיידי של כ-70 קרונות". עם זאת מהודעת משרד התחבורה שנלווית לא ברור האם ואיך מצא תקצוב מיידי למהלך. הגרסה הרשמית היא ש"מתנהל דיון עם האוצר על העמדת מקורות תקציביים בסך 700 מיליון שקל לטובת הנושא".

ביוני בישר משרד התחבורה על "התחלת העבודות על מסילה רביעית באיילון", שתגדיל את קיבולת הולכת הנוסעים בגוש דן. מכיוון שגם הבקשה לתקציב הזה נדחה בוועדת הכספים עד אחרי הבחירות, מדובר כנראה בהצהרת כוונות בלבד.

בטווח הארוך יותר ניתן להניח שהבור התקציבי ישפיע על לוחות הזמנים ועל התקצוב של "הקו הירוק והסגול" של הרכבת העירונית, שהמכרז להם פורסם במאי השנה. התקצוב הראשוני לקווים הללו, בהיקף של 15 מיליארד שקל, אמור להיכלל בתקציב 2020, או לפחות בחוק ההסדרים, אבל כרגע לא לגמרי ברור האם חרב הקיצוצים תנחת גם עליו.

נדחפים לזרועות הסינים?

המהמורות התקציביות הללו מתגמדות לעומת התקציבים המתוכננים של הפרויקטים התחבורתיים הענקיים, שקיווה השר כץ לקדם בתחילת העשור הבא. ביניהם הרכבת המהירה לאילת שתעלה כמה עשרות מיליארדים, האי המלאכותי מול חופי עזה, הרכבת לקריית שמונה וכמובן חיבור רשת המסילות הישראליות לרשת הירדנית ומשם למדינות המפרץ. מדובר בחבילת פרויקטים בהיקף של 100 מיליארד שקל לפחות, שספק רב אם ימצאו לה מקורות מימון בשנים הקרובות במסגרת תקציב המדינה.

מקור חלופי למימון הפרויקטים הללו הן הלוואות מגורמי חוץ ובראשם ממשלת סין, שממשיכה לראות בישראל חלק בלתי נפרד מפרויקט "דרך המשי" שלה. שימוש במימון והלוואות לפרויקטים תחבורתיים הוא כלי נפוץ בפרויקט הסיני, שעובר דרך מדינות, שרובן אינן נהנות משגשוג כלכלי ותקציבי, בלשון המעטה. יהיו מי שיקראו למימון הזה "מנוף פיננסי אסטרטגי". אחרים, כמו מזכיר המדינה האמריקאי, מכנים זאת "מלכודת חוב".

לא משנה באילו מהגישות בוחרים, מדובר במסלול יעיל ומהיר לעקיפת מצוקת תקציב מקומית. האופציה הזו כבר ניצבה על השולחן אפילו בישראל בעת חתימת מזכר ההבנות מול סין סביב הקמת הרכבת המהירה לאילת ב-2012 לא נופתע אם עדיין נמצאת במגירה בישראל.

עד ואם שתתקבל החלטה בנושא, הסינים ממשיכים "לסגור פינות" בסביבתנו הקרובה. בימים אלה מקדמת ממשלת ירדן פרויקט לחידוש מערך הרכבות שלה בשיתוף הדוק עם חברת תשתיות סינית, שגם תתפעל אותו בעתיד ותספק את החומרה. המימון, בהיקף משוער של כ-5 מיליארד דולר, יבוא ככל הנראה מסין ולא מהתקציב הדליל של הממלכה ההאשמית.

הפרויקט הזה, אגב, עשוי לכלול גם השלמה של המסילה, שאמורה להתחבר למסילה הישראלית בצד של בית שאן ו/או בצד של עקבה לאותה רכבת עתידית, שתקשר בין נמל אילת לנמל אשדוד. גם ההסכמים להקמת אזור סחר חופשי בין סין לישראל, שמקודמים כיום, עשויים לספק עוד נדבך חשוב לתמונה הרחבה.

נזכיר, שמבחינת הסינים החיבור היבשתי בין הים התיכון לים האדום שעוקף את תעלת סואץ דרך נמל אשדוד, הוא חלק חשוב בתוכנית האב של "דרך המשי". החודש, למשל, פרסמה סוכנות הידיעות הסינית שינחואה כתבת עומק על נמל אשדוד החדש, שנבנה על ידי חברה סינית, ובו נכתב כי "נמל אשדוד הוא פרויקט חשוב בדרך המשי".

אופציית המימון הסינית לפרויקטים תחבורתיים אסטרטגיים נדחתה בזמנו על ידי האוצר אבל בינתיים השתנתה גם התמונה הפרסונלית במערכת קבלת ההחלטות וגם התמונה התקציבית. לנוכח הרגישות האמריקאית, לא בטוח שהכסף הסיני יגיע לכבישים שלנו בקרוב.

עוד כתבות

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

ימי הזוהר מאחוריה? הקרן של משקיע העל דועכת

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"