גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקיצוץ בתקציב המדינה יוביל לחריקת בלמים גם בתחבורה

הקיצוץ שצפוי בתקציב המדינה הקרוב - ובכלל לא חשוב מי יהיה שר האוצר - עלול להוביל לביטול ודחייה של מגוון פרויקטים תחבורתיים ● הסינים ישמחו לפתוח את הארנק ולהשקיע כאן אפילו יותר, אבל ארה"ב צפויה להתנגד לכך

רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף
רכבת ישראל / צילום: שלומי יוסף

חם בחוץ וזאת הזדמנות מצוינת להדחיק את כל מה שקשור לנושאים של תקציב וכלכלה. מי שיצליח להסתכל מבעד לשמשיה ולהתעלם מהרעש של פכפוך הגלים, יתקשה להתעלם ממשבר התקציב שנמצא בפתח ומהקיצוץ הרוחבי, שיותיר את חותמו בכל משרדי הממשלה. הקיצוץ יורגש ביתר שאת במשרד התחבורה, שבעשור האחרון נהנה מנתח רציני מעוגת התקציב.

נזכיר, שבשלוש הקדנציות של שר התחבורה היוצא, ישראל כץ, הפך המשרד למשאבת תקציבים משוכללת. בשנת 2019 עמד תקציב המשרד ברוטו על כ-21.3 מיליארד שקל, עלייה של כ-45.5% מאז 2015 וקצב גידול כפול כמעט מקצב הגידול בכלל תקציב המדינה באותן שנים.

מלבד הנדיבות של התקציב הרשמי, נהנה המשרד בשנה שעברה גם מהעברות תקציביות נוספות של כמעט 18 מיליארד שקל, במזומן ובהרשאה להתחייב לטווח ארוך. אפילו באפריל 2019, עמוק בתוך מערכת הבחירות הראשונה, עוד אישרה ועדת הכספים בצעד חריג העברה של 860 מיליון שקל מעודפי תקציבי המשרדים ב-2018, לשימוש משרד התחבורה בשנת 2019. חצי מיליארד שקל נועדו "לתקצוב הסכם הפעלה חדש בין אגד למדינה ולשיפור בשכר כלל נהגי התחבורה הציבורית". 

התקציבים הנכבדים הללו הוזרמו על רקע פאניקה ציבורית מפקקי התנועה הגוברים ובסיוע מדיניות "צ'ק פתוח" של אגף התקציבים, שהעריך כי השקעת החסר של ישראל בתחבורה ציבורית ובתשתית עומדת על עשרות עד מאות מיליארדי שקלים - וכל המרבה הרי זה משובח. זכורה לנו במיוחד הודעתו של ישראל כץ בוועדת הכספים בפברואר 2018 כי "אנחנו נמצאים לקראת השקעה כוללת של 200 מיליארד שקל" בתחבורה הציבורית ובכבישי ישראל.

בטווח הקצר: כיבוי שריפות

עכשיו הגיע הזמן להעריך את ההשפעות של תקציב 2020 על תחום התחבורה. מאז "נאום 200 המיליארד" התרחשו במשרד וסביבו ארבע התפתחויות מרכזיות. במרץ השנה פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על נושא התחבורה הציבורית, שממנו עולה כי במבחן התוצאה תקציבי העתק שזרמו למשרד לא הניבו את התוצאות המקוות. לדברי המבקר "ממצאי הביקורת מצביעים על כשל מערכתי שנובע לא רק מליקויים שמאפיינים תהליך יחיד או פרויקט יחיד אלא מכשלים החוזרים ונשנים במצבים רבים . הכשלים והליקויים בתחום התחבורה הציבורית הם משמעותיים ביותר ".

מאז אותו נאום התברר גם כי באר התקציב הבלתי מתכלה הפכה בינתיים לבור, שהתייבש בגלל שאיבת יתר. גם הרזרבות, שהזינו במיליארדים את הדרישות החוץ תקציביות של המשרד, נראות כרגע כמו אוברדרפט בריבית גבוהה.

ההתפתחות השלישית הייתה כמובן פרישתו של השר כץ ממשרד והתחבורה ואילו ההתפתחות הרביעית היא חיצונית אבל עדיין קשורה לנושא: החרפת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין שבעטיה בוחנים כיום האמריקאים מקרוב, ובעין ביקורתית, את הרומן בין ישראל לבין סין, במיוחד בתחום התחבורה.

די ברור, שמשרד התחבורה, כאחד הניזונים המרכזיים מהתקציב המתדלדל, ניצב כעת בפני קיצוץ משמעותי ב-2020 ובפני הקפאת תוכניות תחבורה - ולא משנה מה יהיה הרכב הממשלה העתידית ומי יהיה שר האוצר. הבעיה היא, שהעיתוי גרוע במיוחד; עומסי התנועה ממשיכים להחמיר במהירות, תקציבי הפרויקטים שנמצאים בביצוע הולכים ותופחים ושלל פרויקטים ענקיים וחדשים בתחום התחבורה היו אמורים לצאת לדרך בשנה הבאה.

לפיכך, לפחות בטווח הקצר אפשר לצפות ל"תקציב כיבוי שריפות" - ושריפות כאלה לא חסר. הצרכים הדחופים ביותר הופיעו בבקשת האוצר להעברה תקציבית נוספת של כ-1.31 מיליארד שקל למשרד התחבורה, שהוגשה לוועדת הכספים במרץ השנה, אבל נדחתה בשל עמדת היועץ המשפטי כי אין דחיפות לדון בה לפני הבחירות.

הבקשה הזו כללה כמה סעיפים בולטים. הראשון היה תוספת 950 מיליון שקל כתוספת תקציב עבור פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן "בהתאם לקצב הביצוע, תחזיות ביצוע ושינויים שלא היו ידועים במועד בניית התקציב". מכאן ניתן ללמוד על היקף החריגה התקציבית של הפרויקט מהמתוכנן, על פי הערכות האוצר, ואולי גם על האפשרות, שהפרויקט כולו ייתקל בקושי לעמוד בלוח הזמנים הצפוף לסיום בשל פקק תקציבי.

הסעיף השני באותה בקשה להעברה שנדחתה, היה רכש קרונות לרכבת ישראל, "לנוכח גידול נוסעים מעבר לצפוי, תשלומי מקדמות לציוד חדיש לספקי הקרונועים ותוספת תקציבית עבור פרויקט הפיתוח של רכבת ישראל וחברת נתיבי ישראל".

יש לשער, שמוקד האש הספציפי הזה יכובה די במהירות בשל העובדה, שהרכבת בכללותה היא סוג של "אקמול ציבורי": היא אמנם לא מציעה פיתרון קסם כולל לבעיית העומסים, אבל היא לפחות מקטינה קצת את כאב הראש שנלווה לבעיה. ואכן, בחודש יוני השנה התבשרנו כי "אושר רכש חירום מיידי של כ-70 קרונות". עם זאת מהודעת משרד התחבורה שנלווית לא ברור האם ואיך מצא תקצוב מיידי למהלך. הגרסה הרשמית היא ש"מתנהל דיון עם האוצר על העמדת מקורות תקציביים בסך 700 מיליון שקל לטובת הנושא".

ביוני בישר משרד התחבורה על "התחלת העבודות על מסילה רביעית באיילון", שתגדיל את קיבולת הולכת הנוסעים בגוש דן. מכיוון שגם הבקשה לתקציב הזה נדחה בוועדת הכספים עד אחרי הבחירות, מדובר כנראה בהצהרת כוונות בלבד.

בטווח הארוך יותר ניתן להניח שהבור התקציבי ישפיע על לוחות הזמנים ועל התקצוב של "הקו הירוק והסגול" של הרכבת העירונית, שהמכרז להם פורסם במאי השנה. התקצוב הראשוני לקווים הללו, בהיקף של 15 מיליארד שקל, אמור להיכלל בתקציב 2020, או לפחות בחוק ההסדרים, אבל כרגע לא לגמרי ברור האם חרב הקיצוצים תנחת גם עליו.

נדחפים לזרועות הסינים?

המהמורות התקציביות הללו מתגמדות לעומת התקציבים המתוכננים של הפרויקטים התחבורתיים הענקיים, שקיווה השר כץ לקדם בתחילת העשור הבא. ביניהם הרכבת המהירה לאילת שתעלה כמה עשרות מיליארדים, האי המלאכותי מול חופי עזה, הרכבת לקריית שמונה וכמובן חיבור רשת המסילות הישראליות לרשת הירדנית ומשם למדינות המפרץ. מדובר בחבילת פרויקטים בהיקף של 100 מיליארד שקל לפחות, שספק רב אם ימצאו לה מקורות מימון בשנים הקרובות במסגרת תקציב המדינה.

מקור חלופי למימון הפרויקטים הללו הן הלוואות מגורמי חוץ ובראשם ממשלת סין, שממשיכה לראות בישראל חלק בלתי נפרד מפרויקט "דרך המשי" שלה. שימוש במימון והלוואות לפרויקטים תחבורתיים הוא כלי נפוץ בפרויקט הסיני, שעובר דרך מדינות, שרובן אינן נהנות משגשוג כלכלי ותקציבי, בלשון המעטה. יהיו מי שיקראו למימון הזה "מנוף פיננסי אסטרטגי". אחרים, כמו מזכיר המדינה האמריקאי, מכנים זאת "מלכודת חוב".

לא משנה באילו מהגישות בוחרים, מדובר במסלול יעיל ומהיר לעקיפת מצוקת תקציב מקומית. האופציה הזו כבר ניצבה על השולחן אפילו בישראל בעת חתימת מזכר ההבנות מול סין סביב הקמת הרכבת המהירה לאילת ב-2012 לא נופתע אם עדיין נמצאת במגירה בישראל.

עד ואם שתתקבל החלטה בנושא, הסינים ממשיכים "לסגור פינות" בסביבתנו הקרובה. בימים אלה מקדמת ממשלת ירדן פרויקט לחידוש מערך הרכבות שלה בשיתוף הדוק עם חברת תשתיות סינית, שגם תתפעל אותו בעתיד ותספק את החומרה. המימון, בהיקף משוער של כ-5 מיליארד דולר, יבוא ככל הנראה מסין ולא מהתקציב הדליל של הממלכה ההאשמית.

הפרויקט הזה, אגב, עשוי לכלול גם השלמה של המסילה, שאמורה להתחבר למסילה הישראלית בצד של בית שאן ו/או בצד של עקבה לאותה רכבת עתידית, שתקשר בין נמל אילת לנמל אשדוד. גם ההסכמים להקמת אזור סחר חופשי בין סין לישראל, שמקודמים כיום, עשויים לספק עוד נדבך חשוב לתמונה הרחבה.

נזכיר, שמבחינת הסינים החיבור היבשתי בין הים התיכון לים האדום שעוקף את תעלת סואץ דרך נמל אשדוד, הוא חלק חשוב בתוכנית האב של "דרך המשי". החודש, למשל, פרסמה סוכנות הידיעות הסינית שינחואה כתבת עומק על נמל אשדוד החדש, שנבנה על ידי חברה סינית, ובו נכתב כי "נמל אשדוד הוא פרויקט חשוב בדרך המשי".

אופציית המימון הסינית לפרויקטים תחבורתיים אסטרטגיים נדחתה בזמנו על ידי האוצר אבל בינתיים השתנתה גם התמונה הפרסונלית במערכת קבלת ההחלטות וגם התמונה התקציבית. לנוכח הרגישות האמריקאית, לא בטוח שהכסף הסיני יגיע לכבישים שלנו בקרוב.

עוד כתבות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

היצוא היפני שובר שיאים, מדד הניקיי מטפס

הניקיי רשם עליות של כ-1% ● היצוא היפני עקף את ציפיות השוק; זינוק של כ-25% במשלוחים למערב אירופה ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"