איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ונועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות אנליסט / צילום: איל יצהר, גלובס
בשנים האחרונות גוברים הקולות לפיהם הגופים המוסדיים השקיעו בחו"ל נתח גדול מדי מההשקעות שהם מנהלים עבור הציבור. על פי קולות אלה, המוסדיים שמנהלים את החיסכון לטווח ארוך של הציבור, דרך קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, וגם דרך קרנות ההשתלמות שהינן מכשיר חיסכון שונה, התמודדו עם העובדה ששוק ההון הישראלי "קטן עליהם" באמצעות הוצאת נתחים הולכים וגדלים של כספי הציבור שהם מנהלים לשווקים זרים, בשעה שמוטב היה לכולם אם היו מקצים חלק מהכספים שעברו לחו"ל לפרויקטים ולהשקעות בישראל - דבר אשר היה מקדם את הצמיחה בת הקיימא של המשק המקומי.
בין אם היציאה לחו"ל של המוסדיים מוגזמת או לא, היא עובדה קיימת, ובבסיסה היא הדבר הנכון לעשותו - גם בגלל ששוקי ההון בישראל אכן קטנים מדי על צרכני המוסדיים, ולמשל אין פה מספיק פרויקטים של תשתיות, וגם בגלל הצורך בפיזור סיכונים גיאוגרפי, למשל בשל סכנת המלחמה המאיימת תדיר.
כך או כך, נכון לסוף יוני, 23.4% מנכסי קופות הגמל לתגמולים הם נכסים בחו"ל ובמט"ח (בדומה לשיעור של הנכסים הללו מסך נכסי קרנות ההשתלמות), וזאת לעומת 11.7% בסוף 2007. בשקלים מדובר על סכום נוכחי של כ-56 מיליארד שקל ש"חונים" בנכסים בחו"ל ובמט"ח, וזאת לעומת סך של כ-19.4 מיליארד שקל בלבד בסוף 2007 - גידול אדיר של כמעט פי 3.
בסוף 2018 שיעור הנכסים בחו"ל ובמט"ח היה גבוה יותר מאשר היום ועמד על כמעט 24.1%. ואולם, לאור הגידול בנכסי התיק כולו, בשל התשואות החיוביות, ולנוכח ההפקדות של הכספים החדשים, הרי שבשקלים מדובר מתחילת השנה בגידול. עיבוד נתוני הגמל נט מלמד שהגידול האבסולוטי בתקופה האמורה מסתכם בכמעט 3 מיליארד שקל בנכסים בחו"ל ובמט"ח בקופות הגמל לתגמולים.
בפנסיה החדשה ובביטוחי המנהלים שמנוהלים בשוקי ההון המציאות דומה ואף מובהקת יותר. כך, נכון לסוף יוני השנה כ-29.9% מנכסי הקרנות החדשות המקיפות מושקעים בנכסים בחו"ל ובמט"ח, כשבשקלים מדובר ביותר מ-110 מיליארד שקל. זאת, לעומת שיעור של כ-12.8% בסוף 2007 וסך כספי של כ-6 מיליארד שקל בלבד.
בביטוחי המנהלים היציאה לחו"ל משמעותית אף יותר, כששיעור הנכסים בחו"ל ובמט"ח עומד על 31.7%. בשקלים מדובר על נכסים בחו"ל ובמט"ח בהיקף של כ-109 מיליארד שקל. התיק הכי גדול עדיין בתחום ביטוחי המנהלים הוא הפוליסות המשתתפות ברווחים, שם שיעור הנכסים שמושקעים בנכסים בחו"ל ובמט"ח ממש מוביל את המחנה ועומד על 34.3% - כלומר, יותר משקל מכל שלושה שקלים של המבוטחים שמחזיקים בפוליסה משתתפת ברווחים קשור לחו"ל או למט"ח. אגב, בהסתכלות על חשיפה בפועל במונחי דלתא עולה כי יותר מ-40% מהתיק של הפוליסות המשתתפות ברווחים חשוף לחו"ל.
מבחינת המוסדיים המטרה העליונה שלהם היא להשיא תשואה טובה ככל הניתן עבור המבוטחים והעמיתים בהסתכלות על טווחי זמן ארוכים, תוך התחשבות ברמות סיכון נאותות (הרי חיסכון פנסיוני אינו קרן גידור או השקעה בסיכון גבוה). אחד הכלים המרכזיים שהם רואים לנגד עיניהם בהקשר זה הוא היציאה לחו"ל וזה מעיד על כך שהם כנראה ימשיכו להוציא יותר לחו"ל, וזאת למרות הטענות על יציאה מהירה וגדולה מדי לחו"ל.
תשואות עם רוח גבית משוקי העולם
בכל אופן, היציאה לחו"ל היא לא מטרה כי אם כלי, בדרך להשאת תשואה, ובינתיים נראה שזה עובד. נתוני המחצית הראשונה בשנת 2019 מלמדים כי קופות הגמל לתגמולים רשמו בששת החודשים האחרונים תשואה נומינלית ברוטו של כ-6.7% בממוצע, בעוד שקרנות ההשתלמות הציגו תשואה ממוצעת של 7.1%.
תשואות חיוביות אלה נבעו מגאות בשוקי ההון בארץ ובעולם, והן השכיחו כמעט לגמרי את הנפילות החזקות שהיו באותם השווקים ברבעון האחרון של 2018, ובעיקר בחודש דצמבר. עם זאת, בשקלול התשואות החלשות של הרבעון הרביעי אשתקד, וגם תוצאות הרבעון השלישי אשתקד, הרי שב-12 החודשים האחרונים קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות הציגו תשואות של כמעט 5% ושל כ-5.1%, בהתאמה. מספרים אלה טובים למדי, בטח בעולם של אינפלציה לא גבוהה, והם דומים מאוד לתשואות השנתיות הממוצעות שהשיגו קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות בשלוש השנים האחרונות.
התשואות הממוצעות טובות, אך הן לא מספרות את כל הסיפור. בשוקי הגמל וההשתלמות יש שונות רבה בין השחקנים השונים הפועלים בשווקים אלה, ושנחלקים לקופות וקרנות שפתוחות לכל הציבור ושמנוהלות על ידי בתי השקעות וקבוצות הביטוח, ולקופות וקרנות ענפיות ומפעליות. כך, לצד גופים שרואים את התשואה הממוצעת מלמטה יש כאלה שרואים אותה רק במראה האחורית, ומשיגים תשואה גבוהה יותר עבור עמיתיהם.
בחינת נתוני אתר הגמל-נט שמפעילה רשות שוק ההון מלמדים כי נכון ליוני השנה יש שני גופים שבולטים הרבה יותר מעל היתר בתשואות בגמל ובהשתלמות, וזה נכון לגביהם גם בבחינות לתקופות זמן ארוכות יותר: בתי ההשקעות אנליסט, שבניהול המנכ"ל איציק שנידובסקי ושאת השקעותיה מנהל נועם רוקח, ואלטשולר שחם, שבניהול המנכ"לים המשותפים גילעד אלטשולר ורן שחם, ושאת השקעותיה מנהל לצד אלטשולר גם דני ירדני. לצידם עוד כמה גופים שבולטים לחיוב בדירוגי התשואות בשני מכשירי החיסכון הללו, ובשלל קבוצות הגילאים בקופות לתגמולים, והם הלמן אלדובי, שהשקעותיו מנוהלות על ידי אמיר גיל, כלל ביטוח, שאת השקעותיו מנהל יוסי דורי, וילין לפידות, שבהובלת מייסדיו והמנכ"לים המשותפים דב ילין ויאיר לפידות.
אז מיהם הגופים המובילים? בקופות הגמל לתגמולים הכלליות, שהן שריד לעולם שלפני המעבר לניהול חיסכון לטווח ארוך בקבוצות תלויות גיל, מדובר באנליסט גמל ישראל עם תשואה של 6.9% ב-12 החודשים האחרונים, ואחריו הלמן-אלדובי גמל ישראל וקופת בר של כלל ביטוח. במסלולים לגילאי עד 50 מדובר בהובלה של אנליסט, של הלמן-אלדובי ושל אלטשולר שחם, בסדר יורד.
בקבוצות לגילאי 50 עד 60 וגילאי 60 ומעלה ההובלה בתשואות ל-12 החודשים האחרונים נכון לסוף יוני 2019 נמצאת בידי אנליסט ואלטשולר שחם שמחליפים ביניהם את ההובלה והסגנות.
בקרנות ההשתלמות שתי הקרנות המצטיינות הן של אלטשולר שחם, שמוביל את הדירוג לקרנות הגדולות ולקרנות הקטנות יותר. לצידו בולטים לחיוב הקרנות הלמן-אלדובי השתלמות כללי, פסגות שיא השתלמות ישראל, ילין לפידות קרן השתלמות מסלול כללי וכלל השתלמות כללי.