גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלכוד של הכלכלה היפנית: מה מניע את הבנק המרכזי?

האם יפן משתמשת בכלי ההרחבה הכמותית כדי להגיע ליעד האינפלציה - או שמא הבנק המרכזי היפני רוכש איגרות חוב, פשוט כי אין לו ברירה?

מוצרי טושיבה בחנות אלקטרוניקה בטוקיו, יפן / צילום: רויטרס, Toru Hanai
מוצרי טושיבה בחנות אלקטרוניקה בטוקיו, יפן / צילום: רויטרס, Toru Hanai

בזמן שרוב הציבור ודאי שמע על מונחים כלכליים כמו ריבית או אינפלציה, אין ספק שהמונח המוכר יותר לאזרח הפשוט הוא חוב - מונח שהרבה יותר קרוב אלינו ברמה האישית (דרך חשבון הבנק), ולכן הרבה יותר קל להבין את הדינמיקה שלו ואת ההשלכות הצפויות לאדם השקוע בחובות. מצד אחד, הפחד שיום אחד לא נוכל להחזיר חובות, ומצד שני, חשש שלא יחזירו לנו את החובות.

אם כן, ניתן רק לדמיין מה חושב היפני הממוצע על כך שהחוב הממשלתי של יפן עומד על 226% מהתוצר - השיעור הגבוה בעולם. אותו חוב התחיל לטפס אי-שם בשנות ה-90 בעקבות בועת נכסים, והתקבע ברמתו הנוכחית בשל הבעיה הדמוגרפית של יפן. מצד אחד, רמת החיים הגבוהה של היפנים תמכה בגידול תוחלת החיים, ומצד שני, המגמות החברתיות והתרבותיות ביפן גרמו לירידה חדה בשיעורי הילודה.

תמונת מצב של כלכלת יפן

יחס התלות של הפנסיונרים ביפן (כתלות באוכלוסייה בגילאי העבודה) צפוי לעמוד על 54% בשנת 2025, לעומת 25% בישראל ו-35% בממוצע במדינות OECD. מגמת ההזדקנות המואצת שעוברת על יפן, היא בעלת משמעות פשוטה ומעט מפחידה: יותר כסף נמשך כקצבה למבוגרים, לעומת פחות כסף שמופקד מצד העובדים. כלומר, מדובר כאן בהידלדלות של מקורות הפנסיה ביפן - סיכון משמעותי ליציבות הפיננסית של המדינה בשנים הבאות.

חוב שאינו בר-קיימא

נוסף על כך, לתהליך זה משמעות על הגירעון והחוב: בעוד הביקוש המקומי, שממנו נגזרת ההכנסה הממשלתית, דועך באופן הדרגתי, הצורך לשאת בתשלומי הביטוח הלאומי גדל והולך. לכן, עם צמיחה של 1% לאורך זמן ואינפלציה אפסית, אין ליפן אפשרות לכסות על הגירעון המבני שלה, שמוערך ב-3%-4% מהתוצר. התוצאה: נטל החוב היפני רק ממשיך לגדול. מצב כזה בעגה הכלכלית נקרא "Unsustainable Debt", או בעברית, "חוב שאינו בר-קיימא".

אם כן, שאלת מיליון הדולר היא מי ילווה לגוף שלא יכול להחזיר את חובותיו? התשובה ללא ספק מורכבת, שכן יותר מ-90% מהחוב היפני מוחזק על ידי היפנים בעצמם, ולכן היכולת שלהם להתמודד עם החוב גבוהה יותר בהשוואה למדינות כמו איטליה או יוון. הקונה העיקרי של איגרות החוב של הממשלה היפנית הוא הבנק המרכזי של יפן, שמחזיק כיום בכ-50% מהאיגרות, ובכך מזרים כסף לתוך המשק במטרה להניע אותו.

לפי התאוריה הכלכלית, מצב שכזה אמור לגרום לאינפלציה, אבל זו כבר לא נראתה ביפן שנים, על רקע הקיפאון בקצב עליית השכר והתכווצות האוכלוסייה. למעשה, אם נחפש איפה הרחבה כמותית באה לידי ביטוי בכלכלה היפנית, נתקשה למצוא את השפעתה. במהלך שנות ההרחבה הכמותית, הצריכה הפרטית המשיכה לדשדש, ההשקעה הממשלתית בכלל התכווצה, והמשק היפני כמכלול המשיך לצמוח בהתאם לפוטנציאל הנמוך שלו.

המקום היחיד שבו ראינו השפעה אמיתית, היה שער המטבע היפני, שעבר פיחות חד בראשית ימי ההרחבה הכמותית, אי-שם בין 2013 ל-2015, וגם פיחות זה לא הצליח להתניע את האינפלציה במדינה.

אומרים שההגדרה של אי-שפיות היא לנסות ולעשות את אותו דבר פעם אחר פעם, ולצפות לקבל תוצאה שונה. על פניו, נראה כי מקבלי ההחלטות ביפן עומדים בהגדרה זו. הם נוקטים מדיניות אולטרה-מרחיבה כבר שנים רבות, אבל אין ממש זכר לאינפלציה. מכיוון שאיננו באמת חושבים שהם לא שפויים, אולי צריכה להישאל שאלה אחרת: האם באמת יפן משתמשת בכלי ההרחבה הכמותית כדי להגיע ליעד האינפלציה, או שמא ייתכן כי הבנק המרכזי רוכש איגרות חוב, פשוט כי אין לו ברירה?

החשבון פשוט יחסית: ליפן גירעון מבני גבוה שעליה לממן, ובשבילו צריך מקורות שירכשו חוב. נכסי קרנות הפנסיה אינם צוברים נטו, ותהליך זה צפוי רק להחריף בשנים הבאות, כך שמשם לא תגיע הישועה. הזרים אינם שחקנים בשוק האג"ח הממשלתי היפני, ולאור רמות החוב היפני, לא סביר כי הם יהפכו להיות שחקנים רלוונטיים בזמן הקרוב.

מי נותר? רק הבנק המרכזי, שכדי לשמור על הממשלה היפנית מלעבור תהליך כואב של קיצוצים עמוקים, חייב לרכוש חוב כדי לאפשר לממשלה להמשיך ולעבוד. האם זהו פתרון בר-קיימא? על פניו, נראה כי לא; אבל לכל מי שחושב עכשיו לרוץ ולעשות "שורט" על יפן, היינו ממליצים לחכות: העולם מלא במשקיעים שכבר ניסו לעשות זאת, ולפחות עד כה נכשלו, שכן יפן ממשיכה להחזיק מעמד.

לסיכום, יפן נמצאת ב"מלכוד 22": אם הבנק המרכזי יפסיק לרכוש אג"ח, או שהתשואות הממשלתיות יזנקו (כלומר, מחיר האג"ח יירד), מה שיביא להתערערות היציבות הפיננסית ולפיחות חד במטבע (אולי אז תבוא אינפלציה) ולמיתון עמוק, או שהממשלה תקצץ באופן חד בהוצאות - מה שגם יוביל את המשק היפני למיתון.

לכן, האופציה היחידה של יפן היא להמשיך ולרכוש חוב כדי לשמור על הכלכלה המקומית. למעשה, כל עוד אמון המשקיעים בכלכלה היפנית קיים, והין היפני ישמור על מעמדו כמטבע של "מקלט בטוח", הממשלה היפנית והבנק המרכזי יוכלו להמשיך במדיניות זו. 

הכותבים הם אנליסט מאקרו, מערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר ני"ע של פסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.

טושיבה עשתה סוויץ' באסטרטגיה

ההתנהלות העסקית של היפנים לרוב מעוררת השתאות נוכח הניהול המוקפד, ההקפדה על פרטים, הידבקות במטרה, לויאליות בלתי-מעורערת של העובדים, יציבות במקום עבודה אחד ללא מעברים, והבטחה של המעביד לעבודה לכל החיים. התנהלות זו תומכת בהצלחתם של העסקים היפניים, אבל גם לה יש מחיר.

מאפיין עסקי בולט בכלכלה היפנית הוא המונופוליזם ותאגידי הענק, ששולטים בכלכלה המקומית (ביפנית, "זאיבצו"). מאפיין זה הוליד תאגידי ענק, כמו סוני, מיצובישי, טושיבה ואחרים. היפנים גם הובילו טכנולוגית עשרות בשנים, וכל מי שנולד בשנות ה-70, ודאי זוכר שבעולם האלקטרוניקה של אז שלטו היפנים, כשחברות כמו סוני וטושיבה היו המותגים המובילים של אז, בעיקר בתחום האלקטרוניקה הבידורית (טלוויזיות, מערכות שמע, קונסולות משחקים, מוצרי חשמל לבית ועוד).

תאגיד האלקטרוניקה הענק טושיבה הוא אחד התאגידים המובילים ביפן, בוודאי אם להתייחס למאה הקודמת. טושיבה נוסד כתוצאה ממיזוג של שתי חברות יפניות בשנת 1939 - האחת חלוצה בתחום מכשירי הטלגרף ביפן, והשנייה מתמחה בייצור נורות חשמל.

אף שהתאגיד מזוהה בעיקר עם מוצרי צריכה חשמליים ואלקטרוניים (בעיקר טלוויזיות ומערכות שמע), טושיבה היא הרבה מעבר לזה. לאחר המיזוג בין החברות, התאגיד התרחב לתחומי פעילות רבים כתוצאה מפיתוחים מבית לצד מיזוגים ורכישות. החברה, לאורך כל שנות פעילותה, ביצעה רכישות רבות ממגזרים שונים, ובעיקר רכישות של תעשייה כבדה וחברות פיתוח. אלה תרמו גם להתרחבות העולמית של הקבוצה.

נציין כי בעשורים הראשונים שלאחר המיזוג, הייתה החברה חלוצה בתחומים רבים, כמו מק"מ, מיקרוגל, שיחות וידאו בצבע, מערכות MRI, מחשבים ניידים, DVD ועוד. עם הזמן תאגיד הענק נכנס לעוד ועוד תחומים, וכיום הוא עוסק בפיתוח, ייצור ומכירה של מוצרי אלקטרוניקה ואנרגיה עתירת טכנולוגיה.

מוצרי החברה מתפרסים על תחומים רבים: תשתיות, מערכות תקשורת ודאטה, מערכות חשמל, מדיה דיגיטלית, מכשירי חשמל לבית, מכשירים אלקטרוניים, שבבים ורכיבים אלקטרונים נוספים. המוצרים מיוצרים ומשווקים ברחבי העולם, כאשר בשנת 2018 מכירות התאגיד ביפן היוו כ-57%, והשאר התפרסו בשאר העולם: 23% באסיה, 10% בצפון אמריקה וכ-7% באירופה.

ההתרחבות של טושיבה, בשלב מסוים, איימה על קיומו של תאגיד הענק, וב-2016 הגיע המשבר לשיאו, לאחר שהחברה רשמה ירידה בהכנסות והפסדים תפעוליים. שיא הדרמה נרשם במהלך 2017, לאחר שהחברה דחתה את פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2016 כמה פעמים. לבסוף, לאחר שפורסמו, נחשפו הפסדי ענק שהסתכמו לכדי 4.3 מיליארד דולר, והחברה הודיעה במקביל כי קיים ספק של ממש לגבי יכולתה להמשיך ולהתנהל כעסק חי.

ההסתבכות הגדולה שאליה נקלעה טושיבה, נבעה, ככל הנראה, בעקבות מחיקת ענק בחברת Westinghouse האמריקאית (חברת כורים גרעיניים), שהגיעה לכדי חדלות פירעון. ואם לא די בכך, שיא נוסף נרשם בדרמה, על רקע חשיפה שהצביעה כביכול על "שיפוץ" של הדוחות הכספיים. כל אלה הובילו לצלילה של מניית טושיבה בכ-70% בתוך פחות משלוש שנים.

טלטלה זו הובילה את החברה לשנות אסטרטגיה כדי לנסות ולהימנע ממשבר פיננסי חמור יותר ולנסות לייצב את העסק. במסגרת זו, פועל התאגיד בשנים האחרונות במהופך, ומוכר חטיבות וחברות בנות במטרה להקטין את ההפסדים ולייצר "כרית ביטחון" של מזומנים. 

במסגרת זו מכרה טושיבה את חטיבת החיישנים לחברת סוני תמורת 155 מיליון דולר; לאחר מכן, מכרה את החטיבה שאולי מזוהה ביותר עמה - חטיבת הטלוויזיות, שנמכרה בכ- 113 מיליון דולר לחברת הייסנס. ואולם, העסקה הדרמטית ביותר הייתה מכירת חטיבת השבבים שלה, תמורת 18 מיליארד דולר לחברה קוריאנית.

המכירות ככלל נועדו קודם כל לייצב את העסק, אבל לא בטוח שלמקד אותו. השינוי האסטרטגי הוביל גם לתיקון במניה, שהכפילה את השווי שלה מאז, אבל היא עדיין רחוקה מאוד מהשיא. נראה כי טושיבה תצטרך עוד לעבוד קשה כדי לזכות מחדש באמון המשקיעים. 

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: הבנק שצופה כי למיטב יש לאן לטפס

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות