גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלכוד של הכלכלה היפנית: מה מניע את הבנק המרכזי?

האם יפן משתמשת בכלי ההרחבה הכמותית כדי להגיע ליעד האינפלציה - או שמא הבנק המרכזי היפני רוכש איגרות חוב, פשוט כי אין לו ברירה?

מוצרי טושיבה בחנות אלקטרוניקה בטוקיו, יפן / צילום: רויטרס, Toru Hanai
מוצרי טושיבה בחנות אלקטרוניקה בטוקיו, יפן / צילום: רויטרס, Toru Hanai

בזמן שרוב הציבור ודאי שמע על מונחים כלכליים כמו ריבית או אינפלציה, אין ספק שהמונח המוכר יותר לאזרח הפשוט הוא חוב - מונח שהרבה יותר קרוב אלינו ברמה האישית (דרך חשבון הבנק), ולכן הרבה יותר קל להבין את הדינמיקה שלו ואת ההשלכות הצפויות לאדם השקוע בחובות. מצד אחד, הפחד שיום אחד לא נוכל להחזיר חובות, ומצד שני, חשש שלא יחזירו לנו את החובות.

אם כן, ניתן רק לדמיין מה חושב היפני הממוצע על כך שהחוב הממשלתי של יפן עומד על 226% מהתוצר - השיעור הגבוה בעולם. אותו חוב התחיל לטפס אי-שם בשנות ה-90 בעקבות בועת נכסים, והתקבע ברמתו הנוכחית בשל הבעיה הדמוגרפית של יפן. מצד אחד, רמת החיים הגבוהה של היפנים תמכה בגידול תוחלת החיים, ומצד שני, המגמות החברתיות והתרבותיות ביפן גרמו לירידה חדה בשיעורי הילודה.

תמונת מצב של כלכלת יפן

יחס התלות של הפנסיונרים ביפן (כתלות באוכלוסייה בגילאי העבודה) צפוי לעמוד על 54% בשנת 2025, לעומת 25% בישראל ו-35% בממוצע במדינות OECD. מגמת ההזדקנות המואצת שעוברת על יפן, היא בעלת משמעות פשוטה ומעט מפחידה: יותר כסף נמשך כקצבה למבוגרים, לעומת פחות כסף שמופקד מצד העובדים. כלומר, מדובר כאן בהידלדלות של מקורות הפנסיה ביפן - סיכון משמעותי ליציבות הפיננסית של המדינה בשנים הבאות.

חוב שאינו בר-קיימא

נוסף על כך, לתהליך זה משמעות על הגירעון והחוב: בעוד הביקוש המקומי, שממנו נגזרת ההכנסה הממשלתית, דועך באופן הדרגתי, הצורך לשאת בתשלומי הביטוח הלאומי גדל והולך. לכן, עם צמיחה של 1% לאורך זמן ואינפלציה אפסית, אין ליפן אפשרות לכסות על הגירעון המבני שלה, שמוערך ב-3%-4% מהתוצר. התוצאה: נטל החוב היפני רק ממשיך לגדול. מצב כזה בעגה הכלכלית נקרא "Unsustainable Debt", או בעברית, "חוב שאינו בר-קיימא".

אם כן, שאלת מיליון הדולר היא מי ילווה לגוף שלא יכול להחזיר את חובותיו? התשובה ללא ספק מורכבת, שכן יותר מ-90% מהחוב היפני מוחזק על ידי היפנים בעצמם, ולכן היכולת שלהם להתמודד עם החוב גבוהה יותר בהשוואה למדינות כמו איטליה או יוון. הקונה העיקרי של איגרות החוב של הממשלה היפנית הוא הבנק המרכזי של יפן, שמחזיק כיום בכ-50% מהאיגרות, ובכך מזרים כסף לתוך המשק במטרה להניע אותו.

לפי התאוריה הכלכלית, מצב שכזה אמור לגרום לאינפלציה, אבל זו כבר לא נראתה ביפן שנים, על רקע הקיפאון בקצב עליית השכר והתכווצות האוכלוסייה. למעשה, אם נחפש איפה הרחבה כמותית באה לידי ביטוי בכלכלה היפנית, נתקשה למצוא את השפעתה. במהלך שנות ההרחבה הכמותית, הצריכה הפרטית המשיכה לדשדש, ההשקעה הממשלתית בכלל התכווצה, והמשק היפני כמכלול המשיך לצמוח בהתאם לפוטנציאל הנמוך שלו.

המקום היחיד שבו ראינו השפעה אמיתית, היה שער המטבע היפני, שעבר פיחות חד בראשית ימי ההרחבה הכמותית, אי-שם בין 2013 ל-2015, וגם פיחות זה לא הצליח להתניע את האינפלציה במדינה.

אומרים שההגדרה של אי-שפיות היא לנסות ולעשות את אותו דבר פעם אחר פעם, ולצפות לקבל תוצאה שונה. על פניו, נראה כי מקבלי ההחלטות ביפן עומדים בהגדרה זו. הם נוקטים מדיניות אולטרה-מרחיבה כבר שנים רבות, אבל אין ממש זכר לאינפלציה. מכיוון שאיננו באמת חושבים שהם לא שפויים, אולי צריכה להישאל שאלה אחרת: האם באמת יפן משתמשת בכלי ההרחבה הכמותית כדי להגיע ליעד האינפלציה, או שמא ייתכן כי הבנק המרכזי רוכש איגרות חוב, פשוט כי אין לו ברירה?

החשבון פשוט יחסית: ליפן גירעון מבני גבוה שעליה לממן, ובשבילו צריך מקורות שירכשו חוב. נכסי קרנות הפנסיה אינם צוברים נטו, ותהליך זה צפוי רק להחריף בשנים הבאות, כך שמשם לא תגיע הישועה. הזרים אינם שחקנים בשוק האג"ח הממשלתי היפני, ולאור רמות החוב היפני, לא סביר כי הם יהפכו להיות שחקנים רלוונטיים בזמן הקרוב.

מי נותר? רק הבנק המרכזי, שכדי לשמור על הממשלה היפנית מלעבור תהליך כואב של קיצוצים עמוקים, חייב לרכוש חוב כדי לאפשר לממשלה להמשיך ולעבוד. האם זהו פתרון בר-קיימא? על פניו, נראה כי לא; אבל לכל מי שחושב עכשיו לרוץ ולעשות "שורט" על יפן, היינו ממליצים לחכות: העולם מלא במשקיעים שכבר ניסו לעשות זאת, ולפחות עד כה נכשלו, שכן יפן ממשיכה להחזיק מעמד.

לסיכום, יפן נמצאת ב"מלכוד 22": אם הבנק המרכזי יפסיק לרכוש אג"ח, או שהתשואות הממשלתיות יזנקו (כלומר, מחיר האג"ח יירד), מה שיביא להתערערות היציבות הפיננסית ולפיחות חד במטבע (אולי אז תבוא אינפלציה) ולמיתון עמוק, או שהממשלה תקצץ באופן חד בהוצאות - מה שגם יוביל את המשק היפני למיתון.

לכן, האופציה היחידה של יפן היא להמשיך ולרכוש חוב כדי לשמור על הכלכלה המקומית. למעשה, כל עוד אמון המשקיעים בכלכלה היפנית קיים, והין היפני ישמור על מעמדו כמטבע של "מקלט בטוח", הממשלה היפנית והבנק המרכזי יוכלו להמשיך במדיניות זו. 

הכותבים הם אנליסט מאקרו, מערך מחקר ואסטרטגיה בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר ני"ע של פסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.

טושיבה עשתה סוויץ' באסטרטגיה

ההתנהלות העסקית של היפנים לרוב מעוררת השתאות נוכח הניהול המוקפד, ההקפדה על פרטים, הידבקות במטרה, לויאליות בלתי-מעורערת של העובדים, יציבות במקום עבודה אחד ללא מעברים, והבטחה של המעביד לעבודה לכל החיים. התנהלות זו תומכת בהצלחתם של העסקים היפניים, אבל גם לה יש מחיר.

מאפיין עסקי בולט בכלכלה היפנית הוא המונופוליזם ותאגידי הענק, ששולטים בכלכלה המקומית (ביפנית, "זאיבצו"). מאפיין זה הוליד תאגידי ענק, כמו סוני, מיצובישי, טושיבה ואחרים. היפנים גם הובילו טכנולוגית עשרות בשנים, וכל מי שנולד בשנות ה-70, ודאי זוכר שבעולם האלקטרוניקה של אז שלטו היפנים, כשחברות כמו סוני וטושיבה היו המותגים המובילים של אז, בעיקר בתחום האלקטרוניקה הבידורית (טלוויזיות, מערכות שמע, קונסולות משחקים, מוצרי חשמל לבית ועוד).

תאגיד האלקטרוניקה הענק טושיבה הוא אחד התאגידים המובילים ביפן, בוודאי אם להתייחס למאה הקודמת. טושיבה נוסד כתוצאה ממיזוג של שתי חברות יפניות בשנת 1939 - האחת חלוצה בתחום מכשירי הטלגרף ביפן, והשנייה מתמחה בייצור נורות חשמל.

אף שהתאגיד מזוהה בעיקר עם מוצרי צריכה חשמליים ואלקטרוניים (בעיקר טלוויזיות ומערכות שמע), טושיבה היא הרבה מעבר לזה. לאחר המיזוג בין החברות, התאגיד התרחב לתחומי פעילות רבים כתוצאה מפיתוחים מבית לצד מיזוגים ורכישות. החברה, לאורך כל שנות פעילותה, ביצעה רכישות רבות ממגזרים שונים, ובעיקר רכישות של תעשייה כבדה וחברות פיתוח. אלה תרמו גם להתרחבות העולמית של הקבוצה.

נציין כי בעשורים הראשונים שלאחר המיזוג, הייתה החברה חלוצה בתחומים רבים, כמו מק"מ, מיקרוגל, שיחות וידאו בצבע, מערכות MRI, מחשבים ניידים, DVD ועוד. עם הזמן תאגיד הענק נכנס לעוד ועוד תחומים, וכיום הוא עוסק בפיתוח, ייצור ומכירה של מוצרי אלקטרוניקה ואנרגיה עתירת טכנולוגיה.

מוצרי החברה מתפרסים על תחומים רבים: תשתיות, מערכות תקשורת ודאטה, מערכות חשמל, מדיה דיגיטלית, מכשירי חשמל לבית, מכשירים אלקטרוניים, שבבים ורכיבים אלקטרונים נוספים. המוצרים מיוצרים ומשווקים ברחבי העולם, כאשר בשנת 2018 מכירות התאגיד ביפן היוו כ-57%, והשאר התפרסו בשאר העולם: 23% באסיה, 10% בצפון אמריקה וכ-7% באירופה.

ההתרחבות של טושיבה, בשלב מסוים, איימה על קיומו של תאגיד הענק, וב-2016 הגיע המשבר לשיאו, לאחר שהחברה רשמה ירידה בהכנסות והפסדים תפעוליים. שיא הדרמה נרשם במהלך 2017, לאחר שהחברה דחתה את פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2016 כמה פעמים. לבסוף, לאחר שפורסמו, נחשפו הפסדי ענק שהסתכמו לכדי 4.3 מיליארד דולר, והחברה הודיעה במקביל כי קיים ספק של ממש לגבי יכולתה להמשיך ולהתנהל כעסק חי.

ההסתבכות הגדולה שאליה נקלעה טושיבה, נבעה, ככל הנראה, בעקבות מחיקת ענק בחברת Westinghouse האמריקאית (חברת כורים גרעיניים), שהגיעה לכדי חדלות פירעון. ואם לא די בכך, שיא נוסף נרשם בדרמה, על רקע חשיפה שהצביעה כביכול על "שיפוץ" של הדוחות הכספיים. כל אלה הובילו לצלילה של מניית טושיבה בכ-70% בתוך פחות משלוש שנים.

טלטלה זו הובילה את החברה לשנות אסטרטגיה כדי לנסות ולהימנע ממשבר פיננסי חמור יותר ולנסות לייצב את העסק. במסגרת זו, פועל התאגיד בשנים האחרונות במהופך, ומוכר חטיבות וחברות בנות במטרה להקטין את ההפסדים ולייצר "כרית ביטחון" של מזומנים. 

במסגרת זו מכרה טושיבה את חטיבת החיישנים לחברת סוני תמורת 155 מיליון דולר; לאחר מכן, מכרה את החטיבה שאולי מזוהה ביותר עמה - חטיבת הטלוויזיות, שנמכרה בכ- 113 מיליון דולר לחברת הייסנס. ואולם, העסקה הדרמטית ביותר הייתה מכירת חטיבת השבבים שלה, תמורת 18 מיליארד דולר לחברה קוריאנית.

המכירות ככלל נועדו קודם כל לייצב את העסק, אבל לא בטוח שלמקד אותו. השינוי האסטרטגי הוביל גם לתיקון במניה, שהכפילה את השווי שלה מאז, אבל היא עדיין רחוקה מאוד מהשיא. נראה כי טושיבה תצטרך עוד לעבוד קשה כדי לזכות מחדש באמון המשקיעים. 

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

לקראת פגישה גורלית: טראמפ במסר לאיראן לפני המו"מ

הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז