אורי יהודאי הוא לא ה"סלב" הראשון שתפס בחודשים האחרונים פוזיציה בתחום הלוהט של עסקי הקנאביס. המנכ"ל הכל יכול לשעבר של חברת פרוטרום, הוא רק אחד בשורת בכירים ארוכה - ראשי ממשלה לשעבר, גנרלים בדימוס, פוליטקאים, בעלי הון ופיננסיירים - שתפסו טרמפ על תעשיית הקנאביס המקומית, שבינתיים מהווה בעיקר הבטחה, ללא קבלות עסקיות של ממש.
היום, לאחר שהאוויר יצא בחלקו מבועת הקנאביס בבורסה המקומית, עתיד היצוא לא ברור והרפורמה בתחום מייצרת יותר כותרות ממכירות בבתי המרקחת - לא רק יהודאי, אלא גם בכירים נוספים מתחילים לשאול את עצמם מדוע הם היו צריכים את זה.
הפלטפורמה אליה בחר יהודאי להצטרף בחודש מאי, כמנהל ומשקיע, היא זו של חברת הקנאביס הפרטית "שדה", שמפעילה מתקן גידול ברפובליקת מקדוניה הצפונית ומעבדה בנס ציונה. עד לפרסום מינויו ליו"ר במשרה חלקית, במקביל להשתתפותו בגיוס הון, שאמור היה לעמוד על כ-40 מיליון שקל, החברה התנהלה מתחת לראדר.
נראה כי יהודאי עצמו חיפש באותו זמן את ה"בייבי" הבא, לאחר שאשתקד הוביל את פרוטרום, יצרנית חומרי גלם ותמציות טעמים לתעשיית המזון והמשקאות, למיזוג עם המתחרה האמריקאית איי.אפ.אפ. העסקה שיקפה לפרוטרום שווי של כ-7 מיליארד דולר ויהודאי יצא ממנה איש עשיר מאוד, עם מאות מיליוני שקלים בחשבון הבנק.
בשיחה עם "גלובס" בתחילת ה"רומן" עם שדה, טען יהודאי כי "לקח לי זמן להבין מדוע חברות קנאביס פונות אלי, עד שהבנתי שזה תחום של מיצויים, זנים, גם עניין של טעמים". הוא ציין כי תחילה חשש מתדמית התחום, אבל "מעולם לא הייתי בתעשייה שצומחת כך. הבנתי שזה אמיתי".
עוד סיפר כי אז "התאהב" בעמית שדה, המנכ"ל המייסד של החברה. "הבטחתי להשקיע יום בשבוע, ואני משקיע בפועל יותר. זה תחום שמתאהבים בו. מזמן לא הייתי חלק מתחום שנמצא בתהליך התהוות. אפשר לבנות עוד פרוטרום תוך זמן יחסית קצר", אמר.
אלא שתוך פחות מחודשיים בלבד התפוצצה העסקה ברעש גדול, ואפילו הגיעה לידי תביעה של קבוצת המשקיעים שכללה את יהודאי בראשות רן נוסבאום (שותף בקרן פונטיפקס). בתביעה נחשף לראשונה כי בעקבות פרישת יהודאי מתפקיד יו"ר שדה, דורשים המשקיעים לבטל את השקעתם. בתביעה נחשפה הודעת טקסט בה כתב יהודאי כי "ראיתי דברים שאסור שיעשו". ובמקביל דיבר יהודאי בכנס על "פסטיבל מספרי הסיפורים של הקנאביס".
היום, כך נודע ל"גלובס", הגיעו הצדדים לפשרה לפיה תקטין קבוצת המשקיעים שבה חברים נוסבאום ויהודאי את השקעתם בשדה - על פי ההערכות בשיעור משמעותי של כ-75% מהיקפה המקורי. בראיון ראשון לתקשורת, מספרים עמית שדה, יזם ומנכ"ל החברה וירון גיסין, סמנכ"ל החדשנות, מיהי חברת שדה, ומה משך את יהודאי אליה מלכתחילה, ופחות על הסיבות שגרמו לו לפרוש מתפקידו, הגם שלטענתם אלו אינן קשורות להתנהלות החברה.
"פגשנו את יהודאי דרך קבוצת המשקיעים (שהגישה את התביעה, ג' ו'), אליהם הגענו דרך קשרים שונים בתעשייה. הם הפגישו אותנו עם יהודאי והוא עשה עבודה נפלאה של דיו דיליג'נס", מפרגן שדה. "הוא ישב עם כל הצוות שעות על גבי שעות, יום יום, במשך כמעט חודש וחצי. מתוך השאלות שלו למדנו המון, גם על עצמנו".
כסיבה להחלטתו לפרוש הם רומזים לחילוקי דעות בין קבוצות המשקיעים בשדה - זו "החדשה", שבראשות נוסבאום, וזו הוותיקה שבה חברים טייקון הנדל"ן יקיר גבאי, איל המלונאות מני ויצמן (ששניהם פועלים בעיקר בגרמניה) ומשפחת ישראל (בעלי חברת הנדל"ן האחים ישראל).
"זה היה מעגל לא פשוט עם קבוצות חזקות של משקיעים. החברה די נקלעה לסיטואציה הזו. ואז מסיבותיו שלו, אחרי שנתן לנו הרבה יותר ממה שציפינו ממנו, אורי החליט לפרוש מהתפקיד. משהו שם לא התחבר לו. אולי זה היה קשור לעומס שהיה עליו ואולי גם להתנהלות בין המשקיעים בחברה. זה מה שאנחנו מבינים, כי אלינו הוא מעולם לא בא בטענות".
בהסכם הפשרה שנחתם כעת, המשקיעים כאמור הקטינו משמעותית את החשיפה לשדה, אם כי עשו זאת לפי אותו שווי כבהשקעה הראשונה. שדה: "לא היה בכלל צורך להגיע לתביעה - וגם השופטת אמרה שהתביעה היא הזויה, והייתה במטרה לייצר את הלחץ עלינו, שבכלל לא היה נדרש. אנחנו מבינים לגמרי: אם יהודאי לא שם - אנשים רוצים לצמצם את הסיכון. לא התכוונו להחזיק אצלנו אף משקיע עם אקדח לרקה".
אחרי כל זה איך יכולה להתנהל מערכת היחסים שלכם עם המשקיעים?
"מערכת היחסים טובה, הם נשארו בחברה ועוזרים כבר בגיוס הון נוסף. היה מהלך שיצא מפרופורציה קצת, אבל כולו קרה בעצם במעטפת של החברה ולא בפנים, ולכן לכולם נוח לחזור. חברה מהסוג הזה צריכה את המשקיעים שלה, הם גורם מאוד מהותי, לא רק בכסף, אלא בשם הטוב והיכולת להביא עוד כסף וקשרים. לכן עשינו כל מה שיכלנו כדי לא להיות במלחמה".
לדעתכם יהודאי מחפש היום פעילות קנאביס שונה להיות מעורב בה?
גיסין: "אנחנו לא יודעים אבל נראה לי שהוא קצת נבהל מכל התחום הזה, שהוא קצת סטארט-אפי באופיו, אבל אני לא רוצה לדבר בשמו".
פטנטים על צמחים שמבטאים חומרים מסוימים
שדה, 36, יוצא אמ"ן המתגורר במושב ניר ישראל, למד בפקולטה לחקלאות ברחובות. "נחשפתי לקנאביס עוד לפני ההייפ בתחום וקיבלתי את אחד הרישיונות הראשונים לגידול על פי הרפורמה החדשה", הוא מספר ומוסיף כי "לאחר שנפגשתי עם כל המגדלים המיתולוגיים פה בארץ הגעתי למסקנה שאין טעם להקים חווה בארץ ולהתחרות מולם כמגדל. עדיף ליצור יתרון יחסי בתחום המחקר והפיתוח".
בשלב הזה פגש שדה את גיסין, שהגיע במקור מתחום העיצוב והמיתוג ולפני המהלך הנוכחי היה יזם בחברות דיגיטל וקלינטק. שדה: "השקענו שנינו בחברה בשם IPS - Israeli Plant Science , חברת החזקות למספר חברות בנות שצמחו ממכון וולקני, בתחום הקנאביס. אנחנו מחזיקים שם נתח משמעותי, אבל לא את השליטה. וכשהתחלנו לפתח את היכולות בתחומים האלה, הבנו שקשה מאוד לפתח מוצרי קנאביס כשאין לך בעצם גישה לצמח, ואז הגענו למקדוניה".
שדה יצר קשר עם קבוצת יזמים שוודים המתגוררים במקדוניה, שהחלו אז (לפני כשנתיים) בבנייה של מתקן גידול מקורה במקדוניה, "שהיה מאוד מרשים ומכוון לשוק הקנדי", לדבריו. אלא שהרגולציה והשינויים בשוק הקנאביס התנודתי שיבשו את התכנית, לאחר שהתברר כי הקנדים מתכננים לשים חסמים ליבוא כדי לשמור על המגדלים המקומיים. זו הייתה מכה לכל המגדלים הישראלים (והמגדלים הישראלים בפוטנציה), שבנו את התוכניות העסקיות שלהם על יצוא לקנדה.
שדה: "פתאום כולם צריכים לשווק למדינה השנייה בגודלה המתירה יבוא, גרמניה, אבל הגרמנים הכניסו למשוואה שלוש אותיות חדשות - GMP", כלומר תקני יצור נאותים. ישראל דורשת עמידה בתקני GMP כדי לייצא, אם היצוא אכן אי פעם יגיע. אבל גרמניה דורשת יצוא לפי תקן EU-GMP, ששונה מעט מתקן GMP הישראלי, ובימים אלה מבצעים כל המגדלים את ההתאמות הללו. מי שלא עושה זאת, לא יהיה בשוק הגרמני.
גם שדה מתאים בימים אלה את המתקן שהקים במקדוניה מחדש לתקן GMP, אם כי ברמה העקרונית, שדה וגיסין לא חושבים שזה נחוץ. "לגדל צמח בתנאים סטריליים זה כמו לגדל ילד בתנאים סטריליים - הוא יחטוף מחלה אוטואימונית, הוא לא יהיה עמיד כלפי החוץ". אבל, הוא אומר, עד שהעולם יתעשת ויצטרף לדעה הזו, הוא פועל לגדל GMP. היצוא אמור להתחיל ב-2020.
מדוע במקדוניה משתלם לכם לגדל ובישראל לא?
שדה: "כי זו מדינה מאוד תומכת יצוא, למרות ששוק מקומי אין שם". גיסין: "למקדונים היה חשוב לנצל את הזדמנות היצוא, אז הם דאגו לזה לפני שהתחילו להסתבך עם מדיקליזציה ולגליזציה מקומית, שיוצרות הרבה מאוד רעש".
מה הייחוד שהצלחתם למצוא מול המגדלים המקומיים?
שדה: "אנחנו מתמקדים יותר במחקר קליני, ובחיבור למחלות. כשאנחנו מגדלים צמח, אנחנו יודעים למפות את כל הגנטיקה שלו, את האופן שבו הצמח גדל (פנוטיפ) ואת החומרים הכימיים שיש באותו צמח. אנחנו יודעים למפות עשרות חומרים כימיים".
גיסין: "אנחנו פועלים בשני אופנים. האחד הוא מיצוי של צמחים שאנחנו יודעים שמבטאים חומרים מסוימים. במקרה הזה הפטנט שלנו הוא על הצמח. במקביל, אנחנו גם עושים מיצוי שכולל רק חלק ממרכיבי הצמח.
"מוצר כזה עדיין נהנה מ'אפקט הפמליה' בו הפעילות תלויה בכמה מולקולות יחד, אבל הוא שונה מפעילות הצמח השלם. בגוף יש כמות מוגבלת של קולטנים למולקולות שהן דומות, ולכן להוציא מצמח הקנאביס חלק מן המולקולות כדי להשאיר את היעילות ביותר, זו פעולה שעשויה לשפר את השפעת המוצר הסופי במחלות מסוימות. זה עדיין מותר לשיווק כמוצר קנאביס רפואי". לחברה מעבדה אנליטית בנס ציונה.
כך למשל בחברת פלאנטקס שבה משקיעה החברה, גילתה המדענית פרופ' חיננית קולטאי ממכון ויצמן, יחד עם הרופאה פרופ' תמנע נפתלי מבית החולים מאיר, הרכב מסוים של חומרים פעילים של צמח הקנאביס, שמתאים במיוחד לטיפול במחלות דלקתיות של המעי. כעת החברה מטפחת צמח כך שיכיל את הרכב החומרים הזה במקסימום האפשרי, וגם מפתחת שיטת הולכה של פתיליה (נר) כדי להביא אותו למקום הנכון. פלאנטקס מתכננת כעת מיזוג עם שלד בקנדה.
במקרה של פלאנטאקס מדובר בחברה ששדה רק השקיעה בה, אולם שלושה פרוייקטים נוספים מסוג זה מתוכננים תחת שדה עצמה.
יש חברות נוספות בעולם שעובדות בגישה דומה לשלכם?
"קולומביה קר. אנחנו כל הזמן בקשר איתם. מדברים באותה שפה. הם מאוד ממוקדים בצד של החולים ואנחנו מהצד של הצמחים, כך שיש שם פוטנציאל לסינרגיה".