גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כן, גם צרכני קוקה-קולה ראויים להגנה משפטית

הרעיון להחיל מבחן "מהותי-ערכי" על מונפולים הוא מסך עשן להגן עליהם

מפעל קוקה-קולה בבני-ברק / צילום: איל יצהר
מפעל קוקה-קולה בבני-ברק / צילום: איל יצהר

לאחרונה אנחנו עדים לשטף מאמרי דעה משפטיים נגד עילת המחיר המופרז הקבועה בחוק התחרות (למשל, "האם צרכני קוקה-קולה ראויים להגנה משפטית?", עו"ד טליה סולומון, "גלובס" 6.5.2019). באופן לא מפתיע, רוב טורי דעה אלה נכתבים על-ידי עורכי דין או כלכלנים שמייצגים במישרין או בעקיפין - ניחשתם היטב - את המונופולים והתאגידים הגדולים. זאת, במטרה לאפשר לאלה להמשיך לגרוף לכיסם סכומי-עתק הנובעים מהכשלים החמורים מהם סובל המשק הישראלי, שבאים לידי ביטוי במחיר סל המוצרים שלנו וביוקר המחיה הגבוה והבלתי מתקבל על הדעת בישראל (שמשפיע גם על המדד ועל כל הנלווה אליו).

בטור הדעה נשוא תגובה זאת הוצע על-ידי המחברת, אותה אנו מעריכים, שלא לאכוף את עילת המחיר הבלתי הוגן (מופרז) הקבוע בחוק על החברה המרכזית למשקאות קלים, שמייצרת קוקה-קולה, וזאת חרף העובדה שפסיקת בית המשפט המחוזי קבעה זה מכבר כי האכיפה בעניין נחוצה, נכונה, וראוי שתתברר.

חמורה העובדה שמכנים את התובענות בעניין חשוב זה כ"אופנה". כדי לשרת את הנרטיב של התאגידים המונופוליסטיים, מנסים אלה להציג את התובעים הייצוגיים ואת באי-כוחם כאופורטוניסטים, שמגישים תובענות בעילת המחיר המופרז לאור שעסקינן, לכאורה, ב"אופנה".

הצגה זאת נועדה לרדד את השיח ולנסות לטעת את התחושה כאילו התאגידים הם אלה שפועלים מכוח דין - ומנגד התובעים הם עדר הנוהה אחר אופנה כזאת או אחרת. אין מופרך מכך.

רוב התובענות הייצוגיות שהוגשו בעילת המחיר המופרז ננקטו לאחר שהרגולטור דאז, פרופ' דיויד גילה, הממונה לשעבר על רשות התחרות, הפיץ גילוי דעת ב-2014 בנוגע לפרשנות הנכונה של עילת המחיר המופרז.

קודם לכן, היו תלויות ועומדות שתי תובענות בלבד במערכת המשפטית נגד תנובה (תביעת הקוטג', אשר לימים בית המשפט אישר אותה; ותביעת הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה, המצויה עדיין בבירור). לימים גם הרגולטור הנוכחי קבע באופן ברור את קיומה וחשיבותה של העילה.

תובענות שהוגשו בעניין הן מכוח הוראת חוק מפורשת (סעיף 29א לחוק התחרות) ובהתאם לפרשנות הרגולטור. אם לא די בכך, הרי בתי המשפט המחוזיים השונים קבעו במפורש במספר פרשות את קיומה וחשיבותה של העילה בדין הישראלי.

גם הטענה כאילו מדובר ב"שלל תובענות ייצוגיות" אינה נכונה עובדתית. בשנת 2018 הוגשו לבתי המשפט בישראל 1,186 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, מתוכן רק 20 בתחום דיני התחרות (קרי כ- 1.7%), ורק חלק מאלה עוסקות בעילת המחיר המופרז. אגב, בשנת 2017 רק 0.88% מכלל בקשות האישור עסקו בדיני התחרות.

ראשית, אין מדובר באופנה. שנית, מיעוט התביעות נובע מכך כי ניהול תובענה ייצוגית בעילת המחיר המופרז מצריכה משאבים לא מבוטלים מן המבקש, ידע משפטי ייחודי, העמקה בפרטים, עיסוק עם מטריות כלכליות מורכבות משתנות, ניהול הליכי הוכחות מורכבים ובעיקר התנהלות למול תאגיד מונופוליסטי עתיר משאבים המאוים בליבת הרווחיות שלו.

בהקשר זה, הגיעה העת כי החוק יחייב מונופולים לפרסם דוח שנתי פומבי, המפרט את הרווחיות ביחס למוצרים הנמכרים במונופולין, וכמה אלה מהווים מסך הרווח הכללי של המונופול. נתונים אלה, לו היו בידי הציבור, היו מהווים לכשעצמם גורם מרסן ללא הזדקקות להליכים משפטיים.

חמורה העובדה שנכתבים טורי דעה מטעם המונופולים, שעה שערעורה של קוקה-קולה מצוי בפני הכרעה בבית המשפט העליון. 

בעבר הייתה קיימת חשיבות לעיקרון הסוביודיצה, במובן זה שלא היה ראוי (למעשה אסור) לחוות דעה ביחס להליך תלוי ועומד בפני ערכאה משפטית בטרם ניתן פסק דין סופי. נכון אפוא שבשנים האחרונות התרגלנו לסיקורים אודות הליכים משפטיים, אולם מאמרי דעה של בעלי אינטרסים, התוקפים בתקשורת הכלכלית במישרין החלטה של בית משפט מחוזי, ביודעם שהיא מונחת לפתחו של בית המשפט העליון (דיון בערעור על הכרעת השופט עופר גרוסקופף בפרשת קוקה-קולה קבוע בבית המשפט העליון לחודש נובמבר 2019), הם עדיין בבחינת התערבות חמורה, פסולה ובלתי ראויה.

בנוסף, חמורה הטענה כי יש להחיל ביחס למונופולים מבחן "מהותי-ערכי". התאגידים המונופוליסטיים מנסים לשכנע אותנו כי ככל והוראות החוק נוגעות אליהם, הרי שאין די במבחנים שקובע הדין (מחיר שאינו מבוסס עלויות, וניצול לרעה של כוח מונופולי בתמחור), אלא יש לייצר, יש מאין, "מבחן-על" נוסף המכונה "ערכי".

כלומר, האם נכון, ערכית כמובן, במקרה הספציפי להגן על השוק וקהל הצרכנים. מדובר במסך עשן פטרנליסטי, מילולי וסמיך שמטרתו לתת חסינות באצטלה של ערכיות, ולאיין בפועל תובענות נגד מונופולים, שהרי ידוע שהוכחת המונח "ערכיות" באולמות בתי משפט תהיה משימה קשה עד בלתי אפשרית.

מדובר במבחן שהוא מדרון חלקלק. שערו בנפשכם שבהמשך בעלי ההון או השררה יבקשו להחיל בעניינם "מבחן ערכי" דומה גם ביחס לעבירות, נניח על חוק העונשין.

רק לאחרונה פרסמה רשות התחרות גילוי דעת בעניין בחינת כוח שוק משמעותי. כוח שוק לכשעצמו אינו שלילי, וזאת להבדיל משימוש לרעה בו כדי לפגוע בכולנו. פרקים שלמים בגילוי דעת חשוב זה מוקדשים לדוגמאות, אשר כאילו נלקחו ממכתבי השימוע שהומצאו, זה מכבר, לחברה המרכזית (המבוססים על אלפי מסמכים שנתפסו והקלטות).

כתבי השימוע פירטו באריכות שורה של פרקטיקות אנטי-תחרותיות חמורות והרסניות בהן היא נקטה, לכאורה, בשוק המשקאות בישראל תוך עשיית שימוש לרעה, באופן ככל הנראה חסר תקדים, בכוחה המונופוליסטי העצום (כ-90% במשקה הקולה השחור).

כן, דווקא ביחס למונופול לכאורה אימתני זה, ביקשה כותבת טור הדעה להחיל מבחן ערכי, ובאמצעותו לפטור אותו מעילת המחיר המופרז. אבסורד של ממש.

חשוב להפנים כי תובענות ייצוגיות מוצדקות בעילות של דיני התחרות מהוות אכיפה אזרחית משלימה לפעולות רשות התחרות, ולאלה יש חשיבות של ממש בהתמודדות עם כשלי השוק. אין הדבר פוגע בעיקרון הקפיטליסטי-ליברלי. אדם סמית, פילוסוף וכלכלן בולט מהמאה ה-18, המוכר כאבי תורת הקפיטליזם ומחברו של "עושר העמים", ראה במונופולים הגובים מחירים מופקעים בגין מוצריהם ככשל במנגנון הקפיטליסטי וכמזיקים לו, וזאת כחריג לעיקרון "היד הנעלמה".

נו טוב, ידו של מר סמית לא הייתה משגת לשכור סוללת עורכי דין וכלכלנים "מטעם" שיסבירו לו כי גביית מחירים מופרזים דווקא טובה לכלכלה, טובה לצרכנים, ודווקא ניהול הליכים להשבת הגבייה העודפת לצרכנים הם בבחינת "ניהול הליכים מסורבלים על חשבון משלמי המסים" (לפתע כיסם דווקא מעניין...), וכי יוקר המחיה המשתולל אינו אלא מעבר לקיטור מיותר בערבי שישי. 

הכותב הוא מייסד ובעלים של משרד נאור-גרשט ומייצג, בין היתר, בתביעות בעניין עילת מחיר מופרז בפרשות קוקה-קולה, תנובה (שמנת וגבינה לבנה), יוניליוור ושטראוס

עוד כתבות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; ארית יורדת בעקבות חקירת רשות ני"ע

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, ת"א 90 מטפס בכ-0.2% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו