שטרות / צילום: שאטרסטוק
1. דוח הרשות לאיסור הלבנת הון, שפורסם השבוע, שופך אור על כל תעשיית הכסף השחור בישראל. למעלימי המס - בין שהם קטנים (הצרה הכי פחותה, אף שהיא תופסת נפח תקשורתי רב) ובין שהם גדולים - יש "בעיה": אחרי שהם העלימו מס, הם צריכים להלבין את הכסף, להפוך אותו לחוקי לכאורה. לכל אחת מהתעשיות הענפות - תעשיית הכסף השחור ותעשיית ההלבנה - יש טריקים שהולכים ומשתכללים עם התקדמות הטכנולוגיה.
לפי הגדרת הרשות לאיסור הלבנת הון, שבראשה עומדת היום ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, הלבנת הון היא "ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה, במטרה להטמיע אותו בתוך רכוש חוקי, לרבות באמצעות שימוש במערכת הפיננסית. זאת, כדי שלא ניתן יהיה לזהות את מקור הרכוש, מיקומו וזהות בעלי הזכויות בו. רכוש שמקורו בפשיעה הוא רכוש שמקורו בעבירות המכונות 'עבירות מקור', כגון: סחר בסמים, עבירות מס חמורות, סחיטה, רצח, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, מעילות וגניבות, שוחד, סחר בלתי חוקי וסחר בבני אדם".
הרשות מדברת על הלבנת הון בהיקפים ניכרים, אבל הלבנת ההון "הסטנדרטית" מתבצעת מדי יום לנגד עינינו: ברשתות הקמעונאיות, בבתי הקפה, בטיולים לחו"ל ועוד. מימון רמת חיים באמצעות הלבנת כסף שחור ב"בזבוזים" - זה הכסף "הקטן" השחור שמוציאים עצמאים, שיפוצניקים, משכירי דירות ועוד (כמובן, לא כולם) על צריכה שוטפת.
בהלבנה של "הכסף הגדול" נדרש הרבה יותר תחכום. הרשות מונה טכניקות כמו הברחה של כסף מזומן למדינות שבהן הפיקוח על המטבע רופף, חוקי הסודיות הבנקאית פחות מחמירים, ואין בהם חובת דיווח על פעולות בנקאיות חשודות; העברות אלקטרוניות בדויות של כספים כצעד ראשון למיקומו של הרכוש במערכת פיננסית מוכרת; פיצול של הפקדות והעברות לסדרה של פעולות פטורות מחובת דיווח ותיעוד, כאשר קיימות חובות כאלה על פעולות בנקאיות בסכומים מסוימים; שימוש בחברות בדויות כצינור להעברת כספים ושימוש בחברות שיש להן עסקים לגיטימיים, בדרך-כלל חברות שיש להן תזרים מזומנים גבוה הקשה לשומה; ניפוח רווחי הון בדיווחים לרשויות; יבוא ויצוא בחשבוניות מזויפות בשערוך מנופח של הסחורה; הקמת מערכות בנקאיות מחתרתיות, המאפשרות העברות אלקטרוניות בינלאומיות של הון; שימוש בנותני שירותי מטבע לפעולות המרה והעברה של סכומי כסף גדולים; עסקאות הלוואה בדויות; קניית נכסי ערך כמו יהלומים, זהב, חפצי אמנות ונדל"ן; השקעות מזומנים בחברות עתירות ממון (עסקי קבלנות, ביטוח, חברות להשקעות); ושימוש באנשי-קש ובחברות-קש.
בכל ה"טוב" הזה משתמשים עברייני המס במעין משחק של חתול ועכבר עם רשויות המס.
2. הרשות לאיסור הלבנות הון מונה בדוח שלה, בין היתר, את דפוסי הלבנת ההון המרכזיים שאותרו בישראל ב-2018. כמה מהם טריוויאליים. כמה מהם מעניינים מאוד:
■ פעילות חוצה גבולות: פעילות בינלאומית לצורך טשטוש מקור הכספים, יעדם או נתיבם ממשיך להיות דפוס הלבנת ההון המרכזי. הוא משקף את האופי הבינלאומי של התופעה ואת סוגי הפעילות העבריינית - מהסתרת נכסים וכספים על-ידי עברייני מס ועד מלביני הון מקצועיים וארגוני פשיעה. פעילות זו מתבצעת ברובה בהעברות בין חברות, תוך שימוש בחברות הרשומות במדינות שאינן מפוקחות דיין בתחום הלבנת הון. העברות בין יחידים יהיו בעיקר בין בני משפחה. היבט מרכזי נוסף הוא שימוש במדינות "אוף שור" הן להלבנת הן והן להסתרת ההון מרשויות המדינה.
■ שימוש במזומן: דפוס עיקרי להלבנת הון ולמימון טרור. התוצר של עבירות רבות הוא כספים במזומן שמבצעי העבירה נדרשים להלבינם. בנוסף, השימוש במזומן כחלק מפעילות הלבנת ההון מאפשר להסתיר את מקור הכספים או את יעדם ומקשה על הרשויות להתחקות אחר נתיב הכסף. השימוש במזומנים מסייע לעבריינים גם בהסתרה של הון שחור שאינו מדווח לרשות המסים, ובמרבית המקרים הפעילות במזומן מתבצעת מחוץ למערכת הבנקאית.
כדי להילחם בתופעת המזומן, נחקק אשתקד חוק שמטרתו להגביל את השימוש במזומן (ראו סעיפי החוק בנפרד). אני מסופק אם רוב הציבור מכיר את החוק ואת סעיפיו על בוריים, ואני מניח שלא מעט משתמשים במזומן מעבר למגבלות. החוק קובע קנסות על אנשים פרטיים ועיצומים כספיים על עוסקים במקרה של עבירות על החוק, וזאת בהתאם לשווי ההפרה. זה לא נגמר רק בקנסות: החוק אומר כי ניסיון להתחמק מהאיסורים הקבועים בו ייחשב עבירה פלילית של מעשה מרמה שבצידה שלוש שנות מאסר. כלומר, אם אתם מודעים לחוק ומחליטים לעבור עליו ביודעין (למשל, באמצעות פיצול עסקאות במזומן פיקטיבי), אתם עלולים להישלח למאסר.
החוק עצמו הוא מצוין. הבעיה היא האכיפה שלו, משום שכל עוד עסקת המזומן נעשית בין פרטיים, רשות המסים יכולה לעלות על עבריינים בעיקר באמצעות הלשנות. דבר אחד בטוח: החוק הזה הוא כלי הרתעה שכבר עושה את שלו בצמצום השימוש במזומן. המטרה הסופית צריכה להיות עולם ללא שימוש במזומן, אבל עוד חזון למועד.
■ שימוש במערכת בנקאית או חוץ-בנקאית: השימוש בנותני שירותי פיננסיים ונותני שירותי אשראי הוא דפוס הלבנת הון החוזר על עצמו בפעילויות עברייניות שונות ובהיקפים גדולים. השימוש בנותני שירותים אלה מבוצע בדרך-כלל באמצעות אנשי-קש, כדי להסוות את מקור הכספים ואת יעדם, ומהווה אלטרנטיבה לפעילות פיננסית באמצעות הבנקים, הנתפסים כגופים בעלי הסדרה ופיקוח נוקשים יותר בכל הנוגע למניעת הלבנת הון ומימון טרור. הרגולציה הנוקשה על הבנקים מקשה על השימוש במערכת הפיננסית הרשמית ככלי להלבנת הון.
■ נדל"ן: הרשות לאיסור הלבנת הון מתארת את התחום הזה כתחום בסיכון גבוה להלבנת הון, בדומה למגמה העולמית - הן לאור השווי הגבוה של הנדל"ן בישראל והן לאור היכולת לבצע מניפולציות על שווי העסקאות. הקלות שבה ניתן להסיט כספים בהיקפים גדולים לנדל"ן, הרחק מהמגזר הפיננסי, גם היא תמריץ לשימוש בנדל"ן ככלי נוח להלבנת הון. בעבר כתבתי לא פעם על שוק הנדל"ן לפעילות ענפה של כסף שחור - ולא רק בהעלמת המס המוכרת מכולן של דמי שכירות מעבר לתקרת הפטור. לעתים מלבינים כסף שחור באמצעות תשלום לבניית וילות, לעתים מדובר בדיווח לא שלם על עסקאות נדל"ן כדי להתחמק מתשלום מסים ועוד.
■ מלביני הון מקצועיים: מדובר בסוג של "מאכערים" שעושים שימוש בכלים מגוונים להסתרה ולהבנה של כספים ורכוש, ובהם, בין היתר, נותני שירותים פיננסיים, פעילות בינלאומית מול חשבונות במזרח הרחוק ומזרח אירופה, פעילות מרובה מול חברות הממוקמות במדינות שנחשבות למקלטי מס, מטבעות וירטואליים, ניצול עסקים עתירי מזומנים וכן שימוש בחשבונות של עורכי דין.
■ גמ"חים וצדקה: על-פי הרשות, המוטיבציה להשתמש במוסדות גמ"ח וצדקה לפעילות הלבנת הון היא גבוהה לאור המאפיינים שלהם, כמו פעילות עתירת מזומן, פעילות בינלאומית, שימוש בנותני שירותים פיננסיים על-ידי מקבלי התמיכות ועוד. "הכסות הלגיטימית של פעילות הגמ"ח יכולה שתקבל על עבריינים לבצע פעולות פיננסיות בהיקפים גדולים ולהטמיע רכוש אסור בפעילות הצדקה", מסכמים ברשות. על-פי הערכות, פעילות הגמ"חים מגלגלת כ-14 מיליארד שקל.
עם זאת, בתחילת השנה פורסם ברשומות חוק המתייחס לגמ"חים ומסדיר את פעילותם כמוסד פיננסי למתן שירותי פיקדון ואשראי ללא ריבית, שיקבל רישיון, יהיה נתון לפיקוח רשות שוק ההון ויהיה חייב בדיווחים על פעילותו. בהתאם לחוק, גמ"חים בעלי היקף פעילות "מזערי" של עד מיליון שקל יהיו פטורים מפיקוח ומחובת הוצאות רישיון; גמ"חים בהיקף פעילות של עד 8 מיליון שקל יידרשו לקבלת רישיון "בסיסי"; ג"מחים עם פעילות של יותר מ-8 מיליון שקל יידרשו לקבלת רישיון "מורחב" שבצדו סמכויות פיקוח נרחבות וחובות שונות; ואם ישנם גמ"חים בהיקף פעילות של יותר מ-3 מיליארד שקל, הם יהיו כפופים לפיקוח ולרגולציה על-פי דיני הבנקאות.
החוק עצמו ייכנס לתוקף שלוש שנים וחצי מיום פרסומו ברשומות. עד תום התקופה הזאת אמור להגיש כל גמ"ח שהחוק מחייב אותו בכך בקשה לרישיון.
■ מטבעות קריפטוגרפים: התקדמות הטכנולוגיה היא כמובן חסם גדול מאוד לפעילות של כסף שחור והלבנת הון, אבל היא גם יוצרת הזדמנויות לכל מעלימי המס, במיוחד למתוחכמים שבהם. בשנים האחרונות מזהים נפחי פעילות הולכים וגדלים בשימוש בארנקים אלקטרוניים ובמטבעות קריפטוגרפיים לפעולות פיננסיות לגיטימיות, אך במקביל גובר השימוש בנכסים וירטואליים לצורך פעילות עבריינית ולהלבנת הון, בין השאר בעזרת תוכנות וכלים טכנולוגיים. יש גם עדויות לפעילות מרובה במטבעות וירטואליים אצל נותני שירותי פיננסיים שנפתחו במיוחד לצורך הפעילות. בשלב הזה יש קושי להתחקות אחרי פעולות במטבעות וירטואליים ומבצעיהם, ומבחינת רגולציה וחקיקה, השוק הזה נמצא הרחק מאוד מהסדרה. לכן הפופולריות שלו ככלי להלבנת הון עשויה לגדול.
3. עם כל הכבוד למאמצי האכיפה של רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, הפתרון צריך להתחיל, כפי שכתבתי בעבר, בהחלת חובת דיווח כללית בישראל. החלת דיווח כללית תטייב את מאגר הנתונים של רשות המסים על הנישומים ותאפשר להכניס לרשת משלמי המס עוד ועוד מעלימים (ויש כאלה יותר מדי בישראל).
אני לא מקבל את התירוץ שמהלך כזה יצריך עוד ועוד משאבים, משום שההתקדמות הטכנולוגית מפשטת את הליכי הדיווח והופכת אותם לדיגיטליים. הגיע הזמן להתחיל להטמיע זאת בקרב הציבור. תהיה מחאה, הן של הציבור והן של עובדי רשות המסים, אבל בגלל מחאות כאלה לא צריך לחסום מהלכים מתבקשים. מהפכת המידע רק תעזור לרשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון להתחקות אחר עברייני מס ומעלימיו.
המגבלות שקבע החוק על עסקאות במזומן
המגבלה: עד 11,000 שקל
מתי היא תקפה:
■ כאשר נותן או מקבל התשלום הוא עוסק (מי שמוכר נכס או נותן שירות במסגרת עסקיו, ואינו מלכ"ר או מוסד כספי)
■ במתן קבלה או תשלום במזומן של שכר עבודה, תרומה, או הלוואה, למעט הלוואה שנותן גוף פיננסי מפוקח
המגבלה: עד 50,000 שקל
מתי היא תקפה:
■ כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים
■ בקבלה או תשלום במזומן של מתנה
המגבלה: 55,000 שקל
מתי היא תקפה: כאשר אחד הצדדים לעסקה הוא תייר
המגבלות שקובע החוק על שימוש בצ'קים והסבתם
המגבלה: איסור על הסבת צ'ק או על קבלת צ'ק מוסב בלי שפרטי המסב נקובים עליו ("צ'ק פתוח" או צ'ק "מוסב על חלק")
מתי היא תקפה: כאשר מוסר הצ'ק או מקבל הצ'ק הם עוסקים
המגבלה: איסור על הסבת צ'ק העולה על 5,000 שקל או על קבלת צ'ק מוסב בסכום זה בלי שפרטי המסב נקובים עליו
מתי היא תקפה: כאשר מוסר ומקבל הצ'ק אינם עוסקים
המגבלה: על בנק חל איסור על פריעת צ'ק ללא שם הנפרע או צ'ק מוסב בסכום שעולה על 10,000 שקל אם הוא הוסב יותר מפעם אחת (או פעמיים, אם ההיסב הוא לגוף פיננסי מפוקח), או שלא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב