חווה לגידול קנאביס בצפון הארץ / צילום: רויטרס
ביום חמישי הפגינו מטופלים בקנאביס רפואי בקריית הממשלה בתל-אביב. סיסמת ההפגנה הייתה "אדם צועק את שחסר לו. לא חסר לו - לא צועק", ציטוט משיר של מאיר אריאל, יקיר הקהילה. והחולים, אכן חסר להם. חסרה תפרחת בשוק, חסרים מוצרים התואמים את האסדרה החדשה שבהדרגה מוחלת על יותר ויותר חולים. ישנם חוסרים בזנים מסוימים שחולים התרגלו דווקא להם, חסרות נקודות מכירה שבהן הצמח זמין, חסרות מעבדות בדיקה, חסרים מפעלים. בקיצור, שוק במחסור.
● מנכ"ל משרד הבריאות: "בעוד מספר חודשים שוק הקנאביס יגיע לאיזון"
בעידן השפע הזה אנחנו לא רגילים לראות שוק במחסור. העניין מעורר תהיות בעיקר כשמביטים בפעילות חברות הקנאביס בבורסה, שם היא שופעת מאי פעם. בניסיון לעשות סדר, ניסינו לענות על שתי שאלות פשוטות: עם כל כך הרבה גורמים שרוצים לפעול בשוק, איך יכול להיות שבסופו של דבר יש יותר קונים מאשר מוכרים של סחורה מתאימה; ומתי מצב זה צפוי להיגמר.
חוסרים באסדרה הישנה: הוואקום של תיקון עולם
המחסור בתפרחת בשוק הקנאביס נוצר כאשר היק"ר, יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, סגר את החווה של חברת תיקון עולם בביריה, שפעלה על פי תקינת הקנאביס הישנה. תיקון עולם שירתה מעל 15 אלף מטופלים, יותר מרבע מהשוק. לא ברור אם הסיבה העיקרית לסגירה הייתה בעיות באיכות המוצר או העובדה שהחווה יושבת על אדמות קק"ל שאינן בבעלותה, השורה התחתונה היא - החווה הפעילה בישראל הפסיקה לייצר.
תיקון עולם תכננה ממילא להעביר את פעילותה לחווה בכפר יהושע, הפועלת על פי האסדרה החדשה. חווה זו קיבלה תקן עקרוני (GAP) לגידול מוצרים על פי האסדרה החדשה, שנכנסה לתוקף לראשונה באפריל האחרון ובהדרגה מוחלת על יותר ויותר חולים.
אולם מאז אפריל ועד לפני כמה שבועות לא אישר היק"ר לחברה להוציא תפרחת מן החווה הזו, וזאת בין היתר בגלל חשש לגבי מעמדו המשפטי של בעל השליטה בחברה, צחי כהן. לכן נשלחו החולים שקנו עד אז מתיקון עולם, לרכוש תפרחת קנאביס בחברות אחרות. החברות האחרות לא נערכו ליצור בכמויות גדולות, כי ידעו שהיצוא יותר לכל המוקדם בסוף השנה, ושתיקון עולם שולטת בשוק המקומי. הן נערכו רק עם מוצרי שמן, שאותם אפשר ליצר ולשמור לטווח הארוך. באפריל האחרון הבינו החברות את המצב והחלו לנסות ולהגביר ייצור, והצליחו בכך, כך שכל אחת מן החברות קלטה חלק מן המטופלים שנפלטו מתיקון עולם. אבל הן לא הצליחו למלא את כל החסר.
והנה דבר שנאמר לא מעט על שוק הקנאביס: אסור לשכוח שזו חקלאות. כדי לספק מוצר לשוק יש לזרוע, לקצור, ליבש, להעביר את המוצר בדיקות איכות. כל אלה תהליכים שדורשים זמן.
מעבר לכך, קציר הקנאביס הוא מוצלח במיוחד בקיץ. מי שזרע סביב ינואר וקצר באפריל, מצא את עצמו עם קציר חורף בעייתי. בקציר חורף עלולים להיות יותר עובשים ופטריות בגלל רטיבות. זו אולי אחת הסיבות שבגללן קשה יותר למלא את החסר דווקא בתקופה זו. קציר הקיץ הנוכחי יגיע לשוק לכל המוקדם סביב סוף אוקטובר תחילת נובמבר.
תחילה שויכו רוב המטופלים לחברת BOL, שהייתה לה הכי הרבה סחורה פנויה. בעקבות תלונות של החולים שנוידו נגד רצונם מתיקון עולם לחברות אחרות, שעל הסחורה שלהן הייתה לחולים ביקורת, החליט כעת משרד הבריאות לאפשר לחולים "ניוד חופשי", כלומר להשתייך לכל מגדל שירצו. לכך יש תועלת מוגבלת, כשלכל החברות כמעט יש מחסור בחומר איכותי.
לאחרונה סוף סוף השתחרר חלקית הפקק של תיקון עולם, והיק"ר אישר לשחרר סחורה שהייתה תקועה במחסני החברה. היק"ר יאשר בינתיים לתיקון עולם לטפל רק ב-2,000-1,000 חולים באסדרה הישנה שלא נדדו למגדל אחר בתקופה שבה תיקון עולם לא הורשתה לפעול. זאת בשל הליכים משפטיים הדדיים בין תיקון עולם ליק"ר. אתמול הגיעו התהליכים הללו להכרעה, אולם על פי פסק הדין, תיקון עולם לא תוכל כלל להמשיך לפעול תחת הבעלות הנוכחית. תיקון עולם מסרה כי היא עשויה לערער על הכרעת הדין, וגם העברת השליטה בחברה עשויה לאפשר לה להמשיך לפעול - אולם כרגע ישנה אי וודאות רבה לגבי המשך דרכה של החברה בישראל.
כל זה נכון לגבי האסדרה הישנה. לגבי האסדרה החדשה - שם המצב עוד יותר מורכב.
חוסרים באסדרה החדשה: המוצרים נעלמו מהמדפים
שוק הקנאביס הרפואי בישראל הוקם ב-2008-2009, עת ניתנו אישורי גידול לתשע חברות בתחום בלבד - מהן נותרו בינתיים שמונה. במשך עשור כל מטופל שקיבל רישיון קנאביס ממשרד הבריאות, שויך למגדל שהתאים לו מוצר שנראה היה לאותו מגדל כרלוונטי למחלתו. מוצרי תפרחת שווקו ישירות מן המגדל למטופל. מוצרי שמן עברו דרך מפעלים. כל מטופל שילם 370 שקל לחודש, ללא תלות בכמות הנרכשת שהוגדרה ברישיונו.
לתוך המצב הקיים נכנסה האסדרה החדשה: החולים יכולים לקבל רישיון ישירות מהרופאים עם אישור טכני בלבד של מחשב משרד הבריאות (אבל יש מחסור ברופאים כאלה, ולא כל מי שרשום כרופא רושם באמת פועל כך). המרשם כולל כמות חומר מקסימלית וגם הרכב חומרים פעילים שמתאים על פי משרד הבריאות למחלתו של אותו מטופל, ומבוסס על מחקרים שלא כל החולים והמומחים בתחום מסכימים איתם.
בשלב הבא המטופל אמור להגיע לבית המרקחת ולבחור באחד ממגוון מותגים ומוצרים המכילים את הרכב החומרים הפעילים הרשומים לו. הרעיון הוא שבתוך כל קטגוריית הרכב יתנהל שוק חופשי בין מותגים שונים המציעים את אותו הרכב. כדי להגיע למדף ולעמוד לבחירת הצרכן, המוצר חייב להיות כזה שגדל בתנאים נאותים (GAP), עבר בדיקות מעבדה, נארז במפעל מורשה, נשלח דרך חברת הפצה מורשית. כל הגורמים הללו וגם בית המרקחת גוזרים קופון בדרך, ומי שקובע את המחיר הסופי הוא בית המרקחת בהתייעצות עם המגדלים.
כשמגיעים המטופלים לבית המרקחת היום, הם מוצאים שם רק חלק קטן מאוד מן המוצרים הרצויים, וללא מבחר. נמצאים שם מוצרים של BOL, ומוצרים של חברת שיח המשווקים על ידי שלושה מפיצים שונים (קאן10, פנאקסיה ורפא). מוצרים אלה אינם מכילים את כל הרכבי החומרים הפעילים שרשומים במרשמים של החולה, ודאי לא את כל מגוון המוצרים שהחולים התרגלו לצרוך, ושהותאמו לכל חולה בניסוי וטעייה לאורך השנים. בבתי מרקחת מסויימים קשה להשיג תפרחת בכלל.
כרגע רק כמה עשרות בתי מרקחת מוכרים את המוצרים. היתר מחכים על הגדר כדי לראות כיצד יתפתח השוק. סופרפארם הוא הגורם הפעיל ביותר, ולצידו מערך הפארם המקוון גרין פארמה, כמה סניפים של שור טבצ’ניק ומספר בתי מרקחת פרטיים. כך שהנגישות שהייתה אמורה להשתפר, לא באמת השתפרה עבור החולים.
מדוע אין יותר מוצרים של האסדרה החדשה בפארמים? מעבר למחסור הכולל בתפרחת, ישנם הסברים נוספים. הפארמים דורשים נתח רווחים של כ-45%, גבוה יחסית בתחום התרופות, והמגדלים אינם מוכנים לכך. לכן הם אינם חותמים על הסכם מול הפארמים.
אולי התקנות של משרד הבריאות מוגזמות?
סיבה נוספת למחסור היא שהמוצרים אינם מצליחים לעבור את הבקרה של משרד הבריאות. בחלק מהמקרים הם באמת אינם עומדים בתקנות - לא ברור אם בגלל שהתקנות מוגזמות או לא מתאימות לשוק, או כי המוצרים לא מספיק איכותיים עדיין. חלק מן הסחורה היא כל כך רחוקה מן התקנים, שמשרד הבריאות מחייב את המגדלים להשמיד אותה.
צוואר הבקבוק רלוונטי גם לשמונה המגדלות הוותיקות וגם למגדלות החדשות שעומדות על סף השוק.
בחלק מהמקרים המוצרים אפילו עוד לא נבחנו. ישנו צוואר בקבוק במעבדות (כגון חברת גמאסרט, שמבצעת בדיקות מעבדה שאינן מזיקות לצמח) וכן במפעלים. חברת פנאקסיה שמייצרת לאסדרה החדשה, היא בעלת מפעל בעל קיבולת קטנה יחסית בינתיים, אם כי היא פועלת להרחבתו.
חברת בזלת קיבלה אישור GMP (תקינת האסדרה החדשה) למפעל שלה, אבל ככל הידוע עוד לא סיפקה מוצרים תחת האסדרה החדשה. מספר מפעלים נוספים מחכים לאישור עקרוני ואז לאישור של הסחורה שלהם לאסדרה החדשה, ביניהם קנאשור, יוניבו ומפעל חדש של תיקון עולם.
בתי המרקחת: מוצרי שמן עדיפים (על כלום)
דוד פפו, ראש הסתדרות הרוקחים, שלדבריו פוגש את החולים פנים אל פנים או טלפונית בבית המרקחת שלו שמספק את המוצר, מתאר תסכול רב בקרב המטופלים. "אנחנו משתדלים להכיל את זה", אומר פפו, שמעיד כי עובדיו ספגו גם קללות לא נעימות. "איך שמגיעה סחורה היא נחטפת. גם המוצרים שקיימים עקרונית על המדף לא זמינים. בשלב כלשהו אחד מבתי המרקחת עשה תרגיל - קנה בבת אחת את כל הסחורה שהגיעה, ואז בכל הארץ לא נשאר. מאז משרד הבריאות מקפיד שתהיה הקצאה אחידה".
פפו אף העלה חשד, כי המגדלים אינם מעוניינים לשחרר סחורה לבתי המרקחת, מתוך מחשבה שאם הרפורמה תוביל לכאוס, אולי היא תבוטל והם יחזרו למצב שבו אינם צריכים לחלוק את רווחיהם עם הפארמים, אלא כל הרווח יישאר אצלם ואצל המפעלים. כיום עומד שיעור הרווח של הפארמים על 45% - הנתח הגבוה ביותר בשרשרת הערך.
המגדלים עצמם כמובן מכחישים זאת. גם החולים שנמצאים בקשר קרוב עם המגדלים לא באמת מאמינים כי המגדלים הם אלה שמטרפדים את הרפורמה, אם כי חלק מן המטופלים עצמם היו שמחים לעשות זאת.
משרד הבריאות אכן מוטרד מן הבעיות ומנסה לטפל בהן. ברמה המיידית, הותר לרוקחים בבית המרקחת לשנות על דעת עצמם את המרשם של המטופל מתפרחת לשמן. אמנם נמצא בפארמים שמן רק של שני מגדלים, אולם לפחות מוצר זה אינו במחסור, ולא נראה שיש בו עובש.
שמן במקום תפרחת זה כנראה יותר טוב מכלום, אבל זה לא אותו מוצר. השמן משפיע על המטופל באופן שונה מן התפרחת, והאפקטים הפסיכואקטיביים שלו פחות צפויים. כמו כן, סוגי השמן על המדף כרגע רחוקים מלייצג את כל המוצרים שמשרד הבריאות עצמו מאמין שהחולים צריכים.
עוד החליט משרד הבריאות לדחות מעט את מועד תחילת הרפורמה. חולים שרישיונם הישן פג כעת יוכלו להמשיך באסדרה הישנה עד ספטמבר. ילדים אוטיסטים שמקבלים את הכמויות הגדולות ביותר, יוכלו להמשיך ברישיון הישן אפילו שנה. אולם מי שנכנס היום לשוק כמטופל חדש, לא נהנה מהקלות אלה.
פוליטיקה פנימית: מתח בתוך משרד הבריאות
בעוד משרד הבריאות מדבר על דחייה במועד שבו יחוייבו מטופלים לעבור לאסדרה החדשה, הרי שבפועל נתקלו גורמים שונים במניעה טכנית להנפיק הארכות לרישיון תחת האסדרה הישנה. יש הטוענים כי מדובר במתח בתוך משרד הבריאות, בין היק"ר בראשות יובל לנדשפט אשר מעוניינת לקדם במהירות האפשרית את הרפורמה ששמו חתום עליה, לבין הנהלת משרד הבריאות וסגן שר הבריאות, אשר רואים לנגד עיניהם את תדמיתם הציבורית ואפילו את הבחירות.
הלחץ מופעל גם באמצעות בג"ץ שהגישו המטופלים לעצירת הרפורמה. אם בית המשפט לא ישתכנע שהרפורמה סבירה עבור המטופלים, הוא עלול לעצור אותה לגמרי ובכך משרד הבריאות אינו מעוניין.
לדברי דנה בר און, המובילה את עמותת החולים, הכוונה אינה לטרפד את מאמצי משרד הבריאות, אלא לוודא שהרפורמה מבוצעת באופן חכם. "אנחנו אלה שחיים סביב מחזור הגידול של הספקיות כבר 15 שנה", אומרת בר און. "אנחנו מכירים את הבעיה של גידולי החורף - כפי שאגב מכיר כל חקלאי. כנ"ל בעיית עובשים, מזיקים - אם מישהו רק היה טורח להקשיב לנו חצי שעה, 90% מהבעיות היו נמנעות. כולל בעיות שהם אפילו עוד לא מכירים ויבואו עליהם כבומרנג. הם לא יודעים במה הם בכלל מתעסקים, וכתוצאה חיי כולנו בסכנה".
בר און מוסיפה כי להערכתה בעיית המחסור לא תיפתר עד סוף השנה, והיצוא לא יגיע במשך לפחות שנתיים - כך על פי התרשמותה מקצב כתיבת התקנות.
אחד הפתרונות שעלו במשרד הבריאות לסוגיה של המחסור במוצרים איכותיים, היא לעודד חברות "לתת גז" על פיתוח מוצרים לאסדרה החדשה, על חשבון פעילות באסדרה הישנה, על ידי הבטחה למתן קדימות לאישורי יצוא. אולם לא ברור כרגע מתי יהיו למשרד הבריאות אישורי יצוא לחלק.
יש לציין, כי כל עוד החברות לא מצליחות לייצא, וגם לא לגייס בבורסה על בסיס הבטחה ליצוא, שכן עתידו כרגע ממש לא ברור, גם חסרים להן המשאבים הדרושים כדי לשפר את מערך הייצור שלהן, מה שמקשה עליהן לעמוד בתקני האסדרה החדשה, מה שמעורר חשש לאפשר יצוא שכן המוצרים עדיין לא מתאימים ליצוא - כך נוצר מעגל היזון שלילי.
המחיר: השוק לא תחרותי, העלות למטופלים עולה
סוגיה בעייתית נוספת היא המחיר. הפארמים שפועלים בשוק תחרותי פחות מכפי שצפו, העלו מחיר יותר מכפי שמשרד הבריאות צפה. התוצאה: מטופלים שמקבלים את הכמויות הגדולות ביותר של החומר, משלמים אלפי שקלים בחודש לעומת 370 שקל באסדרה הישנה. לא פלא שהם אינם מעוניינים בשינוי. גם עבור מטופלים בכמויות הממוצעות חלה עלייה של עד 100% במחיר. בסל הבריאות מסרבים לדון בעניין.
משרד הבריאות החל לדון בפיקוח על מחירי הקנאביס. ההצעה היא להגביל את המחיר לכ-600 שקל. סביר להניח שפיקוח כזה שקוצץ את נתח הרווחים, ישפיע גם על הפארמים וגם על המגדלים, והאחרונים די זועמים על הרעיון. "הכינו אותנו לעבודה בשוק חופשי", הם אומרים, "וכך החברות בנו את התוכניות העסקיות שלהן. אם משרד הבריאות רוצה לסבסד, שיעשה זאת דרך סל הבריאות ולא על חשבוננו".
משרד הבריאות אף טען, כי ידרוש את פיקוח המחירים כדי לתת יצוא, אבל בהקשר הזה עולה השאלה - אם המוצר בארץ יהיה מפוקח, ויתאפשר יצוא למדינות שבהן המחיר גבוה יותר (כמעט בכל המדינות בעולם מחיר הקנאביס לצרכן גבוה מבישראל, עוד לפני פיקוח כלשהו) - הרי שבמצב של מחסור לא יהיה טעם למגדלים לפעול בכלל בישראל. אלא אם יסונדלו המגדלים בעוד רגולציה, שלמשל מתירה להם לייצא רק אם ימכרו כך וכך בישראל.
אולם בהדרגה מצטרפים הרעיונות הללו לשוק קנאביס רפואי חנוק רגולטורית לחלוטין, ההיפך מהשוק החופשי יחסית, שאליו שאף היק"ר כשהגדיר את הרפורמה.
בינתיים חלק מן החברות הפועלות בישראל לוטשות עיניים לא רק לשווק לחו"ל, אלא גם לפעול מלכתחילה בחו"ל - למשל, הפעילות של חברת IMC בגרמניה. לרוב החברות יש לכל הפחות תוכניות כאלה. "אולי זה לא לטובתנו, אבל אנחנו מאמינים כי לפני שמדברים בכלל על הייצור, חייבים לטפל במחסור ובמחיר בשוק המקומי", אומר אורן שוסטר, מנכ"ל IMC.