צילום: shutterstock
לפני כשנתיים בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דן בתביעת נזיקין על סך מיליון שקל שהגיש בעל לשעבר כנגד גרושתו עבור פיצוי בגין בגידתה בו לאורך שנים. לטענת הבעל, האישה השיגה את הסכמתו להינשא לה בנישואים קתוליים, שקשה מאוד להתירם, תוך הסתרת קשר שהיה לה עם מאהב מבוגר ממנה. רומן זה, שהחל לדבריו עוד קודם לנישואים, והוסתר מפניו, נמשך גם במהלך הנישואים ואף הביא בסוף לגירושיהם.
בית המשפט סילק את התביעה על הסף, מבלי לברר את אמיתות טענות הבעל, כשהוא מפנה להלכת בית המשפט העליון משנת 2013, אשר קבעה באופן חד-משמעי כי יש לדחות על הסף כל תביעה לפיצוי עבור בגידה במהלך הנישואים, הן באמצעות הגשת תביעת פיצויים ייעודית לנושא זה, והן באמצעות עתירה לחלק את הרכוש המשותף באופן בלתי שוויוני. באותו מקרה פסק דינו של בית המשפט העליון דחה תביעת פיצויים שהגיש בעל נבגד, למרות שהוכיח כי הטראומה שנגרמה לו בעקבות חשיפת דבר הבגידה, הפכה אותו לנכה נפשית בעל 40 אחוזי נכות.
גם בית המשפט המחוזי הלך בדרכו של בית המשפט העליון, ובאותה שנה דחה תביעת נזיקין שהגישה אישה בנסיבות קיצוניות לא פחות. האישה הוכיחה כי בעלה לשעבר הונה אותה במהלך חיי הנישואים לחשוב שהוא נעדר מהבית ימים ארוכים מאחר שהוא סוכן מוסד - בשעה שלאמיתו של דבר הוא ניהל חיים כפולים, ובשעות שבהן שהה מחוץ לבית, הוא לא פעל למען ביטחון המדינה, אלא חי עם אישה אחרת, ממנה אף נולדו לו ילדים נוספים.
לאחרונה דומה כי רוחות חדשות מנשבות בבתי המשפט, וטענת הבגידה שבה לשולחן הדיונים. לפני מספר חודשים בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ אישר פסק דין של בית הדין הרבני, במסגרתו בית הדין כלל את נושא בגידת האישה בבעל בין שיקוליו באופן חלוקת הרכוש של בני הזוג. בית הדין קבע כי האישה לא תקבל זכויות בדירת המגורים השייכת לבעל, על אף האפשרות שהייתה זכאית לקבלן אלמלא בגדה בבעלה. פסק הדין עורר סערה ציבורית עצומה, וכעת הוא עומד בפני דיון נוסף בבג"ץ.
השבוע נדונה תביעה נוספת לפיצויים בגין בגידה, גם הפעם בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אולם לא זאת בלבד שכעת התביעה לא נדחתה על הסף, אלא שטענות האישה אודות הבגידה נדונו לגופן, והתביעה אף התקבלה.
התובעת, אישה גרושה, הכירה באמצעות אפליקציית שידוכים גבר גרוש, אב לשלושה ילדים, ונישאה לו חצי שנה מאוחר יותר. מאחר שבני הזוג מוסלמים בדתם, טקס הנישואים היה מחולק על-פי המסורת לשני חלקים: חתימה על חוזה נישואים, ולאחר מכן עריכת טקס נישואים. בחודשים שחלפו בין חתימת חוזה הנישואים לבין קיום הטקס, נודע לאישה לתדהמתה כי הבעל ממשיך לקיים מערכת יחסים עם גרושתו, שאף הרתה מיחסים אלה ועומדת בפני לידת ילדם הרביעי. האישה המזועזעת השלימה בכל זאת את השלב השני של הנישואים ואף חייתה עם הבעל מספר חודשים, אך הבגידה האיומה המשיכה להעיב על יחסיהם, והם התגרשו.
בית המשפט פסק כי גילוי העובדה שהבעל מקיים קשר עם גרושתו הראשונה והיא בהריון ממנו, הסב לאישה אכזבה, בושה, צער וכאב רבים, המהווים בפני עצמם נזק בר-פיצוי, מבלי צורך להביא ראיות לאומדנו. בית המשפט העמיד את גובה הפיצוי על סך של 200,000 שקל, ובכך סטה למעשה מההלכה המשפטית שנהגה עד עתה, על-פיה אין אשם בגירושים. השאלה המעניינת היא האם מדובר בפסק דין חריג ויוצא דופן - או שמא מדובר על שינוי מגמה לכיוון של שפיטות הבגידה.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il