היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
אמירות שופטי בג"ץ בדיון היום (ד') בעתירה נגד מינוי מנכ"ל משרד המשפטים מאירות באור בעייתי את התנהלות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה. הביקורת הגלויה של השופטים מני מזוז, ניל הנדל וג'ורג' קרא היא על ההחלטה התמוהה של הפרקליטות שלא להגיב לגופן של הטענות בעתירה נגד המינוי, אלא לטעון כי מדובר בעתירה שהיא מוקדמת מדי, שכן מינויו של עו"ד אופיר כהן למנכ"ל המשרד לא אושר עדיין בממשלה. השופטים לא רק שדחו את הטענה הזאת של הפרקליטות, אלא הם משבחים את התנועה לאיכות השלטון על שלא חיכתה עם הגשת העתירה למועד שבו המינוי כבר היה נכנס לפועל.
אבל חשוב מכך - שופטי בג"ץ, אומנם בדרך מעט עקיפה או מרומזת, מבקרים את היועמ"ש אביחי מנדלבליט על כך שאיפשר לשר המשפטים אמיר אוחנה להחליף מנכ"ל בתקופת בחירות, בדרך שבה הדברים נעשו. מנדלבליט, כזכור, נתן מעין אישור רפה למהלך של אוחנה, כשהפנה אותו לנציב שירות המדינה והעביר את הכדור למגרש שלו. אבל היום באו מזוז, הנדל וקרא, והבהירו כי "על פניו" מינוי המנכ"ל נעשה בניגוד מוחלט להנחיה שהוציא היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין בשנת 1999, אשר לאורה צריך לפעול.
בכך, למעשה, מטיחים/שואלים השופטים את היועמ"ש - מדוע לא פעלת לגבי המינוי עד היום? וגם הציבור הרחב צריך לשאול את מנדלבליט - איך ייתכן שאתה מאפשר לשר בממשלת מעבר לפעול בניגוד להנחיה שהוציא יועמ"ש שקדם לך (אליקים רובינשטיין), תוך שהוא דורס ברגל גסה את שלטון החוק?
ולסיום, מי שחושש שפסילת מינויו של אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים תפגע ביכולת של השר אוחנה למשול ולקדם את האג'נדה שלו במשרד - יכול להירגע. אנחנו נמצאים כחודש לפני בחירות, שבסופן ממילא עשוי להתמנות שר חדש במשרד המשפטים ומנכ"ל חדש בהתאם.
מוטב שיתכבד כבוד השר אוחנה, ימתין לתוצאות הבחירות ויילחם על כיסאו. אם הוא יצליח בכך, אף אחד לא ימנע ממנו למנות את כהן כמנכ"ל. לא עכשיו. לא במחטף. זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים.