גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חבית חומר נפץ? הכלכלה הפלסטינית בגדה דווקא משגשגת

הקיצוצים במגזר הציבורי שעליהם הכריז ראש הרשות אבו מאזן לא מבשרים את קריסתה של הכלכלה הפלסטינית ● למרות סירובו לקבל את כספי המסים המקוצצים מישראל, לכלכלה הפלסטינית יש מקורות כספיים אחרים, כמו למשל עבודת הפועלים בתוך ישראל ובהתנחלויות

שוק ברמאללה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
שוק ברמאללה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

הרשות הפלסטינית התמידה עד השבוע בסירובה לקבל את כספי המסים שישראל גובה עבורה בשל הקיזוז של הכספים המועברים למשפחות המחבלים. בקופת האוצר הצטבר סכום של קרוב לארבעה מיליארד שקל של הרשות, לא כולל 250 מיליון שקל המקוזזים. אמנם ביום חמישי האחרון נמצא פתרון חלקי וישראל העבירה 2 מיליארד שקל מהסכום שהצטבר, אך השלכות הסירוב של הרשות עדיין נראות בשטח. 

הרשות קיצצה במחצית את משכורות פקידי הרשות, וכדי לשכך את הביקורת החליט אבו מאזן לקצץ גם בבשר החי, קרי בבכירי הממשלה וביועציו הקרובים. בין השאר פיטר אבו מאזן 20 מיועציו (מתוך כמעט 30) ובנוסף הוא דורש קיצוץ במשכורות השרים והוצאותיהם. לפי הפרסומים אבו מאזן דורש החזר מהשרים על העלאה במשכורת שקיבלו בעיצומו של המשבר, אף ששכר המגזר הציבורי קוצץ. עוד צעדים שהוכרזו, גם אם טרם בוצעו, הוא ביטול כפל משכורת של הבכירים בממשלה המכהנים גם בתפקידים באש"ף.

אבל האם יש משבר כלכלי ממשי בגדה בשל כך? האם הכלכלה הפלסטינית מקרטעת? לפחות על פי מבט מקרוב בשטח ושיחות עם סוחרים, תעשיינים ואנשי עסקים מקומיים, התשובה לשאלות הללו היא - לא ממש. יש פגיעה לא קלה במגזר הציבורי הפלסטיני שמשכורותיו קוצצו, ובהם כמה עשרות אלפי מורים, אנשי משטרה ומנגנוני הביטחון (שהקיצוץ אצלם קטן יותר), פקידים, עובדי מערכת הבריאות ועוד. יש עצירה כמעט מוחלטת של פרויקטים במימון ממשלתי, וגם התפעול השוטף של המוסדות הממשלתיים בחינוך ובבריאות ספג מכה.

אבל המכה הזו מתרככת בשל כמה סיבות: האחת, רוב הפרויקטים התשתיתיים ממומנים בידי מדינות או ארגונים זרים, והכסף הזה ממשיך להגיע. השנייה, הרשות הפלסטינית קיבלה תוספות, מענקים והלוואות ממדינות שונות - הגדול שבהם 300 מיליון דולר מקטר - לסיוע בתקופת עצירת הכספים מישראל.

הסיבה השלישית היא ההכנסות ממכירות לישראלים: גם יצוא גדל והולך וגם ישראלים, ובעיקר ערבים ישראלים, המגיעים לקניות בערי הגדה. הקניונים בג'נין, טול כרם וקלקיליה הומים בכל סוף שבוע בעשרות אלפי ערבים ישראלים תושבי המרכז והצפון, הבאים לקניות ובילויים; לרמאללה ובית לחם מגיעים ערביי מזרח ירושלים.

הסיבה הרביעית ואולי המשמעותית ביותר - הכלכלה הפלסטינית נשענת בעיקרה על השוק הפרטי ולא על המגזר הציבורי. שר ברשות הפלסטינית שהתרעם על הכוונה לבטל העלאה בשכר השרים, אמר כי השכר נמוך ביחס למשכורות הגבוהות במגזר הפרטי. ויותר מכך נשענת הכלכלה על הקשרים עם ישראל, ובראש וראשונה הפועלים הפלסטינים העובדים בישראל. אלה מונים כפי שסקרנו בכתבות קודמות ב"גלובס" יותר מ-130 אלף. שכרם הממוצע הוא יותר מ-5,000 שקל - פי שניים וחצי מהשכר הממוצע ברשות, והם מפרנסים כ-750 אלף בתי אב. ההכנסה מהענף הזה לא נפגעה ואף עלתה: הביקוש לרישיונות עבודה בישראל גדל ומספר העובדים אצל מעסיקים ישראלים, בתוך הקו הירוק ובאזורי התעשייה ביו"ש, גדל בכל חודש בהתמדה. בתחילת השנה נחנכו מתקנים חדישים במעברים ובמחסומים שדרכם נכנסים הפועלים וזמן ההמתנה התקצר משעות לדקות.

ענף נוסף שפרדוקסלית הסיוע שלו לכלכלה הפלסטינית גדל בהתמדה הוא הבנייה בהתנחלויות. לאחר שנים של הקפאה יש תנופת בנייה גדלה והולכת בהתנחלויות. קבלת אישורי העבודה שם קלה ומהירה יותר, ואלפי פועלים פלסטינים כבר מועסקים לפי חוקי העבודה הישראליים, קרי במשכורות "ישראליות" ולא פלסטיניות.

בסיור בבית לחם נפגשתי עם כמה סוחרים ותעשיינים שהציגו תמונת מצב שלפיה כל עוד הצד הישראלי מקל על הרגולציה והדרישות מהם והצד הפלסטיני לא מפריע, הכלכלה משגשגת. בית לחם הייתה מלאה באלפי תיירים, בעיקר באזור כנסיית המולד, אך גם בשכונות מסביב. תעשיית התיירות היא הענף המרכזי של העיר, ורק לאחרונה נחנכו בעיר שני קניונים שרוב החנויות בהן מיועדות לתיירים.

אליאס אל עארג'ה, יו"ר התאחדות בתי המלון הפלסטינים, אומר כי היה יכול להיות אפילו טוב בהרבה לולא הקשיים במעבר מרמאללה לבית לחם. "לוקח יותר זמן מאשר מבית לחם לאילת", הוא אומר, אבל מודה שהמעבר מירושלים קל יותר. עוד תלונה קבועה היא אי מתן היתר למדריכי טיולים פלסטינים להיכנס לישראל וללוות קבוצות המגיעות לגדה. "משרד התיירות הישראלי מונע את זה בגלל הלחץ של המדריכים הישראלים, שלא רוצים תחרות".

עיסא רשמאווי, בעלי סוכנות נסיעות גדולה, הוא משווק רשמי של ארקיע ושל השטיח המעופף, ומטפל בתיירים המגיעים לאזור. הוא מציין עלייה גדולה בתיירות בשנים האחרונות: ב-2017-2018 נרשם בשטחי הרשות הזינוק היחסי הגדול ביותר בעולם בכניסת תיירים. שני הדוברים הציבו את המחסור בבתי המלון כגורם מעכב.

תעשיית הטקסטיל הייתה בפריחה בשל ביקוש רב מישראל למוצרים הזולים מהשטחים, אבל היא נפגעה בגלל היבוא מחו"ל: חאלד אל עארג'א הוא הבעלים של מפעל טקסטיל בעיר והוא מצטרף לקריאה הנואשת של יצרנים ישראלים להטיל מכס על המוצרים מטורקיה ומסין. לדבריו, המפעל שלו מעסיק 62 עובדים, מספק בטווח זמן מהיר במיוחד חולצות, סווטשירטים וסוגי ביגוד אחרים, ומציג בחיוך חולצת סוף קורס של גולני שהמפעל שלו ייצר, וגם חולצות שהזמינה ההתאחדות לכדורגל לקראת אחד מהמשחקים של הנבחרת.

ענף חשוב נוסף הוא המוצרים לבנייה: בבית לחם, סמוך למחנה דהיישה, שוכן מפעל הבלוקים של עיסא מקרקר, המספק חלק ניכר מהבלוקים לבנייה של הפרויקטים הגדולים באזור ירושלים. המפעל ממוכן ואוטומטי, ומספק תעסוקה ופרנסה לעשרות פלסטינים. מקרקר מציין שהשכר במגזר הפרטי גבוה יותר מאשר במגזר הציבורי ובעיקר לאנשי מקצוע. הביקוש להם גדול בהרבה מההיצע והשכר עולה בהתאם. ממש ההפך ממשל האיש השמן והאיש הרזה של בנימין נתניהו.

בית לחם היא אחת מהערים היותר משגשגות בגדה ובכל זאת מסקנה אחת מתבקשת מהסיור בה: לציבור הפלסטיני אין מוטיבציה אמיתית לחולל שוב מהומות ולהתעמת עם ישראל, מהסיבות הכלכליות האזרחיות. יש לו יותר מדי מה להפסיד. אין זה אומר שלא יהיו פיגועים ושהמצב נפלא, אבל הוא רחוק מלהיות חבית של חומר נפץ העומדת להתפוצץ. רחוק מאוד.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדותיה": הישראלית שמזנקת בחדות בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; מדד הקלינטק נופל ב-3.5%, הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"