גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"טכנולוגיה ואיסוף נתונים יאפשרו לייעל גידולים חקלאיים, עד רמת הצמח הבודד"

בוב רייטר מחברת באייר, שמוביל את המו"פ של פעילות החקלאות הגדולה בעולם, מתאר בראיון ל"גלובס" את השפעת הטכנולוגיה על החקלאות, מסביר למה הוא אופטימי לגבי המיזוג עם מונסנטו למרות 18 אלף תביעות נגדה, ומדבר על שיתוף-הפעולה עם אבוג'ן הישראלית: "הוא לא נראה מבטיח כמו בהתחלה"

ד"ר בוב רייטר / צילום: חברת באייר
ד"ר בוב רייטר / צילום: חברת באייר

חברת החקלאות והתרופות הגרמנית באייר  יצאה לפני שלוש שנים לאחד המהלכים הדרמטיים ביותר בתולדותיה: היא החליטה לרכוש את המתחרה מונסנטו, אחת החברות הגדולות, החדשניות והמושמצות ביותר בתחום החקלאות העולמי - ובעולם התאגידים האמריקאי בכלל. באייר לא רק הסכימה לרכוש את החברה, אלא ממש רדפה אחריה. בסופו של דבר שילמה באייר עבור מונסנטו 63 מיליארד דולר - יותר משווייה הנוכחי של באייר עצמה, שעומד על 60 מיליארד דולר.

שלוש שנים לאחר מכן, המיזוג הוכתר כבעייתי, לא רק משום שבינתיים החברות לא מצליחות להראות את הסינרגיה ביניהן, אלא גם ובעיקר בגלל המוניטין הגרוע של מונסנטו אותו ירשה באייר - וזאת אפילו שהיא מחקה את המותג מונסנטו מכל מוצריה. הדבר מתבטא בעיקר בשערורייה שבמסגרתה מואשמת מונסנטו בכך שחומר ההדברה שלה בשם ראונדאפ תורם להיווצרות סרטן. לפני הרכישה, הוגשו 1,300 תביעות נגד מונסנטו בעניין זה בארה"ב, ומאז הגיע מספר התביעות ליותר מ-18 אלף בחודש שעבר. קנס שנפסק נגד באייר בגין חלק מהתביעות הוקטן בלמעלה מ-90%, מ-2 מיליארד דולר ל-87 מיליון דולר. מאז, מספר התביעות נגד החברה ממשיך לעלות.

בוב רייטר הוא בעצמו אחד הנכסים שרכשה החברה הגרמנית ממונסנטו, בה כיהן כסגן נשיא מחקר ופיתוח. כיום, הוא מוביל את המחקר והפיתוח ואת החדשנות ב-Bayer Crop Science, חטיבת החקלאות של באייר, אשר מורכבת ממיזוג פעילות החקלאות הוותיקה של באייר עם חברת מונסנטו. מדובר בחברת החקלאות הגדולה בעולם כיום, עם מכירות שהגיעו ל-14 מיליארד אירו בשנה שעברה, תקציב פיתוח של למעלה מ-2 מיליארד אירו, ו-22.5 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-8,000 הם עובדי מחקר ופיתוח.

לרייטר יש הסבר ברור מדוע העסקה דווקא הייתה כדאית, וכיצד צפויות היכולות של שתי החברות להשתלב יחד לכדי הצעה כוללת של חקלאות מדייקת, דיגיטלית ורב תחומית. על רקע הגידול באוכלוסייה והמחסור במשאבים, בשנים האחרונות מתעוררת ההבנה שהחקלאות נדרשת לשלב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים כדי להצליח להאכיל את אוכלוסיית העולם. התוצאה היא שימוש בביג דאטה, בינה מלאכותית, רחפנים וחיישנים - כדי לשפר את גידול המזון תוך חיסכון במשאבים.

בראיון ל"גלובס" רייטר מצייר עולם של חקלאות עתידית, יעילה יותר וטכנולוגית יותר, בו חיישנים ימדדו את כל המתרחש בשדות החקלאיים. לדבריו, השילוב של היכולות של באייר ומונסנטו יאפשרו למנף את הידע הזה יחד עם מידע חיצוני, למשל על מזג אוויר ומזיקים, ועם תובנות שנאספו מאלפי שדות אחרים, ולהציע לחקלאי הבודד בדיוק כיצד לטפל בשדה שלו - טיפול ספציפי לכל ערוגה וערוגה - במטרה להביא כל פיסת אדמה לפרודוקטיביות מקסימלית. "מונסנטו הייתה חברה חדשנית ביותר וגם זכתה לביקורת", הוא אומר, ועוקץ - "אתם הישראלים מבינים מה זו חדשנות, ומבינים גם מה זו ביקורת".

רייטר צפוי להגיע לישראל בעוד כחודש, ולהיות הנואם המרכזי באירוע האגריווסט שייערך בתל אביב ב־24 בספטמבר. הכנס הוא בארגון משותף של Trendlines Group ,Greensoil investment ו-GrowingIL (מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות, סטארט-אפ ניישן סנטרל, משרד הכלכלה וישראל דיגיטלית).

"הביקורת על מונסנטו הגיעה מהחדשנות שלנו"

כדי להצליח בעולם כזה, אומר רייטר, חברה צריכה להיות מסוגלת לספק את כל סוגי הפתרונות, והוא רואה את המיזוג בין באייר ומונסנטו על יכולותיהן המשלימות כהכרחי כדי להוציא לפועל את חזונו בתחום החקלאות המדייקת, מבוססת הדיגיטל. "אין לנו שום ספק שהעסקה הייתה טובה, והכרחית למימוש החזון הזה. אנחנו מאמינים שכדי להיות המובילים במערכת המשולבת הזו, חייבים להיות ראשונים בקטגוריה בכל התחומים הרלוונטיים לחקלאים, כולל פתרונות כימיים וביולוגיים וגם בפיתוח הזרע עצמו". לדבריו, הרכישה שימשה להשלמת היצע הפתרונות החקלאיים של באייר באמצעות פיתוחים חדשניים של מונסנטו.

"ערב העסקה, לבאייר היו יכולות מעולות בתחום של הדברה כימית במולקולות קטנות וקוטלי עשבים ביו כימיים. מונסנטו הוסיפה לפורטפוליו את יכולות הטיפוח בהכלאה הטובים בעולם בירקות וגידולי שדה, את היכולות להשפיע על תכונות בצמחים ואת הרכיבים הדיגיטליים. שתי החברות עבדו על היכולות הללו, אבל מונסנטו השקיעה בכך יותר. עם המיזוג, רוב המוצרים מהסוג הזה שהיו של באייר נמכרו ל-BASF (חברה נוספת בתחום החקלאות, ג"ו) כדי למנוע יתירות ולעמוד בדרישות ההגבלים העסקיים. אז כמעט כל הזרעים שיש לנו היום הם במקור ממונסנטו.

"כיום, רוב החקלאים - בין אם הם גדולים או קטנים - מקבלים החלטות על בסיס הניסיון והידע הפרטי שלהם, ועל בסיס הדאטה הפרטי שלהם. אם יש לך גישה לדאטה על החווה, לרוחב של מאות מיליוני אקרים (יחידת מדידה לשטח, י"י), אתה יכול להיות יותר יעיל בגידול של שדה של חקלאי אחד - כל הדרך עד הצמח הבודד. אנחנו חושבים שאם אוספים את הדאטה הזה מהרבה שטחים ומהרבה חקלאים ועושים עליו ניתוחים, ניתן לקבל החלטות טובות יותר מאשר ההחלטה של החקלאי הבודד עם הדאטה שלו. לפני כמה שנים הקמנו פלטפורמה שנקראת פילד ויו (Field View), שמתבססת על חברה שרכשנו בשם קליימט. כיום הפלטפרומה נמצאת בשימוש על פני כ-60 מיליון אקרים בארה"ב, והשנה אנחנו מצפים שזה יגדל ל-90 אקרים, ויש לנו גישה לכל הדאטה במרחבים הללו.

"על בסיס זה השקנו לאחרונה שירות שנקרא סיד אדווייזור, שמייעץ לחקלאים היכן בשטח שלהם לשתול זרעים מסוגים שונים, ובאיזו צפיפות לשתול אותם. ההמלצה לשתילה משתנה על בסיס הסביבה בכל חלק בשדה. אחד הדברים שאנחנו לא מבינים זה כמה שוני יש בכל שדה שהחקלאי מנהל. גם בשדה קטן, כשמסתכלים עליו הוא יכול להיראות די אחיד, אבל כשיורדים לפרטים כמו הרכב האדמה, השיפוע שלה, הצפיפות שלה, פרופיל הרכיבים המזינים באדמה - כל הדברים האלה ישפיעו על האופן שבו כל צמח אינדיבידואלי גדל. באופן אידיאלי, אנחנו רוצים להגיע להמלצות הללו עד לרמת המטר הרבוע, כי גם המלצה כמו 'האם לשתול במטר הזה ארבעה צמחים או חמישה' יכולה לעשות את כל ההבדל".

רייטר משוכנע שכעת, יש לחברה הממוזגת את היכולת להציע לחקלאים את סט הכלים המלא. "יש לנו יכולות הכלאה לגידולי שדה וירקות, יש לנו פתרונות ביו-טכנולוגיים לדחיית מזיקים והיום גם את יכולות הבינה המלאכותית, ואנחנו עוסקים במחקר ופיתוח של מולקולות חדשות שיסייעו למגדלים להפוך את גידוליהם לעמידים בפני מחלות, מזיקים ועשבים שוטים".

רייטר עצמו הוא דוקטור למיקרו-ביולוגיה, מדע העוסק במבנה והתפקוד של אורגניזמים מיקרוסקופיים, כמו חיידקים. "במרחב המיקרו-ביולוגי, יש לנו כמה מוצרים בשוק, וכמה בתהליכי פיתוח", הוא מספר. "כיום אנחנו לומדים איך אפשר להפוך חלק מהמיקרובים הקיימים לטובים יותר. ביקרתי בחממות וראיתי איך הצוותים שלנו לוקחים מיקרוב שנראה כאילו יש לו רק מעט יכולת התנגדות למחלות, ועושים לו שינוי ביולוגי שמגדיל את העמידות שלו פי כמה. אנחנו יודעים מניסיון שכדי שהמוצרים הללו יעבדו הכי טוב, הזמן בו הם מיושמים הוא קריטי. לכן אנחנו עובדים גם על מערכת שתסייע לאתר מחלות בגידולים מוקדם מאי פעם, וזה יאפשר להשתמש במוצרי ההדברה מוקדם יותר ובאופן יותר אפקטיבי.

"חשוב להדגיש שאנחנו לא חושבים על החומרים המיקרו-ביולוגיים כתחליף למוצרי ההדברה הכימיים הקיימים בשוק, אלא כהשלמה להם. למשל, כשחקלאי מגדל גידולים אכילים, הוא יוכל להשתמש במוצרים הכימיים בתחילת התהליך, ולקראת הסוף להחליף למוצרים המיקרו-ביולוגיים, כדי שהוא יוכל לקטוף את הגידולים ולשווק אותם למאכל בני אדם כשהם נקיים מחומרים כימיים".

מונסנטו זכו לביקורת רבה לאורך השנים, הן על החומרים בהם השתמשו, אשר נקשרו בגרימת מחלת הסרטן, והן על המודלים העסקיים שלהם. הם באמת פעלו בצורה שונה מכל חברה אחרת בתחום?
"כדי לענות על כך אני חושב שצריך להסביר שמונסנטו הייתה מאוד חדשנית, ולקחה על עצמה תחומים חדשים שחברות אחרות לא רצו להיכנס אליהם. היא החליטה דווקא להפסיק להשקיע בכימיה קלאסית להדברה, ובמקום זאת להשקיע בזרע ולהשתמש בביוטכנולוגיה, וזה התחום שדרכו אני נכנסתי לחברה. המטרה הייתה לבסס חקלאות חדשה ומשופרת על הכלים החדשים של ריצוף גנטי. מכאן גם הגיעה הביקורת - מהחדשנות שלנו. גם מונסנטו וגם באייר השקיעו באותה התקופה השקעה גדולה בישראל".

השקעתם בחברת אבוג'ן הישראלית, שעסקה בביולוגיה חישובית, במטרה להנחות אתכם בהנדסה גנטית. באותה התקופה הנדסה גנטית הייתה פופולרית, ולפתע נחקקו חוקים נגדה באירופה וגם במקומות אחרים היא הוגבלה. האם זו הסיבה שבגללה ההסכם עם אבוג'ן לא ממש מתקדם עד היום?
"לא בדיוק. המטרה בהסכם עם אבוג'ן הייתה בעיקר להגדיל יבול על ידי שינוי גנטי. אבוג'ן הייתה אמורה להנחות אותנו איזה גן לשנות, על בסיס המחקר החישובי וניסויי המעבדה שהיא ערכה. לצמחים יש כ-30 אלף גנים, והמידע בתחום הזה היה מועט. בחנו 100 גנים שונים שהם המליצו עליהם, זו הייתה שותפות גדולה. אבל פשוט לא הצלחנו. זה כנראה לא עובד כמו בתחום העמידות בפני חרקים, שבו שינוי של גן אחד יכול לעשות הבדל גדול בתפקוד של הצמח. כנראה שבעיית שיפור היבול היא מורכבת יותר. מדע זה דבר מסוכן ולא תמיד עובד כמו שאנחנו רוצים. עד היום הבאנו לשוק רק מוצר אחד לשיפור יבול באמצעות גנטיקה, וגם הוא פותח בתוך באייר במשך 15 שנה".

אז אין מוצרים של אבוג'ן כרגע בפיתוח אצלכם?
"לא משהו שנראה שיגיע לשוק. יש כמה דברים שבוחנים אבל כרגע זה לא נראה מבטיח כמו שהיה נראה כשהתחלנו. השותפות הייתה טובה וכולם ניסו כמיטב יכולתם, ואבוג'ן בינתיים מיישמת את הטכנולוגיה החישובית שלה בתחומים אחרים".

מאבוג'ן נמסר כי לחברה יש שני שיתופי-פעולה עם באייר בתחום של שיפור תכונות בזרעים. הראשון הוא פיתוח עמידות גנטית לפוזריום בתירס, לגביו נאמר כי "בתחום זה הפרויקט מתקדם ואף התרחב לכלול עריכה גנטית מעבר להנדסה לפני כשבועיים. תחום זה קרוב באופי שלו לעמידות לחרקים שבו כבר יש מוצרים בשוק. בתחום זה הציפייה היא שגן בודד יצור את העמידות הנדרשת".

שיתוף-הפעולה השני נוגע לשיפור יבול ועמידות ליובש בתירס וסויה, ולגביו נמסר כי "בתחום זה הפרויקט מתקדם יותר לאט ממה שצפינו. המורכבות של התכונה, כנראה, מצריכה שינוי של יותר מגן אחד. באייר בחנה מספר רב של גנים (מאות גנים) שהומלצו על ידי אבוג'ן. אבוג'ן לא מודעת להפסקת הפעילות בתחום זה בבאייר".

לאבוג'ן יש היום ארבע חברות בנות, והיא הפחיתה משמעותית את המיקוד שלה בהנדסה גנטית, אם כי היא עדיין מסתמכת על הידע שלה בגנומיקה של הצמח לפיתוח

מוצרים חדשים. כיום אין לה עדיין הכנסות, והכישלון דה-פקטו של ההסכם הוביל לירידה חדה במחיר המניה שלה לאורך השנים האחרונות. אולם, באחרונה הודיעה אבוג'ן על חתימת הסכם שיתוף-פעולה אסטרטגי עם חברת החקלאות קורטבה לפיתוח משותף של מוצרי מיקרוביום (תמהילי חיידקים) לטיפוח צמחים, על בסיס ידע גנטי בנוגע לצמח ולחיידק.

באייר רוצה להחיות את הקשר עם ישראל

שיתוף-הפעולה עם אבוג'ן היה רק אחת הפעילויות של מונסנטו בישראל. אולם לפני שלוש שנים - רגע לפני שקיבלה את הצעת הרכישה של באייר, ועל רקע משבר בחקלאות העולמית - סגרה מונסנטו את מרכז הפיתוח שלה בישראל. מרכז הפיתוח התבסס על שתי רכישות שביצעה החברה בישראל בשנים שקדמו לכך: חברת ההנדסה הגנטית רוסטה גרין, שהייתה חברה בורסאית ונכסיה נרכשו ב-2013 עבור 35 מיליון דולר; וחברת בי. או. לוג'יקס, שפיתחה חיסונים נגד מחלות התוקפות דבורים ונרכשה ב-2011 בסכום שהוערך בכ-100 מיליון דולר. שתי החברות שאוחדו בזמנו למרכז פיתוח אחד, העסיקו בשיאן עשרות רבות של עובדים. למונסנטו הייתה בישראל גם פעילות מחקר ופיתוח קטנה בתחום זרעי הירקות.

כעת מחיה באייר את הקשר הזה, ותחום הירקות יהיה בחזית חידוש הקשר: לאחרונה ערכה החברה האקתון בישראל בתחום טכנולוגיות לשיפור ירקות ופירות. בביקורו בישראל בספטמבר, רייטר צפוי לחפש טכנולוגיות להשקעות ושיתופי-פעולה. "אני חושב שישראל, שהיא מאוד טובה בחקלאות ואין בה הרבה שטח, היא מאוד טובה בדיוק בסוג כזה של חשיבה - איך לנצל הכי טוב כל מטר רבוע שיש לך", הוא אומר.

הביקור יתמקד בטכנולוגיות בתחום הפנוטיפים, שנועדו לזיהוי אוטומטי של תכונות חיצוניות בזרעים שמעידות על תכונות פנימיות, במטרה להצליח למיין מיליוני זרעים במהירות ולגדל אותם בצורה אופטימלית - ובכך להגדיל את התוצרת החקלאית. באייר אימצה את זרוע ההשקעות של מונסנטו ומיתגה אותה מחדש בשם Bayer Growth Venture. היא פועלת לצד זרוע החדשנות הפתוחה של החברה, וחלק משיתופי-הפעולה עשויים להתבצע דרך זרוע ההשקעות. 

מדוע חברת מונסנטו נתפסת כאיש הרע של עולם החקלאות

מונסנטו הוקמה בארה"ב ב-1901 כחברה כימית רב תחומית, והייתה גורם מפתח ביצור של L-Dopa , תרופה מובילה לפרקינסון. בתחילת שנות ה-2000 מיקדה החברה את פעילותה בביוטכנולוגיה של צמחים, והמשיכה בפיתוח מצומצם של תרופות עד למכירת עסקי הפארמה שלה ב-2002. אך אין זה מפתיע כי עם פיתוח תחום הביוטק לצמחים, חיקתה מונסנטו את המודל העסקי של תחום הפארמה.

הרעיון היה כזה: השקעה מאוד גדולה במחקר ופיתוח וניסויים בתחילת הדרך, הצלחה רק בחלק קטן של המוצרים, רישום פטנט על המוצרים הללו, מכירתם במחיר גבוה מאוד בתקופת הפטנט ואחר כך במחיר נמוך יותר עם תפוגתו. מונסנטו רצתה תשלום מכל צמח וצמח שינבע מן הזרעים שלה - כך שתוכל להחזיר את ההשקעה על הפיתוח ואף להרוויח יפה. לכן מונסנטו תבעה חקלאים שהפרו את הפטנטים שלה - עניין שהיה לא מוכר עד אז בעולם החקלאות. לעומת חברות תרופות שתובעות זו את זו, הרעיון של תאגיד חקלאי שתובע חקלאי (אף שחלק מהחלקאים גם הם חברות ענק), עבר פחות טוב בגרון של הציבור.

בתחילת שנות ה-2000, באירופה החל גל נגד עצם ההנדסה הגנטית. המוצרים אושרו כבטוחים באיחוד, אולם הצרכנים הצביעו ברגליים במחאה, החרמה והתנגדות.

מונסנטו סומנה בצדק כמובילת טרנד ההנדסה. מדענים רבים בתחום החקלאות בעולם טוענים כי אין פסול בהנדסה גנטית וכי המו"פ של מונסנטו היה חיוני לביטחון המזון בעולם, אך הציבור לא קיבל דעה זו. עם כל הביקורת, ההשקעה של החברה בפיתוח הובילה ללא ספק להתקדמות בתחום מדעי הצמח, וחברות אחרות בתחום החקלאות רצו לאמץ את המודל השנוי במחלוקת.

בנוסף, הייתה גם הסוגיה של מוצר הראונדאפ, אשר כעת מהווה איום גדול על באייר. כיום מוצפת החברה בתביעות מחקלאים שטוענים כי הראונדאפ גרם להם סרטן.

בנוסף, החומר מעקר את השדות לזמן מה, אך מונסנטו יכלה לתכנן את הזרעים שלה כך שיהיו עמידים בפני ראונדאפ, וכך חקלאי שמרסס בראונדאפ מקבל שדה נקי למעט הצמחים הרצויים. טיפול כזה גם מאפשר לשתול באופן צפוף יותר, כי לא צריך לעבור פיזית בין השורות. רעיון גאוני, אבל בעייתי - שדה מרוסס הוא כזה שלא יכול לגדול בו שום דבר חוץ מזרעי מונסנטו. כך החומר מעצים עוד יותר את התלות של החקלאים בחברה. זו עסקה שבעצם אי אפשר לחזור ממנה - כי השדה כבר לא יהיה אותו הדבר. אם חומר המפותח בגישה הזו הוא מסרטן, הרי שהיא הופכת מגאונית לקטלנית.

באייר קנתה את מונסנטו ב-63 מיליארד דולר ב-2018. העסקה אושרה ב-2016, זמן מה לפני שמלוא ההשפעה של הראונדאפ החל להתגלות. עם סגירת העסקה, נמחק את השם מונסנטו ממוצרי החברה כדי לזכות שוב באמון הציבור. אך כעת השאלה היא האם מחיקת השם תזכה את באייר באמון - או תעביר אליה את התדמית הגרועה של מונסנטו.

ת.ז. ד"ר בוב רייטר

מגורים: גרמניה

תפקיד: ראש מחקר ופיתוח של מחלקת החקלאות בבאייר

תפקידים קודמים: סגן נשיא עולמי של מחקר ופיתוח ואסטרטגיות אינטגרציה במונסנטו

השכלה: דוקטורט בגנטיקה של צמחים מאוניברסיטת ויסקונסון-מדיסון

עוד משהו: הוריו היגרו מאירופה לקנדה לאחר השואה

עוד כתבות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות