גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"טכנולוגיה ואיסוף נתונים יאפשרו לייעל גידולים חקלאיים, עד רמת הצמח הבודד"

בוב רייטר מחברת באייר, שמוביל את המו"פ של פעילות החקלאות הגדולה בעולם, מתאר בראיון ל"גלובס" את השפעת הטכנולוגיה על החקלאות, מסביר למה הוא אופטימי לגבי המיזוג עם מונסנטו למרות 18 אלף תביעות נגדה, ומדבר על שיתוף-הפעולה עם אבוג'ן הישראלית: "הוא לא נראה מבטיח כמו בהתחלה"

ד"ר בוב רייטר / צילום: חברת באייר
ד"ר בוב רייטר / צילום: חברת באייר

חברת החקלאות והתרופות הגרמנית באייר  יצאה לפני שלוש שנים לאחד המהלכים הדרמטיים ביותר בתולדותיה: היא החליטה לרכוש את המתחרה מונסנטו, אחת החברות הגדולות, החדשניות והמושמצות ביותר בתחום החקלאות העולמי - ובעולם התאגידים האמריקאי בכלל. באייר לא רק הסכימה לרכוש את החברה, אלא ממש רדפה אחריה. בסופו של דבר שילמה באייר עבור מונסנטו 63 מיליארד דולר - יותר משווייה הנוכחי של באייר עצמה, שעומד על 60 מיליארד דולר.

שלוש שנים לאחר מכן, המיזוג הוכתר כבעייתי, לא רק משום שבינתיים החברות לא מצליחות להראות את הסינרגיה ביניהן, אלא גם ובעיקר בגלל המוניטין הגרוע של מונסנטו אותו ירשה באייר - וזאת אפילו שהיא מחקה את המותג מונסנטו מכל מוצריה. הדבר מתבטא בעיקר בשערורייה שבמסגרתה מואשמת מונסנטו בכך שחומר ההדברה שלה בשם ראונדאפ תורם להיווצרות סרטן. לפני הרכישה, הוגשו 1,300 תביעות נגד מונסנטו בעניין זה בארה"ב, ומאז הגיע מספר התביעות ליותר מ-18 אלף בחודש שעבר. קנס שנפסק נגד באייר בגין חלק מהתביעות הוקטן בלמעלה מ-90%, מ-2 מיליארד דולר ל-87 מיליון דולר. מאז, מספר התביעות נגד החברה ממשיך לעלות.

בוב רייטר הוא בעצמו אחד הנכסים שרכשה החברה הגרמנית ממונסנטו, בה כיהן כסגן נשיא מחקר ופיתוח. כיום, הוא מוביל את המחקר והפיתוח ואת החדשנות ב-Bayer Crop Science, חטיבת החקלאות של באייר, אשר מורכבת ממיזוג פעילות החקלאות הוותיקה של באייר עם חברת מונסנטו. מדובר בחברת החקלאות הגדולה בעולם כיום, עם מכירות שהגיעו ל-14 מיליארד אירו בשנה שעברה, תקציב פיתוח של למעלה מ-2 מיליארד אירו, ו-22.5 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-8,000 הם עובדי מחקר ופיתוח.

לרייטר יש הסבר ברור מדוע העסקה דווקא הייתה כדאית, וכיצד צפויות היכולות של שתי החברות להשתלב יחד לכדי הצעה כוללת של חקלאות מדייקת, דיגיטלית ורב תחומית. על רקע הגידול באוכלוסייה והמחסור במשאבים, בשנים האחרונות מתעוררת ההבנה שהחקלאות נדרשת לשלב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים כדי להצליח להאכיל את אוכלוסיית העולם. התוצאה היא שימוש בביג דאטה, בינה מלאכותית, רחפנים וחיישנים - כדי לשפר את גידול המזון תוך חיסכון במשאבים.

בראיון ל"גלובס" רייטר מצייר עולם של חקלאות עתידית, יעילה יותר וטכנולוגית יותר, בו חיישנים ימדדו את כל המתרחש בשדות החקלאיים. לדבריו, השילוב של היכולות של באייר ומונסנטו יאפשרו למנף את הידע הזה יחד עם מידע חיצוני, למשל על מזג אוויר ומזיקים, ועם תובנות שנאספו מאלפי שדות אחרים, ולהציע לחקלאי הבודד בדיוק כיצד לטפל בשדה שלו - טיפול ספציפי לכל ערוגה וערוגה - במטרה להביא כל פיסת אדמה לפרודוקטיביות מקסימלית. "מונסנטו הייתה חברה חדשנית ביותר וגם זכתה לביקורת", הוא אומר, ועוקץ - "אתם הישראלים מבינים מה זו חדשנות, ומבינים גם מה זו ביקורת".

רייטר צפוי להגיע לישראל בעוד כחודש, ולהיות הנואם המרכזי באירוע האגריווסט שייערך בתל אביב ב־24 בספטמבר. הכנס הוא בארגון משותף של Trendlines Group ,Greensoil investment ו-GrowingIL (מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות, סטארט-אפ ניישן סנטרל, משרד הכלכלה וישראל דיגיטלית).

"הביקורת על מונסנטו הגיעה מהחדשנות שלנו"

כדי להצליח בעולם כזה, אומר רייטר, חברה צריכה להיות מסוגלת לספק את כל סוגי הפתרונות, והוא רואה את המיזוג בין באייר ומונסנטו על יכולותיהן המשלימות כהכרחי כדי להוציא לפועל את חזונו בתחום החקלאות המדייקת, מבוססת הדיגיטל. "אין לנו שום ספק שהעסקה הייתה טובה, והכרחית למימוש החזון הזה. אנחנו מאמינים שכדי להיות המובילים במערכת המשולבת הזו, חייבים להיות ראשונים בקטגוריה בכל התחומים הרלוונטיים לחקלאים, כולל פתרונות כימיים וביולוגיים וגם בפיתוח הזרע עצמו". לדבריו, הרכישה שימשה להשלמת היצע הפתרונות החקלאיים של באייר באמצעות פיתוחים חדשניים של מונסנטו.

"ערב העסקה, לבאייר היו יכולות מעולות בתחום של הדברה כימית במולקולות קטנות וקוטלי עשבים ביו כימיים. מונסנטו הוסיפה לפורטפוליו את יכולות הטיפוח בהכלאה הטובים בעולם בירקות וגידולי שדה, את היכולות להשפיע על תכונות בצמחים ואת הרכיבים הדיגיטליים. שתי החברות עבדו על היכולות הללו, אבל מונסנטו השקיעה בכך יותר. עם המיזוג, רוב המוצרים מהסוג הזה שהיו של באייר נמכרו ל-BASF (חברה נוספת בתחום החקלאות, ג"ו) כדי למנוע יתירות ולעמוד בדרישות ההגבלים העסקיים. אז כמעט כל הזרעים שיש לנו היום הם במקור ממונסנטו.

"כיום, רוב החקלאים - בין אם הם גדולים או קטנים - מקבלים החלטות על בסיס הניסיון והידע הפרטי שלהם, ועל בסיס הדאטה הפרטי שלהם. אם יש לך גישה לדאטה על החווה, לרוחב של מאות מיליוני אקרים (יחידת מדידה לשטח, י"י), אתה יכול להיות יותר יעיל בגידול של שדה של חקלאי אחד - כל הדרך עד הצמח הבודד. אנחנו חושבים שאם אוספים את הדאטה הזה מהרבה שטחים ומהרבה חקלאים ועושים עליו ניתוחים, ניתן לקבל החלטות טובות יותר מאשר ההחלטה של החקלאי הבודד עם הדאטה שלו. לפני כמה שנים הקמנו פלטפורמה שנקראת פילד ויו (Field View), שמתבססת על חברה שרכשנו בשם קליימט. כיום הפלטפרומה נמצאת בשימוש על פני כ-60 מיליון אקרים בארה"ב, והשנה אנחנו מצפים שזה יגדל ל-90 אקרים, ויש לנו גישה לכל הדאטה במרחבים הללו.

"על בסיס זה השקנו לאחרונה שירות שנקרא סיד אדווייזור, שמייעץ לחקלאים היכן בשטח שלהם לשתול זרעים מסוגים שונים, ובאיזו צפיפות לשתול אותם. ההמלצה לשתילה משתנה על בסיס הסביבה בכל חלק בשדה. אחד הדברים שאנחנו לא מבינים זה כמה שוני יש בכל שדה שהחקלאי מנהל. גם בשדה קטן, כשמסתכלים עליו הוא יכול להיראות די אחיד, אבל כשיורדים לפרטים כמו הרכב האדמה, השיפוע שלה, הצפיפות שלה, פרופיל הרכיבים המזינים באדמה - כל הדברים האלה ישפיעו על האופן שבו כל צמח אינדיבידואלי גדל. באופן אידיאלי, אנחנו רוצים להגיע להמלצות הללו עד לרמת המטר הרבוע, כי גם המלצה כמו 'האם לשתול במטר הזה ארבעה צמחים או חמישה' יכולה לעשות את כל ההבדל".

רייטר משוכנע שכעת, יש לחברה הממוזגת את היכולת להציע לחקלאים את סט הכלים המלא. "יש לנו יכולות הכלאה לגידולי שדה וירקות, יש לנו פתרונות ביו-טכנולוגיים לדחיית מזיקים והיום גם את יכולות הבינה המלאכותית, ואנחנו עוסקים במחקר ופיתוח של מולקולות חדשות שיסייעו למגדלים להפוך את גידוליהם לעמידים בפני מחלות, מזיקים ועשבים שוטים".

רייטר עצמו הוא דוקטור למיקרו-ביולוגיה, מדע העוסק במבנה והתפקוד של אורגניזמים מיקרוסקופיים, כמו חיידקים. "במרחב המיקרו-ביולוגי, יש לנו כמה מוצרים בשוק, וכמה בתהליכי פיתוח", הוא מספר. "כיום אנחנו לומדים איך אפשר להפוך חלק מהמיקרובים הקיימים לטובים יותר. ביקרתי בחממות וראיתי איך הצוותים שלנו לוקחים מיקרוב שנראה כאילו יש לו רק מעט יכולת התנגדות למחלות, ועושים לו שינוי ביולוגי שמגדיל את העמידות שלו פי כמה. אנחנו יודעים מניסיון שכדי שהמוצרים הללו יעבדו הכי טוב, הזמן בו הם מיושמים הוא קריטי. לכן אנחנו עובדים גם על מערכת שתסייע לאתר מחלות בגידולים מוקדם מאי פעם, וזה יאפשר להשתמש במוצרי ההדברה מוקדם יותר ובאופן יותר אפקטיבי.

"חשוב להדגיש שאנחנו לא חושבים על החומרים המיקרו-ביולוגיים כתחליף למוצרי ההדברה הכימיים הקיימים בשוק, אלא כהשלמה להם. למשל, כשחקלאי מגדל גידולים אכילים, הוא יוכל להשתמש במוצרים הכימיים בתחילת התהליך, ולקראת הסוף להחליף למוצרים המיקרו-ביולוגיים, כדי שהוא יוכל לקטוף את הגידולים ולשווק אותם למאכל בני אדם כשהם נקיים מחומרים כימיים".

מונסנטו זכו לביקורת רבה לאורך השנים, הן על החומרים בהם השתמשו, אשר נקשרו בגרימת מחלת הסרטן, והן על המודלים העסקיים שלהם. הם באמת פעלו בצורה שונה מכל חברה אחרת בתחום?
"כדי לענות על כך אני חושב שצריך להסביר שמונסנטו הייתה מאוד חדשנית, ולקחה על עצמה תחומים חדשים שחברות אחרות לא רצו להיכנס אליהם. היא החליטה דווקא להפסיק להשקיע בכימיה קלאסית להדברה, ובמקום זאת להשקיע בזרע ולהשתמש בביוטכנולוגיה, וזה התחום שדרכו אני נכנסתי לחברה. המטרה הייתה לבסס חקלאות חדשה ומשופרת על הכלים החדשים של ריצוף גנטי. מכאן גם הגיעה הביקורת - מהחדשנות שלנו. גם מונסנטו וגם באייר השקיעו באותה התקופה השקעה גדולה בישראל".

השקעתם בחברת אבוג'ן הישראלית, שעסקה בביולוגיה חישובית, במטרה להנחות אתכם בהנדסה גנטית. באותה התקופה הנדסה גנטית הייתה פופולרית, ולפתע נחקקו חוקים נגדה באירופה וגם במקומות אחרים היא הוגבלה. האם זו הסיבה שבגללה ההסכם עם אבוג'ן לא ממש מתקדם עד היום?
"לא בדיוק. המטרה בהסכם עם אבוג'ן הייתה בעיקר להגדיל יבול על ידי שינוי גנטי. אבוג'ן הייתה אמורה להנחות אותנו איזה גן לשנות, על בסיס המחקר החישובי וניסויי המעבדה שהיא ערכה. לצמחים יש כ-30 אלף גנים, והמידע בתחום הזה היה מועט. בחנו 100 גנים שונים שהם המליצו עליהם, זו הייתה שותפות גדולה. אבל פשוט לא הצלחנו. זה כנראה לא עובד כמו בתחום העמידות בפני חרקים, שבו שינוי של גן אחד יכול לעשות הבדל גדול בתפקוד של הצמח. כנראה שבעיית שיפור היבול היא מורכבת יותר. מדע זה דבר מסוכן ולא תמיד עובד כמו שאנחנו רוצים. עד היום הבאנו לשוק רק מוצר אחד לשיפור יבול באמצעות גנטיקה, וגם הוא פותח בתוך באייר במשך 15 שנה".

אז אין מוצרים של אבוג'ן כרגע בפיתוח אצלכם?
"לא משהו שנראה שיגיע לשוק. יש כמה דברים שבוחנים אבל כרגע זה לא נראה מבטיח כמו שהיה נראה כשהתחלנו. השותפות הייתה טובה וכולם ניסו כמיטב יכולתם, ואבוג'ן בינתיים מיישמת את הטכנולוגיה החישובית שלה בתחומים אחרים".

מאבוג'ן נמסר כי לחברה יש שני שיתופי-פעולה עם באייר בתחום של שיפור תכונות בזרעים. הראשון הוא פיתוח עמידות גנטית לפוזריום בתירס, לגביו נאמר כי "בתחום זה הפרויקט מתקדם ואף התרחב לכלול עריכה גנטית מעבר להנדסה לפני כשבועיים. תחום זה קרוב באופי שלו לעמידות לחרקים שבו כבר יש מוצרים בשוק. בתחום זה הציפייה היא שגן בודד יצור את העמידות הנדרשת".

שיתוף-הפעולה השני נוגע לשיפור יבול ועמידות ליובש בתירס וסויה, ולגביו נמסר כי "בתחום זה הפרויקט מתקדם יותר לאט ממה שצפינו. המורכבות של התכונה, כנראה, מצריכה שינוי של יותר מגן אחד. באייר בחנה מספר רב של גנים (מאות גנים) שהומלצו על ידי אבוג'ן. אבוג'ן לא מודעת להפסקת הפעילות בתחום זה בבאייר".

לאבוג'ן יש היום ארבע חברות בנות, והיא הפחיתה משמעותית את המיקוד שלה בהנדסה גנטית, אם כי היא עדיין מסתמכת על הידע שלה בגנומיקה של הצמח לפיתוח

מוצרים חדשים. כיום אין לה עדיין הכנסות, והכישלון דה-פקטו של ההסכם הוביל לירידה חדה במחיר המניה שלה לאורך השנים האחרונות. אולם, באחרונה הודיעה אבוג'ן על חתימת הסכם שיתוף-פעולה אסטרטגי עם חברת החקלאות קורטבה לפיתוח משותף של מוצרי מיקרוביום (תמהילי חיידקים) לטיפוח צמחים, על בסיס ידע גנטי בנוגע לצמח ולחיידק.

באייר רוצה להחיות את הקשר עם ישראל

שיתוף-הפעולה עם אבוג'ן היה רק אחת הפעילויות של מונסנטו בישראל. אולם לפני שלוש שנים - רגע לפני שקיבלה את הצעת הרכישה של באייר, ועל רקע משבר בחקלאות העולמית - סגרה מונסנטו את מרכז הפיתוח שלה בישראל. מרכז הפיתוח התבסס על שתי רכישות שביצעה החברה בישראל בשנים שקדמו לכך: חברת ההנדסה הגנטית רוסטה גרין, שהייתה חברה בורסאית ונכסיה נרכשו ב-2013 עבור 35 מיליון דולר; וחברת בי. או. לוג'יקס, שפיתחה חיסונים נגד מחלות התוקפות דבורים ונרכשה ב-2011 בסכום שהוערך בכ-100 מיליון דולר. שתי החברות שאוחדו בזמנו למרכז פיתוח אחד, העסיקו בשיאן עשרות רבות של עובדים. למונסנטו הייתה בישראל גם פעילות מחקר ופיתוח קטנה בתחום זרעי הירקות.

כעת מחיה באייר את הקשר הזה, ותחום הירקות יהיה בחזית חידוש הקשר: לאחרונה ערכה החברה האקתון בישראל בתחום טכנולוגיות לשיפור ירקות ופירות. בביקורו בישראל בספטמבר, רייטר צפוי לחפש טכנולוגיות להשקעות ושיתופי-פעולה. "אני חושב שישראל, שהיא מאוד טובה בחקלאות ואין בה הרבה שטח, היא מאוד טובה בדיוק בסוג כזה של חשיבה - איך לנצל הכי טוב כל מטר רבוע שיש לך", הוא אומר.

הביקור יתמקד בטכנולוגיות בתחום הפנוטיפים, שנועדו לזיהוי אוטומטי של תכונות חיצוניות בזרעים שמעידות על תכונות פנימיות, במטרה להצליח למיין מיליוני זרעים במהירות ולגדל אותם בצורה אופטימלית - ובכך להגדיל את התוצרת החקלאית. באייר אימצה את זרוע ההשקעות של מונסנטו ומיתגה אותה מחדש בשם Bayer Growth Venture. היא פועלת לצד זרוע החדשנות הפתוחה של החברה, וחלק משיתופי-הפעולה עשויים להתבצע דרך זרוע ההשקעות. 

מדוע חברת מונסנטו נתפסת כאיש הרע של עולם החקלאות

מונסנטו הוקמה בארה"ב ב-1901 כחברה כימית רב תחומית, והייתה גורם מפתח ביצור של L-Dopa , תרופה מובילה לפרקינסון. בתחילת שנות ה-2000 מיקדה החברה את פעילותה בביוטכנולוגיה של צמחים, והמשיכה בפיתוח מצומצם של תרופות עד למכירת עסקי הפארמה שלה ב-2002. אך אין זה מפתיע כי עם פיתוח תחום הביוטק לצמחים, חיקתה מונסנטו את המודל העסקי של תחום הפארמה.

הרעיון היה כזה: השקעה מאוד גדולה במחקר ופיתוח וניסויים בתחילת הדרך, הצלחה רק בחלק קטן של המוצרים, רישום פטנט על המוצרים הללו, מכירתם במחיר גבוה מאוד בתקופת הפטנט ואחר כך במחיר נמוך יותר עם תפוגתו. מונסנטו רצתה תשלום מכל צמח וצמח שינבע מן הזרעים שלה - כך שתוכל להחזיר את ההשקעה על הפיתוח ואף להרוויח יפה. לכן מונסנטו תבעה חקלאים שהפרו את הפטנטים שלה - עניין שהיה לא מוכר עד אז בעולם החקלאות. לעומת חברות תרופות שתובעות זו את זו, הרעיון של תאגיד חקלאי שתובע חקלאי (אף שחלק מהחלקאים גם הם חברות ענק), עבר פחות טוב בגרון של הציבור.

בתחילת שנות ה-2000, באירופה החל גל נגד עצם ההנדסה הגנטית. המוצרים אושרו כבטוחים באיחוד, אולם הצרכנים הצביעו ברגליים במחאה, החרמה והתנגדות.

מונסנטו סומנה בצדק כמובילת טרנד ההנדסה. מדענים רבים בתחום החקלאות בעולם טוענים כי אין פסול בהנדסה גנטית וכי המו"פ של מונסנטו היה חיוני לביטחון המזון בעולם, אך הציבור לא קיבל דעה זו. עם כל הביקורת, ההשקעה של החברה בפיתוח הובילה ללא ספק להתקדמות בתחום מדעי הצמח, וחברות אחרות בתחום החקלאות רצו לאמץ את המודל השנוי במחלוקת.

בנוסף, הייתה גם הסוגיה של מוצר הראונדאפ, אשר כעת מהווה איום גדול על באייר. כיום מוצפת החברה בתביעות מחקלאים שטוענים כי הראונדאפ גרם להם סרטן.

בנוסף, החומר מעקר את השדות לזמן מה, אך מונסנטו יכלה לתכנן את הזרעים שלה כך שיהיו עמידים בפני ראונדאפ, וכך חקלאי שמרסס בראונדאפ מקבל שדה נקי למעט הצמחים הרצויים. טיפול כזה גם מאפשר לשתול באופן צפוף יותר, כי לא צריך לעבור פיזית בין השורות. רעיון גאוני, אבל בעייתי - שדה מרוסס הוא כזה שלא יכול לגדול בו שום דבר חוץ מזרעי מונסנטו. כך החומר מעצים עוד יותר את התלות של החקלאים בחברה. זו עסקה שבעצם אי אפשר לחזור ממנה - כי השדה כבר לא יהיה אותו הדבר. אם חומר המפותח בגישה הזו הוא מסרטן, הרי שהיא הופכת מגאונית לקטלנית.

באייר קנתה את מונסנטו ב-63 מיליארד דולר ב-2018. העסקה אושרה ב-2016, זמן מה לפני שמלוא ההשפעה של הראונדאפ החל להתגלות. עם סגירת העסקה, נמחק את השם מונסנטו ממוצרי החברה כדי לזכות שוב באמון הציבור. אך כעת השאלה היא האם מחיקת השם תזכה את באייר באמון - או תעביר אליה את התדמית הגרועה של מונסנטו.

ת.ז. ד"ר בוב רייטר

מגורים: גרמניה

תפקיד: ראש מחקר ופיתוח של מחלקת החקלאות בבאייר

תפקידים קודמים: סגן נשיא עולמי של מחקר ופיתוח ואסטרטגיות אינטגרציה במונסנטו

השכלה: דוקטורט בגנטיקה של צמחים מאוניברסיטת ויסקונסון-מדיסון

עוד משהו: הוריו היגרו מאירופה לקנדה לאחר השואה

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

"מה שצריך למבצע ממושך": זינוק חד בצבירת הכוחות האמריקאים באזור

אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה