גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיקר הכוונה? לא בטוח: הצצה בחוק איסור אפליה חושפת את מטרתו האמיתית

עיון בהליך חקיקת "חוק איסור אפליה" משנת 2000 חושף את כוונת המחוקקים: לאפשר אירועי תרבות בהפרדה מגדרית עבור הציבור החרדי • ואיך דיוני הוועדה קשורים למחטף חוקי היסוד השנוי במחלוקת? התשובה המפתיעה והבעייתית בספרו של אוריאל לין ● פרשנות

אוריאל לין / צילום: תמר מצפי
אוריאל לין / צילום: תמר מצפי

בואו נניח לרגע שאתם אוריאל לין. ונניח שבמסגרת היותכם אוריאל לין יצא ששימשתם בשנות ה-90 כיושב-ראש ועדת החוקה של הכנסת בזמן העברת חוקי היסוד. ונניח גם שלאחרונה פרסמתם ספר המבקש לטעון שהמהפכה החוקתית עליה הכריז נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, היא מוצדקת.

במסגרת אותו תרגיל בדמיון מודרך אתם מבקשים לשכנע אותנו, קוראי הספר, שחברי הכנסת של שנת 1992 התכוונו באמת ובתמים להעניק לבית המשפט העליון את הסמכות לפסול חוקים. כיצד הייתם מסבירים את העובדה שנוסח חוקי היסוד שהבאתם להצבעה במליאת הכנסת אינו כולל את העיקר - הסמכות המפורשת של בית המשפט לפסול חוקים?

לפני כמה ימים סיימתי לקרוא את ספרו של אוריאל לין, "לידתה של מהפכה", ואני יכול לומר לכם דבר אחד בבטחה: אין שום סיכוי שהייתם מספקים הסבר שדומה להסבר של לין בספרו. מי שרקם את נוסח חוקי היסוד יד ביד עם נשיא העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, כותב שם את הדבר האחרון שאמור לכתוב מי שמבקש להגן על הלגיטימיות של המהפכה החוקתית:

"הקמת בית משפט לחוקה, בכל מבנה והרכב, בציון מפורש של סמכותו לפסול חוקים או 'בשבתו כבית משפט לחוקה', ייתכן שהייתה מתנופפת כמטלית אדומה מול עיני חברי הכנסת - ומכשילה את החוק". לכן, מסביר לין, הוא החליט "לא לציין בחוק במפורש שמוענק לגוף חיצוני הכוח לבטל חוקים של הכנסת, ככל שימצא אותם לא חוקתיים".

לאבד את הבושה

אומרים על המחוקק שאינו משחית מילותיו לריק. אבל כעת מסתבר שגם החיסכון שלו בדיו אינו מקרי. סמכותו של העליון לפסול חוקים לא נעלמה במקרה. אחרי יותר מ-200 עמודים של הסברים נפתלים, מודה לין בעובדה פשוטה: הסיבה לכך שחוקי היסוד נמנעים מלומר את המילים המפורשות ולא מציינים את סמכותו של העליון לפסול את חוקי הכנסת, אינה שהסמכות הזו הייתה מובנת מאליה. ההפך הוא הנכון.

לין מעיד כאן שהכרזה על סמכות העליון לפסול חוקים הייתה מביאה, בהסתברות גבוהה, לכך שחוקי היסוד היו נשארים על רצפת חדר העריכה של הכנסת ה-12. לא הקונצנזוס סביב סמכות העליון הביא לשתיקתו הרועמת של המחוקק, אלא דווקא המחלוקת בנושא. לין רצה להקים בית משפט לחוקה. הכנסת התנגדה לכך. הפתרון של יו"ר ועדת החוקה היה פשוט: להקים בית משפט לחוקה, בלי לומר את זה.

וזו גם הסיבה שבמעמד הצגת החוק במליאת הכנסת, רגע לפני ההצבעה עליו בקריאה שנייה ושלישית, ציין לין כי "אנחנו לא מעבירים את המשקל לבית המשפט העליון. אנחנו לא עושים כפי שהוצע בחוק יסוד החקיקה או בחוק יסוד זכויות האדם, שהוגשו בזמנם. אין מוקם בית משפט לחוקה, ואין מוקם בית משפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים". העמימות בנוסח הייתה מכוונת, והיא לוותה בעמימות בהצגת הדברים במליאה. היא נועדה למטרה אחת - לעקוף את כוונת המחוקק.

ועכשיו, הפסיקו להיות אוריאל לין וחזרו להיות עצמכם. יש משהו לא פחות ממדהים בדרך המשוחררת הזו שבה לין מבהיר שעמעם בכוונה את נוסח חוקי היסוד. שהמטרה שלו הייתה להעביר אותם גם כשהכנסת מתנגדת לתוצאה המשתמעת מהם. הפליאה מהדברים שלין פרסם בספרו לא עזבה אותי כמה ימים. זו לא הייתה פליאה על המעשה הפוליטי שלו. כפוליטיקאי לין מקבל כאן ציון גבוה מאוד.

הוא סיפק את הסחורה לאמנון רובינשטיין, דן מרידור ואהרן ברק, ששלחו אותו להקים בית משפט לחוקה. התפלאתי על לין, חבר הכנסת לשעבר, על איבוד הבושה בלספר כיום על נפתולי המעשה הפוליטי הלא ישר הזה. הפליאה שלי הייתה על כך שהוא מרגיש מאוד נעים להודיע לנו כיצד בחר להתעלם מכוונתם של המחוקקים שלצדם כיהן.

מסע לתחילת האלף

אבל הפליאה הזו החזיקה מעמד רק עד תחילת השבוע. ממש בשעה שקראתי את "מכתב המשפטנים" שביקשו מהיועץ המשפטי לממשלה למנוע את קיומם של אירועי תרבות נפרדים עבור הציבור החרדי, היא עברה לי לגמרי. הבנתי שאין לאוריאל לין שום סיבה להתבייש בעיוות רצונו של המחוקק. העיוות הזה הפך אצלנו לנורמה. למעשה, הוא הפך לאידאולוגיה.

עשרות משפטנים, שחלקם אנשים רציניים מאוד, חתמו על מכתב שנשלח ליועמ"ש אביחי מנדלבליט ובו ציינו כי חוק איסור אפליה בשירותים ומוצרים אוסר על הפרדה באירועי תרבות. המשפטנים, שהיו מודעים לחריג בחוק המאפשר לכאורה את קיומם של האירועים האלה בדיוק, ציינו במכתבם כי החריג אינו עוסק באירועי תרבות למגזר החרדי ואינו מכשיר אותם. לשיטתם, המחוקק התכוון לאפשר בחריג הזה עניינים אחרים לחלוטין.

הטענה הזו נשמעה לי קלושה, וכדי לבחון אותה חזרתי לפרוטוקול הדיונים במהלכם נכנס החריג לחוק איסור אפליה לספר החוקים בחודש אוגוסט של שנת 2000. ביצעתי את הבדיקה הבסיסית שגם המשפטנים המכובדים שחתמו על המכתב אמורים היו לעשות. אם לא עשו זאת - הרי שמדובר בעוד אחד ממופעי ההחתמות הרשלניים על עצומות שבהן אחד חותם אחרי השני מבלי לוודא על מה חתם. אם ביצעו את הבדיקה הזו - לא ברור כיצד לא רעדו להם הידיים לפני החתימה על המכתב.

המסע לתחילת האלף לא היה מורכב כל-כך, ואין צורך בקריאה מעמיקה במיוחד של הפרוטוקולים כדי להבין את הבעיה שיש במכתב המשפטנים. בסדרה של ישיבות התעניינו חברי הכנסת החרדים בשאלה עקרונית מאוד מבחינתם: האם גם לאחר העברת החוק ניתן יהיה לקיים אירועי תרבות נפרדים לציבור החרדי. מי שכיהן באותה תקופה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהושע שופמן, היה אמון על מתן התשובה המשפטית. הוא הסביר להם כי אין כל סיבה לדאגה מצדם, וכי קיומו של החריג בחוק מבטיח להם את האפשרות להמשיך לנהל את האירועים המיועדים לציבור חרדי כפי שהדברים נהגו עד כה.

להשחיל את זה לחוק

למעשה, עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהוסברה לחברי הכנסת על-ידי שופמן בעת חקיקת החוק, הייתה הרבה יותר פרו-חרדית מזו שהחרדים טוענים בשמה כיום. עמדת היועץ בעת חקיקת החוק כלל לא ראתה בקיומם של אירועים נפרדים לגברים ונשים בעיה משפטית הזקוקה לפתרון מיוחד. כשמדובר באירוע חרדי, זה היה המובן מאליו. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הסביר כי על-מנת לאפשר הפרדה באירועים כאלה אין צורך ביצירת החריג, מכיוון ש"את זה אולי אפשר להשחיל בחוק". זאת אומרת שזו אינה נחשבת אפליה, ואין שום צורך כאן בחריג לכלל.

החריג לכלל האוסר אפליה נועד לעניין אחר לחלוטין, לדעת שופמן. מטרתו הייתה לאפשר אירועים שבהם יש רק נשים או רק גברים. שופמן הסביר לחברי הכנסת כי הוא "לא רואה הצדקה למנוע זאת", וכי החריג בחוק יוודא שהמצב הזה של אירוע סגור לנשים או לגברים אפשרי מבחינה חוקית. החרדים מבקשים כיום לאפשר להם הרבה פחות מכך. לא אירועים סגורים לאחד משני המינים. רק הפרדה. ובאירועים המיועדים להם בלבד. מכתב המשפטנים המבקש לטעון כי החוק אינו מתיר אירועים בהפרדה, הוא מנותק מהקשר של היסטוריית החקיקה. הוא מתעלם מהדיונים שהולידו את החוק, מהשאלות ומהתשובות, כאילו נחת ממאדים.

פליאה הוחלפה בייאוש

שוחחתי השבוע עם אחד מחותמי המכתב (שהבהיר לי כי אינו מייצג בהכרח את שאר החותמים), ושאלתי אותו כיצד ציינו שהחוק לא מאפשר אירועי תרבות חרדיים בהפרדה. הרי פרוטוקול הדיון מוכיח בצורה ברורה ביותר שבדיוק לכך המחוקק התכוון, ושזו משמעותו המדויקת של החריג. העניין הזה נסמך בנוסף על עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהוסברה לחברי הכנסת בעת הכנת החוק.

קו ההגנה הראשון של החותם היה שאולי יש טעות בפרוטוקול. אולי שופמן לא מצוטט שם נכון. כששללתי את האפשרות הזו, עבר החותם להסביר שבעצם כוונת המחוקקים, הברורה במקרה זה מעבר לכל ספק סביר, אינה מכריעה בשאלת משמעות החוק שיצא תחת ידם, שכן "אין לנו שום דרך לדעת אם חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק עשו זאת כי השתכנעו משופמן, דחו אותו, לא היו בדיון או לא נתנו דעתם כלל על סוגיה זו. וזו האפשרות הסבירה ביותר".

נדמה לי שזו הייתה הנקודה שבה הפליאה שלי על שוויון-הנפש של אוריאל לין, בשעה שסיפר כיצד התעלם מרצונם של חברי הכנסת, התפוגגה לחלוטין. גם הכעס נעלם. את מקומם תפס הייאוש. 

*** הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית. 

עוד כתבות

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטייה. מה נקבע?

חברה שניהלה שנים תביעה על מיליונים נגד יס, הגישו סיכומים באורך חריג. השופטת קבעה כי התביעה תוכרע בלעדיהם ● גבר סירב לבדיקת אבהות כדי להתחמק ממזונות, האשה פנתה לביהמ"ש ● אושרה תביעה יצוגית נגד אל על

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים