בית המשפט הורה על פינוי כביש שנסלל בשנות ה-50, לאחר שהעירייה לא השלימה את הליכי ההפקעה. העירייה חויבה לפנות את הכביש ולשלם לבעלי הזכויות כמיליון שקל דמי שימוש.
"הפקעת מקרקעין" היא העברה כפויה של מקרקעין לצורך ציבורי, בתמורה או שלא בתמורה, על-ידי רשויות המדינה. מטבעה, ההפקעה מהווה העדפה של האינטרס הציבורי על פני הפגיעה בזכות הקניין של האדם הפרטי, ולכן נקבעו בדיני התכנון והבנייה הגבלות וכללים שבהיעדרם רשות מקומית לא תהיה רשאית לפגוע בקניינו של הפרט.
בין היתר, לצורך הפקעת מקרקעין נדרשת הרשות לפעול לאישור תוכנית בניין עיר (תב"ע), שבמסגרתה ייקבע אילו שטחים מיועדים ל"צורכי ציבור" וניתנים להפקעה. פרט לאישור תב"ע, נדרשת הרשות להשלים תנאים נוספים הקבועים בחוק התכנון והבניה ופקודת הקרקעות, הכוללים, בין היתר, מתן הודעות לבעלי הזכויות במקרקעין ורישום הערה בדבר ההפקעה בלשכת רישום המקרקעין ("הטאבו").
בית משפט השלום בפתח-תקווה נדרש להכריע בתביעה של בעלי זכויות במקרקעין, עליהם נסלל כביש לפני למעלה מ-60 שנים, מבלי שהושלמו הליכי ההפקעה על-ידי הרשות המקומית.
התביעה הוגשה על-ידי כמה בעלי זכות חכירה לדורות בחלקת מקרקעין ביהוד. במהלך שנות ה-50 של המאה הקודמת נסלל בחלקה כביש המשמש את הציבור הרחב, והוא מוחזק ומתוחזק על-ידי העירייה זה עשרות שנים.
בעלי הקרקע: לפנות את הכביש
במשך שנים רבות ביקשו החוכרים מהעירייה לפעול לפינוי הכביש, בטענה כי סלילתו נעשתה שלא כדין. משסירבה העירייה לבקשותיהם, הגישו החוכרים תביעה נגד העירייה, בדרישה שזו תסלק את ידה ותשיב את המקרקעין למצבם המקורי. כמו כן, הבעלים דרשו דמי שימוש ביחס לשבע השנים שקדמו להגשת התביעה, בסך של כמיליון שקל.
לטענתם, בהיעדר הליכי הפקעה הנדרשים בהתאם לחוק - סלילת הכביש מהווה פלישה שלא כדין המונעת מהם לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בזכויותיהם במקרקעין.
העירייה: התוואי הוסדר בתב"ע
מנגד, העירייה טענה כי תוואי הכביש הוסדר במסגרת תב"ע שאושרה בשנת 1958, אשר ייעדה את השטח שבמחלוקת ל"שטח ציבורי" שיופקע ויירשם על שמה של העירייה. משכך, ולאור השימוש הממושך בשטח לצורכי הציבור הרחב, לא ננקטו מעולם הליכי הפקעה פורמליים.
עוד טענה העירייה כי תוואי הרחוב נסלל בתיאום ובהסכמת הבעלים הרשום של החלקה - רשות הפיתוח - ועל כן נחסך הצורך בהשלמת הליכי הפקעה.
בית המשפט: הרשות השתלטה שלא כדין
בית המשפט קיבל את טענות החוכרים וקבע כי הקמת הכביש במקרקעין מהווה השתלטות שלא כדין על-ידי רשות מקומית. נקבע כי גריעת השטחים מהמקרקעין ואי-מתן אפשרות לחוכרים לעשות בהם שימוש ולנצלם, כפופה לדיני התכנון והבנייה ולהשלמת הליכי הפקעה.
בהקשר זה ציין בית המשפט כי אין בעובדה שקיימת תב"ע המתירה הפקעה של שטחים מהמקרקעין לצורכי ציבור, כדי לענות על דרישות הדין והשלמת הליכי ההפקעה כנדרש. על כן, נפסק כי השתלטות העירייה על השטח בו נסלל הכביש - ללא הליכי הפקעה הנדרשים - אינה מצדיקה את הותרת הכביש במקומו.
לאור זאת, בית המשפט הורה על סילוק ידה של העירייה מכל שטח המקרקעין ואסר על שימוש בשטח הכביש לצורכי ציבור.
כמו כן, בית המשפט קיבל את בקשת החוכרים לקבלת דמי שימוש ואימץ את חוות-הדעת השמאית שהוגשה מטעמם על סך של כמיליון שקל.
(ת"א 55046-09-14 ביסטרה ואח' נ' עיריית יהוד-מונוסון)
הכותבים הם ממשרד גינדי-כספי
