מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס / צילום: רוני שיצר
האם בזמן שעורכי דינו של מו"ל והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, נלחמים במסגרת השימוע שנערך בעניינו בשבוע שעבר בכוונה להעמידו לדין באשמת שוחד בתיק 2000 - הולך ונרקם מאחורי הקלעים ניסיון נוסף להגדלת שליטתו של מוזס בעיתון?
לפני שבועיים אישר נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, את מינויו של עו"ד אמנון לורך ככונס נכסים מטעם בנק דיסקונט ל7.5% ממניות משפחת יודקובסקי ב"ידיעות אחרונות". בני משפחת יודקובסקי, יורשיו של עורך העיתון המיתולוגי דב יודקובסקי ז"ל ומי שבעקבות המהלך של הבנק ירדה החזקתם במניות "ידיעות" מ-16.5% ל-9% בלבד, לא ממש התנגדו לדרישת בנק דיסקונט להעביר אליו את המניות. מניות אלה שועבדו לבנק כבטוחה במסגרת הסכם הלוואה על סך 137 מיליון שקל שנטל יודקובסקי המנוח לפני למעלה מ-20 שנה, שאפשרה לו את רכישת המניות.
אחת השאלות המסקרנות העולות בעקבות המהלך שיזם בנק דיסקונט, נוגעת לעיתויו. אין מחלוקת כי מדובר בחוב ישן על סך 67 מיליון שקל, שכבר זמן רב אינו מוחזר. החוב אומנם קטן מעט משנה לשנה בזכות הדיבידנד השנתי שמחולק לבעלי המניות בה (ב-2017 עמד הדיבידנד שקיבלו בני המשפחה ושירת כולו את החוב לבנק על 1.3 מיליון שקל, וב-2018 על מיליון שקל), אך מזה זמן רב ברור לכול שהסיכוי היחיד של בנק דיסקונט לפרוע את ההלוואה הוא באמצעות מכירת המניות. אז למה החליט דיסקונט דווקא עכשיו לממש את השיעבוד?
המשפחה לא התנגדה
שאלת עיתוי המהלך שנקט דיסקונט מתחדדת עוד יותר בשעה שמינויו של הכונס למניות בני משפחת יודקובסקי נעשה במהירות ועבר ללא התנגדות ממשית של בני המשפחה. בתגובה שהגישו באמצעות עו"ד ראובן (רובי) בכר לבקשת הבנק, בני המשפחה אומנם גרסו כי הבנק טוען שהם לא עומדים בתנאי ההלוואה ללא כל פירוט או אסמכתא, וגם טענו כי עד הגשת הבקשה הבנק לא טען מעולם כי תנאי ההלוואה לא קוימו - אך בה-בעת לא התנגדו לבקשה של הבנק להעביר אליו את המניות.
מצד אחד, אין חולק כי בני משפחת יודקובסקי סוחבים על גבם חוב של מיליונים לבנק מזה זמן רב, אותו הם אינם עתידים לשרת. למעשה, כבר בשנת 2010, בסמוך לפטירתו של דב, הגיעו בני המשפחה להסכמה עם בנק דיסקונט לפיה יועברו המניות לשליטתו של הבנק, אך מהלך זה לא יצא אל הפועל, לאחר שמספר בעלי מניות בידיעות החלו להשמיע זמירות לפיהן יש להם זכות סירוב ראשונים למהלך כזה, מה שגרם לבני המשפחה לסגת מכוונתם.
מנגד, זה לא מחזה שגרתי לראות בעלי מניות שאפילו לא מנסים להיאבק על כוונת הבנק להפעיל את השיעבוד שלו על מניותיהם, בעיקר במצב דברים בו הבנק מתעורר אחרי תרדמת של שנים רבות. אפילו אם לאורך כל השנים האלה היה ברור שהמניות המשועבדות לבנק שייכים לו דה-פקטו לאור העובדה שההלוואה לא הוחזרה - בכל זאת, העברת המניות לבנק באופן רשמי, ועוד בהסכמה, מהווה נקודת אל חזור מבחינת בני המשפחה.
את היעדר המאבק של בני המשפחה למהלך ניתן לתלות בשני גורמים: האחד הוא שהמניות שהועברו לבנק דיסקונט אינן מקנות זכות למינוי דירקטור; לבני המשפחה קיימת זכות לדירקטור אחד בדירקטוריון "ידיעות", אך זכות זו נובעת מהמניות שנותרו בידם (9%), ולכן לא תושפע כהוא זה מהמלך שנקט הבנק.
הגורם השני והמסקרן יותר נוגע להסכמות אליהם הגיעו בנק דיסקונט ובני משפחת יודקובסקי, שקיבלו גם את אישורו של בית המשפט. לפי ההסכמות, זכויות ההצבעה שמקנות המניות באסיפה הכללית יישארו בידי המשפחה - כל עוד הנושא שעולה לסדר היום אינו משפיע על ערך המניות.
כלומר, לפחות בכל הנוגע להחלטות הנוגעות לפן המקצועי והניהולי, בני המשפחה נותרים לעת עתה בדיוק עם אותה השפעה שהייתה להם לפני המהלך. החידוש העיקרי מבחינתם הוא שאין להם כל שליטה על ניסיונות הכונס לממש את המניות שהחזיקו עד לא מכבר - כלומר ניסיונות הכונס למצוא קונה למניותיהם.
יצוין כי באופן יחסית חריג לחברות אחרות, מוזס נהנה מרוב בדירקטוריון "ידיעות" (56%), למרות שהוא מחזיק רק ב-49% ממניות הקבוצה (ראו תרשים).
הבנק: הפקת לקחים מהסיבוב הקודם
מה היה האינטרס של בנק דיסקונט לממש את הבטוחה שלו על מניות בני משפחת יודקובסקי ולמנות כונס נכסים דווקא בעת הזו? אחת הסברות שעלו היא שבימים אלה נרקם מהלך נוסף של מוזס לרכוש את המניות (34%) שמחזיק בנק הפועלים ושהיו בעבר בבעלותו של אליעזר פישמן.
ואכן, מקורבים לבעלי המניות בידיעות סיפרו השבוע ל"גלובס" כי הם מעריכים שדיסקונט החליט לממש את השיעבוד על מניות בני משפחת יודקובסקי בעת הזו לאור ניסיון נוסף לרקום עסקה בין בנק הפועלים, נוני מוזס ומימי נופך-מוזס, המחזיקה ב-13% מהמניות.
ניסיון כזה כבר התרחש מוקדם יותר השנה, אך קרס ממש לפני קו הסיום. במסגרת מתווה העסקה שגילם שווי של 650 מיליון שקל ל"ידיעות" ושכבר אושר על-ידי השופט אורנשטיין, היה אמור בנק הפועלים, המחזיק העיקרי בידיעות, למכור את החזקותיו לנוני מוזס. במקביל, הוסכם כי מוזס ירכוש גם חלק ממניותיה של מימי נופך-מוזס וכן את מניותיהם של בני משפחת יודקובסקי. בסופו של המהלך היו אמורים להישאר בידיעות שלושה בעלי מניות בלבד: נוני מוזס, שהיה אמור להיות בעל השליטה; מימי נופך-מוזס; וג'ודי שלום-ניר-מוזס, המחזיקה ב-12% ממניות "ידיעות".
אחת מהסיבות המרכזיות, אם לא המרכזית שבהן, שבגינה המהלך לא יצא אל הפועל, נוגעת לעובדה שחלק מבני משפחת יודקובסקי, המפגינים קו ניצי נגד מוזס בין היתר לאור החשדות הפליליים נגדו, ביקשו להשהות את המהלך בשלושה חודשים לפחות, באופן שלמעשה הפיל את העסקה, שלפי תנאיה הייתה צריכה לצאת אל הפועל עד סוף חודש יוני 2019. בנוסף, גו'די שלום-ניר-מוזס הגישה בקשה לעיין במסמכים החסויים שהוגשו לבית המשפט בקשר לעסקה שנרקמה, בטענה כי העסקה "נעשית במחשכים" ומעלה שלל סוגיות של ניגודי עניינים.
ההערכה היא כי המהלך האחרון של דיסקונט אמור לנטרל את השפעתו של הדם הרע בין בני משפחת יודקובסקי לבין מוזס, ולהבטיח שככל שאכן יצא לדרך מהלך נוסף למכירת המניות ב"ידיעות", הפעם המילה האחרונה תהיה שלו.
ההערכות בקרב גורמים בסביבתם של בעלי המניות מדברות על כך שקיים סיכוי כמעט אפסי למצוא קונה למניות, בעיקר על רקע מצבו הכלכלי המדרדר של העיתון ושוק התקשורת בכלל. הערכות אלה מקרבות אותנו שוב לכיוונו של נוני מוזס, שהוא היחיד כנראה שמעוניין לרכוש את המניות של "ידיעות", וכבר כמעט ועשה זאת רק לפני מספר חודשים.
על-פי ההערכות, כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים ובנק דיסקונט, המחזיקים כעת ב-41% ממניות "ידיעות", צפויים לפעול ביחד למכירת המניות שבידיהם.
בניגוד לבני משפחת יודקובסקי או שלום-ניר-מוזס, לכונסים אין העדפה לגבי זהות הרוכש. הם רואים את המטרה שלהם כאחת ויחידה - להחזיר כמה שיותר חוב, ולהסתלק מהעיתון. או כפי שניסח זאת כונס הנכסים מטעם בנק דיסקונט, עו"ד אמנון לורך: "מי שישים צ'ק עם הסכום הנכון, יקבל את המניות. יש לי חוב, ואני צריך להביא אותו הביתה".
מוזס: רגישות לפני כתב האישום
הצלע האחרונה שנוגעת לסוגיית העיתוי, ואולי החשובה מכולן, היא זו של נוני מוזס. על רקע החשדות נגדו בתיק 2000, בני משפחת יודקובסקי הובילו לפני כשנתיים מהלך להדיחו מתפקיד המו"ל והעורך הראשי, אך המהלך לא צלח. זאת, לאחר שהכונס מטעם בנק הפועלים, עו"ד פיני רובין, הביע תמיכה בהמשך כהונת מוזס.
עם זאת, בעבר רמזו כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים כי אם יוגש נגד מוזס כתב אישום - הם צפויים לתמוך בהצעה להדיחו מתפקידו. מכאן שעדיף למוזס שאם וככל שיוגש נגדו כתב אישום, הדבר ייעשה כשנציגי בנק הפועלים כבר לא בסביבה.
שעון החול מבחינתו של מוזס בהקשר זה הולך ואוזל, שעה שהמועד בו צפוי היועץ המשפטי לממשלה להודיע אם אכן להעמיד את מוזס לדין הולך ומתקרב. בשבוע שעבר נערך השימוע של מוזס, וההחלטה בעניינו צפויה במהלך החודשים הקרובים.
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינו של ארנון (נוני) מוזס הם בעיצומם. מוזס הוא בגדר חשוד, מכחיש בתוקף את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.
*** גילוי מלא: רכישת המניות ב"ידיעות אחרונות" בשנת 1997 נערכה על-ידי חברה משותפת של משפחת פישמן ומשפחת בר און. כיום מדובר בהחזקה עקיפה ומשורשרת ללא זיקה אפקטיבית למניות "ידיעות אחרונות". איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת מוניטין, המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ואלונה בר און, מבעלי השליטה הנוכחיים בחברה, מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי מתמשך.