אבי ניסנקורן מול ניר ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס
מדינת ישראל נמצאת במשבר תקציבי. על עובדה זאת מסכימים כמעט כולם, מהקצה השמאלי ועד הקצה הימני של המפה הפוליטית.
כמעט כולם, מפני שמשום מה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון מתייחסים בביטול לנתוני הגירעון המדאיגים. נתניהו סיפר לגולשי עמוד הפייסבוק שלו בשבוע שעבר כי "אני כבר טיפלתי בגירעונות גדולים מזה בלי עין הרע. כאשר הייתי שר האוצר היה גירעון יותר גדול. היום מדובר ב-12-13 מיליארד שקל. שם זה היה במכפלות פי שלושה".
כאמור, גם שר האוצר כחלון, שמדיניות ה"יש לי" שלו הביאה אותנו לבור התקציבי הזה, זלזל בחומרת המצב ואמר כמה פעמים כי הדאגה מהגירעון הממשלתי היא "פייק ניוז" שמופץ על-ידי "בעלי אינטרס".
אלא שהנתונים העובדתיים מדברים אחרת. מדינת ישראל נמצאת באוברדראפט שהולך ומעמיק ונכון להיום פרצה את יעד הגירעון שהציבה לעצמה. נתונים שפרסם משרד האוצר בשבוע שעבר מראים כי בחודשים ינואר עד יולי נמדד השנה גירעון בסך 23.8 מיליארד שקל, זאת לעומת גירעון בסך 11.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2018 - יולי 2019) עומד על 3.8% מהתמ"ג, כשיעד הגירעון עומד על 2.9 אחוזי תוצר.
הנתונים הללו מדאיגים ונוגעים לכל אחד ואחת מאזרחי ישראל. ממשלת ישראל הבאה, ולא משנה מי ירכיב אותה, תצטרך למצוא דרך להשתלט על קופת המדינה המרוקנת. ראוי לזכור כי כבר היום סעיף ההוצאה התקציבית הגבוה ביותר בתקציב המדינה הוא תשלום חובות.
כמעט כל המפלגות המתמודדות בבחירות לא מוכנות לומר לנו, האזרחים, מה הם מתכוונים לעשות כדי להתמודד עם העניין החמור הזה. הרבה סיסמאות נזרקות לאוויר, הרבה הבטחות, אבל כמעט אף אחד לא מוכן לומר לנו מה הוא מתכוון לעשות, איפה יקצץ ואיפה, או האם יעלה מסים. מגיע לנו לדעת.
שר האוצר הבא של מדינת ישראל יצטרך לעשות מעשים אמיצים ולבצע צעדים כואבים כדי לשקם את האמינות התקציבית של מדינת ישראל. זה לא בהכרח יהיה פופולרי, הוא יצטרך לקצץ בשומנים של המגזר הציבורי, בתקנים המיותרים, בהטבות המופלגות לעובדי המגזר הציבורי, ובמקביל לפעול לביטול תוכניות ציבוריות לא יעילות, פרויקטים כושלים ולריסון ארגוני העובדים במגזר הציבורי. בנוסף, הוא יצטרך להקטין את גודלה האימתני של הממשלה, "האיש השמן" יצטרך לעשות דיאטה. אם הפוליטיקאים שלנו, שכולם חוץ ממפלגת העבודה טוענים שאין להעלות מסים, רוצים לעמוד בהבטחתם, זה הלך הרוח של הצעדים שעליהם לומר לנו שהם מוכנים לבצע בממשלה הבאה. עד אז, הכול סיסמאות.
"גלובס" ביקש מניר ברקת ואבי ניסנקורן, שני פוליטיקאים משני קצוות הקשת הפוליטית, להסביר לעומק את עמדתם לגבי החריגה בגירעון.
השיטה שלי היא זו השואפת בהתמדה להגדיל את העוגה. כזו המסתכלת על העוצמות הטמונות בהון האנושי ובחשיבה שמגדירה מחדש שווקים ומוצרים. זאת, על בסיס של יוזמה חופשית, תחרות גלובלית ויזמות פרטית וחזקה, כך שנוכל במו-ידינו להצמיח באופן דרמטי את העוגה התקציבית באופן קבוע. גישה זו עדיפה על פני השיטה האוצרית הצרה של קיצוץ רוחבי עיוור או הקטנת העוגה התקציבית. מדינת ישראל זקוקה ליותר יזמים, ולפחות גזברים, ליותר יוזמה ולפחות כלכלת ועדים, לעסוק בהגדלת העוגה ולא לריב על השמיכה הקצרה. ● לחצו כאן לטור המלא
הדיון הכלכלי-חברתי, כולל המדיניות הפיסקלית והגירעון בתקציב, לא יכול להיעשות ללא ניתוח של המדיניות שאליה אנחנו צריכים לשאוף. כחול לבן תפעל לפתרון בעיית הגירעון, באחריות פיסקלית. ננהג באחריות לטובת כל הציבור, ולא למען סקטור כזה או אחר. נעבור שורה שורה בתקציב ונמצא היכן ניתן לחסוך. נפעל לצמצום הסכמים קואליציוניים סקטוריאליים, נמנע חריגה ממתווה ההוצאות המתוכנן ונחזיר את ישראל לצמיחה ולהגדלת הכנסות. חשוב מכך, נפעל לטובת האזרחים כולם, באחריות ונחישות, לטובת החוסן החברתי והכלכלי של המדינה. ● לחצו כאן לטור המלא