נשארים מאחור / אילוסטרציה: shutterstock
הרשמו לקבלת הסיכום השבועי של גלובסטק - ישירות אליכם
לקראת תחילת שנת הלימודים פרסמנו פרויקט שבוחן איך מערכת החינוך מכשירה את התלמידים למאה ה-21, ובין השאר לתעשיית ההייטק. התמונה עגומה למדי, והסיבה היא לא בהכרח שמשרד החינוך לא מבין כי הוא צריך להתקדם. הסיבות נעות מתקציבים נמוכים שהמשרד מקצה, עוברות בבתי ספר שלא מתאימים את עצמם לשינוי ומסתיימות במבנה של תקציב החינוך שגורם לכך שתלמידים ברשויות מקומיות חזקות מקבלים תקצוב גבוה יותר. ריסטרט לבית הספר - פרויקט מיוחד.
- מחסור במחשבים והיעדר אינטרנט
למשרד החינוך יש אמנם תוכנית לתקשוב בתי ספר, והמצב משתפר בשנים האחרונות, אך קשה להגיד שהוא חיובי. יותר מכך - הנתונים האחרונים של משרד החינוך הם מ-2016. אלו היו נתונים עגומים - היה מחשב אחד לכל עשרה תלמידים (המצב גרוע באשכולות 3-1, ושוויוני בשאר האשכולות). אחת הבעיות בתוכנית של משרד החינוך היא שבתי ספר שרוצים לקבל תקציב צריכים להראות שהם החלו בתהליכי הכנה לתקשוב, וכך זה מחזק את בתי הספר שכבר יש להם מחשבים. בנוסף, לרשויות מקומיות חזקות יש כסף לצייד את הכיתות.
דוח של ה-OECD שפורסם לפני כחודשיים מציג תמונה עגומה למחצה: 52% מהמורים עושים שימוש בטכנולוגיה כחלק מתהליך ההוראה, לעומת ממוצע של 67% במדינות ה-OECD. במשרד החינוך ציינו כי מדובר בקפיצה משמעותית מ-18% בדוח הקודם שפורסם ב-2013. בנוסף, עולה מהדוח כי חסרה טכנולוגיה מתאימה בישראל ותשתיות אינטרנט.
הבעיה היא גם במורים, שלא בהכרח מתאימים את מערכי השיעור לעידן החדש. ד"ר אינה בלאו, שחקרה את הנושא, אמרה משהו מעניין: "יש אשליה שמורים צעירים מאמצים טכנולוגיות מוקדם יותר. למעשה, בדרך כלל המורים הוותיקים יותר סוגרים תוך שנה את הפער במיומנות הטכנולוגית, ולאחר מכן רואים שימוש נבון דווקא אצל המורים הוותיקים. הם מאפשרים, לעצמם וגם לתלמידים, להיות יותר חופשיים ולהתנסות". לכתבה המלאה.
- למה צריך ללמוד תכנות, והתקציב הזעום שמוקצה לכך
תוכנית קוד ורובוטיקה כוללת תכנות בסקראץ', והיא גורפת שבחים. למרות זאת, היא פועלת רק בכיתות ד'-ו', ורק בשליש מבתי הספר. לפי הערכות של גורמי חינוך, תקציב תוכנית קוד ורובוטיקה עומד על 10-12 מיליון שקל לכיתות ד'-ו'. בחישוב גס, הרחבת התוכנית לכיתות א'-ט' ולכלל בתי הספר דורשת 90-100 מיליון שקל בשנה. זהו ממש לא סכום עתק.
לצורך הכתבה שוחחנו גם עם ד"ר אורן צוקרמן, נדב וידוצינסקי ונעה קורמן מהמעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי, על כך שלימודי תכנות מאפשרים ללמד יצירתיות ולא נועדו כדי להכשיר ל-8200, ועל דברים שניתן להפיק מסקראץ' ולא בהכרח קורים בישראל.
בנוסף, דיברנו גם עם שירלי רמון ברכה, מנהלת מנהל חינוך בעיריית ת"א-יפו, ועם יוסי חיות, מנהל תחום חינוך בחברת Wix, על תוכנית ללימודי ההייטק שיזמה Wix בת"א ובירוחם. "גיבשנו תוכנית שלא כוללת רק תכנות, אלא גם חשיבה מחשובית, עיצוב מוצר, ניתוח נתונים ועוד. עיצוב מוצר יכול להיות שקול לתוכניות של ה'אחר זה אני', כי כשאתה מתכנן ומעצב מוצר טכנולוגי אתה ממקם את עצמך במקום המשתמש, צריך להקשיב לו כדי לפתור את הבעיה שלו, וצריך הרבה אמפתיה", אמר חיות.
לסיום, שגיא בר, מנהל המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י, הסביר על החשיבות של שילוב תלמידות בלימודי תכנות, וסיפר על קהילת סייבר גירלז שמיועדת לתלמידות מכל הארץ. לכתבה המלאה.
- המדד שמראה כי לילדים עשירים יש יותר סיכוי לעבוד בהייטק
הצלחה בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה מנבאת השתלבות בתעשיית ההייטק. חברת סושיאל פייננס ישראל פיתחה מדד חדש שמדרג 200 רשויות מקומיות בישראל בהתאם להצלחה של התלמידים במבחני STEM. המסקנה לא מפתיעה - הציון מתואם עם המצב הכלכלי-חברתי של הרשות. אם אנחנו רוצים להכניס עוד אוכלוסיות לתעשיית ההייטק, או בכלל לצמצם פערים כלכליים-חברתיים - אנחנו צריכים להצליח לשבור את הקשר הזה. לכתבה המלאה.
- רבע שעה ממרכז ת"א לא יודעים מה זה סטארט-אפ
ממחקר של האוניברסיטה העברית עלה שתלמידי חמישה תיכונים דוברי ערבית ביפו לא ידעו לומר מהי חברת סטראט-אפ. המחקר נערך על-ידי אוראל דיאמונד וד"ר אליקים כסלו מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה. המחקר מציף את אחת מהבעיות הפחות מדוברות, שנוגעת גם לפריפריה, ולא רק בחברה הערבית - היעדר חשיפה לתעשיית ההייטק, מחסור במודלים לחיקוי, מצב כלכלי-חברתי פחות טוב וגישה מצומצמת לפעילויות העשרה, כל אלו מקטינים את הסיכוי שהתלמידים יגיעו לתעשיית ההייטק, ועוד קודם לכן, ילמדו STEM למשל.
רביע זיוד מעמותת חאסוב אמר כי "בכמעט אף עיר ערבית אין היום תשתית שמותאמת להייטק, ועצם הנוכחות של מקומות ותשתיות כאלה בחברה הערבית חשובה. הם הכרחיים לחשיפה לתעשייה ולבניית קשרים ותחושת מסוגלות בחברה הערבית, והיום הם חסרים". לכתבה המלאה של יסמין יבלונקו.
נורת אזהרה לגבי השוק או עיכוב בפיתוח?
חברת אוריקס ויז'ן (Oryx Vision), שפיתחה חיישני לידאר (Lidar) לרכב אוטונומי, החליטה לבצע צעד חריג - לסגור את החברה ולהחזיר למשקיעים את 40 מיליון הדולר שנותרו בקופה שלה. החברה גייסה בסך הכל 67 מיליון דולר מאז שהוקמה ב-2009, מתוכם 50 מיליון דולר לפני שנתיים. המשקיעות הבולטות בחברה הן מניב מוביליטי, קרן בסמר ו-WRV, והן הסכימו להמשיך לממן את החברה.
סגירת החברה הציפה חילוקי דעות בין המנכ"ל בארבע השנים האחרונות, רן ולינגשטיין, לבין מייסד החברה דוד (דודי) בן בסט, שכיהן כסמנכ"ל מחקר ופיתוח (בעיקר על ההחלטה ולא על האבחנות שקדמה לה). בשיחה עם "דה מרקר" טען ולינגשטיין כי תנאי השוק השתנו לרעה מאז שאוריקס יצאה לדרך, הרכב האוטונומי מתעכב ופיתוח לידאר הופך להיות "משחק של שחקנים שיש להם סבלנות להתכנסות של המהלך הזה תוך 10-5 שנים וזה משחק מאוד בעייתי לחברות מגובות הון סיכון", אמר.
זאת למעשה בעיה של כל השחקנים בשוק הרכב האוטונומי (ובשווקים חדשים נוספים). עם זאת, ולינגשטיין הודה כי "השיטה להמיר אור לסיגנל אלקטרוני קשה ממה שחשבנו, והבנו שעד שנגיע למערכת בשלה ייקח הרבה מאוד זמן".
עם זאת, בן בסט סיפר בשיחה עם יסמין יבלונקו מ"גלובס" כי עזב את החברה לפני שלושה חודשים "בעקבות אי-הסכמות מהותיות עם רן. אני לא הייתי חלק בהחלטה לסגור את החברה. האמנתי ועודני מאמין שיש הזדמנות לאלטרנטיבות אחרות לחברה".
בן בסט האמין כי החברה תוכל להמשיך לפעול במתכונת רזה יותר ובקצב נמוך יותר, ואף להחזיר את ההשקעה למשקיעים - אך שהדבר ייקח זמן רב משחשבו מלכתחילה. "האבחנות הן נכונות, השוק מתאחר ומתכווץ, הסיפור של 2016 הוא לא הסיפור של 2019, ואני באמת חושב שהיה כאן 'הייפ', הייתה בועה, והיא עוד לא גמרה להתפוצץ, אנחנו בקושי בשליש הדרך", הוסיף בן בסט. לא השגנו את התייחסותו של ולינגשטיין לדברי בן בסט.
דובי בן גדליהו ניתח את שוק האוטו-טק, על רקע סגירת אוריקס ויז'ן, שמהווה אינדיקציה לעיכוב בייצור המסחרי של רכבים ללא נהג. המשקיעים הופכים בררנים יותר, חברות אוטו-טק שוקלות שנמוך טכנולוגי, ומלחמת הסחר מקשה על בחירת נתיב שיווקי. וגם: האם קורטיקה והיילו הישראליות עשויות להרוויח מההרעה בשוק. לניתוח המלא.
יוצאי השב"כ שהקימו חברה עם פולקסווגן
ד"ר תמיר בכור עזב את השב"כ לפני עשר שנים, שם היה אחראי על כל תחום המחשוב, מערכות מידע וטכנולוגיה מבצעית וחבר מטה (שקול לאלוף בצה"ל). הוא הצטרף לחבריו מהשירות, יובל דיסקין וצפריר כץ, והשלושה סיפקו ייעוץ לחברות, עד שב-2016 הם קיבלו הצעה מפולקסווגן - להקים חברה משותפת בתחום הסייבר לרכב (ששמה סיימוטיב), שבה הישראלים מחזיקים ב-60% והחברה הגרמנית ב-40%. פולקסווגן היא גם הלקוח המרכזי, וסיימוטיב עוזרת להם לפתח מוצרים מאובטחים כבר מתחילת תהליך הפיתוח.
בראיון לפודקאסט "רוד שואו" של "גלובס" מספר בכור איך הם מיישמים בפולקסווגן את מה שהם למדו בשב"כ, מסביר למה המודל שלהם נותן להם יתרון על פני חברות אחרות למרות התלות בפולקסווגן, מספר איך זה להיות יזם ותיק ומתייחס גם לאתגרים בשוק הרכב. הוא מסכים שיש בועה בשוק הרכב, ומתייחס גם לאתגרים של גופי המודיעין בעולם שבו זורמות כמויות עצומות של מידע. לראיון המלא - גרסה כתובה ומוקלטת.
עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:
- רשת הטלוויזיה הציבורית הבריטית, BBC, מתכננת להשיק עוזרת דיגיטלית שצפויה לפעול באמצעות מכשירים שונים - טלפונים, טלוויזיות ורמקולים חכמים. זה לאחר שהסירה תכנים שלה מאפליקציות של גוגל ואמזון. מה עומד מאחורי ההחלטה? בעצם ב-BBC מערערים על השליטה של ענקיות הטכנולוגיה - הם ציינו כי הם רוצים להשיק פיצ'רים חדשים "ללא צורך בקבלת רשות של מישהו אחר לגבי אופן הבנייה שלהם" וציינה שאנשים חוששים מסוגיות פרטיות. המהלך יספק לרשת שליטה גדולה יותר על המידע של המשתמשים. לכתבה של אושרית גן-אל.
- לקראת כנס ג'רני שייערך ב-18 בספטמבר, נפרסם כמה מאמרים של כותבים חיצוניים. הראשון הוא של המשקיע טל סלובודקין, שמסביר איך ומתי צריך לדעתו לטפח קשר עם משקיעים. למאמר המלא.
- הנדל"ן של הביג דאטה: עזריאלי, בזק ורד בינת כבר נכנסו לענף המתחמם של חוות השרתים, ובעקבותיהן חברות ייעודיות שמשכירות שטחי אחסון לנתונים וגובות שכר דירה לא רק לפי שטח אלא גם לפי צריכת החשמל. איפה מאוחסן כל המידע שלנו ומי נהנה מתשלום שכר הדירה עליו. לכתבה המלאה של שלומית צור.
- חששות מפגיעה בבריאות ובערכי הנכסים הובילו תושבים בערים בארה"ב להביע התנגדות להצבת אנטנות הדור החמישי באזורי מגורים. למרות שגופי ממשל טוענים כי החששות לא מוצדקים, ערים החלו לפעול להרחקת האנטנות: "תפקידנו לדאוג לתושבים, ולא לחברת ורייזון". כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
- לאט ובזהירות, כך הפכה מיקרוסופט למעצמת סייבר עולמית, בין השאר על בסיס רכישות של סטארט-אפים ישראלים. כתבה של אורי ברקוביץ'.
- מרגלים סינים השתמשו ברשת החברתית המקצועית לינקדאין כדי לנסות לגייס אלפי סוכנים זרים. לידיעה המלאה.
- סטיב ווזניאק, מייסד אפל: החברה הייתה צריכה לעבור פירוק. לידיעה המלאה.
- גוגל מגבילה את השיח בפלטפורמות הפנימיות של החברה. לפי המדיניות החדשה, על העובדים להימנע מלבלות זמן רב בוויכוחים על פוליטיקה ועל נושאים נוספים שלא נוגעים לעבודתם בפורומים הפנימיים, באופן שיפריע לעבודה. לידיעה המלאה.
ומה בתעשייה
פיטורים:
חברת בלקברי הקנדית סוגרת את מרכז הפיתוח הישראלי שלה בפתח-תקווה, שבו מועסקים 40 עובדים. החברה הקנדית הקימה פעילות פיתוח בישראל ב-2015, על בסיס הסטארט-אפ Watchdox, שאותו רכשה תמורת כ-100 מיליון דולר באותה השנה. המוצר של Watchdox ימשיך להיות מתוחזק על-ידי צוות של 20 עובדים בארה"ב אשר עבדו עד היום על המוצר במקביל לעובדים בישראל. לידיעה המלאה.
גיוסי הון:
- חברת הסטארט-אפ אקסוניוס הודיעה על גיוס של 20 מיליון דולר, חצי שנה אחרי שגייסה 13 מיליון דולר (בסך הכול גייסה עד כה 37 מיליון דולר). החברה, המפתחת פלטפורמה לניהול ואבטחת מכשירים מחוברים לארגונים גדולים, הוקמה ב-2017 על-ידי דין זיסמן. את ההשקעה הנוכחית הובילה קרן ההון סיכון OpenView, והשתתפו בו גם המשקיעות הקיימות בחברה, הקרנות בסמר, YL Ventures, ורטקס, WTI ו-Emerge. לידיעה המלאה.
- חברת JoyTunes, המפתחת טכנולוגיה ללימודי נגינה דרך אפליקציה, הודיעה על גיוס של 25 מיליון דולר (בסך הכול גייסה עד כה 43 מיליון דולר). החברה הוקמה בשנת 2011 על-ידי האחים יובל ויגאל קמינקא ורועי איציקובסקי. את הסבב הובילה קרן קומרה קפיטל והשתתפו בו גם קרן Insight. בין המשקיעים בחברה יש בין השאר גם את קרן אלף ומנכ"ל ומייסד Yelp ג'רמי סטופלמן. לידיעה המלאה.
לסיכום השבועי הקודם.