גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בכירים באוצר נגד בכירי נת"ע המתפטרים: זה עלול לנקום בכם במגזר הממשלתי

במשרד האוצר זועמים על מנהלים בכירים שהודיעו על עזיבת החברה, על רקע התפטרותו של המנכ"ל יהודה בר און ● ראש רשות החברות קוינט: "אם מישהו כאן מתכוון לעזוב כדי להשאיר מאחוריו אדמה חרוכה, שלא יחשוב שזה לא יובא בחשבון, אם הוא ינסה לקבל עבודה בחברה ממשלתית אחרת"

יהודה בר און / צילום: תמר מצפי
יהודה בר און / צילום: תמר מצפי

כעס במשרד האוצר על בכירים בחברת נת"ע, שמנהלת את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, אשר הודיעו על עזיבתם על-רקע התפטרותו של מנכ"ל החברה יהודה בר און.

ל"גלובס" נודע, כי בישיבה סוערת של דירקטוריון נת"ע הזהיר מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב קוינט בכירים בחברה, שהודיעו לאחרונה על התפטרותם, ואמר כי "אם מישהו כאן מתכוון לעזוב כדי להשאיר מאחוריו אדמה חרוכה, שלא יחשוב שזה לא יובא בחשבון, אם הוא ינסה לקבל עבודה בחברה ממשלתית אחרת".

הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, שהשתתף אף הוא בישיבה, אמר כי הוא מסכים עם רוח דבריו של קוינט, למרות שהוא עצמו היה מתבטא בצורה פחות חריפה.

שרשרת התפטרויות במהלך הקיץ 

הכעס באוצר פרץ על-רקע שורת התפטרויות של בכירים בחברה, שבאה בעקבות הודעתו של מנכ"ל החברה יהודה בר-און בסוף מאי על התפטרותו.

ב-19 ביוני חתמו 10 סמנכ"לים על מכתב לשרי התחבורה והאוצר, שקורא להם להתערב ולהשאיר בחברה את בר און. מאחר שבר און הציב כתנאי להישארותו את הדחת יו"ר החברה רם בלינקוב, המכתב התפרש כמרד נגד בלינקוב, שמונה בסוף 2018 על ידי שרי האוצר והתחבורה ליו"ר נת"ע.

ב-5 באוגוסט התפטרה מהחברה עו"ד טל דגן, ששימשה כיועצת המשפטית של החברה וכמזכירת החברה. התפטרותה של דגן באה לאחר שבלינקוב הבהיר לה, כי לא תוכל להיות חברה בוועדת האיתור למציאת מנכ"ל חדש לחברה, לאחר שחתמה על מכתב הסמנכ"לים. יומיים לאחר דגן הודיע סמנכ"ל המשאבים של נת"ע, שרון וולפר, על התפטרותו. בסוף אותו חודש הצטרף אליו גם המשנה למנכ"ל ומי שמונה כממלא מקומו של בר און, שי יפתח, וימים ספורים אחר-כך הודיע גם סמנכ"ל התכנון בנת"ע, ניר קוגל כי הוא מתפטר.

בכירים באוצר משוכנעים כי רצף התפטרויות כזה איננו מקרי ונועד להפעיל לחץ על המדינה להחזיר את בר און לתפקיד ולהדיח את בלינקוב. גורמים באוצר אמרו ל"גלובס", כי "אין דרך אחרת להסביר רצף עזיבות של בכירים ללא עילה, לפני שמונה מנכ"ל, וערב קבלת פרויקט התשתיות הכי גדול שהיה כאן אי פעם (פרויקט המטרו. ע"ב)".

אותם גורמים הוסיפו, כי "לכל אדם יש תחליף ולא ייתכן שמנהלים בכירים יעמידו פרויקט לאומי בסכנת עיכוב בגלל שהם לא מרוצים ממינוי כזה או אחר".

מקורבים לבכירים הפורשים דחו מכל וכל את הטענה, כי ההתפטרויות נועדו לייצר לחץ על המדינה. לדבריהם, "מדובר באנשים שהשקיעו חמש שנים מחייהם בנת"ע בעבודה קשה, בשכר נמוך בהרבה ממה שהיו מקבלים בשוק הפרטי. המדינה צריכה להגיד להם תודה".

המנכ"ל המוערך לא הסתדר עם היו"ר

בר און, שזכה להערכה מקצועית רבה באוצר על תפקודו, הודיע בסוף מאי על עזיבתו בעקבות מחלוקות קשות עם יו"ר החברה רם בלינקוב. הסיבה המיידית להחלטתו של בר און לעזוב הייתה פרסום בתקשורת, לפיו בלינקוב מתכוון להדיחו - פרסום שבלינקוב הכחיש כל קשר אליו.

במכתב ההתפטרות שלו כתב בר-און כי "מחלוקות ואי הסכמות הן חלק מתהליך עבודה מקובל. אולם מרגע שהן עוברות להתנהל באמצעי התקשורת, תוך הטלת דופי והצגת אי-אמיתות, נגרמת, ובצדק, פגיעה בשמה של החברה ובאמון הציבור בה". בלינקוב השיב כי אין כל קשר בינו לבין הפרסומים בתקשורת.

בראיון ל"כלכליסט" אמר בר און, כי התפטר לאחר שלא נענתה דרישתו כי בלינקוב יעזוב את תפקידו. גם לאחר עזיבתו של בר און הועברו לבכירים באוצר מסרים מצד גורמים, שאינם קשורים לנת"ע, לפיהם הוא יסכים לחזור לתפקיד אם בלינקוב יודח. לא ברור אם המסרים הועברו על דעתו של בר און.

הרקע לעימות שהוביל לכל הפרשה הוא מחלוקת עקרונית בין בר און ובלינקוב בשאלת סמכויות דירקטוריון נת"ע. בלינקוב, שנכנס לתפקידו בסוף 2018, גילה כי הדירקטוריון בחברה מנוטרל מתהליכי קבלת ההחלטות - וכי אלו מתקיימים בפורום אחר, ועדת ההיגוי הבינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד התחבורה.

כך למשל, קביעת הקריטריונים במכרזי קווי הרכבת הבאים (הירוק והסגול), שהיקפם הכספי כ-15 מיליארד שקל, לא אושרה בדירקטוריון אלא דווחה לו בדיעבד.

טענות לאי-דיווחים לדירקטוריון

חברי הדירקטוריון אף אינם מכותבים לדו"חות השוטפים על התקדמות פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה, שמפיצה חברת הבקרה אג'יס. גם בכל הקשור לתפקיד שתמלא נת"ע בפרויקט המטרו - פרויקט הדגל של המדינה בתחום בעשורים הקרובים - לא היה הדירקטוריון מעורב בזמן אמת.

התנהלות זו הייתה מבוססת במידה רבה על חוות דעת משפטית שהוזמנה בתקופת היו"ר הקודם, יאיר שמיר, ממשרד עוה"ד ארדינסט בן-נתן. בלינקוב סרב לקבל את המציאות שנוצרה בימי קודמיו.

"ניסיונך לייתר את הדירקטוריון, תוך יצירת ערוץ הידברות ישיר בין ועדת המכרזים של החברה לבין נציגי הממשלה, תוך עקיפת הדירקטוריון, איננו מקובל עליי ועל שאר חברי הדירקטוריון", כתב בלינקוב לבר און במכתב תשובה למכתב ההתפטרות. בלינקוב ציין כי לעמדה זו שותפה גם רשות החברות הממשלתיות וכי הרשות "מתואמת ומגובה בנושא זה עם נציגי היועץ המשפטי לממשלה". כל שהדירקטוריון מבקש הוא קיום ממשל תאגידי הולם", הוסיף בלינקוב.

בתוך כך נודע ל"גלובס", כי באוצר מתכוונים לחולל שינויים מרחיקי לכת במבנה הארגוני של נת"ע לקראת כניסתה לפרויקט המטרו. בין היתר, מדובר על חיזוק משמעותי של דירקטוריון החברה, שיאוייש בבכירי האוצר ומשרד התחבורה, ועל הרחבת החברה באופן שיאפשר לה לטפל בהיבטים שונים של פרויקט-העל של הקמת הרכבת התחתית בגוש דן, פרויקט שהיקפו הכספי מוערך בכ-150 מיליארד שקל. 

מנת"ע נמסר בתגובה כי חברי וחברות ההנהלה "עושים לילות כימים במאמץ להמשיך ולקדם את פרויקט הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב, בהתאם ליעדים. על רקע השינויים שחלו בחברה החליטו מספר סמנכ"לים לפרוש - כל אחד מסיבותיו האישיות. כל הפורשים ממשיכים לעת עתה למלא את תפקידם, כדי להבטיח את רציפות התהליכים, בהתאם לחוזה ההעסקה ומתוך מחויבות עמוקה לפרויקט. שי יפתח, שמשמש כמ"מ המנכ"ל, סיכם עם יו"ר הדירקטוריון שמועד עזיבתו ייקבע בתיאום עם החברה ובהתאם לצרכיה, וזאת מתוך מחויבות להצלחת החברה".

עוד כתבות

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל