ניר חפץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס
במהלך חקירת תיק 4000 לחצו חוקרי המשטרה על ניר חפץ להחליף את הסנגור שייצג אותו. זאת, ככל הנראה במסגרת המאמצים שהפעילו החוקרים על חפץ במטרה שיהפוך לעד מדינה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאור העובדה שסנגורו באותה עת, עו"ד ירון קוסטליץ, אינו מייצג עדי מדינה - כך עולה מתמלילי חקירתו של חפץ בתיק 4000 שהגיעו לידי "גלובס".
התמלילים שהגיעו לידינו מראים איך במהלך חקירתו של חפץ המשילו חוקריו את סנגורו באותה עת לרופא מנתח שמייעץ לאדם חולה, והזהירו את חפץ כי "אם אותו מנתח או רופא יכול לגרום למותך, אתה באיזשהו שלב מבין כי הרופא, האבחנה שלו לא נכונה. אולי צריך להחליף רופא, וזה קורה. בדיוק כמו שהוא יכול להציל אותך - כך הוא גם יכול להרוג אותך".
כשבועיים אחרי החקירה הזאת החליף חפץ את סנגורו, עו"ד קוסטליץ, בסנגור חדש, עו"ד אילן סופר, שייצג אותו במשא-ומתן לחתימה על הסכם עד מדינה. ב-5 במרץ 2018 נחתם ההסכם שבמסגרתו התחייב חפץ למסור עדות מפלילה נגד שותפיו לכאורה למסכת השוחד המתוארת בכתב החשדות בתיק 4000, ובראשם נתניהו. בתמורה קיבל חפץ פטור גורף מהעמדה לדין.
■ מאחורי הקלעים: כך הושג הסכם עד המדינה עם ניר חפץ
להחלטה של חפץ להפוך לעד מדינה קדמה התלבטות רבה מטבע הדברים. במהלך החקירה חפץ התלונן על תנאי מעצר קשים. במקביל הפעילו עליו חוקרי המשטרה לחץ, שברובו היה לגיטימי, להפוך לעד מדינה ולספר את מה שהרשויות תופסות כאמת.
אולם תמלילי חקירתו של חפץ שהגיעו לידינו מראים כי החוקרים חצו לפחות פעם אחת משמעותית את גבולות הלחצים הלגיטימיים. זה קרה בחקירה שנערכה לחפץ ב-21 בפברואר 2018. במהלך החקירה הקרינו החוקרים לחפץ סרטון של עימות שנערך קודם לכן בין שאול אלוביץ', החשוד במתן שוחד לנתניהו, לבין אחת העדות. החוקר יניב פלג הבהיר לחפץ כי "כל מה שאתה רואה פה זה אמת, זה זמן אמת, לא משהו מבוים, שלא יהיה לך ספק בכלל. אבל מה שכן, קח בחשבון, כנראה אתה משווה את העורך דין שלך למנתח, או רופא".
חפץ השיב: "נכון".
החוקר המשיך: "אם אותו מנתח או רופא יכול לגרום למותך, או שאתה באיזשהו שלב מבין כי הרופא, האבחנה שלו לא נכונה, אולי צריך להחליף רופא, וזה קורה. בדיוק כמו שהוא יכול להציל אותך - כך הוא גם יכול להרוג אותך".
ניר חפץ: "אני מסכים איתך. ואני.."
החוקר יניב פלג: "אני מכיר את העורך דין שלך, אבל אם הוא רופא אז..."
ניר חפץ: "תזכור, תזכור שבסופו של דבר כשאתה צריך להיכנס לניתוח, אתה צריך רופא".
החוקר: "נכון".
ניר חפץ: "ההוא עוזר, בלי רופא לא תעשה ניתוח".
החוקר: "נכון, נכון, נכון".
ניר חפץ: "אוקיי".
החוקר: "לפעמים כשיוצאים מהניתוח, אתה יודע אם עוד איזשהו משהו שנגרם, עוד תקלה שקרתה, עוד איזה, אתה יודע, יש כל-כך הרבה תביעות בעולם הזה. שישב לך בראש שלפעמים אולי הרופא, אותו רופא שאנחנו נעזרים בו, אולי הוא לא טוב בשבילנו. כן, אם אין ראיות נגדך, ואתה לא עונה לעניין, הכול בסדר, כי אין לי ראיות, אני לא יכול להוכיח שום דבר ממה שאני שואל אותך, אלא אם כן ענית לי והודית במה ששאלתי אותך".
חפץ: "כן, אבל אני עונה".
החוקר: "אתה לא עונה".
בהמשך החקירה חוקר המשטרה הטיח בחפץ שהוא אינו דובר אמת. חפץ אמר שהוא משתף פעולה ולא שומר על זכות השתיקה, ואז החוקר פלג הוסיף והטיח בו: "לא, לא, לא. זה שאתה מוציא מלים מפיך, זה לא אומר שבגלל זה אתה לא שומר על זכות השתיקה. זכות השתיקה לא הכוונה לשתוק ולהיות אילם בחקירה, אלא זה כדוגמה. התשובות שלך הן זכות השתיקה לכל דבר ועניין".
בהמשך החקירה אמר חפץ לחוקר: "הייתי צייתן, הייתי ממושמע, שמרתי על הכללים". החוקר השיב לחפץ: "לא אמרתי שלא, לא אמרתי שלא, דיברתי ספציפית אך ורק על התשובות שאתה נשאל, לא אמרתי שאתה לא צייתן. אתה מבחינת נחקר, התנהגותך למופת".
החוקר אמר לחפץ בהמשך החקירה כי "אתה עונה בנימוס, אבל אתה לא עונה לעניין".
חפץ הגיב: "לא, לא, לא, אתה לא יכול לצפות שהתשובות שלי הן יהיו מה שאתה רוצה, אתה צריך לצפות שהתשובות שלי הן יהיו מה שאני חושב".
החוקר: "אני רוצה שהתשובות שלך יהיו אמת, אמת, אמת".
במדינת חוק, המטרה של הגעה לחקר האמת לא יכולה לקדש את האמצעים | פרשנות
חקירה פלילית היא לא טיול ללונה-פארק. כדי להגיע לחקר האמת בתיקי ראש הממשלה, חוקרי המשטרה ורשות ניירות ערך היו צריכים ורשאים לנקוט תרגילי חקירה, שהם לעתים מלוכלכים ולא נעימים. לפעמים בחקירה צריך להקליט חשודים ללא ידיעתם, לנסות לגרום להם להפוך לעדי מדינה ולהפליל את חבריהם, לשלוח אליהם מדובב, להזהיר אותם מכך שאם הם לא ישתפו פעולה התוצאות יהיו קשות, או לעמת אותם עם עדויות אחרות ועם חשודים אחרים.
פעולות חקירה כאלה הן לא נעימות אבל לגיטימיות ומביאות להגשמת אינטרס הציבור שפשיעה בכלל ושחיתות ציבורית בפרט ימוגרו. אבל אדם שהופך לחשוד בפלילים עדיין זכאי לזכויות. לחוקרים אסור להוציא ממנו מידע בכוח, אסור לשלול ממנו את זכויותיו הבסיסיות לפי חוק כגון הזכות להיות מובא בפני שופט 24 שעות מרגע שנעצר, הזכות לדעת כי כל מה שיגיד עלול לשמש נגדו, הזכות לשמור על זכות השתיקה בחקירתו, הזכות להיוועץ עם סנגור. לחוקרים גם אסור בתכלית האיסור לשכנע חשוד להחליף את עורך הדין המייצג אותו כי זה מעכב את התקדמות החקירה מבחינתם.
החשיפה שלנו היום היא על האופן שבו החוקרים לחצו לכאורה על ניר חפץ להחליף את סנגורו, ככל הנראה בשל העובדה שהסנגור, עו"ד ירון קוסטליץ, התנגד לכך שחפץ יהפוך לעד מדינה. זה צריך לעורר דאגה בקרב בכירי המשטרה, הפרקליטות ואצל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. זאת, בעיקר לאור העובדה שלחצים דומים הופעלו, ככל הנראה, על שאול אלוביץ', כפי שחשף עמית סגל בחדשות 12 רק לפני כמה ימים.
חשוב לומר לסיום - האינטרס של חקר האמת ומיגור השחיתות הציבורית עמד ועודנו עומד לנגד עיני היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות ורשויות החקירה בטיפול בתיקי ראש הממשלה נתניהו. המטרה היא ראויה, והחקירות בסך-הכול התנהלו ברובן באופן לגיטימי. אבל המטרה לא מקדשת את האמצעים, ומקרים שבהם החוקרים עברו את הגבול בחקירה, או פעלו באופן לא חוקי, חייבים להיבדק.
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בתיק 4000 עודם בראשיתם. החשודים - ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וזאב רובינשטיין - מכחישים את המיוחס להם על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, ושמורה להם חזקת החפות.