גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הרעיון שאפשר לשנות את חוקי המשחק בבהלת הרגע הופך ליותר ויותר נורמלי, וזה מסוכן"

חוק המצלמות אולי לא עבר את הוועדה המסדרת בכנסת, אבל פרופ' ידידיה שטרן מודאג מהנכונות לשנות את חוקי המשחק בחופזה ● שטרן מזהיר כי מהלכים כמו העברת פסקת ההתגברות או פוליטיזציה של הליך מינוי השופטים עלולים להוביל ל"הרס הדמוקרטיה"

פרופ' ידידיה שטרן / צילום: שלומי יוסף
פרופ' ידידיה שטרן / צילום: שלומי יוסף

חוקי המשחק של הדמוקרטיה בישראל הפכו להיות "פנויים להובלה", אומר פרופ' ידידיה שטרן, וזו צריכה להיות סיבה לדאגה עמוקה עבור כלל אזרחי המדינה. הרעיון שאפשר לשנות את כללי המשחק ללא דיון מעמיק, הוא אומר, "הופך להיות יותר ויותר נורמלי, וזה מסוכן".

שטרן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, אמר את הדברים ל"גלובס" אתמול (ב'), רגע אחרי שהצעת חוק המצלמות בקלפיות נפלה בוועדה המסדרת של הכנסת. אבל החוק הזה, אותו ניסתה הקואליציה להעביר 8 ימים בלבד לפני הבחירות, הוא בעיניו רק דוגמה אחת לעניין עקרוני יותר. באופק הוא כבר רואה יוזמות "לשינוי היחס בין הפוליטי למשפטי", כהגדרתו, כמו פסקת ההתגברות ופוליטיזיציה אפשרית של מינוי השופטים, שמהוות סכנה של ממש ל"הרס הדמוקרטיה".

"יש בישראל מחלוקת עצומה לגבי שאלות מהותיות באשר להווה ולעתיד הישראלי", אומר שטרן בפתח דבריו. "המחלוקת היא גם אידאולוגית, גם פרקטית וגם בקריאת המציאות. מה שמטריד אותי כרגע, כמי שיושב במכון הישראלי לדמוקרטיה, זה לא מי ינצח בוויכוחים המהותיים על שאלות נקודתיות, אלא מה המחויבות של כולנו הישראלים לכללי המשחק. לא השאלות עצמן, אלא איך מכריעים בשאלות. ומה שמטריד במיוחד בתקופה האחרונה - וזה הפך להיות יותר בולט לקראת הבחירות הקודמות וגם הנוכחיות - הוא שעצם ההסכמה על כללי המשחק היא במחלוקת.

"מה שהתרחש עם הניסיון להכניס מצלמות (לקלפיות) זו דוגמה שקשה לקבל אותה. ואני לא מדבר לגופו של עניין, טוב או רע, אלא על כללי המשחק. יש פה מצב שיועץ משפטי לממשלה, יועץ משפטי של הכנסת, נשיא המדינה - שזה לא באחריותו, והוא מאוד ממעט להתבטא - כל הגורמים הללו אומרים שהדבר הזה הוא נגד כללי המשחק. מנסים להתערב במנגנון הכי עדין של רגע הבוחר, זכות שאנחנו מקבלים בדרך-כלל כל כמה שנים. מנסים להתערב ולשנות את כללי המשחק שמונה ימים לפני ההתרחשות עצמה ובניגוד לדעתה של ועדת הבחירות, שבראשה עומד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון.

"כל זה ביחד נותן לי - ויותר חשוב, לציבור הרחב - את התחושה שכללי המשחק פנויים להובלה. אפשר לשנות אותם. זה הדבר המרכזי, מעבר לשאלה של מצלמות כן או לא. עכשיו, אילו זה היה המקרה היחידי, אז נניח. אבל זה לא המקרה היחידי. אנחנו רואים את הדבר חוזר על עצמו. עצם הרעיון שניתן ליצור חוקים פרסונליים בישראל, מה ששמענו שרצו לעשות, זו פגיעה בחוקי המשחק".

הכוונה לחוק החסינות?

"למשל, כן. עצם הרעיון שמנסים, ומצליחים בחלק המקרים, ליצור שינויים בסמכות ובתפקוד של שומרי הסף בעמדות שונות. כל הדברים הללו נוגעים לכללי המשחק, ואני חושב שכל הישראלים צריכים לדעת שבלי כללי משחק שאנחנו שומרים עליהם - שניתנים לשינוי, אבל בדרכים מקובלות, לא בחטף, לא כלאחר יד, לא למען אינטרס מוגדר ספציפי שעל סדר היום - בלעדיהם איך נתקיים ביחד?".

"מחלוקות יכולות להיות גם דבר מעשיר", מבהיר שטרן, "ובלבד שאנחנו יודעים מה הדרך לטפל בהן, וזה כללי המשחק. אין לנו חוקה. אין לנו הסדר-על שממנו אנחנו גוזרים את ההחלטות ברגעים נתונים. הכול זה בעצם חולות נודדים. וכל קואליציה מזדמנת, באינטרס נתון, משנה את כללי המשחק. ואפילו לא קואליציה - לפעמים מי שעומד בראש המערכת שיש לו אינטרס אישי מובהק. זה דבר שכל מי שמתייחס ברצינות למשטר הדמוקרטי ולתרבות הדמוקרטית צריך להתנגד לו".

מה זה אומר להתנגד?

"זה אומר שאנחנו צריכים, כולנו, לא להסכים לקבל את השינויים בכללי המשחק בלי דיון ציבורי מעמיק, רציני, לטווח ארוך. אתן לך דוגמה נוספת, יותר עקרונית. ניתן לחשוב על שינוי של היחס בין הפוליטי לבין המשפטי בישראל. איילת שקד, בתפקודה כשרת משפטים מעל ארבע שנים, ניסתה להטות את הכיוון של המחט. ובלי קשר לשאלה אם אתה מסכים או לא מסכים לתוצאה, לדעתי היא עבדה בתוך הפרדיגמה. היא השתמשה בכללי המשחק כדי לשנות את התוצאה. למשל, היא ניסתה והצליחה למנות שופטים שהם יותר שמרנים. למשל ניסתה, לא רק היא אלא גם אחרים, להעביר את חוק יסוד הלאום. אני אישית לא אוהב אותו, אבל הוא בתוך כללי המשחק. הוא מאמץ את הרעיון שיש חוקי יסוד, ויש חוקים, ואחד חשוב יותר מהשני.

"השאלה היא האם הקואליציה שלאחר הבחירות תהיה כזאת שתרצה לשנות את כללי המשחק של היחס בין הפוליטי למשפטי. ואני מכוון במיוחד לשני דברים: ראשית, לשינוי שיטת מינוי השופטים. יש רצון לעשות פוליטיזציה של דרכי המינוי, ולדעתי זה יהיה הרס הדמוקרטיה. שומעים פה כל יומיים על הרס הדמוקרטיה, אבל זה באמת הדבר שהוא 'קאזוס בלי': מהלך שמטרתו לגרום ששופטים ימונו בסופו של דבר על-ידי פוליטיקאים. ואז המערכת תהפוך להיות לא עצמאית, והשופטים יחשבו את דרכם - כי הם בני אדם - בתהליך קבלת ההחלטות לגבי מי ימנה אותם ומה הוא יחשוב עליהם. זה פשוט יהפוך את בית המשפט לפוליטי, בדומה למה שיש בארצות-הברית היום. ולכן רמת האמון של האמריקאים בבית המשפט העליון האמריקאי נמוכה בהרבה מהאמון כאן בישראל.

"דבר שני, פסקת התגברות. אם היא תהיה ברוב רגיל, המשמעות היא שבסופו של דבר המילה האחרונה בהגנה על זכויות אדם ועל זכויות המיעוטים תהיה בידי הפוליטיקאים ולא בידי בתי המשפט. וזה דבר ששובר את כללי המשחק הנוכחיים. אלה דוגמאות לתוצאות אפשריות שצריך להתנגד להן, בלי קשר לעמדה המהותית בסוגיות ספציפיות. כל אחד מאיתנו הוא מיעוט, תלוי איך חותכים את העוגה הישראלית, ולכן יש לנו אינטרס שמיעוטים יוגנו מפני רוב ייצוגי דמוקרטי קטן בכנסת. אתה יכול להיות ערבי, ואתה יכול להיות דתי, ואתה יכול להיות חרדי, ואתה יכול להיות הומוסקסואל, ואתה יכול להיות אישה, ואתה יכול להיות חילוני במצב מסוים - שבו לא תרצה שרוב מזדמן יהיה זה שיכריע בסערת הרגע של קואליציה את זכויותיך. ואם תהיה פסקת התגברות ברוב רגיל של 61, זה מה שיהיה. אם ישנו את ההרכב של בתי המשפט באופן שהפוליטיקה תהיה מכרעת, זה מה שיהיה".

כלומר, עצם העובדה שהניסיון הנוכחי לשנות את כללי המשחק נהדף, לא אומר שלא צריך להיות ערניים ליום שאחרי הבחירות.

"בוודאי. מה שאני אומר בעצם הוא שכולנו צריכים לכבד את הטווח הארוך של הקיום הדמוקרטי פה, במדינה שהיא מדינת כל מיעוטיה. להבדיל ממדינה יהודית דמוקרטית או מדינת כל אזרחיה. במדינת כל מיעוטיה יש חשיבות קריטית להסכמה של כולנו על כללי המשחק וגם על דרכי השינוי שלהם. אני לא אומר שלא צריך לשנות. מותר לשנות, הדברים דינמיים. אבל דרכי השינוי חייבות להיות שונות לחלוטין ממה שאנחנו רואים כרגע, בבהלת הרגע, ולצערי הדבר הזה הופך לפחות ופחות טבעי לישראלים. זאת אומרת שהרעיון שאפשר לשנות הופך להיות יותר ויותר נורמלי, וזה מסוכן".

אנחנו באמת רואים נכונות די גורפת, בקואליציה לפחות, להירתם לשינוי כללי המשחק בלי יותר מדי עכבות או היסוסים.

"אנחנו נמצאים בתהליך די מתקדם של בלייה של הבנת חשיבות כללי המשחק. ואני חייב לומר שהדוגמאות הללו הן לא אופייניות רק לימין. כרגע הימין בשלטון, אז ברור שזה נובע משם".

שטרן נותן כדוגמה את האמירות, שלדבריו הגיעו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, על הבטחה לכאורה של איילת שקד לנתניהו על כך שתוכל להשפיע על היועץ המשפטי בענייניו. "אני חושב שעצם הטענה מופרכת. כל מי שמכיר, יודע שדבר כזה לא יכול לעבוד. נתניהו מבין שברור מאליו שדבר כזה לא יכול לעבוד. ועצם העלאת הטענה הזאת מכשירה את הרעיון שדבר כזה הוא בר-ביצוע. כביכול, הקשרים האישיים בין שני אנשים שנמצאים בצמרת יכולים להכריע את גורלם של התיקים. זה חוסר הבנה עמוקה וחוסר כבוד עמוק. ושם זו טענה שעלתה מהשמאל. אז אני לא מייחס את זה לימין או לשמאל. בתרבות הדמוקרטית שלנו הבלייה חילחלה, וצריך להחזיר את הגלגל לאחור".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

נגיד בנק ישראל: לא להעלאת מסים השנה; כן להפעלה מיידית של תכניות הסיוע

בישיבת הממשלה בה אושרה הצעת החוק לתקציב חירום נוסף של 14 מיליארד שקל אמר הנגיד פרופ' אמיר ירון כי אין מקום לצעדים הפוגעים בפעילות הכלכלית עד שהמשק ישוב לפסים של צמיחה. בנוסף טען כי אין לעכב את התכנית למענקים לעידוד התעסוקה בגלל ויכוחים על פגמים בה

נתניהו משדר עסקים כרגיל, אולם בית המשפט / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

דעה: קמפיין הדה-לגיטימציה של נתניהו נכשל

מאז הגשת כתב האישום בתיקי האלפים, התחלנו לשמוע את בנימין נתניהו, בעיקר דרך כוחות פרוקסי, מפליא בביקורות על בית המשפט ועל הרכב השופטים שדן בעניינו ● רק לפני חצי שנה נתניהו התגאה שאין לו שום ביקורת על מערכת המשפט ● מה שהשתנה הוא מצבו המשפטי של נתניהו

אריק יוגב/ צילום: איל יצהר

ההתייעלות בשל משבר הקורונה ממשיכה להשפיע על ענף הביטוח: איילון מפטרת כ-4.5% מעובדיה

ל"גלובס" נודע כי לאחר שבעיצומו של משבר הקורונה הוצאו לחל"ת כ-15% מעובדי החברה, היום הודיעו על פיטורי כ-50 עובדים ● על פי הערכות, החברה צפויה לחסוך למעלה מ-30 מיליון שקל בהוצאותיה ב-2020 בעקבות הצעדים שננקטו על ידה

הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים. מימין: נוני מוזס, בנימין נתניהו ועורך דינו של רה"מ מיכה פטמן. בחזית האיור שלושת שופטי ההרכב. משמאל: התובעת עו"ד ליאת בן-ארי / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

הדיון הראשון במשפט נתניהו הסתיים; רה"מ: "במערכת המשפט חברו לעיתונאים ולגורמי שמאל כדי להפיל אותי"

נתניהו, בני הזוג אלוביץ' ומוזס הגיעו לביהמ"ש המחוזי בירושלים להקראת כתב האישום נגדם ● סנגוריהם ביקשו לקבוע את מועד ההוכחות בעוד כחצי שנה, וכעת צריכים השופטים להחליט מה יהיה לוח הזמנים ● איור מיוחד מביהמ"ש: גיל ג'יבלי

מתחם "היבדק וסע" לבדיקות קורונה / צילום: דוברות מד"א

המובטלים בחברה הערבית: יותר גברים, יותר צעירים

18.6% מדורשי העבודה בשל משבר הקורונה היו ערבים ישראלים ● מחצית מהנרשמים החדשים הם צעירים בני 20 עד 34, לעומת 42.6% לפני המשבר ● 57.8% מהמובטלים החדשים הם גברים ● הפגיעה הקשה ביותר: באוכלוסייה הבדואית

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

הבורסה ננעלה בעליות; על בד זינקה ב-31% לאחר הדוחות

מחזור המסחר הסתכם בכ-812 מיליון שקל ● עליות בולטות נרשמו במניות פרשמרקט, אלוני חץ, קמהדע , אלקו ופוקס ● לאומי: "בנק ישראל צפוי, במסגרת הודעת הריבית השבוע, לשוב ולהעלות את תחזית הצמיחה לשנת 2020 ולהפחית את היקף הירידה הצפויה בתוצר"

ישיבת הממשלה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

רק על הפיל הגדול שבחדר אף אחד בישיבת הממשלה לא העז לדבר

בישיבת העבודה הראשונה של הממשלה היו ברכות, הוזכר האיום האיראני, עיד אל-פיטר אבל כמעט כל השרים והנוכחים התעלמו מהמשפט של ראש הממשלה שהחל כמה שעות מאוחר יותר ● גם מזכיר הממשלה צחי ברוורמן הונחה לחתוך כל אפשרות לשאלות בנושא

סבסטיאן קורץ/ צילום: רויטרס

קרע באיחוד האירופי: "ארבע החסכניות" נגד צרפת וגרמניה

קאנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ מוביל את ההתנגדות להצעת צרפת וגרמניה, לפיה תוקם קרן שיקום לנזקי משבר הקורונה שתמומן ע"י גיוס חוב משותף של כל חברות האיחוד האירופי ● הולנד, אוסטריה, דנמרק ושבדיה יצאו רשמית נגד המהלך: "לא נסכים לאיחוד המבוסס על חובות"

השר משה 40, רמת גן / הדמיה: שרפן

"אנחנו רק שמונה דירות, אבל לא היה פשוט עם כל הדיירים"

במקום 8 דירות בבניין שנמצא ברחוב השר משה 40 ברמת גן, בבניין החדש יהיו 24 דירות ● הדיירים יקבלו דירות גדולות יותר עם מעלית, חניה ומרפסת

רכבת ישראל / צילום: יח"צ

דחייה נוספת בהפעלת הרכבת: תחזור לפעילות רק בעוד שבועיים

הרכבות ישובו לפעילות מלאה ב-8 ביוני ● עם זאת, כבר מסוף השבוע קיבולת האוטובוסים תעלה ל-75%

ג'ייסון ויליאמסון / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: מה אפשר ללמוד על המשבר הנוכחי מהטלפון בשפעת הספרדית

סטארט-אפים מוכנים לקחת סיכונים ואין להמעיט בחשיבותם ובתרומתם לחדשנות גם בזמנים קשים ● לכן ממשלות והחברות הגדולות צריכות לתמוך בפעילותם

גדעון המבורגר / צילום: תמר מצפי

הראל תייצג בישראל את חברת הביטוח הסינית TPRe

מבחינת הראל מדובר בהסכם בלעדיות ראשון עם גוף ביטוח סיני גדול, שיתווסף לשורת הסכמי שיתוף פעולה גלובאליים שיש לקבוצה, "עם יותר מ-14 תאגידי ביטוח בינלאומיים

עופר בלוך / צלם: רוני שיצר

ביקושים גבוהים גם בזמן משבר: חברת החשמל גייסה כמיליארד שקל

בהודעת חברת החשמל לא נמסרו פרטים לגבי זהות הרוכשים, אך צויין כי היא עוררה ביקושים ערים בשוק ההון המקומי וכי היקף הביקושים הגיע לכ-2.2 מיליארדי שקל

מפגינים נגד ההגבלות על החיים בגרמניה / צילום: Felix H'rhager, Associated Press

חגיגה פרטית במסעדה ותפילה בכנסייה: גרמניה חוששת לאחר שני מקרי התפרצות חדשים

המקרים, שאירעו אחרי הסרת הסגר, ממחישים לרבים בגרמניה את הסכנה המוגברת להידבק בנגיף הקורונה כתוצאה משהייה בחללים סגורים

מיכה ברכוז, ממייסדי BUYME / צילום: ענת ליטבק

אקזיט ענק למייסדי BUYME: מוכרים שליש ממניות החברה לפי שווי של 250 מיליון שקל

הרוכשים, קבוצת מאיר שבבעלות יעקב שחר וישראל קז, יואב בן יקר וברק קנה ● התמורה למייסדי BUYME : 81 מיליון שקל במזומן ● המייסדים פועלים לפיתוח פלטפורמת מתנות דומה בזירה הבינלאומית

בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת

דעה: מתלבטים אם לצפות במשדרי משפט נתניהו? אל תטרחו

משפט נגד ראש ממשלה מכהן הוא אירוע חדשותי ולאומי חשוב ומעניין מאוד, אבל כאירוע טלוויזיוני - אל תבנו עליו

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דעה: היתה מפולת? פניית הפרסה של האג"ח הקונצרניות

כמו שוק המניות, גם שוק האג"ח הקונצרניות חווה התרסקות עם התפשטות מגפת הקורונה, ומיד לאחריה התאוששות - שתיקנה כשני שלישים מהירידות ● האם השוק יחזור לנקודת השיא שלו? ומה הסיכון העיקרי במשבר?

רועי מן וערן זינמן / צילום: איל יצהר, גלובס

השווי זינק פי חמישה בשנתיים: מה עומד מאחורי הנסיקה של מאנדיי הישראלית?

בעלי מניות במאנדיי, שמפתחת מערכת לניהול פרויקטים, מכרו מניות בעשרות מיליוני דולרים לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר ● אמנם חלק מהלקוחות הפסיקו את פעילותם, אך מגפת הקורונה דווקא המריצה את החברה ● המייסד והמנכ”ל רועי מן: "בתוך השינוי הזה יש מלא הזדמנויות"

הרחוב הישראלי שוקק בימי קורונה, לאחר שחרור ההגבלות / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

המגמה נמשכת: 10 נדבקים מאובחנים ביממה האחרונה

מספר הנדבקים בנגיף הקורונה בישראל עומד על 16,717 בני אדם. 279 נפטרו, ו-14,153 החלימו ● מספר הנדבקים בעולם עומד על 5,453,135

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

צפי לפתיחה מעורבת בבורסה בת"א לאחר העליות אתמול

היום אין מסחר בוול סטריט לרגל יום הזיכרון האמריקאי ● עונת הדוחות נמשכת ● מגמה מעורבת בבורסות אסיה ● שטראוס ומבנה פרסמו דוחות לרבעון הראשון