גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הרעיון שאפשר לשנות את חוקי המשחק בבהלת הרגע הופך ליותר ויותר נורמלי, וזה מסוכן"

חוק המצלמות אולי לא עבר את הוועדה המסדרת בכנסת, אבל פרופ' ידידיה שטרן מודאג מהנכונות לשנות את חוקי המשחק בחופזה ● שטרן מזהיר כי מהלכים כמו העברת פסקת ההתגברות או פוליטיזציה של הליך מינוי השופטים עלולים להוביל ל"הרס הדמוקרטיה"

פרופ' ידידיה שטרן / צילום: שלומי יוסף
פרופ' ידידיה שטרן / צילום: שלומי יוסף

חוקי המשחק של הדמוקרטיה בישראל הפכו להיות "פנויים להובלה", אומר פרופ' ידידיה שטרן, וזו צריכה להיות סיבה לדאגה עמוקה עבור כלל אזרחי המדינה. הרעיון שאפשר לשנות את כללי המשחק ללא דיון מעמיק, הוא אומר, "הופך להיות יותר ויותר נורמלי, וזה מסוכן".

שטרן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, אמר את הדברים ל"גלובס" אתמול (ב'), רגע אחרי שהצעת חוק המצלמות בקלפיות נפלה בוועדה המסדרת של הכנסת. אבל החוק הזה, אותו ניסתה הקואליציה להעביר 8 ימים בלבד לפני הבחירות, הוא בעיניו רק דוגמה אחת לעניין עקרוני יותר. באופק הוא כבר רואה יוזמות "לשינוי היחס בין הפוליטי למשפטי", כהגדרתו, כמו פסקת ההתגברות ופוליטיזיציה אפשרית של מינוי השופטים, שמהוות סכנה של ממש ל"הרס הדמוקרטיה".

"יש בישראל מחלוקת עצומה לגבי שאלות מהותיות באשר להווה ולעתיד הישראלי", אומר שטרן בפתח דבריו. "המחלוקת היא גם אידאולוגית, גם פרקטית וגם בקריאת המציאות. מה שמטריד אותי כרגע, כמי שיושב במכון הישראלי לדמוקרטיה, זה לא מי ינצח בוויכוחים המהותיים על שאלות נקודתיות, אלא מה המחויבות של כולנו הישראלים לכללי המשחק. לא השאלות עצמן, אלא איך מכריעים בשאלות. ומה שמטריד במיוחד בתקופה האחרונה - וזה הפך להיות יותר בולט לקראת הבחירות הקודמות וגם הנוכחיות - הוא שעצם ההסכמה על כללי המשחק היא במחלוקת.

"מה שהתרחש עם הניסיון להכניס מצלמות (לקלפיות) זו דוגמה שקשה לקבל אותה. ואני לא מדבר לגופו של עניין, טוב או רע, אלא על כללי המשחק. יש פה מצב שיועץ משפטי לממשלה, יועץ משפטי של הכנסת, נשיא המדינה - שזה לא באחריותו, והוא מאוד ממעט להתבטא - כל הגורמים הללו אומרים שהדבר הזה הוא נגד כללי המשחק. מנסים להתערב במנגנון הכי עדין של רגע הבוחר, זכות שאנחנו מקבלים בדרך-כלל כל כמה שנים. מנסים להתערב ולשנות את כללי המשחק שמונה ימים לפני ההתרחשות עצמה ובניגוד לדעתה של ועדת הבחירות, שבראשה עומד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון.

"כל זה ביחד נותן לי - ויותר חשוב, לציבור הרחב - את התחושה שכללי המשחק פנויים להובלה. אפשר לשנות אותם. זה הדבר המרכזי, מעבר לשאלה של מצלמות כן או לא. עכשיו, אילו זה היה המקרה היחידי, אז נניח. אבל זה לא המקרה היחידי. אנחנו רואים את הדבר חוזר על עצמו. עצם הרעיון שניתן ליצור חוקים פרסונליים בישראל, מה ששמענו שרצו לעשות, זו פגיעה בחוקי המשחק".

הכוונה לחוק החסינות?

"למשל, כן. עצם הרעיון שמנסים, ומצליחים בחלק המקרים, ליצור שינויים בסמכות ובתפקוד של שומרי הסף בעמדות שונות. כל הדברים הללו נוגעים לכללי המשחק, ואני חושב שכל הישראלים צריכים לדעת שבלי כללי משחק שאנחנו שומרים עליהם - שניתנים לשינוי, אבל בדרכים מקובלות, לא בחטף, לא כלאחר יד, לא למען אינטרס מוגדר ספציפי שעל סדר היום - בלעדיהם איך נתקיים ביחד?".

"מחלוקות יכולות להיות גם דבר מעשיר", מבהיר שטרן, "ובלבד שאנחנו יודעים מה הדרך לטפל בהן, וזה כללי המשחק. אין לנו חוקה. אין לנו הסדר-על שממנו אנחנו גוזרים את ההחלטות ברגעים נתונים. הכול זה בעצם חולות נודדים. וכל קואליציה מזדמנת, באינטרס נתון, משנה את כללי המשחק. ואפילו לא קואליציה - לפעמים מי שעומד בראש המערכת שיש לו אינטרס אישי מובהק. זה דבר שכל מי שמתייחס ברצינות למשטר הדמוקרטי ולתרבות הדמוקרטית צריך להתנגד לו".

מה זה אומר להתנגד?

"זה אומר שאנחנו צריכים, כולנו, לא להסכים לקבל את השינויים בכללי המשחק בלי דיון ציבורי מעמיק, רציני, לטווח ארוך. אתן לך דוגמה נוספת, יותר עקרונית. ניתן לחשוב על שינוי של היחס בין הפוליטי לבין המשפטי בישראל. איילת שקד, בתפקודה כשרת משפטים מעל ארבע שנים, ניסתה להטות את הכיוון של המחט. ובלי קשר לשאלה אם אתה מסכים או לא מסכים לתוצאה, לדעתי היא עבדה בתוך הפרדיגמה. היא השתמשה בכללי המשחק כדי לשנות את התוצאה. למשל, היא ניסתה והצליחה למנות שופטים שהם יותר שמרנים. למשל ניסתה, לא רק היא אלא גם אחרים, להעביר את חוק יסוד הלאום. אני אישית לא אוהב אותו, אבל הוא בתוך כללי המשחק. הוא מאמץ את הרעיון שיש חוקי יסוד, ויש חוקים, ואחד חשוב יותר מהשני.

"השאלה היא האם הקואליציה שלאחר הבחירות תהיה כזאת שתרצה לשנות את כללי המשחק של היחס בין הפוליטי למשפטי. ואני מכוון במיוחד לשני דברים: ראשית, לשינוי שיטת מינוי השופטים. יש רצון לעשות פוליטיזציה של דרכי המינוי, ולדעתי זה יהיה הרס הדמוקרטיה. שומעים פה כל יומיים על הרס הדמוקרטיה, אבל זה באמת הדבר שהוא 'קאזוס בלי': מהלך שמטרתו לגרום ששופטים ימונו בסופו של דבר על-ידי פוליטיקאים. ואז המערכת תהפוך להיות לא עצמאית, והשופטים יחשבו את דרכם - כי הם בני אדם - בתהליך קבלת ההחלטות לגבי מי ימנה אותם ומה הוא יחשוב עליהם. זה פשוט יהפוך את בית המשפט לפוליטי, בדומה למה שיש בארצות-הברית היום. ולכן רמת האמון של האמריקאים בבית המשפט העליון האמריקאי נמוכה בהרבה מהאמון כאן בישראל.

"דבר שני, פסקת התגברות. אם היא תהיה ברוב רגיל, המשמעות היא שבסופו של דבר המילה האחרונה בהגנה על זכויות אדם ועל זכויות המיעוטים תהיה בידי הפוליטיקאים ולא בידי בתי המשפט. וזה דבר ששובר את כללי המשחק הנוכחיים. אלה דוגמאות לתוצאות אפשריות שצריך להתנגד להן, בלי קשר לעמדה המהותית בסוגיות ספציפיות. כל אחד מאיתנו הוא מיעוט, תלוי איך חותכים את העוגה הישראלית, ולכן יש לנו אינטרס שמיעוטים יוגנו מפני רוב ייצוגי דמוקרטי קטן בכנסת. אתה יכול להיות ערבי, ואתה יכול להיות דתי, ואתה יכול להיות חרדי, ואתה יכול להיות הומוסקסואל, ואתה יכול להיות אישה, ואתה יכול להיות חילוני במצב מסוים - שבו לא תרצה שרוב מזדמן יהיה זה שיכריע בסערת הרגע של קואליציה את זכויותיך. ואם תהיה פסקת התגברות ברוב רגיל של 61, זה מה שיהיה. אם ישנו את ההרכב של בתי המשפט באופן שהפוליטיקה תהיה מכרעת, זה מה שיהיה".

כלומר, עצם העובדה שהניסיון הנוכחי לשנות את כללי המשחק נהדף, לא אומר שלא צריך להיות ערניים ליום שאחרי הבחירות.

"בוודאי. מה שאני אומר בעצם הוא שכולנו צריכים לכבד את הטווח הארוך של הקיום הדמוקרטי פה, במדינה שהיא מדינת כל מיעוטיה. להבדיל ממדינה יהודית דמוקרטית או מדינת כל אזרחיה. במדינת כל מיעוטיה יש חשיבות קריטית להסכמה של כולנו על כללי המשחק וגם על דרכי השינוי שלהם. אני לא אומר שלא צריך לשנות. מותר לשנות, הדברים דינמיים. אבל דרכי השינוי חייבות להיות שונות לחלוטין ממה שאנחנו רואים כרגע, בבהלת הרגע, ולצערי הדבר הזה הופך לפחות ופחות טבעי לישראלים. זאת אומרת שהרעיון שאפשר לשנות הופך להיות יותר ויותר נורמלי, וזה מסוכן".

אנחנו באמת רואים נכונות די גורפת, בקואליציה לפחות, להירתם לשינוי כללי המשחק בלי יותר מדי עכבות או היסוסים.

"אנחנו נמצאים בתהליך די מתקדם של בלייה של הבנת חשיבות כללי המשחק. ואני חייב לומר שהדוגמאות הללו הן לא אופייניות רק לימין. כרגע הימין בשלטון, אז ברור שזה נובע משם".

שטרן נותן כדוגמה את האמירות, שלדבריו הגיעו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, על הבטחה לכאורה של איילת שקד לנתניהו על כך שתוכל להשפיע על היועץ המשפטי בענייניו. "אני חושב שעצם הטענה מופרכת. כל מי שמכיר, יודע שדבר כזה לא יכול לעבוד. נתניהו מבין שברור מאליו שדבר כזה לא יכול לעבוד. ועצם העלאת הטענה הזאת מכשירה את הרעיון שדבר כזה הוא בר-ביצוע. כביכול, הקשרים האישיים בין שני אנשים שנמצאים בצמרת יכולים להכריע את גורלם של התיקים. זה חוסר הבנה עמוקה וחוסר כבוד עמוק. ושם זו טענה שעלתה מהשמאל. אז אני לא מייחס את זה לימין או לשמאל. בתרבות הדמוקרטית שלנו הבלייה חילחלה, וצריך להחזיר את הגלגל לאחור".

עוד כתבות

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתכנית חסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביה"ד קבע: רכיב לא מוצדק יכול להפוך תלוש שכר לפיקטיבי

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים