גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הרעיון שאפשר לשנות את חוקי המשחק בבהלת הרגע הופך ליותר ויותר נורמלי, וזה מסוכן"

חוק המצלמות אולי לא עבר את הוועדה המסדרת בכנסת, אבל פרופ' ידידיה שטרן מודאג מהנכונות לשנות את חוקי המשחק בחופזה ● שטרן מזהיר כי מהלכים כמו העברת פסקת ההתגברות או פוליטיזציה של הליך מינוי השופטים עלולים להוביל ל"הרס הדמוקרטיה"

פרופ' ידידיה שטרן / צילום: שלומי יוסף
פרופ' ידידיה שטרן / צילום: שלומי יוסף

חוקי המשחק של הדמוקרטיה בישראל הפכו להיות "פנויים להובלה", אומר פרופ' ידידיה שטרן, וזו צריכה להיות סיבה לדאגה עמוקה עבור כלל אזרחי המדינה. הרעיון שאפשר לשנות את כללי המשחק ללא דיון מעמיק, הוא אומר, "הופך להיות יותר ויותר נורמלי, וזה מסוכן".

שטרן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, אמר את הדברים ל"גלובס" אתמול (ב'), רגע אחרי שהצעת חוק המצלמות בקלפיות נפלה בוועדה המסדרת של הכנסת. אבל החוק הזה, אותו ניסתה הקואליציה להעביר 8 ימים בלבד לפני הבחירות, הוא בעיניו רק דוגמה אחת לעניין עקרוני יותר. באופק הוא כבר רואה יוזמות "לשינוי היחס בין הפוליטי למשפטי", כהגדרתו, כמו פסקת ההתגברות ופוליטיזיציה אפשרית של מינוי השופטים, שמהוות סכנה של ממש ל"הרס הדמוקרטיה".

"יש בישראל מחלוקת עצומה לגבי שאלות מהותיות באשר להווה ולעתיד הישראלי", אומר שטרן בפתח דבריו. "המחלוקת היא גם אידאולוגית, גם פרקטית וגם בקריאת המציאות. מה שמטריד אותי כרגע, כמי שיושב במכון הישראלי לדמוקרטיה, זה לא מי ינצח בוויכוחים המהותיים על שאלות נקודתיות, אלא מה המחויבות של כולנו הישראלים לכללי המשחק. לא השאלות עצמן, אלא איך מכריעים בשאלות. ומה שמטריד במיוחד בתקופה האחרונה - וזה הפך להיות יותר בולט לקראת הבחירות הקודמות וגם הנוכחיות - הוא שעצם ההסכמה על כללי המשחק היא במחלוקת.

"מה שהתרחש עם הניסיון להכניס מצלמות (לקלפיות) זו דוגמה שקשה לקבל אותה. ואני לא מדבר לגופו של עניין, טוב או רע, אלא על כללי המשחק. יש פה מצב שיועץ משפטי לממשלה, יועץ משפטי של הכנסת, נשיא המדינה - שזה לא באחריותו, והוא מאוד ממעט להתבטא - כל הגורמים הללו אומרים שהדבר הזה הוא נגד כללי המשחק. מנסים להתערב במנגנון הכי עדין של רגע הבוחר, זכות שאנחנו מקבלים בדרך-כלל כל כמה שנים. מנסים להתערב ולשנות את כללי המשחק שמונה ימים לפני ההתרחשות עצמה ובניגוד לדעתה של ועדת הבחירות, שבראשה עומד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון.

"כל זה ביחד נותן לי - ויותר חשוב, לציבור הרחב - את התחושה שכללי המשחק פנויים להובלה. אפשר לשנות אותם. זה הדבר המרכזי, מעבר לשאלה של מצלמות כן או לא. עכשיו, אילו זה היה המקרה היחידי, אז נניח. אבל זה לא המקרה היחידי. אנחנו רואים את הדבר חוזר על עצמו. עצם הרעיון שניתן ליצור חוקים פרסונליים בישראל, מה ששמענו שרצו לעשות, זו פגיעה בחוקי המשחק".

הכוונה לחוק החסינות?

"למשל, כן. עצם הרעיון שמנסים, ומצליחים בחלק המקרים, ליצור שינויים בסמכות ובתפקוד של שומרי הסף בעמדות שונות. כל הדברים הללו נוגעים לכללי המשחק, ואני חושב שכל הישראלים צריכים לדעת שבלי כללי משחק שאנחנו שומרים עליהם - שניתנים לשינוי, אבל בדרכים מקובלות, לא בחטף, לא כלאחר יד, לא למען אינטרס מוגדר ספציפי שעל סדר היום - בלעדיהם איך נתקיים ביחד?".

"מחלוקות יכולות להיות גם דבר מעשיר", מבהיר שטרן, "ובלבד שאנחנו יודעים מה הדרך לטפל בהן, וזה כללי המשחק. אין לנו חוקה. אין לנו הסדר-על שממנו אנחנו גוזרים את ההחלטות ברגעים נתונים. הכול זה בעצם חולות נודדים. וכל קואליציה מזדמנת, באינטרס נתון, משנה את כללי המשחק. ואפילו לא קואליציה - לפעמים מי שעומד בראש המערכת שיש לו אינטרס אישי מובהק. זה דבר שכל מי שמתייחס ברצינות למשטר הדמוקרטי ולתרבות הדמוקרטית צריך להתנגד לו".

מה זה אומר להתנגד?

"זה אומר שאנחנו צריכים, כולנו, לא להסכים לקבל את השינויים בכללי המשחק בלי דיון ציבורי מעמיק, רציני, לטווח ארוך. אתן לך דוגמה נוספת, יותר עקרונית. ניתן לחשוב על שינוי של היחס בין הפוליטי לבין המשפטי בישראל. איילת שקד, בתפקודה כשרת משפטים מעל ארבע שנים, ניסתה להטות את הכיוון של המחט. ובלי קשר לשאלה אם אתה מסכים או לא מסכים לתוצאה, לדעתי היא עבדה בתוך הפרדיגמה. היא השתמשה בכללי המשחק כדי לשנות את התוצאה. למשל, היא ניסתה והצליחה למנות שופטים שהם יותר שמרנים. למשל ניסתה, לא רק היא אלא גם אחרים, להעביר את חוק יסוד הלאום. אני אישית לא אוהב אותו, אבל הוא בתוך כללי המשחק. הוא מאמץ את הרעיון שיש חוקי יסוד, ויש חוקים, ואחד חשוב יותר מהשני.

"השאלה היא האם הקואליציה שלאחר הבחירות תהיה כזאת שתרצה לשנות את כללי המשחק של היחס בין הפוליטי למשפטי. ואני מכוון במיוחד לשני דברים: ראשית, לשינוי שיטת מינוי השופטים. יש רצון לעשות פוליטיזציה של דרכי המינוי, ולדעתי זה יהיה הרס הדמוקרטיה. שומעים פה כל יומיים על הרס הדמוקרטיה, אבל זה באמת הדבר שהוא 'קאזוס בלי': מהלך שמטרתו לגרום ששופטים ימונו בסופו של דבר על-ידי פוליטיקאים. ואז המערכת תהפוך להיות לא עצמאית, והשופטים יחשבו את דרכם - כי הם בני אדם - בתהליך קבלת ההחלטות לגבי מי ימנה אותם ומה הוא יחשוב עליהם. זה פשוט יהפוך את בית המשפט לפוליטי, בדומה למה שיש בארצות-הברית היום. ולכן רמת האמון של האמריקאים בבית המשפט העליון האמריקאי נמוכה בהרבה מהאמון כאן בישראל.

"דבר שני, פסקת התגברות. אם היא תהיה ברוב רגיל, המשמעות היא שבסופו של דבר המילה האחרונה בהגנה על זכויות אדם ועל זכויות המיעוטים תהיה בידי הפוליטיקאים ולא בידי בתי המשפט. וזה דבר ששובר את כללי המשחק הנוכחיים. אלה דוגמאות לתוצאות אפשריות שצריך להתנגד להן, בלי קשר לעמדה המהותית בסוגיות ספציפיות. כל אחד מאיתנו הוא מיעוט, תלוי איך חותכים את העוגה הישראלית, ולכן יש לנו אינטרס שמיעוטים יוגנו מפני רוב ייצוגי דמוקרטי קטן בכנסת. אתה יכול להיות ערבי, ואתה יכול להיות דתי, ואתה יכול להיות חרדי, ואתה יכול להיות הומוסקסואל, ואתה יכול להיות אישה, ואתה יכול להיות חילוני במצב מסוים - שבו לא תרצה שרוב מזדמן יהיה זה שיכריע בסערת הרגע של קואליציה את זכויותיך. ואם תהיה פסקת התגברות ברוב רגיל של 61, זה מה שיהיה. אם ישנו את ההרכב של בתי המשפט באופן שהפוליטיקה תהיה מכרעת, זה מה שיהיה".

כלומר, עצם העובדה שהניסיון הנוכחי לשנות את כללי המשחק נהדף, לא אומר שלא צריך להיות ערניים ליום שאחרי הבחירות.

"בוודאי. מה שאני אומר בעצם הוא שכולנו צריכים לכבד את הטווח הארוך של הקיום הדמוקרטי פה, במדינה שהיא מדינת כל מיעוטיה. להבדיל ממדינה יהודית דמוקרטית או מדינת כל אזרחיה. במדינת כל מיעוטיה יש חשיבות קריטית להסכמה של כולנו על כללי המשחק וגם על דרכי השינוי שלהם. אני לא אומר שלא צריך לשנות. מותר לשנות, הדברים דינמיים. אבל דרכי השינוי חייבות להיות שונות לחלוטין ממה שאנחנו רואים כרגע, בבהלת הרגע, ולצערי הדבר הזה הופך לפחות ופחות טבעי לישראלים. זאת אומרת שהרעיון שאפשר לשנות הופך להיות יותר ויותר נורמלי, וזה מסוכן".

אנחנו באמת רואים נכונות די גורפת, בקואליציה לפחות, להירתם לשינוי כללי המשחק בלי יותר מדי עכבות או היסוסים.

"אנחנו נמצאים בתהליך די מתקדם של בלייה של הבנת חשיבות כללי המשחק. ואני חייב לומר שהדוגמאות הללו הן לא אופייניות רק לימין. כרגע הימין בשלטון, אז ברור שזה נובע משם".

שטרן נותן כדוגמה את האמירות, שלדבריו הגיעו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, על הבטחה לכאורה של איילת שקד לנתניהו על כך שתוכל להשפיע על היועץ המשפטי בענייניו. "אני חושב שעצם הטענה מופרכת. כל מי שמכיר, יודע שדבר כזה לא יכול לעבוד. נתניהו מבין שברור מאליו שדבר כזה לא יכול לעבוד. ועצם העלאת הטענה הזאת מכשירה את הרעיון שדבר כזה הוא בר-ביצוע. כביכול, הקשרים האישיים בין שני אנשים שנמצאים בצמרת יכולים להכריע את גורלם של התיקים. זה חוסר הבנה עמוקה וחוסר כבוד עמוק. ושם זו טענה שעלתה מהשמאל. אז אני לא מייחס את זה לימין או לשמאל. בתרבות הדמוקרטית שלנו הבלייה חילחלה, וצריך להחזיר את הגלגל לאחור".

עוד כתבות

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת הבנייה בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● בנוסף: מתגבש מתווה מטעמם של משרד הכלכלה והתחבורה, שיכלול גם את ההוצאות שהתווספו על הטיסה חזרה לישראל

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ממקבל העבודות הסדרתי: מהנדס התוכנה שטלטל את עמק הסיליקון

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש המיליציה העזתית: "אין מניעה מעימות עם חמאס וממלחמת אחים"

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה