גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשבון, בבקשה: הניצחון של העובדים בקפה נואר

קפה נואר ישלם 300 אלף שקל פיצויים לעובדיו. האם פסק הדין ירתיע מעסיקים מפגיעה בהתארגנות?

הפגנת עובדי קפה נואר / צילום: ההסתדרות
הפגנת עובדי קפה נואר / צילום: ההסתדרות

בית הדין הארצי לעבודה דחה באחרונה את הערעור שהגישה חברת קפה נואר, וקבע כי המסעדה התל-אביבית המוכרת תשלם פיצויים בסך 300 אלף שקל בשל פגיעה בהתארגנות עובדיה. בכך הגיע לסיום אחד ממאבקי העובדים המרתקים שהתחוללו בישראל בשנים האחרונות, ושהרעיד את ענף המסעדות כולו.

את הסערה הציתה לפני כשנתיים וחצי הודעת SMS ששלחה המסעדה לעובדיה על הפחתה בשכרם; בעקבותיה החליטו קבוצת עובדים צעירים ונחושים להתאגד בהסתדרות הנוער העובד והלומד.

לא בטוח שאותם צעירים היו מודעים אז לגודל המהלך. ענף שירותי האוכל וההארחה הוא אחד מהגדולים במשק. בשנים 2014-2017 הועסקו בו בין 146,000 ל-200,000 עובדות ועובדים. רוב הציבור חושב שמדובר במשרות זמניות, אך עובדים רבים מועסקים בתחום אף עשור ויותר, לעתים כבר מגיל תיכון ועד סיום הלימודים האקדמיים, וגם לאחר מכן.

לאור מאפייני הענף, בכל הנוגע לזכויות העובדים, ובפרט לזכויותיהם הסוציאליות (שרובן משולמות בחסר גדול), מדובר לא אחת ב"עשור אבוד", שאת החשבון על הפגיעה הפנסיונית הנגזרת מכך, למשל, ישלמו בעתיד המשק והציבור. 

המציאות הזו התאפשרה הן בשל אוזלת-ידו של המחוקק והן בשל היעדר התארגנויות עובדים בענף, כך שהכוח לקבוע את תנאי העבודה נמצא בידי המעסיקים. על רקע זה, המהלך שהובילו עובדי קפה נואר יכול היה להביא לשינוי משמעותי בענף. 

אין זה מפתיע שהעובדים נתקלו בהתנגדות אגרסיבית במיוחד. כך, למשל, נפסק כי המסעדה פיטרה את מובילי ההתארגנות, עודדה הקמת "ועד מטעם" כדי לפגוע בניסיון, פעלה להסתת העובדים נגד ההתארגנות, וזאת בניגוד לדין.

דווקא נוכח חשיבות ההתארגנות הייחודית בענף, המקרה מעלה שאלות חשובות בעניין גובה הפיצויים שנקבעים במקרים מעין אלה. ייתכן כי יש בשוק מעסיקים שיעדיפו לשלם 300 אלף שקל כדי "לקנות" את פירוק ההתארגנות. לכן, ראוי היה לקבוע פיצויים גבוהים יותר.

הפסיקה שבה והדגישה כי יש לפרוס הגנה מוגברת על התארגנויות עובדים בשלביהן הראשונים. על אף קביעות עקרוניות חשובות אלה, הפסיקה בעניין לא מגשימה את מטרתה - גובה הפיצוי אינו מרתיע מספיק ואינו מביא למיגור תופעת הפגיעה בהתארגנות.

לא אחת נהגו בתי הדין לעבודה נהגו לחוס על מעסיקים שטענו כי פסיקת פיצויים גבוהים תוביל לקריסתם. לאחר שפעלו בדורסנות מול עובדיהם, ניסו מעסיקים רבים לפנות לרחמי בית הדין.

גם הנהלת קפה נואר פעלה באופן דומה: המסעדה - שבמהלך השביתה במקום ניצלה את היותה חלק מקבוצה מצליחה, וניידה בניגוד לדין עובדים מעסקים נוספים שבבעלותה - עמדה בניהול ההליך על ההבחנה המשפטית בין המסעדה ובין שאר הקבוצה והציגה את עצמה כעסק קטן שנמצא בסכנת סגירה.

נציין כי קפה נואר הוציאה מקופתה את הסכום שנפסק נגדה כבר לפני כשנה, לאחר פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בעניין. באופן מפתיע, על אף איומי הסגירה, המסעדה ממשיכה גם היום להגיש שניצלים ללקוחות. 

אולי על רקע איומים (לקשיים כלכליים) מעין אלה, נהגו בתי הדין לעבודה לפסוק פיצויים "גלובליים" על סך הפגיעות בהתארגנות, במקום לקבוע פיצוי בגין כל פגיעה ופגיעה. סיבה נוספת לפיצויים הנמוכים יחסית שנקבעו עד כה נוגעת לקושי להוכיח כי פעולות שונות של המעסיק אכן נועדו לפגוע בהתארגנות העובדים, ולכן נפסקו סעדים רק בגין חלק מהפגיעות בפועל בהתארגנות.

במובן הזה, ייתכן כי פסק הדין נגד קפה נואר נושא עימו בשורה ממשית. בית הדין הארצי לעבודה הנחה את בתי הדין האזוריים לפסוק את הפיצוי הנדרש בגין כל הפרה והפרה של הדין במקרים של פגיעה בהתארגנות, והבהיר כי די בביסוס חשד לפגיעה בהתארגנות כדי להעביר את נטל ההוכחה למעסיק. נקווה שקביעות עקרוניות אלה יוכלו לייצר הרתעה נגד הפרת הדין בעתיד ולספק אבן-דרך לעבודה המאורגנת בישראל. 

הכותב הוא עורך דין במשרד עורכי הדין ארנה לין וייצג את הסתדרות הנוער העובד והלומד בהליך מול קפה נואר יחד עם עורכות הדין ארנה לין, אסנת לונגמן ולחן שריד

עוד כתבות

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני