גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשבון, בבקשה: הניצחון של העובדים בקפה נואר

קפה נואר ישלם 300 אלף שקל פיצויים לעובדיו. האם פסק הדין ירתיע מעסיקים מפגיעה בהתארגנות?

הפגנת עובדי קפה נואר / צילום: ההסתדרות
הפגנת עובדי קפה נואר / צילום: ההסתדרות

בית הדין הארצי לעבודה דחה באחרונה את הערעור שהגישה חברת קפה נואר, וקבע כי המסעדה התל-אביבית המוכרת תשלם פיצויים בסך 300 אלף שקל בשל פגיעה בהתארגנות עובדיה. בכך הגיע לסיום אחד ממאבקי העובדים המרתקים שהתחוללו בישראל בשנים האחרונות, ושהרעיד את ענף המסעדות כולו.

את הסערה הציתה לפני כשנתיים וחצי הודעת SMS ששלחה המסעדה לעובדיה על הפחתה בשכרם; בעקבותיה החליטו קבוצת עובדים צעירים ונחושים להתאגד בהסתדרות הנוער העובד והלומד.

לא בטוח שאותם צעירים היו מודעים אז לגודל המהלך. ענף שירותי האוכל וההארחה הוא אחד מהגדולים במשק. בשנים 2014-2017 הועסקו בו בין 146,000 ל-200,000 עובדות ועובדים. רוב הציבור חושב שמדובר במשרות זמניות, אך עובדים רבים מועסקים בתחום אף עשור ויותר, לעתים כבר מגיל תיכון ועד סיום הלימודים האקדמיים, וגם לאחר מכן.

לאור מאפייני הענף, בכל הנוגע לזכויות העובדים, ובפרט לזכויותיהם הסוציאליות (שרובן משולמות בחסר גדול), מדובר לא אחת ב"עשור אבוד", שאת החשבון על הפגיעה הפנסיונית הנגזרת מכך, למשל, ישלמו בעתיד המשק והציבור. 

המציאות הזו התאפשרה הן בשל אוזלת-ידו של המחוקק והן בשל היעדר התארגנויות עובדים בענף, כך שהכוח לקבוע את תנאי העבודה נמצא בידי המעסיקים. על רקע זה, המהלך שהובילו עובדי קפה נואר יכול היה להביא לשינוי משמעותי בענף. 

אין זה מפתיע שהעובדים נתקלו בהתנגדות אגרסיבית במיוחד. כך, למשל, נפסק כי המסעדה פיטרה את מובילי ההתארגנות, עודדה הקמת "ועד מטעם" כדי לפגוע בניסיון, פעלה להסתת העובדים נגד ההתארגנות, וזאת בניגוד לדין.

דווקא נוכח חשיבות ההתארגנות הייחודית בענף, המקרה מעלה שאלות חשובות בעניין גובה הפיצויים שנקבעים במקרים מעין אלה. ייתכן כי יש בשוק מעסיקים שיעדיפו לשלם 300 אלף שקל כדי "לקנות" את פירוק ההתארגנות. לכן, ראוי היה לקבוע פיצויים גבוהים יותר.

הפסיקה שבה והדגישה כי יש לפרוס הגנה מוגברת על התארגנויות עובדים בשלביהן הראשונים. על אף קביעות עקרוניות חשובות אלה, הפסיקה בעניין לא מגשימה את מטרתה - גובה הפיצוי אינו מרתיע מספיק ואינו מביא למיגור תופעת הפגיעה בהתארגנות.

לא אחת נהגו בתי הדין לעבודה נהגו לחוס על מעסיקים שטענו כי פסיקת פיצויים גבוהים תוביל לקריסתם. לאחר שפעלו בדורסנות מול עובדיהם, ניסו מעסיקים רבים לפנות לרחמי בית הדין.

גם הנהלת קפה נואר פעלה באופן דומה: המסעדה - שבמהלך השביתה במקום ניצלה את היותה חלק מקבוצה מצליחה, וניידה בניגוד לדין עובדים מעסקים נוספים שבבעלותה - עמדה בניהול ההליך על ההבחנה המשפטית בין המסעדה ובין שאר הקבוצה והציגה את עצמה כעסק קטן שנמצא בסכנת סגירה.

נציין כי קפה נואר הוציאה מקופתה את הסכום שנפסק נגדה כבר לפני כשנה, לאחר פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בעניין. באופן מפתיע, על אף איומי הסגירה, המסעדה ממשיכה גם היום להגיש שניצלים ללקוחות. 

אולי על רקע איומים (לקשיים כלכליים) מעין אלה, נהגו בתי הדין לעבודה לפסוק פיצויים "גלובליים" על סך הפגיעות בהתארגנות, במקום לקבוע פיצוי בגין כל פגיעה ופגיעה. סיבה נוספת לפיצויים הנמוכים יחסית שנקבעו עד כה נוגעת לקושי להוכיח כי פעולות שונות של המעסיק אכן נועדו לפגוע בהתארגנות העובדים, ולכן נפסקו סעדים רק בגין חלק מהפגיעות בפועל בהתארגנות.

במובן הזה, ייתכן כי פסק הדין נגד קפה נואר נושא עימו בשורה ממשית. בית הדין הארצי לעבודה הנחה את בתי הדין האזוריים לפסוק את הפיצוי הנדרש בגין כל הפרה והפרה של הדין במקרים של פגיעה בהתארגנות, והבהיר כי די בביסוס חשד לפגיעה בהתארגנות כדי להעביר את נטל ההוכחה למעסיק. נקווה שקביעות עקרוניות אלה יוכלו לייצר הרתעה נגד הפרת הדין בעתיד ולספק אבן-דרך לעבודה המאורגנת בישראל. 

הכותב הוא עורך דין במשרד עורכי הדין ארנה לין וייצג את הסתדרות הנוער העובד והלומד בהליך מול קפה נואר יחד עם עורכות הדין ארנה לין, אסנת לונגמן ולחן שריד

עוד כתבות

מושגים לאזרחות מיודעת. עודפי תקציב / צילום: Shutterstock

הממשלה מצאה שימוש לעודפי התקציב. מה זה אומר?

הממשלה מצאה ייעוד לעודפי התקציב. מה הם, ועם מה אסור לבלבל אותם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

המדינה שהפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הודו הפכה לספקית הביטחונית הגדולה של ישראל, הפנטגון התקשה לפקח על השימוש הישראלי באמל"ח האמריקאי, וגם: ארה"ב מובכת מכך ששלב ב' בעזה לא מצליח להתקדם ● כותרות העיתונים בעולם

איזה תנאים מציעים בתי ההשקעות והבנקים לבני הנוער / צילום: Shutterstock

"יש מהפך מטורף בתחום": איפה הכי משתלם לפתוח תיק השקעות מתחת לגיל 18?

יותר ויותר צעירים בגיל תיכון ואף מתחת לכך מבקשים להיכנס למסחר בבורסה ● מנהלי הכספים מאפשרים זאת תחת סייגים שונים: מפיקוח או ביצוע של ההורים, דרך דרישה להגיע לסניף בכל קנייה ומכירה ועד איסור השקעות מסוכנות

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock

חשופים לקנסות כבדים: רשות הפרטיות יוצאת במבצע אכיפה רחב באתרי הסחר

"תיקון 13" לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט, הגדיל את כוחה של הרשות הממונה וקבע דרישות חדשות לעסקים ● לאחר תקופת אכיפה סלחנית, המבצע יוצא לדרך: אתרי סחר קטנים קיבלו מכתבי התראה, והם חשופים לעיצומים כבדים ● במקביל, עורכי דין מתריעים מפני גל תביעות ייצוגיות, כפי שקרה עם חוקי הנגישות

מזון אורגני / צילום: תמר מצפי

אורגני רק על התווית: נתוני משרד החקלאות חושפים ירידה בפיקוח בענף

מנתונים חדשים של משרד החקלאות עולה כי מספר המגדלים והיקף שטחי הקרקע של מזון אורגני פחתו ● בנוסף, נתגלו מוצרים ששווקו כאורגניים ואינם כאלה ● מה נחשב "אורגני", ואיך נדע?

בועז גלעד / איור: גיל ג'יבלי

היזם הפסיד למשקיעים 160 מיליון שקל באחת הפרשות החמורות של העשור - אבל זכה לקנס מופחת

כ־160 מיליון שקל שגייסה חברת הנדל"ן ברוקלנד של בועז גלעד ירדו לטמיון, והוא הואשם בהטעיית משקיעים ובהפרות דיווח ● רשות ני"ע הגדירה את הפרשה כחמורה ביותר זה 14 שנים, אך בגלל היעדר נתונים מלאים על מצבו הכלכלי של גלעד, התיק נסגר בקנס נמוך - כמעט מחצית ממה שביקשה הרשות

ניסוי טילים של צבא יפן (בעיגול: סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בדרך למקום השלישי בעולם: תקציב הביטחון של יפן מזנק ל־58 מיליארד דולר

טוקיו מאיצה את ההתחמשות מול האיום הסיני ומציבה יעד הוצאות ביטחוניות של 2% מהתמ"ג כבר במרץ הקרוב ● התוכנית השאפתנית כוללת רכישת טילים ארוכי–טווח, הקמת יחידות מעקב אחר בייג'ין ושיתוף פעולה טכנולוגי עם ישראל וטורקיה

הדמיית הפרויקט. רמת מחיר שלא נראתה בעיר שנים / הדמיה: MY ARCHITECTS

קרקע בצפון ת"א בעשירית מהמחיר בשדה דב? זה מה שתצטרכו לעשות כדי לשים עליה את היד

על שטח של כחצי דונם קרקע במתחם ברקאי ניתן לבנות 30 יח"ד ● מדובר במתחם להתחדשות עירונית, אולם תא השטח מפורסם במכרז פומבי של רמ"י ● מחיר המינימום משקף רק כ־141 אלף שקל קרקע לכל יח"ד

היקף המשכנתאות עלה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תושבי החוץ לא חזרו בהמוניהם לשוק, אך המשכנתאות שלהם זינקו

היתרה על המשכנתאות עלתה ב־195 מיליון שקל מתחילת 2025 - כך עולה מנתוני בנק ישראל ● בין הסיבות לעלייה: רכישות נדל"ן יוקרתיות בפרויקטים בנתניה ובירושלים ● עם זאת, נראה כי ההיקף הכולל עדיין קטן ביחס לשוק הישראלי

פרופ' יואב שוהם, אורי גושן ופרופ' אמנון שעשוע שהקימו את AI21 Labs / צילום: רועי שור

אחרי שגייסה 700 מיליון דולר: AI21 החליטה לצאת מהשוק

חברת הבינה המלאכותית של פרופ' אמנון שעשוע, החלה לחפש רוכש למכירתה ● AI21 מבקשת פרמייה על מחירה בשוק הפרטי - מעל ל-2 מיליארד דולר, אך לא בטוח שהיא תוכל להשיג זאת

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

על חשבון המטרו? מכרזים חסויים של משרד הביטחון מושכים את הקבלנים

נת"ע רק השיקה את המכרזים לחפירת המטרו, ובשוק התשתיות כבר פוזלים לפרויקטי־ענק ביטחוניים ומסתוריים ● התזרים, המזומן והיעדר החיכוך האזרחי הופכים את אלו לאטרקטיביים יותר

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

תחנת כוח של אגד וקיסטון בירושלים הוסמכה בוועדה לתשתיות לאומיות

הות"ל הסמיכה את תחנת הכוח "עטרות" של אגד פרופרטיז שבשליטת קרן קיסטון, בהספק של כ־900 מגה־וואט, שתוקם בצפון ירושלים ● תחנת הכוח נועדה לתת מענה לביקוש ההולך וגובר לחשמל בירושלים - על רקע גידול האוכלוסייה, פיתוח שכונות חדשות והרחבת אזורי התעסוקה

דוחות כספיים / צילום: תמר מצפי

דוח של רשות ני"ע מגלה אילו חברות פרסמו את הדוחות הארוכים ביותר

מבדיקה שערכה רשות ני"ע עולה כי ב-20 השנים האחרונות נרשמה עלייה של כ-60% באורך הכולל של הדוחות שמפרסמות החברות הבורסאיות ● בנוסף נמצא כי הדוחות כוללים כפילויות ומידע לא רלוונטי ● ההמלצות המרכזיות: לקצר, למנוע חזרתיות ולהתמקד במידע מהותי למשקיעים

טראמפ וזלנסקי במאר־א־לאגו, השבוע / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ וזלנסקי: התקדמות במאמצים לסיים את מלחמת רוסיה־אוקראינה

בדברים שמסר לעיתונאים במאר־א־לאגו אמר זלנסקי כי הצדדים הגיעו להסכמות לגבי "90%" מתוך תוכנית שלום בת 20 סעיפים, בעוד טראמפ ציין כי סוגיית הערבויות הביטחוניות לאוקראינה נמצאת ב"התקדמות של כ־95%" - אך לא התחייב למעורבות לוגיסטית או צבאית ישירה מצד ארה"ב במקרה של מתקפה עתידית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה בפלורידה אמש / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ ויועציו לנתניהו: שנה את המדיניות הישראלית בגדה

איים בהצהרה משותפת עם נתניהו: "אם חמאס לא יתפרק מנשק – זה יהיה נורא עבורם" ● הנשיא ויועציו ביקשו מנתניהו לשנות מדיניות בגדה המערבית ● על יחסי ישראל וסוריה: "אני אדאג שהן יסתדרו" ● דיווחים שוטפים

שלומי אלברג ואסף בנאי / צילומים: ענבל מרמרי

תחום סוכנויות הביטוח לוהט, והשווי מזנק: פרופיט במו"מ למכירת חלק מהמניות

הגאות בשוק ההון והגידול בהיקפי הנכסי מייצרים ערך רב לסוכני הביטוח ● לאחר שהפניקס סוכנויות קיבלה תג מחיר של 4.4 מיליארד שקל, כעת פרופיט, החברה העצמאית הגדולה בענף, זוכה לתג שווי של עד 650 מיליון שקל - פי 4 מבעסקה בה נרכשה ב־2021

דוח חדש על הפער הבין דורי / צילום: Shutterstock

גם בתלושי השכר רואים שהצעירים עובדים פחות: דוח חדש על הפער הבין־דורי

מחקרים בינלאומיים מצביעים על מהפכה בתפיסת העבודה בקרב צעירים ● לפי נתוני חילן לשנים 2025-2023, בישראל הפער בין דורות משקף בעיקר שלב חיים ומידת מחויבות לשוק העבודה ● מנכ"ל חילן Value: ארגונים שלא יבצעו התאמות כבר עכשיו, ימצאו את עצמם לא רלוונטיים

יוקר המחיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

דוח מרכז טאוב: "כלכלת ישראל נמצאת בסיכון ממשי"

הוצאות המלחמה העלו את הגירעון בתקציב המדינה, את החוב ביחס לתוצר ואת נטל תשלומי הריבית, כמו גם את הפגיעה בפריון, בהשקעות ובצריכה הפרטית - כך לפי דוח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב • במרכז מזהירים: ללא השקעה בתשתיות ובהון האנושי, הצמיחה תיחלש, והשירותים האזרחיים ייפגעו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; מניות הטכנולוגיה הובילו את הירידות

הנאסד"ק ירד בכ-0.5% ● מחירי הכסף והזהב נפלו בחדות, לאחר ששברו שיאים חדשים בסוף השבוע ● מניות הדיפנס באירופה נחלשו, על רקע ההתקדמות במגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● טריליון דולר התנדפו השנה מהקרנות האקטיביות בוול סטריט, בבלומברג מסבירים את השיעור • למה טראמפ מעדיף דולר חלש