בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
תוצאות האמת של הבחירות טרם הגיעו במלואן, אך מתוך מה שעלה הלילה מהמדגמים ולפי ספירת 90% מהקולות, נראה כי בנימין נתניהו קיבל גט כריתות מחלקים גדולים בציבור הישראלי.
עוד לא ברור מי ירכיב את הממשלה הבאה וכיצד יצליחו המפלגות הגדולות בישראל להביא לקואליציה. ייתכן כי נתניהו ינסה להשיג בלוק חוסם אשר ימנע מבני גנץ להרכיב ממשלה. אך קמפיין השנאה, ההסתה נגד ערביי ישראל, העלבונות התכופים נגד בני גנץ ויאיר לפיד, הרגע בו אפילו חברת פייסבוק לא יכלה לעמוד בפרץ והגבילה את פעילות ראש הממשלה ברשת החברתית פעמיים בשבוע של לפני מערכת הבחירות - כל אלה עוררו ברבים בציבור צמרמורת וחמרמורת מול התנהלותו של מי שאמור להיות המנהיג הבכיר, הנבון והכריזמטי של המדינה. נתניהו בייש בהתנהגותו את העם הישראלי.
כאילו מדובר בבוקר שאחרי ליל שתייה כבדה (והרי כולם דיברו על "המשתה הגדול"), הציבור הישראלי חש כלפי המנהיג שלו ביממה של אחרי שבוע המשתה את התופעות המוכרות של הנגאובר: כאבי ראש, עייפות וקושי בריכוז. הלילה, בשעה 3 לפנות בוקר, כאשר קולו סדוק וחרוך, צעק פעיל ליכוד מהקהל לנתניהו: "תשתה משהו", ונתניהו השיב לו: "אני קיוויתי שנשתה יותר". עוד קצת שתייה בקמפיין 2019 מועד ב', ולאן היה מגיע נתניהו.
אז מה היה לנו בשבוע השכרות שחלף? הבטחת סיפוח שכולה על טהרת התעמולה, ופוליטיקה של חישובי קולות בלי דיון ביטחוני וללא התחשבות בצרכים של מדינה שלמה. פרסום עצמי בלייב של מיקום ראש הממשלה, ספיגת טיל לכיוון העיר אשדוד, ירידה לחדר ביטחון בראשיתו של כינוס בחירות ולאחר מכן התכנסות בקריה עם בכירי מערכת הביטחון כדי לתכנן לצאת למבצע צבאי/מלחמה, תוך שהיועץ המשפטי לממשלה כופה כינוס קבינט ובולם מהלך חסר אחריות.
שיא השיאים הגיע כאשר הצ'ט בוט של נתניהו הציע לתומכיו להרים טלפונים עם טקסט השנאה הבא: "אסור שתקום ממשלת שמאל מסוכנת עם לפיד, עודה, גנץ וליברמן. ממשלת שמאל חילונית חלשה שסומכת על הערבים שרוצים להשמיד את כולנו - נשים, ילדים וגברים - ותאפשר איראן גרעינית שתחסל את כולנו". נתניהו התנער לכאורה, אמר שמדובר באיש צוות שכתב את הדברים, ושזה לא קשור אליו, אך זה אקט החוזר על עצמו בקמפייני שנאה. קודם משמיץ, אחר-כך מאשים עובד זוטר. ומדוע? המטרה הייתה חיזור אחר הקולות של אנשי עוצמה, חבורת יורשי ערכי כהנא שהימין הדתי רצה להקיא מתוכם. עבור נתניהו לא היה קו כלשהו שהוא אדום מדי.
המהלכים של נתניהו נגד הציבור הערבי בישראל חיממו את הערים והכפרים הערביים. "הוא התגרה בנו", אמר אתמול ל"גלובס" ד"ר האני רביע בעיר טייבה. אם ב-2015 נתניהו שלף את וידאו ההסתה נגד הציבור הערבי בשעות אחר-הצהריים של לפני סגירת הקלפיות - ב-2019, מועד א' + מועד ב', נתניהו כבר העביר את המסרים הללו למרכז הבמה, ללב העניין. הוא הלם בנושא במשך שבועות והביא במו-ידיו להעלאה נגדית של שיעור ההצבעה בחברה הערבית.
אפילו בנצי גופשטיין, איש להבה ועוצמה יהודית, צייץ: "אותי פסלו על הרבה פחות מהערבים רוצים להשמיד אותנו".
נתניהו לא קרוב לוויתור על השלטון. לפנות בוקר, כשעלה על הבמה בגני התערוכה, הוא לא התנתק מהמשתה הגדול והמשיך להתנהל כאדם מתודלק. המשיך להטיף נגד התקשורת ולהפחיד מפני הערבים. "לא תהיה ולא יכולה להיות ממשלה שנשענת על מפלגות ערביות אנטי-ציוניות", הוא אמר, בעוד הקהל הנמצא בעולם צועק: "לא לממשלת אחדות". נתניהו לא השיב לקריאות. איזה ברירה תהיה לו, אם לא ממשלת אחדות.
הסיטואציה הפוליטית בבוקר שאחרי עדיין סבוכה, ולא ברור כלל כיצד נתניהו או גנץ ירכיבו קואליציה, ובאילו סיבוכים הם ייאלצו לעמוד. גנץ לא יצא המנצח בבחירות לכנסת ה-22, אך בהחלט אפשר לסכם שנתניהו - האיש שהחליט לפזר את הכנסת ה-21 מתוך אמונה מוחלטת בכוח שלו להשיג איזה תוצאה פוליטית שרק יחפוץ בה - יצא מן המערכה הזו כמפסיד.