שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים / צילום: שלומי יוסף
פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה היום (ד') לשרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים; לאחיו, יריב ברוש; ולרו"ח מיכאל בר-לבב; כי היא שוקלת להעמידם לדין, בכפוף לשימוע. ברוש, אחיו ובר-לבב חשודים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך ושימוש במרמה עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, חשוד כי העלים מס בהיקף כ-1.5 מיליון שקל, באמצעות זיוף מכתב שהגיש לרשויות המס.
על-פי החשד, ברוש הגיש לרשות המסים מכתב שנחזה להיות כזה שנכתב בשנת 2014, בעוד המכתב נערך ונכתב רק בשנת 2017. ואולם לפי החשד, בעת הזיוף ברוש לא שם לב שהוא הגיש לרשות המסים טופס שלא היה קיים כלל בשנת 2014, כך שהשימוש בטופס הזה על-ידי ברוש "הסגיר" את העובדה שלא נערך באותה שנה.
החקירה סובבת סביב חברה משפחתית שהקימו ברוש ואחיו, כאשר על-פי החשד, על-מנת "לחסוך" מס, שלח שרגא ברוש מכתב מזויף לרשות המסים בנוגע למועד בקשת רישום החברה כמשפחתית. הזיוף הנטען הוא התאריך בו התבקש הרישום, לאחר שברוש ניסה ליצור מצג לפיו הוא ביקש לרשום חברה בבעלותו ובבעלות אחיו כחברה משפחתית כבר בשנת 2014.
השתמטו ממס בסך 1.55 מיליון שקל
על-פי מכתבי השימוע שנשלחו לחשודים, שרגא ברוש ואחיו יריב החזיקו במניות החברה א.ל.ע.א השקעות בע"מ, כל אחד ב-50% ממניות החברה. החברה החזיקה במניות חברת עושרד גז טבעי בע"מ שהוקמה לשם עיסוק בקניית גז טבעי מאסדת הקידוח תמר ומכירתו ללקוחות. במהלך שנת 2015, מכרה חברת א.ל.ע.א חלק ממניותיה בחברת עושרד. מכירה זו הניבה לחברת א.ל.ע.א רווח הון בסך של כ-8.6 מיליון שקל.
על-פי סעיף 64א לפקודת מס הכנסה, חברה שחבריה הם בני משפחה וששלושה חודשים מיום היווסדה הוגשה בקשה להכיר בה כחברה משפחתית, יחולו עליה הוראות מיסוי מיוחדות, שעיקרן היותה "שקופה", וחישוב המס יתבצע אצל בעל המניות עצמו. לו הייתה חברת א.ל.ע.א חברת משפחתית, הייתה לה הטבת מס בגין רווחי ההון, כיוון שרווח ההון לא היה ממוסה במיסוי דו-שלבי, כפי שממוסה חברה שאינה חברה משפחתית - מיסוי רווח ההון בחברה ואחר-כך מיסוי הדיבידנד כשהוא מחולק לבעל המניות, שמבקש למשוך לעצמו את הרווח.
על-פי החשד, במועד שאינו ידוע במדויק למדינה, לאחר חודש יוני 2015, שרגא ברוש ואחיו יריב קשרו קשר, יחד עם בר-לבב, רואה החשבון של החברה, לרמות את פקיד השומה על-ידי יצירת מצג כוזב לפיו הוגשה בקשה להכיר בחברה כחברה משפחתית. לצורך כך לכאורה זייפו השלושה, בצוותא, 3 מסמכים שתכליתם הייתה להציג מצג לפיו הוגשה הבקשה בתוך 3 החודשים ממועד היווסדה של החברה. השלושה הגישו מסמכים לפקיד השומה אשר כוללים את המסמכים המזויפים. מהחקירה עלה כי ב-15 בינואר 2015 פנה רואה החשבון של החברה לפקיד השומה וביקש לרשום אותה כחברה משפחתית. עקב הפנייה ותוכנה הכוזב לכאורה, נרשמה החברה כחברה משפחתית.
כתוצאה מכך, טוענת המדינה, שרגא ברוש, אחיו יריב, החברה ובעלי מניותיה השתמטו ממס בסך של מעל 1.55 מיליון שקל.
בנוסף, זומן לשימוע רואה החשבון שארישוב בן ברוך, אשר שימש כרואה החשבון של שרגא ברוש והגיש את דוחותיו האישיים למס הכנסה. בן ברוך חשוד בעבירה של דוח וידיעות לא נכונים ללא הצדק סביר - עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה.
על-פי החשד, ב-29 בדצמבר 2016 הגיש שרגא ברוש דוח על הכנסות ליחיד על שנת 2015, ובדוח זה הופיע מצג לפיו החברה היא חברה משפחתית. לטענת המדינה, דוח זה הוא כוזב, הואיל ובמועד הגשתו החברה לא נרשמה כחברה משפחתית, ורואה החשבון ידע על כך.
לחשודים ניתנה אפשרות, בהתאם לחוק, לקיים הליך שימוע בפרקליטות מיסוי וכלכלה בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום נגדם.
בתיק מטפל עו"ד נועם עוזיאל, מנהל מחלקה בפרקליטות מיסוי וכלכלה. החקירה בוצעה על-ידי משרד חקירות מס הכנסה תל-אביב ברשות המסים.
החקירה נגד ברוש הפכה לגלויה ביוני אשתקד, עם מעצרם של שרגא ברוש ואחיו יריב על-ידי פקיד שומה חקירות מס הכנסה תל-אביב ברשות המסים. יחד עם האחים נעצר רואה החשבון שלהם, מיכאל בר-לבב.
בתום החקירה אז הובאו האחים לבית המשפט לצורך שחרורם ממעצר בתנאים. בקשת שחרורם של האחים ברוש ממעצר נפתחה בהקדמה בנוגע למעמדם של האחים ברוש במשק ובתעשייה הישראלית. "האחים ברוש הם תעשיינים ותיקים. שני החשודים משמשים כבר למעלה מ-20 שנה בתפקידים ציבוריים בכירים. כיום משמש החשוד 1 (שרגא ברוש, א' ל"ו) כנשיא התאחדות התעשיינים - אחד הגופים המשפיעים ביותר על עיצוב המשק במדינת ישראל; והחשוד 2 (האח יריב, א' ל"ו) משמש כיום כיו"ר איגוד המתכות", נכתב.
מטעמו של שרגא ברוש נמסר בתגובה כי "שרגא ברוש לא עבר כל עבירה ויעמוד על טענתו לחפות מלאה בפני פרקליטות מיסוי וכלכלה".
ב.מ.וו בהנחת מס
זו אינה "ההסתבכות" הראשונה של שרגא ברוש עם רשות המסים. כפי שנחשף ב"גלובס" ב-2012, בעת שכיהן כיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, נחקר ברוש ברשות המסים במסגרת חקירת חשד ליבוא אישי של רכבי יוקרה, תוך התחמקות מתשלום מס בשווי אלפי שקלים.
חקירת הרשות עסקה, בין היתר, ביבוא אישי של רכב מסוג ב.מ.וו 750 בעבור ברוש, באמצעות מאעכר, עמיל מכס המשחרר כלי רכב בנמל אשדוד, אשר נעצר על-ידי הרשות בחשד להונאה ביבוא אישי של כלי רכב שונים, בהם גם רכבו של ברוש.
מחירו הרשמי של הרכב שיובא בעבור ברוש נע בישראל בין 850-900 אלף שקל, אך ביבוא אישי מחו"ל של כלי רכב בני כשנה-שנתיים, באמצעות מאעכרים ויבואנים שונים, המחיר יורד לכ-700 אלף שקל. במקרה של ברוש עמד המחיר על כ-550 אלף שקל.
המאעכר שייבא את המכונית בעבור ברוש נחשד אז במתן הצהרה כוזבת לרשות המסים והגשת מסמכים כוזבים תוך דיווח על מחיר הנמוך ממחיר הרכב שיובא בפועל.
בסופה של חקירה לא הוגש כתב אישום נגד אותו מאעכר, אך במהלכה זומן שרגא ברוש למשרדי הרשות, נחקר ומסר גם את גרסתו. ברוש הבהיר אז כי אינו עוסק ביבוא רכבים אישיים אלא רק רכש רכב, ובוודאי שלא התחמק מתשלום מס, ולכן לסיפור אין שום נגיעה אליו.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר המלצת הפרקליטות על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, שרגא ברוש, אחיו יריב ויתר החשודים המוזכרים בידיעה הם בגדר חשודים, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.