חיים סבן / צילום: אמיר מאירי
חיים סבן מתקרב לרגע האמת: האם להחזיר את מניות השליטה בחברת התקשורת פרטנר לידי האצ'יסון מהונג קונג - לאחר ש"שרף" כחצי מיליארד שקל על רכישתה - על רקע המועד המתקרב להחזר הלוואה של 1.1 מיליארד שקל להאצ'יסון בינואר 2020. כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר, לסבן אין כיום הצדקה כלכלית בתשלום החוב (שאותו "ירש" במסגרת רכישת השליטה בפרטנר ב-2013) והוא יעדיף להחזיר את המניות המשועבדות כנגד ההלוואה. עוד נחשף אז כי האצ'יסון תעדיף במקרה שכזה למכור את מניות פרטנר שתקבל, ואין לה כל כוונה לחזור ולשלוט בחברה שייסדה ולפעול בשוק התקשורת המקומי.
סבן, איש עסקים ומיליארדר ישראלי-אמריקאי, היה בעבר חלק מגרעין השליטה בחברת התקשורת בזק ורשם רווח מכובד כשמכר את השקעתו בה. על רקע זה, הוא חזר להשקיע בשוק התקשורת המקומי ב-2012, כשרכש את השליטה בפרטנר (העסקה הושלמה בתחילת 2013) מידי איש העסקים אילן בן-דב, שהחברות בשליטתו נקלעו באותה תקופה לקשיים פיננסיים ובהמשך קרסו.
במסגרת העסקה רכש סבן 30.7% ממניות פרטנר שהיו בידי סקיילקס של בן-דב, בתמורה ל-250 מיליון שקל (לפי מחיר של כ-32 שקל למניית פרטנר), ועוד כ-2% מהמניות שהיו בידי בנק לאומי, תמורת 83 מיליון שקל נוספים (לפי מחיר של 26 שקל למניה).
נוסף על כך, סבן לקח על עצמו את החוב של סקיילקס להאצ'יסון, בהיקף 300 מיליון דולר - שנטל בן-דב כשרכש את השליטה בפרטנר מידי האצ'יסון בשנת 2009. ההלוואה הייתה אמורה להיפרע בתשלום אחד ב-2014 (כאשר מועד פירעונה הוארך מאז), היא נושאת ריבית של 2% והבטוחה להלוואה הייתה מניות פרטנר.
בהמשך הזרים סבן סכומים נוספים בהנפקת מניות ותשלומי ריבית על הלוואת המוכר - כאמור סך הכל כחצי מיליארד שקל שאותם "ישאיר על השולחן" אם יוותר על מניות השליטה בפרטנר לטובת האצ'יסון.
בניגוד לתקופת בן-דב, בתקופת סבן בפרטנר החברה לא חילקה דיבידנדים לבעלי המניות. פרטנר נסחרת כיום לפי שווי שוק של קרוב ל-2.5 מיליארד שקל, לאחר ירידה של כ-18% במחיר המניה מתחילת השנה. שווי ההחזקה של קבוצת סבן בפרטנר (30.4% מהמניות) עומד היום על 753 מיליון שקל - נמוך משמעותית מגובה החוב להאצ'יסון (1.1 מיליארד שקל).
הציפייה לשינויים בשוק התקשורת שוב מתעוררת
השחיקה במניית פרטנר מגיעה על רקע המשך התחרות העזה בשוק התקשורת הישראלי, אם כי מצבה של פרטנר נוח יותר מזה של המתחרה הוותיקה סלקום, שמנייתה רשמה ירידה של 66% מתחילת 2019. גם דירוג החוב של פרטנר משופר ביחס לזה של סלקום - ilA פלוס לעומת ilA. בחברת הדירוג מעלות מעריכים כי ההרעה בביצועים התפעוליים תימשך ב-2019-2020, בשל תחרות המחירים האינטנסיבית בשוק הסלולר, ומחוסר היכולת של פרטנר לפצות על כך באופן מלא בהכנסות משירותי הטלוויזיה והאינטרנט שגם הם מושפעים מתחרות אגרסיבית.
העזיבה המסתמנת של סבן את פרטנר והחזרת מניות השליטה שלו בחברה להאצ'יסון, מעוררת מחדש את הציפייה לשינויים בשוק התקשורת. כאמור, על פי הערכות, האצ'יסון אינה מתכוונת לחזור לשוק המקומי, ולכן קבלת השליטה בפרטנר בחזרה תוביל אותה לניסיון מהיר למכור את מניות השליטה במסגרת מכרז. במצב כזה, רוב הסיכויים ששחקנים מקומיים כגון הוט, או איש העסקים חזי בצלאל, בעלי קבוצת התקשורת אקספון, ישקלו להשתתף במכרז כזה.
כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר, התרבו הסימנים שסבן לא יישאר בפרטנר לאחר שבחודשים האחרונים הוא מנהל מו"מ עם האצ'יסון על תנאי ההלוואה. סבן מופסד על ההשקעה ולאור העובדה שאין שינוי שמסתמן בשוק התקשורת בישראל שעשוי להביא בעתיד הנראה לעין תשואה למשקיעים, די ברור שאין לו שום עניין להמשיך בהשקעה.
העובדה שסבן עומד על סף החזרת המניות להאצ'יסון מעלה כמה וכמה סוגיות. ראשית, השאלה היא האם המדינה תסכים שהאצ'יסון הסינית (הונג קונגית במקור) תחזיק בחברת תקשורת בישראל. נזכיר שלאור המתיחות של ארה"ב עם Huawei הסינית, עליה הטילה מגבלות, ולאור האזהרות של הממשל לממשלה בישראל בדבר סכנות אלה, הסיכוי שיינתן אישור לעסקה כזו אינו גבוה, וממילא לא בטוח שהאצ'יסון בכלל תרצה להיכנס לסאגה הזאת מחדש. ולכן, לאור מצב שוק התקשורת בישראל, ובצירוף הקשיים להשיג אישור לשליטה בפרטנר מחדש, נראה שהסיכויים נוטים לכך שהאצ'יסון תחליט למכור את פרטנר במכרז.
במצב דברים כזה, ההערכה היא שהוט תהיה החברה הראשונה שתשקול את רכישת המניות, על רקע העובדה שקיימת בין הפעילויות של שתי החברות סינרגיה גבוהה מאד. בראש ובראשונה הן מחזיקות רשת סלולרית משותפת ולכן כניסה של משקיע אחר לשותפות במקום פרטנר אינה דבר מובן מאליו ועשויה להוביל לשינוי גם מצידה של הוט בדבר המשך השותפות ברשת.
נקודה נוספת היא שלשתי החברות יש אינטרס מובהק להמשיך ולפרוס סיבים אופטיים ביחד. פרטנר כבר הציעה להוט לחבור אליה ולהשתמש בתשתיות שפרסה, אך הוט סירבה. עכשיו מדובר בסיטואציה חדשה וחיבור בין שתי החברות הוא הגיוני עבור שתיהן, היות שהוט חייבת לשדרג את תשתיותיה הנייחות ופרטנר כבר פרסה תשתיות לחצי מיליון לקוחות.
הנקודה השלישית היא שבכל השוק יודעים שהסיכוי שרשות התחרות תאשר יותר מאשר מיזוג אחד גדול, הוא נמוך מאד. במלים אחרות, יש להניח שהרשות תעדיף מיזוגים בין שחקן קטן לשחקן גדול, ותתקשה לעכל מיזוג בין שני שחקנים גדולים. אלא שמצב שוק הסלולר הוא בכי רע, ומשרדי התקשורת והאוצר כבר מדברים על כך שניתן לאשר מיזוגים בשוק ושהם לא צפויים לפגוע בתחרות. כפי שבעבר משרד האוצר השפיע על רשות התחרות שלא לאשר את המיזוג בין סלקום לגולן טלקום, יש להניח שהפעם הם ידחפו לאשר מיזוג כזה.
מנגד, יש לזכור שמיזוג בין פרטנר להוט ייאלץ את החברה הממוזגת לוותר על פעילות הטלוויזיה שלה, וזה דבר שיידרש למצוא לו פתרון.
יחד עם זאת, ולמרות שפטריק דרהי, בעלי הוט, ניהל מו"מ עם חיים סבן כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות, נראה שהוא לא יהיה היחיד שיבחן את רכישת החברה. גולן טלקום שואפת בתנאים המתאימים להיהפך לשחקנית סלולר גדולה יותר. גולן טלקום פנתה לראשי אי.די.בי, בעלת השליטה בסלקום, וניסתה לגשש האם יסכימו למכור את סלקום במסגרת הניסיון של אי.די.בי להתמודד על בזק, מה שהיה מאלץ אותה למכור את סלקום. המהלך לא יצא אל הפועל, אבל גולן טלקום לא גנזה את שאיפות ההתרחבות שלה.
גם חזי בצלאל, שמעורר הרבה מאד "כאבי בטן" לכל השחקנים בשוק, עשוי להיות מי שירצה לרכוש את פרטנר ולהגשים את חלומו להיהפך לשחקן גדול בשוק התקשורת.