גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כלל שיקול-הדעת העסקי מגן על הדירקטורים בחדלות פירעון?

האחריות שמטיל חוק חדלות הפירעון החדש על נושאי משרה עשויה לשנות את כללי המשחק בכל הנוגע להתנהלות דירקטורים בחברות המצויות בקשיים פיננסיים ● מי שהוביל את כתיבת החוק מציג את ההתנהלות הנכונה שעשויה לסייע בידם לנווט את החברה ללא חשיפה לאחריות אישית

הדירקטורים עלולים לחשוש מקבלת החלטות אמיצות, גם אם הן הנכונות / אילוסטרציה: shutterstock
הדירקטורים עלולים לחשוש מקבלת החלטות אמיצות, גם אם הן הנכונות / אילוסטרציה: shutterstock

בשנים האחרונות הפכו תביעות נגד דירקטורים ונושאי משרה במסגרת הליכי חדלות פירעון לתופעה רווחת. חוק חדלות פירעון החדש, שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר, עתיד לתת רוח גבית למגמה זו.

אחד החידושים המשמעותיים בחוק חדלות פירעון החדש הוא הטלת אחריות אישית על דירקטורים ומנכ"ל החברה ("נושאי המשרה"), שידעו או שהיה עליהם לדעת כי החברה בחדלות פירעון ולא נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון. החברה רשאית לבטח את נושאי המשרה כנגד אחריות זו, אך היא אינה רשאית להעניק לגביה פטור או שיפוי.

אחריות חדשה זו עשויה לשנות את כללי המשחק בכל הנוגע להתנהלותם של דירקטורים בחברות המצויות בקשיים פיננסיים. חברות רבות, אף כאלו שאינן בקשיים פיננסים, מקדמות נהלים שיבטיחו את פיקוח הדירקטורים על מצבה הכלכלי של החברה באופן שוטף ויקבעו נהלי עבודה לדירקטוריון אם תיקלע החברה לקשיים. את אחת הסנוניות הראשונות לשינוי זה ניתן אולי לראות בדרישתו של אחד הדח"צים באי.די.בי לקבל ייעוץ משפטי ומקצועי עצמאי ולקחת חלק פעיל ומיודע במגעים מול מחזיקי האג"ח של החברה.

ראשית, ההגנות הקבועות בחוק. אלו כוללות שלוש פעולות שנקיטה בהן מהווה חזקה לכך שהדירקטוריון פעל כשורה: פתיחה במו"מ מול הנושים, פתיחה בהליכי חדלות פירעון או קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים. החוק אינו מפרט מהו בדיוק היקף וסוג הסיוע אותם צריכים נושאי המשרה לקבל, והאם מדובר על סיוע מקצועי, סיוע משפטי או שניהם יחד. עיון בדברי הכנסת מלמד כי הדברים נוסחו באופן רחב בכוונת מכוון בכדי להשאיר בידי נושאי המשרה מרחב שיקול-דעת, ויחד עם זאת לכוונם להיעזר בגורמים חיצוניים לחברה המתמחים בשיקום תאגידים. גורמים אלו יוכלו לסייע לחברה באמצעות ניסיונם המקצועי ובנוסף יעניקו לחברה נקודת מבט חיצונית ורעננה ביחס למצבה.

הגנה אפשרית נוספת, שאינה מנויה בחוק, היא הגנת כלל שיקול-הדעת העסקי. כלל זה פותח בפסיקה והוא מגן על נושאי המשרה מפני בחינה בדיעבד, בידי בית המשפט של החלטות עסקיות שקיבלו הדירקטורים. זאת כל עוד התקבלו החלטות עסקיות אלו באופן מיודע, בתום לב וללא ניגוד עניינים.

שאלה שזוכה באחרונה לדיונים נרחבים היא האם הגנת כלל שיקול-הדעת העסקי חלה גם ביחס לאחריות לפי חוק חדלות פירעון.

אחת הטענות העיקריות הנשמעות כנגד החלתו של כלל שיקול-הדעת העסקי ביחס לחובת האחריות לפי חוק חדלות פירעון היא הטענה כי כלל שיקול-הדעת העסקי מעניק הגנה להנהלת החברה רק בכל הנוגע למערך היחסים הפנימי בתוך החברה, בין אורגניה השונים. מכיוון שאחריות הדירקטורים לפי חוק חדלות פירעון מופנת כלפי נושי החברה, שהם גורמים חיצוניים לחברה, נטענת הטענה, שבמקרה זה לא עומדת להנהלת החברה הגנת שיקול-הדעת העסקי.

טיעון זה יושב לכאורה על אדנים מוצקים מבחינה אנליטית, אולם מבחינה פרקטית תוצאתו עשויה להיות קשה. ללא הגנת כלל שיקול-הדעת העסקי, עלולים הדירקטורים לחשוש מלקבל החלטות אמיצות, גם אם פעולות אלו הן הנכונות בנסיבות העניין.

הגנת שיקול-הדעת שלובה בחובת האחריות החדשה

במסגרת רשימה זו אבקש להציג, בקצרה, שני טיעונים התומכים בהחלת כלל שיקול-הדעת העסקי, לפחות באופן חלקי, על אחריות נושאי המשרה לפי החוק החדש.

הטענה העיקרית נגד החלתה של הגנת שיקול-הדעת העסקי ביחס לאחריות לפי חוק חדלות פירעון היא כי מדובר באחריות החלה כלפי גורם חיצוני לחברה, הנושה, ולכן לא חל לגביה כלל שיקול-הדעת העסקי. אולם טענה זו אינה נותנת די משקל למהותה של אחריות חדשה זו. אין מדובר באחריות החלה כלפי צד שלישי בלתי קשור לחברה, אלא בהוספת עניינם של הנושים אל תוך מערך השיקולים המנחים את הדירקטורים בניהול החברה. או במילים אחרות, מדובר במהלך חקיקתי המצרף את הנושים אל המעגל הפנימי של בעלי העניין בחברה. לכן הנושים אינם יכולים לתפוס את החבל בשתי קצותיו - מחד לדרוש שהדירקטורים ישקלו את עניינם אך מאידך לא לאפשר לדירקטורים שפעלו בתום לב ובאופן מיודע להיות מוגנים מפני החלטות שהתבררו בסופו של יום כשגויות. הגנת כלל שיקול-הדעת כרוכה ושלובה במהותה בחובת האחריות החדשה לפי חוק חדלות פירעון.

דרך נוספת להגיע למסקנה דומה היא באמצעות ההגנה שנקבעה בחוק לדירקטורים שקיבלו סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים. ניתן לראות בהגנה זו יישום ספציפי לכלל שיקול-הדעת העסקי המותאם לאספקלריה הייחודית של דיני חדלות הפירעון, כלומר הגנה המבוססת על הבניית תהליך קבלת ההחלטות ללא התערבות בהחלטתה המהותית שהתקבלה. במונחי כלל שיקול-הדעת העסקי ניתן לראות זאת כהסדרה חקיקתית ביחס לאיסוף התשתית העובדתית הנדרשת על מנת שההחלטה תיחשב כ"החלטה מיודעת". אם פעלו נושאי המשרה כנדרש וקיבלו החלטה מיודעת תוך סיוע מגורמים מקצועיים המתמחים בשיקום, יכבד הדין את שיקול-הדעת שהפעילו ויגן עליהם מפני בחינת ההחלטה לגופה בדיעבד. ראייתה של החזקה בדרך זו, כחלק מאיסוף התשתית העובדתית לצורך קבלת "החלטה מיודעת"גם תסייע להגדיר טוב יותר מהו היקף הסיוע אותו נדרשים נושאי המשרה לקבל, ואת חלוקת האחריות הנכונה בין נושאי המשרה לגורמים המייעצים.

לסיכום - אחריות נושאי משרה לפי חוק חדלות פירעון החדש משנה אמנם את כללי המשחק בכל הנוגע להתנהלותם של דירקטורים בתקופה בה נמצא התאגיד בקשיים פיננסיים אך יחד עם זאת, בהתנהלות נכונה ומקצועית ניתן לצמצם את החשיפה הכרוכה בה. התאמת תהליכי העבודה של הדירקטורים, שימוש מתאים בחזקות הקבועות בחוק והתייעצות עם גורמים מקצועיים המתמחים בשיקום תאגידים מהווים הגנה לדירקטורים ויכולים לסייע בידם לנווט את החברה בדרך הטובה ביותר ללא חשיפה לאחריות אישית. 

עו"ד ספי זינגר הוא אחראי תחום חדלות פירעון במחלקת חברות וניירות ערך במשרד הרצוג פוקס נאמן. קודם לכן היה אחראי על תחום חדלות הפירעון במשרד המשפטים והוביל את כתיבת חוק חדלות פירעון בממשלה ובכנסת. 

עוד כתבות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"