מנכ"ל סלקום ניר שטרן, מנכ"ל פלאפון רן גוראון ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר; עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
זה מחזה כמעט נדיר ששתי חברות ענק, שנוגעות ישירות לכ-5 מיליון לקוחות בישראל, עומדות בצהרי יום בפני עצירה כמעט מוחלטת של הפעילות. כך נראה המצב בסלקום ובפלאפון - אצל סלקום הפעילות של העובדים הושבתה לחלוטין, והיא כללה התכנסות מחאה מול משרדי החברה בנתניה; בפלאפון מדובר בעיצומים שנמשכים כבר כמעט שבוע.
בשני המקרים מדובר במהלכי נגד של העובדים, בעקבות כוונת ההנהלות לבצע צמצומים ופיטורים נרחבים בכוח-האדם.
אבל תוכנית הפיטורים וההתייעלות המתוכננת בסלקום, שנחשפה השבוע, היא רק הסימפטום. המוקד שלה מקורו בבעיה שמושרשת כאן שנים ונחלקת לשניים: הראשונה - מבנה שוק התקשורת; השנייה, פרסונלית - טעויות של ההנהלות והדירקטוריונים שראו את המציאות והתעלמו ממנה.
אף אחד לא יכול לספר שהכתובת לא הייתה על הקיר. קבוצת תקשורת שמדברת על כך שאפשר להכניס כסף מטלוויזיה, שאפשר לפרוס סיבים, שאפשר להתקדם לדור חמישי בסלולר וכו', כל אלה בזמן שהרגולטור הולך ומכביד את ידו עוד ועוד על החברות ומכניס שחקנים שמורידים את המחיר.
המשבר, שהיקפו מתברר בימים האחרונים, הטריד אפילו את משרד התקשורת, שהחליט על חידוש עבודתו של צוות מעקב מיוחד שינטר סימני קריסה של מפעילים סלולריים. הכול כדי לנסות ולהציל את חברות הסלולר הטובעות.
לכן, העתיד נראה רחוק מלהיות מזהיר. מה שקורה כעת בסלקום, מתרחש גם בפלאפון, והוא יקרה גם בפרטנר ובחברות תקשורת נוספות. השאלה היא איך מתכוונים הדירקטוריונים של החברות לעצור את הסחף שכבר נמצא עמוק בדוחות הכספיים.
היציאה של סבן, הפיטורים בסלקום
שני אירועים משמעותיים שפרצו לתודעה בטווח של שבוע מתארים את הסיפור של שוק התקשורת. האירוע הראשון, שנחשף ב"גלובס", הוא ההחלטה של איש העסקים חיים סבן לצאת מפרטנר. ברור לכל שאם סבן היה רואה פוטנציאל בהמשך האחזקה, הוא לא היה מהסס לרגע ומשלם את ההלוואה בסך 1.1 מיליארד שקל שלקח מתאגיד הענק האצ'יסון, במקום להחזיר לה את המניות. אבל סבן הבין היטב את עומק הברוך - שוק התקשורת ימשיך בשנים הקרובות לדשדש, ואת הכסף שהשקיע בפרטנר הוא לא יראה.
האירוע השני המשמעותי הוא תוכנית הפיטורים בסלקום והדיבורים על מיזוגים אפשריים בין החברות המתחרות במטרה לשרוד את הצונאמי.
כאמור, המשבר בשוק הסלולר מעלה לא מעט שאלות ביחס להתנהלות החברות, ההנהלות והדירקטוריונים. ריצת האמוק של החברות אל שירותי הטלוויזיה ופריסת הסיבים, כאילו שזה מה שיציל אותן מהמשבר אליו הן נקלעו, מעלה ספק אמיתי ביחס למניעים האמיתיים של המהלכים הללו. קשה להאמין שמישהו חשב ברצינות שניתן להרוויח משירותי טלוויזיה ובכך לכסות, ולו חלקית, על ההפסדים בסלולר.
למזלה של סלקום, היא עצרה כעת צעד אחד לפני התהום. בסלקום הייתה התלבטות האם לחכות עם תוכנית ההתייעלות עד לאחר החגים או לפרסמה כבר כעת. בסוף הוחלט לפרסם באופן מיידי, וזאת על רקע החשש שבכל יום של דחייה המצב ילך ויחמיר.
מה לגבי יתר החברות? בפלאפון מנסים לעצור את ההידרדרות בחודשים האחרונים; בפרטנר, כמו בפרטנר, ממשיכים בשלב זה למכור סיפורים שהמצב נפלא.
בעניין פרטנר, ישנן טעויות שלעולם לא ניתן יהיה לטעון כי הן היו נכונות לזמנן. כזו היא ההחלטה הרעה של דירקטוריון פרטנר לצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות, בשיאו של המשבר, בדיוק כאשר החברה עוברת לתזרים מזומנים שלילי. יחד עם זאת, לחברה היה מזל גדול והיא התנהלה באחריות כשנזהרה מלהיכנס במהירות לטלוויזיה, ובמיוחד דאגה לטפל בחוב שלה ולהורידו. בנוסף, פרטנר עשתה את הדבר הכי נכון מבחינתה - הכנסתה של הוט שרכשה חצי מהרשת הסלולרית שלה. המהלך הזה הציל את פרטנר. בינתיים.
טלוויזיה לא תכפה על הבור בסלולר
בפלאפון המצב לא הרבה יותר טוב. אומנם היא לא בסכנה בשל היותה חלק מקבוצת בזק, אבל דווקא בגלל זה היא אמורה הייתה להיות במקום אחר. ובכל זאת, גם בחברה מדברים על פיטורים של 400-500 עובדים. הנהלת פלאפון אומרת שהמספר נמוך הרבה יותר, אבל זה לא משנה באמת: ברגע שקבוצת החברות-הבנות בבזק מתייעלות, אז פעם יפטרו מכאן ופעם יפטרו משם. בסופו של יום מאות עובדים ילכו הביתה.
בפלאפון המספרים נבלעו בתוך הרעש שיצרו העיצומים של עובדי החברה. אבל צריך להגיד את האמת - תוכנית התייעלות ללא פיטורי עובדים היא לא רציונלית. יו"ר ועד עובדי פלאפון, יחיאל שמן, יודע את זה - ולכן הקפיד להדגיש שהוא לא נגד ההתייעלות, אבל מצד שני הוא דורש לראות כיצד תחזור החברה לצמיחה, כדי שלא יידרש בעוד שנה לפיטורים נוספים.
בסלקום המצב של ועד העובדים מעט שונה. מיה יניב, יו"רית ועד העובדים בסלקום, שמה את כל יהבה על שינויים רגולטוריים שנדרשים בשוק - שם לשיטתה הבעיה. יניב טוענת כי לא יכול להיות שבמצב שבו נמצאות החברות, המדינה תמשיך לקחת מהן אגרות של 300 מיליון שקל בשנה עבור תדרים. היא דורשת ששחקנים קטנים יחויבו להשקיע ברשתות - מה שלטענתה לא נאכף על-ידי משרד התקשורת.
גם אם יש היגיון בדבריה, בסופו של דבר הבעיה היא יותר עמוקה: יש גבול עד כמה אפשר לשרת פעילויות מפסידות, כאשר העסק המרכזי שלך - הסלולר - נמצא בקריסה.
כל עוד גולן טלקום וחזי בצלאל ימכרו את אותו המוצר שסלקום ופרטנר מוכרות ברבע מהעלויות, האחרונות יצטרכו לפצות על כך בהכנסות ממקור אחר, טלוויזיה וסיבים, וזה לא קורה. כדי להשיג את נקודת האיזון הזו אין ברירה אלא להתייעל.
כאן גם מגיע חלקה של ההסתדרות במאבק. היא לא יכולה לעמוד מנגד ולדרוש רק למנוע פיטורי עובדים. את הלחץ יש להעלות גם כלפי מעלה, לרגולטור. כך עשה יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד עם אמירה ל"גלובס", לפיה הוא דורש ממשרד התקשורת להקל על החברות לפחות בתשלום אגרות התדרים הכבדות. בכל מקרה, יו"ר ההסתדרות הבין שנפל דבר בשוק, ומסיבה זו אישר לסלקום להשבית את החברה באופן מיידי.
בר-דוד צודק בטענותיו, לפחות בעניין סלקום - רק בחודש מאי השנה נאלצו עובדי סלקום לספוג תוכנית קיצוצים באמצע הסכם קיבוצי. אחרי שהסכימו לתוכנית וסברו כי העסק נרגע, ללא התראה מוקדמת אומרים להם כעת כי יידרשו לתוכנית הרבה יותר אגרסיבית. מה קרה מחודש מאי ועד עכשיו שלא ידעו בסלקום?
ארבע קבוצות תקשורת? לא יעבוד כאן
מנכ"ל סלקום ניר שטרן עובד על תוכנית ההתייעלות בחודשים האחרונים. הוא יודע שאי-אפשר להמשיך ולשחק עם פיטורים פה ושם. חייבים ללכת לתוכנית כוללת, שמטפלת בחוב שעומד על 2.3 מיליארד שקל, ולטפל במבנה החברה כדי להוריד הוצאות ולמזג אגפים.
כחלק מתוכנית ההבראה המקיפה של סלקום, החברה מתכננת גם לבצע גיוס הון של כ-400 מיליון שקל עד סוף 2019. בדרך-כלל הודעה על הנפקת מניות צפויה מובילה לירידה במחיר המניה, אך היום (ג') מניית סלקום עלתה בבורסה במהלך יום המסחר ביותר מ-10%, ונראה כי תוכנית ההבראה מתקבלת בשוק בחיוב. המניה נפלה ב-62% מתחילת 2019. במקביל נרשמו היום בצהריים עליות של 6%-7% באג"ח סלקום, והן נסחרות בתשואות של 4%-6.5%.
הנחת העבודה של משרד התקשורת והאוצר הייתה כי ארבע קבוצות תקשורת - בזק, סלקום, פרטנר והוט - יוכלו להתחרות בצורה אפקטיבית. אף אחד לא לקח בחשבון שמבנה של ארבע קבוצות תקשורת אינו ישים בישראל. קבוצת תקשורת מספקת את כלל השירותים למשתמשים, וזה יתרון גדול.
מצד שני, קבוצות תקשורת מתקשות להתמזג, כי המיזוג הוא לא רק בתחום ספציפי אחד, כמו סלולר למשל, אלא כזה שפוגע בתחרות בתחומים שהמדינה רוצה לראות בהם תחרות, כמו הסיבים והטלוויזיה. במילים אחרות, אי-אפשר לחולל תחרות עזה במקטע אחד (סלולר) ולצפות שמקטעים אחרים ירוויחו.
דווקא בגלל מה שקורה בפרטנר והיציאה הצפויה של סבן, והרצון של החברות להתמזג, זו ההזדמנות לתיקון במצב השוק. הבעיה היא שמיזוג אחד לא יספיק. כל עוד אקספון וגולן טלקום ממשיכות למכור ב-30 שקל חבילת סלולר, הירידות בשוק לא ייעצרו.
דוגמה אישית בהנהלות: רק בסלקום
לאור המצב העגום, אפשר לדבר גם על קיצוצים רוחביים למעלה. זה לא קורה. המנכ"ל היחיד שהפחית בשכרו היה ניר שטרן מסלקום, שגם קיצץ בשכר ההנהלה. הנהלת סלקום עומדת להצטמצם גם כן, והערכה היא ששטרן מתכנן למזג את פעילות הטלוויזיה והשיווק.
סלקום מסרבים לאשר כרגע שזה המהלך המתוכנן. על כל פנים, צפוי שזה לא יהיה הצמצום היחיד ברמת ההנהלה, ויהיו צמצומים נוספים. במסגרת התוכנית הוחלט בהנהלת סלקום לשים דגש על צמצום ברמות המטה וכמה שפחות ברמת השירות. המשמעות היא שדרגי ביניים בעיקר יצומצמו, כלומר עובדים ומנהלי מחלקות ומנהלי צוותים הם אלה שיצטרכו לשלם מחיר כבד.
בצד השני, לא שמענו על ויתורי שכר אצל יתר המנכ"לים. חלק מהם מרוויחים שכר שנתי שעולה על הרווח של החברה כולה, דרך אופציות ותגמולים שונים. לא הגיוני שבשכר ההנהלות לא ייגעו, אבל במקביל ימשיכו להוריד שכר לעובדים שבקושי מתפרנסים.