גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפסד לנאמני מגה, קו-אופ וקלאבמרקט: נדחתה בקשתם להעביר עשרות מיליוני שקלים מקופות הגמל לנושים

ביהמ"ש קבע כי כספים בסך 32 מיליון שקל שהופקדו בקופות גמל שייכים לעובדים ולא לרשתות שקרסו ● זאת, על אף שלא אותרו העובדים שעבורם הופקדו הכספים ● הנאמנים אומנם התחייבו לנסות לאתר את העובדים שלהם שייכים הכספים, אך ביהמ"ש סירב לאשר את העברתם לקופות הפירוק

סניף מגה / צילום: איל יצהר, גלובס
סניף מגה / צילום: איל יצהר, גלובס

כספים שהופקדו בידי מעסיק בקופת גמל שייכים לעובדים ולא למעסיק. זאת, גם אם הם העובדים שלטובתם הופקדו הכספים אינם מאותרים, וגם אם הכספים אמורים לשמש את נושי המעסיק שקרס ונכנס להליכי חדלות פירעון - כך קבעה השופטת עירית וינברג-נוטוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שדחתה את בקשת נאמני רשת מגה - שאליה הצטרפו גם נאמני קלאבמרקט והקו-אופ - להעביר את כספי הגמל שהפקידו לעובדים לא מאותרים, לקופת הפירוק של שלוש רשתות הקמעונאות שקרסו. 

בכך קיבלה השופטת את עמדת רשות שוק ההון ובית ההשקעות הלמן אלדובי, שמתחו ביקורת נוקבת על התנהלותן של הרשתות מול עובדיהן לאורך שנים, וטענו כי החוק לא מאפשר להשתמש בכספי קופות גמל לטובת המעסיק, גם לא בהליכי פירוק שבמסגרתם מיועדים כספים אלה בראש ובראשונה לנושיו. לו הייתה מתקבלת בקשת נאמני מגה, היא הייתה מעשירה את קופות הפירוק של שלוש הרשתות ב-32 מיליון שקל. 

רכוש המעביד

הבקשה שנדחתה עסקה בהפקדות של כספי גמל והשתלמות שביצעו הרשתות מגה, קו-אופ וקלאבמרקט עבור מרבית עובדיהן החל משנות ה-70. ב-2012 רכש בית ההשקעות הלמן אלדובי את הקופות הללו, שבהן הצטברו נכון לאותו מועד כ-300 מיליון שקל. לגבי סכום בגובה 32 מיליון שקל מכספים אלה, השייך לכ-15 אלף עובדי הרשתות בעבר, לא אותרו העובדים שלהם שייכים הכספים, זאת על אף ניסיונותיו הקדחתניים של בית ההשקעות הלמן אלדובי לאתר את העובדים החל מיום רכישת הקופות.

בנסיבות אל ביקשו נאמני מגה, עורכי הדין אמיר ברטוב ואהוד גינדס ורו"ח גבריאל טרבלסי, לגבש מתווה שמטרתו נקיטה של הליך מרוכז, אינטנסיבי ואחרון של איתור העובדים שלטובתם הופקדו הכספים. בקשה זו אושרה על-ידי השופטת ולא נתקלה בהתנגדות כלשהי.

אולם הרכיב הנוסף של בקשת הנאמנים הוא שהיווה את סלע המחלוקת: נאמני מגה - שאליהם הצטרפו גם נאמני קלאבמרקט והקו-אופ - דרשו כי כל היתרות הבלתי מזוהות בקופות יחולקו בין המעסיקים שהפקידו את הכספים, ובראשם הרשתות מגה, קלאבמרקט וקו-אופ.

לטענת הנאמנים, הרשתות נמצאות בעיצומם של הליכי הסדר נושים, שבמסגרתם הוסדרו כל חובות העבר שלהן, ובכלל זה לעובדים, לרבות בגין הפרשות לקופות. לטענת נאמני מגה, במצב דברים זה יש להשיב את הכספים שהופקדו לרשתות המפקידות, ולא להעבירם לשום גורם אחר.

עוד טענו נאמני מגה כי הכספים הצבורים בקופת הפיצויים הם רכוש של המעביד, ומטרתם להבטיח כי כל עובד יקבל פיצויי פיטורים במועד הרלוונטי. לטענת הנאמנים, בהתאם לכך אין הצדקה להותרת כספים שנצברו בקופה, מעבר לשיעור פיצויי הפיטורים שלו זכאי העובד, שזכויותיו כבר הוסדרו במסגרת הסדרי הנושים.

הנאה מהמחדל

מנגנון החלוקה שהציעו הנאמנים נתקל בהתנגדות עזה מצידם של בית ההשקעות הלמן אלדובי ואגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. בית ההשקעות עמד על כך שאין לאפשר את העברת היתרות הבלתי מזוהות חזרה לרשתות, והציע לחלקן בין העמיתים שכן מזוהים. משמעות המתווה שהציע הלמן אלדובי היא חלוקה של כ-1,200 שקל נוספים לכל עמית מאותר ומזוהה.

בית ההשקעות מתח גם ביקורת קשה על הרשתות שמבקשות, לשיטתו, ליהנות ממחדלן. לטענת הלמן אלדובי, המעסיקים הם האחרונים שיכולים ליהנות מהכספים. "הנאמנים מבקשים למעשה כי בעלי הרשתות ייהנו מהמחדל הרישומי שהם אחראים במידה רבה להיווצרותו או לפחות, להנצחתו. הרשתות הללו נהנו מהטבות מס בגין ההפרשות שבוצעו, וגילו אדישות כלפי אופן רישום הזכויות ושמירת הפרטים המזהים של עובדיהן. השבת הכספים דווקא לרשתות, מעבר להיותה נוגדת את הוראות הדין, דוקרת את העין ואת הלב, ואין בה צדק".

הממונה על שוק ההון התנגד גם הוא להעברת הכספים חזרה לרשתות, והדגיש כי "עצם היווצרותם של עודפי כספים, שטרם שויכו לחשבונות העמיתים (העובדים המזוהים, מ' ב') נובע מאי-סדר בתהליכי ההפקדה של הכספים לחשבונות העמיתים, ולפיכך אין הצדקה שהמעסיק יצא נשכר מכך".

עוד הדגיש הממונה על שוק ההון כי הוא סבור שאין כל ראיה שתומכת בטענות הנאמנים, שלפיהן היתרות שבעליהן לא אותרו מקורן בטעות, בהפרשות יתר או בשל צורת העברות ידניות, שהיו נהוגות אז. הממונה על שוק ההון אף ביקש לדחות את טענת הנאמנים, שלפיה העמיתים המזוהים קיבלו את מלוא הכספים המגיעים להם.

צער על הנושים

השופטת עירית וינברג-נוטוביץ דחתה את הבקשה להעברת 32 מיליון השקל שבעליהם לא אותרו, חזרה לרשתות. היא קבעה כי "הרשתות, שנטל ההוכחה מוטל עליהן, לא הוכיחו כי עסקינן בכספים שהופקדו ביתר. אין די בהשערות, ויש צורך בהוכחה פוזיטיבית הנשענת על ראיות כי הכספים הופקדו ביתר, דבר שלא עלה בידי הנאמנים להציג".

עוד ציינה השופטת כי תקנון הקופות שבמחלוקת קובע במפורש מה ייעשה ביתרות כספים שלא ברור מי בעליהן. לפי התקנון, הכספים הלא מאותרים יועברו ל"קרן עזר" שחברי הקופות יחליטו איזה שימוש לעשות בכספים באמצעותה. "כלומר, רצון הצדדים בעת ההצטרפות לקופות היה כי ייעשה שימוש בכספים שאין להם תובעים לטובת החברים. לא קיימת הוראה המאפשרת העברת כספים לטובת הרשתות". 

בנוסף, השופטת וינברג-נוטוביץ נדרשה לדון בטענות התקדימיות של הנאמנים, שלפיהן מדובר במקרה מיוחד שבו כל הרשתות נמצאות בהליכי חדלות פירעון, ולכן אין לתת יד להעברת יתרות הכספים הבלתי מזוהות לעמיתים המזוהים של הקופות, כך שכל אחד מהם ייהנה ממתנה בסך יותר מ-1,000 שקל. זאת, בזמן שמלוא החוב לעמיתים כבר נפרע במסגרת הסדרי הנושים של הרשת. מנגד, טענו הנאמנים, נושיהן האחרים של הרשתות יצאו מופסדים ככל שלא יועברו הכספים חזרה לרשתות.

בית המשפט אומנם דחה את טענות הנאמנים ביחס לנושי הרשתות, אך הדגיש כי הוא עושה זאת בלב כבד, וכי לא בטוח שמדובר בתוצאה צודקת מבחינתם של נושי הרשתות שקרסו. השופטת וינברג-נוטוביץ ציינה כי מדובר ב"טענות שובות לב" מצד הנאמנים. "עתירת הרשתות עולה בקנה אחד עם תחושת הצדק, במיוחד לאור העובדה כי בסכום שבו עסקינן יש כדי להיטיב באופן משמעותי עם נושי הרשתות, שנותרו בחסרון כיס כבד, ולעומת זאת, להיטיב באופן זניח עם העמיתים המזוהים, שנפרעו זה מכבר מלוא חובם וצפויים, על-פי עמדת הקופות והלמן אלדובי, לקבל סכום נוסף שאינו משמעותי, יש מאין". 

השופטת לא הסתפקה בכך ואף ביקרה את עמדתו של הלמן אלדובי שהתנגד נחרצות לבקשת הנאמנים, "בהיותה של חברת הלמן אלדובי המחזיקה בכספים בלבד, היא לא אמורה להיות בעלת עמדה בסוגיה שעל הפרק. התנגדותה הנחרצת לבקשה מעלה חשש כי שיקולים עצמאיים וזרים הם אלה שמנחים אותה". 

בית המשפט ביקר אף את אגף שוק ההון וקבע כי עמדתו "מעוררת תמיהה, במיוחד לאור התוצאה האבסורדית שאליה מובילה החקיקה הקיימת, או ליתר דיוק היעדר חקיקה למקרים מהסוג שלפניי, כשמדובר בעודפי כספים שהצטברו בקופות, ללא כל דורש ובחברות חדלות פירעון, שקריסתן פגעה בזכויותיהם של נושים רבים".

עם זאת, השופטת וינברג-נוטוביץ ציינה כי אין לה ברירה אלא לדחות את הבקשה להעביר את יתרת הכספים, שכן היא אינה יכולה לפסוק, אפילו לא כשמדובר בהליכי חדלות פירעון - מצב שבו שיקול-הדעת של בית המשפט רחב יותר - "באופן הסותר באופן מובהק את הוראות הדין, ובהיעדר ראיות המוכיחות את טענות הרשתות".

עוד ציינה השופטת בשולי פסק דינה: "למרות תחושת הצדק התומכת בצורך להיטיב עם נושי הרשתות, נראה כי המצב המשפטי אינו מאפשר להיעתר לבקשה, אף כשמדובר בחדלות פירעון של הרשתות. יש להותיר מלאכה זו למחוקק".

פסק הדין, אם כן, לא אישר את ההצעה של הלמן אלדובי - לחלק את יתרות הכספים בין העמיתים (העובדים) שכבר אותרו, ולכן, ככל שהמהלכים הנוספים לאיתור העובדים הלא מאותרים לא יישאו פרי, תגיע הסוגיה לפתחו של בית המשפט פעם נוספת.

הנאמנים: "תוצאה בלתי צודקת. נשקול ערעור"

עו"ד אמיר ברטוב, מנאמני מגה, מסר בתגובה להחלטה: "כפי שנאמר גם על-ידי בית המשפט, מדובר בתוצאה בלתי צודקת בעליל, שלפיה בית ההשקעות הלמן אלדובי ימשיך להחזיק כספים עבור אנשים בלתי ידועים, ושלמעשה לא נמצא שום זכר לקיומם - בעוד שנושים של מגה, של קלאבמרקט ושל קו-אופ לא קיבלו את מלוא כספם. לכן, מדובר בתוצאה בלתי צודקת שכולה נובעת מחמדנות של הלמן אלדובי".

עו"ד ברטוב הבהיר כי לאור התוצאה הבלתי צודקת, "אנחנו שוקלים לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון". 

מטעם בית ההשקעות הלמן אלדובי נמסר: "בהתאם לחוק ולעמדת רשות שוק ההון, הלמן אלדובי מנהלת כספים בנאמנות השייכים אך ורק לעמיתים, ובמקרה הזה לעובדי מגה לדורותיהם. לא נרתע ונמשיך לפעול לטובת העמיתים להם שייכים הכספים, ולא לטובת האינטרסים והרווחים של המפרקים".

עוד כתבות

דונלד טראמפ על רקע הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

הבית הלבן הרוויח כ־27 מיליארד דולר בזכות אינטל. ומה לגבי העובדים?

באוגוסט האחרון רכש הממשל האמריקאי כמעט 10% מחברת השבבים אינטל תמורת כ־9 מיליארד דולר ● מאז, הבית הלבן רשם תשואה בלתי נתפסת עם רווח על הנייר של 27 מיליארד דולר, כששווי ההחזקה עומד על 35.8 מיליארד דולר כיום

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיקפצו היום בת"א, ומה עומד מאחורי השיאים בוול סטריט?

וול סטריט ממשיכה לשבור שיאים חדשים בהובלת מניות הטכנולוגיה ובוחרת לשים את המלחמה בצד - אך יש גם מי שמצביע על עייפות בשווקים ● תופעה נדירה תירשם ביום רביעי, עם דיווחים של 4 מתוך "7 המופלאות" באותו ערב ● יו"ר הפד ג'רום פאוול יקיים את החלטת הריבית האחרונה שלו ● והאנליסט שממליץ על שוק המניות הישראלי: "ממשיך להציג ביצועים מהטובים בעולם" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

שלטי חוצות לכבוד סבב המשא ומתן. אסלמאבאד, בשבוע שעבר / צילום: ap, Anjum Naveed

3 נושאות מטוסים ו-70% אינפלציה: המצור של טראמפ חונק את כלכלת איראן

טראמפ ביטל את נסיעת שליחיו לפקיסטן והבהיר כי ניסיון ההתנקשות בו לא יסיט אותו מהיעד: ניצחון במלחמה נגד איראן ● מומחים מאמינים שכעת המיקוד של הנשיא הוא בריסוק הכלכלה האיראנית, במטרה להשיג הכרעה ברורה עוד לפני בחירות האמצע הקרבות בארה"ב

מיזוג בין דלתא ויונייטד / צילום: Shutterstock

היוזמה שתביא להקמת חברת התעופה הגדולה בעולם מפצלת את הבית הלבן

מנכ"ל יונייטד העלה אפשרות למיזוג בין יונייטד איירליינס לאמריקן איירליינס, כשברקע הזינוק במחיר הדלק ● שר התחבורה האמריקאי רמז על תמיכה, אולם נשיא ארה"ב הביע הסתייגות ● המהלך מייצר "חברת דגל" שתתחרה בחברות מאסיה, אבל גם עלול להגדיל ריכוזיות

חדשות הביומד / צילום: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המנכ"ל שמזהיר מבועה ובעיית הבריאות שעולם הרפואה מתעלם ממנה

מנכ"ל רוש מסרב להצטרף לחגיגת המיזוגים והרכישות בתעשיית הביומד העולמית ● חוקרים מתריעים על סכנת הזיהומים הפטרייתיים ● וחברת קמרי פארמה משנה את שמה ומתחילה ניסויים קליניים בתרופה למחלת עור ● השבוע בביומד 

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעלי העסקים ממתינים לחקיקת הפיצויים על המלחמה באיראן, ובכנסת מציעים מתווה עוקף אוצר

המתווה שתנסח ועדת הכספים צפוי לכלול מקדם גבוה יותר לחישוב ההוצאות הקבועות של העסק לגובה המענק, הגדלת השתתפות המדינה בשכר, פיצוי בגין היפגעות ממושכת של ענפים ופתרונות ייעודיים לתיירות ולנשות מילואימניקים ● עם זאת, גורמים באוצר טוענים כי לוועדת הכספים אין יכולת ממשית להעביר את המתווה המרחיב

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

סין חוסמת את רכישת חברת הבינה המלאכותית Manus בידי מטא ב-2 מיליארד דולר

הרגולטורים בסין הורו לבטל את העסקה בטענה להפרת חוקי ההשקעות ואסרו על השקעה זרה בחברה ● המהלך עשוי להעמיק את המתיחות הטכנולוגית של סין מול ארה"ב

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בנט ולפיד בהצהרה משותפת: "צעד גדול לתיקון המדינה, אבל ממש לא האחרון"

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה התייצבו לראשונה מול המצלמות אחרי האיחוד לרשימה אחת - ביחד ● "ללפיד ולי דעות שונות במגוון נושאים, ואנחנו לא מסתירים את זה, אנחנו גאים בזה", אמר בנט ● ההתחייבויות הראשונות לציבור אם יקימו ממשלה, והמסר לאיזנקוט: "גדי, דלתנו פתוחה גם עבורך"

קמפיין הסל של המדינה בכיכובו של אלי יצפאן / צילום: צילום מסך מיוטיוב

בדיקת גלובס: רק רשת אחת הורידה מחירים בעקבות "הסל של ישראל"

מיזם "הסל של ישראל" יצא לדרך ברשת קרפור, אך השוק לא ממהר להגיב למהלך ההוזלה כפי שקיווה שר הכלכלה ניר ברקת ● במחסני השוק הורידו מחירים ב-4%, וברשתות החברתיות צרכנים מתלוננים על פערי מחיר בעת הרכישה ועל קושי למצוא סניפים המשתתפים במיזם

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Carl Court

האם החברה הגדולה בעולם עדיין אטרקטיבית להשקעה?

אנבידיה, החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, אומנם תפרסם את תוצאותיה לרבעון הקרוב רק בעוד חודש, אבל לכולם ברור שהיא תמשיך לצמוח בקצב מהיר ● האם למרות השווי, היא עדיין עדיפה על שאר ענקיות הטכנולוגיה?

כותרות העיתונים בעולם

המחיר שטורקיה עלולה לשלם בגלל המלחמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טורקיה עלולה לשלם מחיר על הניטרליות במלחמה מול איראן, מה אפשר ללמוד מהבחירות הראשונות מזה 20 שנה ברצועת עזה, ופעילים פרו־פלסטינים יעמדו לדין בגרמניה על תקיפת מפעל של אלביט • כותרות העיתונים בעולם

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

נפתלי בנט ויאיר לפיד הודיעו על איחוד בין מפלגותיהם

לקראת הבחירות הקרובות שעתידות להתקיים בסוף אוקטובר, צפוי נפתלי בנט לעמוד בראש הרשימה המאוחדת עם יאיר לפיד ● "המהלך מביא לאיחוד גוש התיקון ושם סוף לקרבות הפנימיים", צוין בהודעה של השניים

בתי הזיקוק באשדוד / צילום: רפי קוץ

בהשקעה של מעל מיליארד שקל: האם שפיר תשתלט על בית הזיקוק באשדוד?

בשבוע שעבר סיכמה שפיר הנדסה על מכירת החזקותיה בשתי חברות לחלוקת גז - מהלך הסולל עבורה את הדרך, אם תבחר בכך, למימוש אופציות שיהפכו אותה לבעלת שליטה בבית הזיקוק באשדוד (בז"א) ● על רקע עליית מחיר הנפט: מניית בז"א זינקה במעל 50% במרץ

סמל עידן פוקס שנפל בקרב בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל עידן פוקס, לוחם בשריון, נפל בלבנון

רחפן נפץ התפוצץ על כוח של גולני בדרום לבנון, עידן פוקס ז"ל נהרג במקום • באירוע נפצעו קצין לוחם ושלושה לוחמים באורח קשה, לוחם באורח בינוני ולוחם נוסף באורח קל ● צה"ל תקף בדרום לבנון ● טראמפ ביטל את המשלחת לפקיסטן לשיחות המו"מ עם איראן: "לנו יש את כל הקלפים, לאיראן אין" ● עדכונים שוטפים

מזיגת בירות בבר / צילום: Shutterstock

קונדומים, בירה והליום: השפעות חסימת הורמוז מגיעות למקומות יוצאי דופן בכלכלה

חסימת המצר הקריטי שבין המפרץ הפרסי לאוקיינוס השפיעה על הסחר הגלובלי ועל שרשראות האספקה המורכבות ● הדבר יצר מצב שבו מוצרים יוצאי דופן כמו קונדומים, בירה ואפילו בלוני הליום הופכים ליקרים, או אף נוצר בהם מחסור של ממש

הפגנת חרדים נגד הגיוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בג"ץ בהחלטה דרמטית: יבוטלו הטבות כלכליות נרחבות למי שלא עמדו בחובת גיוס

בית המשפט העליון מורה לשורת גורמים לפעול כדי להתנות הטבות כלכליות בגיוס חרדים לצה"ל ● חלק מההטבות: סבסוד שכר לימוד במעונות יום, הנחה בתחבורה ציבורית והנחה ברכישת דירה ● "אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים", נכתב בהחלטה

אמיר פנוש, מנכ''ל סיוה / צילום: נטי לוי

"אפקט אינטל": מניית השבבים מרעננה שזינקה בכמעט 70% בפחות מחודש

2025 הייתה שנה שהמשקיעים בחברת סיוה יעדיפו לשכוח. המניה צללה בכ־30% והיא נדחקה מחוץ למדד המניות הקטנות של S&P ● אבל השנה המניה מזנקת בחדות לשווי של 800 מיליון דולר

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

עם תשואה של 300% בשנה: האם למניית אינטל יש עוד לאן לעלות?

הפעם האחרונה שאינטל נסחרה בשווי דומה לזה הייתה בבועת הדוט.קום ● מניית השבבים, שלפני שנה הייתה במשבר עמוק, מציגה בחודשים האחרונים התאוששות היסטורית עם תשואה של מעל 300% בשנה ● האיש שעומד מאחורי המהפך, הרווח לעובדים וגם: האם מדובר בהזדמנות?

מבנה בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock

בג"ץ לממשלה: גבשו מתווה לחקירת ה-7 באוקטובר עד 1 ביולי

בג"ץ הודיע כי יאפשר לממשלה שהות נוספת של כחודשיים למצוא מתווה ראוי לחקור את אירועי טבח ה-7 באוקטובר - "מתוך תקווה שיימצא בקרוב מתווה ראוי לחקר האירועים, אשר יזכה להסכמה ציבורית רחבה"

מאור מלול, עומר אדם ונסים גאון / צילום: עידן כהן, שי פרנקו

עסקת ענק ל"ענן" של מאור מלול ועומר אדם מגלמת שווי של 3 מיליארד שקל לחברה

חברת הניאו-ענן קרוסו, אחת מענקיות הענן הגדולות בארה"ב ומי שאחראית על בניית פרויקט המחשוב "סטארגייט", שכרה שטח בחוות השרתים של "ענן", כחלק מכניסה ראשונה לפעילות בינה מלאכותית בישראל