גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

הפסד לנאמני מגה, קו-אופ וקלאבמרקט: נדחתה בקשתם להעביר עשרות מיליוני שקלים מקופות הגמל לנושים

ביהמ"ש קבע כי כספים בסך 32 מיליון שקל שהופקדו בקופות גמל שייכים לעובדים ולא לרשתות שקרסו ● זאת, על אף שלא אותרו העובדים שעבורם הופקדו הכספים ● הנאמנים אומנם התחייבו לנסות לאתר את העובדים שלהם שייכים הכספים, אך ביהמ"ש סירב לאשר את העברתם לקופות הפירוק

סניף מגה / צילום: איל יצהר, גלובס
סניף מגה / צילום: איל יצהר, גלובס

כספים שהופקדו בידי מעסיק בקופת גמל שייכים לעובדים ולא למעסיק. זאת, גם אם הם העובדים שלטובתם הופקדו הכספים אינם מאותרים, וגם אם הכספים אמורים לשמש את נושי המעסיק שקרס ונכנס להליכי חדלות פירעון - כך קבעה השופטת עירית וינברג-נוטוביץ מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שדחתה את בקשת נאמני רשת מגה - שאליה הצטרפו גם נאמני קלאבמרקט והקו-אופ - להעביר את כספי הגמל שהפקידו לעובדים לא מאותרים, לקופת הפירוק של שלוש רשתות הקמעונאות שקרסו. 

בכך קיבלה השופטת את עמדת רשות שוק ההון ובית ההשקעות הלמן אלדובי, שמתחו ביקורת נוקבת על התנהלותן של הרשתות מול עובדיהן לאורך שנים, וטענו כי החוק לא מאפשר להשתמש בכספי קופות גמל לטובת המעסיק, גם לא בהליכי פירוק שבמסגרתם מיועדים כספים אלה בראש ובראשונה לנושיו. לו הייתה מתקבלת בקשת נאמני מגה, היא הייתה מעשירה את קופות הפירוק של שלוש הרשתות ב-32 מיליון שקל. 

רכוש המעביד

הבקשה שנדחתה עסקה בהפקדות של כספי גמל והשתלמות שביצעו הרשתות מגה, קו-אופ וקלאבמרקט עבור מרבית עובדיהן החל משנות ה-70. ב-2012 רכש בית ההשקעות הלמן אלדובי את הקופות הללו, שבהן הצטברו נכון לאותו מועד כ-300 מיליון שקל. לגבי סכום בגובה 32 מיליון שקל מכספים אלה, השייך לכ-15 אלף עובדי הרשתות בעבר, לא אותרו העובדים שלהם שייכים הכספים, זאת על אף ניסיונותיו הקדחתניים של בית ההשקעות הלמן אלדובי לאתר את העובדים החל מיום רכישת הקופות.

בנסיבות אל ביקשו נאמני מגה, עורכי הדין אמיר ברטוב ואהוד גינדס ורו"ח גבריאל טרבלסי, לגבש מתווה שמטרתו נקיטה של הליך מרוכז, אינטנסיבי ואחרון של איתור העובדים שלטובתם הופקדו הכספים. בקשה זו אושרה על-ידי השופטת ולא נתקלה בהתנגדות כלשהי.

אולם הרכיב הנוסף של בקשת הנאמנים הוא שהיווה את סלע המחלוקת: נאמני מגה - שאליהם הצטרפו גם נאמני קלאבמרקט והקו-אופ - דרשו כי כל היתרות הבלתי מזוהות בקופות יחולקו בין המעסיקים שהפקידו את הכספים, ובראשם הרשתות מגה, קלאבמרקט וקו-אופ.

לטענת הנאמנים, הרשתות נמצאות בעיצומם של הליכי הסדר נושים, שבמסגרתם הוסדרו כל חובות העבר שלהן, ובכלל זה לעובדים, לרבות בגין הפרשות לקופות. לטענת נאמני מגה, במצב דברים זה יש להשיב את הכספים שהופקדו לרשתות המפקידות, ולא להעבירם לשום גורם אחר.

עוד טענו נאמני מגה כי הכספים הצבורים בקופת הפיצויים הם רכוש של המעביד, ומטרתם להבטיח כי כל עובד יקבל פיצויי פיטורים במועד הרלוונטי. לטענת הנאמנים, בהתאם לכך אין הצדקה להותרת כספים שנצברו בקופה, מעבר לשיעור פיצויי הפיטורים שלו זכאי העובד, שזכויותיו כבר הוסדרו במסגרת הסדרי הנושים.

הנאה מהמחדל

מנגנון החלוקה שהציעו הנאמנים נתקל בהתנגדות עזה מצידם של בית ההשקעות הלמן אלדובי ואגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. בית ההשקעות עמד על כך שאין לאפשר את העברת היתרות הבלתי מזוהות חזרה לרשתות, והציע לחלקן בין העמיתים שכן מזוהים. משמעות המתווה שהציע הלמן אלדובי היא חלוקה של כ-1,200 שקל נוספים לכל עמית מאותר ומזוהה.

בית ההשקעות מתח גם ביקורת קשה על הרשתות שמבקשות, לשיטתו, ליהנות ממחדלן. לטענת הלמן אלדובי, המעסיקים הם האחרונים שיכולים ליהנות מהכספים. "הנאמנים מבקשים למעשה כי בעלי הרשתות ייהנו מהמחדל הרישומי שהם אחראים במידה רבה להיווצרותו או לפחות, להנצחתו. הרשתות הללו נהנו מהטבות מס בגין ההפרשות שבוצעו, וגילו אדישות כלפי אופן רישום הזכויות ושמירת הפרטים המזהים של עובדיהן. השבת הכספים דווקא לרשתות, מעבר להיותה נוגדת את הוראות הדין, דוקרת את העין ואת הלב, ואין בה צדק".

הממונה על שוק ההון התנגד גם הוא להעברת הכספים חזרה לרשתות, והדגיש כי "עצם היווצרותם של עודפי כספים, שטרם שויכו לחשבונות העמיתים (העובדים המזוהים, מ' ב') נובע מאי-סדר בתהליכי ההפקדה של הכספים לחשבונות העמיתים, ולפיכך אין הצדקה שהמעסיק יצא נשכר מכך".

עוד הדגיש הממונה על שוק ההון כי הוא סבור שאין כל ראיה שתומכת בטענות הנאמנים, שלפיהן היתרות שבעליהן לא אותרו מקורן בטעות, בהפרשות יתר או בשל צורת העברות ידניות, שהיו נהוגות אז. הממונה על שוק ההון אף ביקש לדחות את טענת הנאמנים, שלפיה העמיתים המזוהים קיבלו את מלוא הכספים המגיעים להם.

צער על הנושים

השופטת עירית וינברג-נוטוביץ דחתה את הבקשה להעברת 32 מיליון השקל שבעליהם לא אותרו, חזרה לרשתות. היא קבעה כי "הרשתות, שנטל ההוכחה מוטל עליהן, לא הוכיחו כי עסקינן בכספים שהופקדו ביתר. אין די בהשערות, ויש צורך בהוכחה פוזיטיבית הנשענת על ראיות כי הכספים הופקדו ביתר, דבר שלא עלה בידי הנאמנים להציג".

עוד ציינה השופטת כי תקנון הקופות שבמחלוקת קובע במפורש מה ייעשה ביתרות כספים שלא ברור מי בעליהן. לפי התקנון, הכספים הלא מאותרים יועברו ל"קרן עזר" שחברי הקופות יחליטו איזה שימוש לעשות בכספים באמצעותה. "כלומר, רצון הצדדים בעת ההצטרפות לקופות היה כי ייעשה שימוש בכספים שאין להם תובעים לטובת החברים. לא קיימת הוראה המאפשרת העברת כספים לטובת הרשתות". 

בנוסף, השופטת וינברג-נוטוביץ נדרשה לדון בטענות התקדימיות של הנאמנים, שלפיהן מדובר במקרה מיוחד שבו כל הרשתות נמצאות בהליכי חדלות פירעון, ולכן אין לתת יד להעברת יתרות הכספים הבלתי מזוהות לעמיתים המזוהים של הקופות, כך שכל אחד מהם ייהנה ממתנה בסך יותר מ-1,000 שקל. זאת, בזמן שמלוא החוב לעמיתים כבר נפרע במסגרת הסדרי הנושים של הרשת. מנגד, טענו הנאמנים, נושיהן האחרים של הרשתות יצאו מופסדים ככל שלא יועברו הכספים חזרה לרשתות.

בית המשפט אומנם דחה את טענות הנאמנים ביחס לנושי הרשתות, אך הדגיש כי הוא עושה זאת בלב כבד, וכי לא בטוח שמדובר בתוצאה צודקת מבחינתם של נושי הרשתות שקרסו. השופטת וינברג-נוטוביץ ציינה כי מדובר ב"טענות שובות לב" מצד הנאמנים. "עתירת הרשתות עולה בקנה אחד עם תחושת הצדק, במיוחד לאור העובדה כי בסכום שבו עסקינן יש כדי להיטיב באופן משמעותי עם נושי הרשתות, שנותרו בחסרון כיס כבד, ולעומת זאת, להיטיב באופן זניח עם העמיתים המזוהים, שנפרעו זה מכבר מלוא חובם וצפויים, על-פי עמדת הקופות והלמן אלדובי, לקבל סכום נוסף שאינו משמעותי, יש מאין". 

השופטת לא הסתפקה בכך ואף ביקרה את עמדתו של הלמן אלדובי שהתנגד נחרצות לבקשת הנאמנים, "בהיותה של חברת הלמן אלדובי המחזיקה בכספים בלבד, היא לא אמורה להיות בעלת עמדה בסוגיה שעל הפרק. התנגדותה הנחרצת לבקשה מעלה חשש כי שיקולים עצמאיים וזרים הם אלה שמנחים אותה". 

בית המשפט ביקר אף את אגף שוק ההון וקבע כי עמדתו "מעוררת תמיהה, במיוחד לאור התוצאה האבסורדית שאליה מובילה החקיקה הקיימת, או ליתר דיוק היעדר חקיקה למקרים מהסוג שלפניי, כשמדובר בעודפי כספים שהצטברו בקופות, ללא כל דורש ובחברות חדלות פירעון, שקריסתן פגעה בזכויותיהם של נושים רבים".

עם זאת, השופטת וינברג-נוטוביץ ציינה כי אין לה ברירה אלא לדחות את הבקשה להעביר את יתרת הכספים, שכן היא אינה יכולה לפסוק, אפילו לא כשמדובר בהליכי חדלות פירעון - מצב שבו שיקול-הדעת של בית המשפט רחב יותר - "באופן הסותר באופן מובהק את הוראות הדין, ובהיעדר ראיות המוכיחות את טענות הרשתות".

עוד ציינה השופטת בשולי פסק דינה: "למרות תחושת הצדק התומכת בצורך להיטיב עם נושי הרשתות, נראה כי המצב המשפטי אינו מאפשר להיעתר לבקשה, אף כשמדובר בחדלות פירעון של הרשתות. יש להותיר מלאכה זו למחוקק".

פסק הדין, אם כן, לא אישר את ההצעה של הלמן אלדובי - לחלק את יתרות הכספים בין העמיתים (העובדים) שכבר אותרו, ולכן, ככל שהמהלכים הנוספים לאיתור העובדים הלא מאותרים לא יישאו פרי, תגיע הסוגיה לפתחו של בית המשפט פעם נוספת.

הנאמנים: "תוצאה בלתי צודקת. נשקול ערעור"

עו"ד אמיר ברטוב, מנאמני מגה, מסר בתגובה להחלטה: "כפי שנאמר גם על-ידי בית המשפט, מדובר בתוצאה בלתי צודקת בעליל, שלפיה בית ההשקעות הלמן אלדובי ימשיך להחזיק כספים עבור אנשים בלתי ידועים, ושלמעשה לא נמצא שום זכר לקיומם - בעוד שנושים של מגה, של קלאבמרקט ושל קו-אופ לא קיבלו את מלוא כספם. לכן, מדובר בתוצאה בלתי צודקת שכולה נובעת מחמדנות של הלמן אלדובי".

עו"ד ברטוב הבהיר כי לאור התוצאה הבלתי צודקת, "אנחנו שוקלים לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון". 

מטעם בית ההשקעות הלמן אלדובי נמסר: "בהתאם לחוק ולעמדת רשות שוק ההון, הלמן אלדובי מנהלת כספים בנאמנות השייכים אך ורק לעמיתים, ובמקרה הזה לעובדי מגה לדורותיהם. לא נרתע ונמשיך לפעול לטובת העמיתים להם שייכים הכספים, ולא לטובת האינטרסים והרווחים של המפרקים".

עוד כתבות

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

רונית אשד לוי, מנכ''לית אפריקה ישראל מגורים / צילום: ענבל מרמרי

שיחת הוועידה של אפריקה מגורים חשפה נתון מדהים: 30% מהדירות נמכרות לתושבי חוץ

המנכ"לית רונית אשד-לוי ציינה כי החברה מזהה עניין גובר מצד קהילות יהודיות בחו"ל, בין היתר בארה"ב ובארגנטינה ● רווחי אפריקה מגורים צנחו בחדות על אף הגידול בהיקף מכירת הדירות, שעמד על 76 יחידות לעומת 34 ברבעון המקביל אשתקד ● הצניחה מיוחסת לירידה חדה ברווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה ובעלייה בהוצאות המימון

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

צילום: Shutterstock

התחיל טוב נגמר בנפילות. מה השתבש אמש בוול סטריט?

אנתרופיק סיימה את יום המסחר הראשון בזינוק של 17%, אבל וול סטריט שהתחילה אופטימי ננעלה בירידות חדות ● שלושה הסברים למהפך

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים