גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הניסיון לטעון שהרווח משרת את כולם הוא מיתמם ומטעה

פערים גדולים מדי מייצגים את אחד הסיכונים הכי גדולים לעצם קיומו של המשטר הקפיטליסטי

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכול" / צילום: רויטרס
181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכול" / צילום: רויטרס

במאמרו שפורסם ב"גלובס" ב-27.8.19, טוען בועז ארד, מנהל מרכז איין ראנד בישראל וממייסדי התנועה הליברלית החדשה, שהצהרת 181 מנכ"לי העל בארה"ב לא הובנה נכון, וגם אם היא הובנה נכון, אזי היא פורשה באופן מוטה אג'נדה. הוא מפרש את ההצהרה ככזו המתייחסת למשמעות הרחבה של השיטה הקפיטליסטית וככזו שמשתלבת היטב עם תפישת העולם של מילטון פרידמן, ולא ככזו המעידה על שינוי כיוון, כפי שהיו כאלה, ואני בתוכם, שייחסו לה.

בתוך כך, בועז ארד מתעלם מהעובדה שההצהרה הזו מגיעה כ-20 שנה אחרי שאותו גוף - השולחן העגול (הראונדטייבל) של אנשי העסקים המובילים בארה"ב אימץ אחד לאחד את תפישתו של מילטון פרידמן ושההבדלים בין שתי ההצהרות ברורים לעין.

המכנה המשותף לי ולכותב הוא האמונה בקפיטליזם ובתרומתו הברוכה לאנושות, אבל הקפיטליזם שחזה מילטון פרידמן כבר לפני יותר מ-50 שנה, כזה שאכן מבוסס על חירות, יוזמה ותחרות, זה, מה לעשות, לא הקפיטליזם שהתפתח בפועל. זה שהתפתח בפועל, הוא זה, שלצד תרומתו הבלתי ניתנת לפקפוק לאנושות, ייצר לא מעט עוולות. הוא זה, שבהרבה מאוד חלקים שלו, לא ייצג באמת שוק חופשי. השוק החופשי שהתפתח היה שוק חופשי מדי, כזה שאיפשר ללא מעט חברות לפעול שנים רבות בדרך של הונאה, רמייה ועושק צרכנים ו/או עובדים, תוך ניצול כוח עודף ופערי מידע, ואוזלת ידם של הרגולטורים.

זה קרה בישראל, למשל, בתחום הסלולר, וזה קרה עוד הרבה יותר בעולם הרחב, ובראש ובראשונה בארה"ב, שהיא בעיניי התנועה הניאו-ליברלית הדוגמה המובהקת להצלחת הקפיטליזם.

משבר 2008 האיר באור הזרקורים את חולשות המשטר הקפיטליסטי, לא בחברה עסקית אחת כזו או אחרת, אלא בכלל המערכת הפיננסית והכלכלית, וגם מה שקרה מאז לא מבשר טובות. מי הציל את כל הגופים העסקיים, אלה שעומדים בחזית היוזמה הפרטית, מקריסה? בעלי המניות שלהם? גופים עסקיים אחרים? לא. מי שהציל אותם ברגע האמת היו הממשלות, אותן ממשלות שהתנועה הניאו-ליברלית כל כך מתנגדת באופן כמעט מוחלט למעורבות שלהן בחיים הכלכליים.

ומה קרה מאז? התאגידים העסקיים, ובראשם תאגידי העל, דווקא התחזקו על חשבון הממשלות. ומה התברר? שנוצרו כשלי שוק כאלה שהמגזר העסקי, או שאין בכוחו לפתור, או שאין ברצונו לפתור, כי הסטטוס קוו הרבה יותר נוח לו.

אין ספק שהמטרה להשיג רווח היא מטרה ראויה. כל חברה עסקית שואפת להרוויח. בועז ארד קובע שהתגובה להצהרת המנכ"לים היא יח"צנית, ומטרתה להציג באופן מובלע את הרווח כמניע לא מוסרי, בלתי מצפוני או חסר הוגנות. אז, אני יכול לומר, לא מיניי ולא מקצתיי. אין שום כוונה להציג את הרווח כמניע לא מוסרי. להיפך. כולם מבינים שרווח הוא כמו כדוריות דם אדומות לגוף, הוא חיוני גם כדי שהחברה תשגשג וכדי שתוכל להגשים את הייעוד שבו היא בוחרת. אבל, התפישה של מילטון פרידמן וממשיכיו, זו שבאה לידי ביטוי בחוקי החברות הנוכחיים, איננה שחברה צריכה להרוויח, אלא שזה הכול. היא צריכה למקסם את רווחיה. ברגע שאתה קובע שזו המטרה, זה בהכרח יבוא על חשבון שאר מחזיקי העניין. זה יוצר פיתוי לנצל עובדים, לעבוד על לקוחות וכד', וזה מה שאכן קרה במציאות העסקית בעשרות השנים האחרונות. וגם אם הרווחים הגדולים של החברות איפשרו, למשל, לשפר את שכרם של העובדים, הרי שזה נעשה באופן לא פרופורציונלי בעליל. פערי השכר בין המנכ"לים לבין חציון העובדים בארה"ב, שעמדו לפני כ-50 שנים על פי כ-20, עומדים כיום על פי כ-250. מדוע? המנכ"לים הם בני אלים? נכון, מגיע להם יותר מהעובדים בחברות שהם מנהלים. עבודתם מלווה באחריות גדולה יותר וגם בשעות עבודה ארוכות יותר. ועדיין - פער כזה סביר?

הניסיון של בועז ארד לטעון שהרווח משרת את כולם היא, איפוא, טענה מיתממת ומטעה. אפשר, כמובן, לבוא ולטעון, כפי שהגישה הניאו-ליברלית אומרת, שאין כל רע בפערי השכר האלה. כל אדם צריך להיות מתוגמל על כשרונותיו ועל יצירתו. אבל, האם הפערים האלה נוצרו במה שנקרא "שוק חופשי"? ברור שלא, כמו שברור שהתיאוריה של הזדמנויות שוות נשארה תיאוריה של החלום האמריקאי. יתרה מזו, גם כאשר אנחנו מתעלמים מנקודת הראות החברתית-מוסרית, ומתייחסים להיבט הכלכלי-משקי בלבד, מה יותר נכון מהבחינה הזו, שיהיה מנכ"ל אחד שמרוויח 15 מיליון דולר בשנה, ו-500 עובדיו ישתכרו כל אחד 60,000 דולר בשנה, או שהמנכ"ל ירוויח 5 מיליון דולר בשנה, וכל אחד מעובדיו ישתכר 80,000 דולר בשנה. העלות לחברה העסקית היא אותה עלות, אך התועלת למשק שונה בתכלית.

זהו חישוב כלכלי פשוט. אבל , לא באמת ניתן להתעלם מן ההיבט החברתי, שכן פערים גדולים מדי מייצגים את אחד הסיכונים הכי גדולים לעצם קיומו של המשטר הקפיטליסטי. מי שימשיך ויתמיד בגישה שהכול טוב, שהרווח הוא הכול, שאין שום רע בפערים כלכליים עמוקים ככל שיהיו, כורה קבר עמוק מאוד לקפיטליזם.

אם חסידי הגישה הזו ימשיכו לעצום את עיניהם מול המציאות הכלכלית והחברתית המתהווה, הם ימיטו אסון על עצמם, ובעיקר על השיטה הקפיטליסטית, שגם אני מחסידיה, אבל לא זו שהם ממליצים עליה, אלא שיטה שהיא הרבה יותר מאוזנת, וכככזו תבטיח שהשיטה הקפיטליסטית לא תעבור מן העולם, והתחליף שלה עלול להיות סיוט, קודם כל, למי שמקדש את גישתה של איין ראנד.

הגישה, שאני יחד עם אנשי עסקים נוספים מייצגים בישראל, זו של הקפיטליזם הקשוב, היא הגישה המאוזנת והנכונה שתציל את הקפיטליזם מעצמו ו"מחסידיו" בסגנון הנוכחי. 

הכותב הוא יו"ר מיטב דש

עוד כתבות

נתניהו ומנדלבליט/  צילום: אלכס קולומויסקי / ידיעות אחרונות

מומחי ההגנה של נתניהו: למה לדעתנו סיקור חיובי איננו שוחד

בשימועים בתיקי רה"מ הציגו פרקליטיו חוות דעת מיוחדת שכתבו חמישה מומחים למשפט בכירים, נתן לוין, אבי בל, ריצ'רד הידמן, יוסף טיפוגרף ואלן דרשוביץ, ולפיה אסור לפרקליטות להתערב בנעשה בתקשורת • כעת, ערב החלטת היועמ"ש הם מבקשים להשיב למבקרים ● דעה

תושבים תופסים מחסה בזמן אזעקות באשקלון / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

בעקבות האירועים הביטחוניים: פיצוי לעסקים בענפי האירועים והמסעדות ביישובי ספר

ועדת הכספים אישרה תקנות הכוללות מתווה פיצויים לעסקים בענפי האירועים והמסעדות ביישובי ספר בגין ביטול אירועים עקב הנחיות פיקוד העורף וקלקול חומרי גלם ● עפ"י המתווה, העסקים יוכלו לדרוש פיצויים בגין נזקים אחרים שנגרמו להם בשל הפסקת פעילות של 24 שעות

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בהשקת מערך ההסעים החדש, "נעים בסופ"ש" / צילום: איל יצהר, גלובס

"נעים בסופ"ש": מערך ההסעים של מטרופולין גוש דן יוצא לדרך

הבוקר השיקו ראשי הערים את מערך ההסעים החדש, "נעים בסופ"ש", שיחל לפעול ברחבי גוש דן בסוף השבוע הקרוב, ובמסגרתו יופעלו 6 קווים על פני יותר מ-500 תחנות ● חולדאי: "אני מקווה שהצעד הבא יהיה הקמת רשות תחבורה מטרופולינית"

דנה עזריאלי.  "אני לומדת מכולם"  / צילום: איל יצהר

בחמישייה הפותחת של הבורסה: קבוצת הנדל"ן עזריאלי כבר בשווי של 32 מיליארד שקל, לאחר עוד דוח חזק

הרווח הנקי צמח ברבעון השלישי ב-9% ל-289 מיליון שקל ● מתחילת השנה רשמה הקבוצה שיערוכי נכסים ב-175 מיליון שקל, בעיקר מפעילות המשרדים, שתרמו לזינוק של 30% ברווח בתקופה זו ל-990 מיליון שקל

מחלקת נשים, חנות טארגט / צילום: רויטרס

חגיגת הקניות מקפיצה את מניית טרגט לשיא כל הזמנים

עוד לפני ה"בלק פרידיי" טרגט מעלה תחזיות לשנה כולה לאחר רבעון שלישי מוצלח, שאותו סיימה עם הכנסות של 18.7 מיליארד דולר, מעל לתחזיות האנליסטים בשוק ● טרגט עברה את התחזיות גם בשורת הרווח למניה, והחברה נסחרת כעת לפי שווי של יותר מ-63 מיליארד דולר

נפגעי הקורקינטים - 19 בנובמבר 2019

אתמול באיכילוב: 10 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים, מתוכם 4 אושפזו

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

חבילת ממתקים של שטראוס / באדיבות חברת שטראוס

שטראוס יכולה לסמוך על השוק המקומי: הממתקים, החטיפים והקפה בארץ הם מגזר הפעילות הצומח ביותר שלה

יצרנית המזון שבבעלות משפחת שטראוס ממשיכה בשיפור רווחיה, שעלו ברבעון השלישי ב-6.5% ל-153 מיליון שקל, לצד עלייה של 4% בהכנסות, שהסתכמו ב-2.2 מיליארד שקל ● המניה עלתה ב-30% מתחילת 2019

כספומט ביטקוין. 5 כספומטים בלבד בישראל  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מספר הכספומטים לרכישת ביטקוין צומח בעולם - והפיקוח עליהם צפוי להתהדק

מספרם של כספומטי הביטקוין צמח ב-46% מתחילת 2019, וכשני שלישים מהם פועלים בארה"ב, לפי נתוני אתר Coin ATM Radar ● רשות המסים האמריקאית מעלה חששות בנוגע לציות של כספומטים אלה לכללי הפיקוח

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

יועמ"ש הכנסת: "אחרי שיושגו 61 חתימות, מספיק רוב רגיל כדי לכונן ממשלה"

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון , פרסם היום חוות דעת משפטית לפרשנות סעיף 10 לחוק יסוד הממשלה, הסעיף תחתיו יתנהל פרק 21 הימים האחרונים להקמת הממשלה ● חבר כנסת יוכל לחתום ליותר ממועמד אחד

שלמה פילבר / צילום:  שלומי יוסף

פילבר על המניע להפוך לעד מדינה: "יכולתי לצאת זכאי, אבל אין לי 3 שנים מיותרות ולא 2 מיליון שקל מיותרים"

שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, הוא עד מפתח בניסיון הפרקליטות להוכיח את יחסי השוחד בין נתניהו לאלוביץ' ● אלא שפילבר טוען כי על אף שהונחה ע"י רה"מ לטפל בענייני בזק, הוא פעל באופן תקין

גורדון סונדלנד / צילום: Loren Elliott, רויטרס

עדות חדשה בשימועי האימפיצ'מנט מהדקת החבל סביב צוואר טראמפ

גורדון סונדלנד, שגריר ארה"ב לאיחוד האירופי: היתה התניה של תן וקח בהתנהלות טראמפ מול נשיא אוקראינה זלנסקי ● בעבר הכחיש טראמפ בתוקף התניה כזו ● תגובה ראשונית של טראמפ הערב: "לא מכיר את סונדלנד כל כך טוב. לא דיברתי אתו הרבה"

אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר

הסכסוך בתמר הוא העדות הטובה ביותר להצלחת מתווה הגז

בימים שבהם מאגר לוויתן מתחיל בהזרמת הגז ומגשים בכך את מטרתו העיקרית של המתווה, חייבים להודות ביושר שגם בתחום יצירת התחרות במשק הגז המתווה הצליח הרבה מעבר לציפיות המצומצמות שתלו בו ● פרשנות

מאות מפגינים מחוץ לישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים נגד הפקת פצלי שמן בעדולם, 2014 / מגמה ירוקה

דוח חדש: חיפושי נפט ופצלי שמן משתרעים על פני עשירית משטח ישראל

עם כל הכבוד לחלום ישן נושן למציאת נפט כחול-לבן, האם מדינת ישראל צריכה לפתח מאגרי דלקים פוסיליים כשהמגמה העולמית היא מעבר לאנרגיות נקיות?

נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי / צילום: רויטרס

"איזו ארץ איומה, הם ניסו להפיל אותי": אוקראינה היא הקורבן האמיתי של שימועי האימפיצ'מנט של טראמפ

אמר נשיא ארה"ב על אוקראינה, על פי עדות בשימועי האימפיצ'מנט ● יום אחר יום, אוקראינה מופשטת עירומה בבית הנבחרים האמריקאי ● אוקראינה, עוד מעט בת 28, היא אולי המפסידה הגדולה ביותר במאבק הכוח בוושינגטון ● פרשנות

גם בלי קסדה וגם שניים על קורקינט. / צילום: שלומי יוסף

רגולציה דווקא יש, אבל מי אחראי לאכוף את חוקי הרכיבה על הקורקינטים?

הדרך לחנך את הציבור לנסוע באחריות עדיין ארוכה ובינתיים נמשיך לראות רוכבים חוצים באדום, נוסעים נגד כיוון התנועה ומרכיבים חברים • כתבה שנייה בסדרה

חברות התקשורת / עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

חברות הסלולר מבקשות דחייה במכרז הדור החמישי

פרטנר מבקשת דחייה על רקע אי-הוודאות בסוגיית מבנה דירקטוריון החברה, סלקום מבקשת דחייה בשל אי-השלמת המו"מ עם גולן טלקום ואקספון, והוט מובייל מבקשת דחייה על רקע אי-הוודאות בפרטנר

עובדי חברת CHEQ  / צילום: יח"צ

חברת CHEQ גייסה 16 מיליון דולר כדי להגן על המפרסמים

את סבב הגיוס השני של החברה המפתחת מערכות להגנה על פרסומות ברשת הובילו MizMaa ו-Battery ונצ'רס ● סך הכל גייסה החברה 22 מיליון דולר

 

הסלמון הנגוע / צילום: יח"צ

חברת ויליגר מודיעה: ריקול לסלמון מעושן בשל ליסטריה

מדובר במותג ויקינג (ברקוד 7290002077725), שיוצר ב-7 בנובמבר, ותאריך האחרון לשימוש הוא ה-7 בדצמבר 2019

אביחי מנדלבליט, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

4.5 מיליארד שקל לדרוזים ולצ'רקסים מחכים למנדלבליט

תוכנית ממשלתית רב-שנתית לחברה הדרוזית והצ'רקסית בסך מיליארדי שקלים תקועה בשל הפלונטר הפוליטי ● אם לא תחול פריצת דרך להקמת ממשלה, עשוי היועמ"ש לאשר באופן חריג העברת תקציבים חלקית

מורן סמואל ואנדרו חורש / צילום: רונן טופלברג

עקרון הקאיזן: איזו השראה קיבל אנדרו חורש מהספורטאית מורן שמואל

וגם: פרדי אבוקרט יחליף את אריה (ריצ'י) ריכטמן כמנכ"ל קליל