נגד מהפכת המנכ"לים: הרווח הוא לגמרי העיקר

ההנחה הדרמטית כי ההצהרה של 181 מנכ"לים בכירים כי "רווחים זה לא הכול" היא "שינוי כיוון" מבוססת בעיקר על אי הבנה של מהות הקפיטליזם • אך לא מדובר בשינוי כיוון, אלא בהצהרה על המשמעות הרחבה של השיטה הקפיטליסטית • דעה

סחר חליפין / אילוסטרציה: shutterstock
סחר חליפין / אילוסטרציה: shutterstock

ההצהרה של 181 מנכ"לים בכירים, לפיה "רווחים זה לא הכול", נתפסת כשינוי תפיסתי היסטורי בקפיטליזם ולכאורה שינוי כיוון מחזונו של מילטון פרידמן והתיאוריה הקפיטליסטית שבנתה את ארה"ב.

שתי נקודות ראויות לציון בעניין זה: האחת, היא הנטייה לפרש את המסרים באופן מוטה אג'נדה; והשנייה היא חוסר ההבנה למהות השוק החופשי והקפיטליזם, לו שותפים גם בתקשורת וגם בקהילה העסקית. חוסר הבנה זה, הוא המוביל לכך שמוצגת סתירה לכאורה בין מקסום הרווח לאורך זמן לבעלי המניות לבין יצירת ערך לכלל בעלי העניין ובמובלע גם הטחת האשמה לא מוצדקת בעסקים.

יואל חשין בעד מהפכת המנכ"לים: "שורת הרווח לא תיטיב עם האנושות"

לעניין ההפרזה; אנשי העסקים לא הכריזו את ההכרזות הדרמטיות המוצגות בכותרות כאילו המודל הקפיטליסטי הגיע לקיצו, או שחזונו של מילטון פרידמן הושלך "לפח האשפה ההיסטורי" וכעת הרווח לבעלי המניות (המשקיעים) בחברה כבר אינו בעל משקל מרכזי. בניגוד לכותרות המטעות המציגות כי מטרת החברה היא "לא" למקסם רווחים לבעלי המניות אלא לכלל בעלי העניין, ההצהרה של חברי "השולחן העגול של אנשי העסקים" שונה, ואומרת כי מקסום הרווחים לבעלי המניות עובר גם דרך יצירת ערך לכל השותפים להם ובכך מגדיל רווחים לאורך זמן.

כפי שהסביר ג'ימי דיימון, מנכ"ל ג'יי פי מורגן, המשמש כיו"ר הפורום: "מעסיקים גדולים משקיעים בעובדיהם ובקהילותיהם משום שהם יודעים שזאת הדרך היחידה להיות מצליחים לאורך זמן רב". עדיין המטרה היא להפוך את החברה לרווחית לאורך זמן - חברה שלא תרוויח, לא תתקיים.

כאשר בוחנים את ההצהרה עצמה שלא דרך מסננת האג'נדה, מתגלה התמונה המאוזנת יותר - והיא העובדה שהמחויבות האישית של המנכ"לים החתומים מבוססת על חמישה סעיפים: לייצר ערך עבור לקוחותיהם, להשקיע בעובדים באופן מכבד ומעשיר, להתנהל באופן הוגן עם הספקים, לתמוך בקהילות שבהן העסקים (הגדולים) פועלים, ולייצר ערך ארוך טווח לבעלי המניות. כלומר, התנהלות בסיסית של כל עסק המעוניין להיבנות למען רווחיות לאורך זמן, כאשר המחויבות שלו היא קודם כל וכתנאי הכרחי לבעלי המניות.

ההנחה הדרמטית שמדובר ב"שינוי כיוון" מבוססת בעיקר על אי הבנה של מהות הקפיטליזם. לא מדובר בשינוי כיוון, אלא בהצהרה על המשמעות הרחבה של השיטה הקפיטליסטית. כאשר נשאל מילטון פרידמן על עמדתו בנושא, הוא חזר והצהיר כי הוא דוגל בשיטה של חירות, השיטה המיישמת את עקרונות החירות וזכויות הפרט, שיטה זאת הובילה לצמיחתה של ארה"ב ממעמד של קולוניה נידחת למעצמת על בה נולדה היצרנות האדירה וצמחו ההמצאות הטכנולוגיות ששיפרו את חיי האנושות, תוך שאלה מובילים ליצירת ערך עצום לכל מי שלקח חלק בתהליך היצירה.

ביסוד העיקרון הקפיטליסטי עומד המסחר החופשי, מהותו היא יצירת ערך (ורווח) הדדי, כאשר מתבצעת עסקה בשוק חופשי - כל בעלי העניין מרוויחים; הלקוח ששילם פחות ממה שהוא מעריך שקיבל בתמורה, העובדים של החברה שהצליחו ליצור מוצר או שירות נדרש והבטיחו את שכרם בהווה ולעתיד, הספקים של החברה שהרחיבו את היקפי עסקיהם, וכמובן בעלי המניות שהיו אלה שאפשרו להגשים את החזון היזמי, לקחו את הסיכונים ויכולים כעת לסמן בסיפוק את ההצלחה ביצירת רווח לכל המשתתפים.

הניסיון המובלע ביוזמה היחצ"נית הוא הניסיון להציג את הרווח כמניע לא מוסרי, בלתי מצפוני או חסר הוגנות - גישה זאת לא רק שמנותקת מהמהות של עסקים בשוק חופשי והעיקרון הקפיטליסטי, אלא גם חותרת תחת עקרונות החירות המאפשרים לאנשים להתקשר בעסקאות על בסיס הפקת רווח באופן חופשי, ובכך מאפשרים לשוק חופשי לצמוח ולשגשג תוך העשרת עצמם וקידום כלל החברה הנהנית מהצמיחה. 

בועז ארד הוא מנהל מרכז איין ראנד בישראל וממייסדי התנועה הליברלית החדשה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988