בעד מהפכת המנכ"לים: שורת הרווח לא תיטיב עם האנושות

הפוטנציאל המהפכני של הצהרת 181 המנכ"לים הבכירים כי "רווחים זה לא הכול" הוא גם בכך שאנו, הדוגלים ומעודדים השקעות אימפקט ומאמינים בקפטיליזם קשוב, איננו קבוצת שוליים הזויה אלא המבשרים של כלכלת המחר • דעה

אחריות תאגידית / צילום: Shutterstock
אחריות תאגידית / צילום: Shutterstock

הצהרת המנכ"לים מנסחת מחדש את העיקרון הראשון של הכלכלה שאנו מכירים - לפיו תכלית התאגיד המסחרי היא למקסם רווחים עבור בעלי מניותיו. הניסוח מרחיב את המחויבות לכלל בעלי העניין שבאים במגע עם התאגיד - לקוחות, עובדים והסביבה האנושית והטבעית שבה הוא פועל.

בועז ארד נגד מהפכת המנכ"לים: "הרווח הוא לגמרי העיקר"

גם אם ההיסטוריה תשפוט את ההצהרה כגימיק שיווקי שתכליתו שימור הקיים, עצם ניסוחה הוא בבחינת מהפכה. קואליציית המנכ"לים השכילה לזהות את שורש הבעיה בקפיטליזם הנוכחי - עיקרון השאת הרווח, ולהציע לו ניסוח משופר. העתקת הדגש מבעלי המניות לבעלי העניין היא אחד מארבעת העקרונות המנחים של הקפיטליזם הקשוב, וגם הרוח של שלושת העקרונות הנוספים שורה על ההצהרה: מחויבות התאגיד לחזון בעל ערך שאינו מתמצה בהשאת רווחים, לתרבות ארגונית קשובה ולפיתוח מנהיגות קשובה.

הפוטנציאל המהפכני של ההצהרה הוא גם בכך שאנו, הדוגלים ומעודדים השקעות אימפקט ומאמינים בעקרונות של קפטיליזם קשוב, איננו עוד קבוצת שוליים הזויה, כי אם המבשרים של כלכלת המחר.

אין להבין את ההצהרה כאילו היא מקדמת העדפה של יתר בעלי העניין על פני בעלי המניות. היא לא הופכת את התאגיד למוסד צדקה. למעשה, ההיגיון שבבסיסה היה נכון תמיד - מחויבות לכלל בעלי העניין אינה עומדת בסתירה למחויבות לבעלי המניות. תאגיד שמקדם מנהיגות ותרבות ארגונית קשובה, ומעניק מרחבי הגשמה ותחושת שותפות לעובדים, יזכה להתגייסותם להגשמת החזון והיעוד של החברה. זו, מצדה, תוביל לנאמנות גדולה יותר של הלקוחות למוצרים ולשירותים שהתאגיד מספק, שתתבטא בשורת הרווח. במילים אחרות, תאגיד שמפנים את האינטרסים של כלל בעלי העניין, לא יגזול מבעלי המניות, אלא יביא להגדלת העוגה, לטובת כולם.

במובן זה, הצהרת המנכ"לים אינה נוגדת את משנתו של מילטון פרידמן, אלא משכללת ומשביחה אותה. היא משכללת את עיקרון השאת הרווח לאופטימיזציה של רווחה.

מכל מקום, ברור שההצהרה היא רק צעד ראשון בדרך מלאת מהמורות, וכעת יש לוודא שאכן תזכה לביטוי מעשי ומוחשי. אין לשגות באשליות, נכונו אתגרים רבים וצפויות לחלוף שנים. עיקרון השאת הרווח הוא בבחינת גולם שקם על יוצרו. הוא נהפך מאמצעי לקידום הכלכלה למטרה עצמה, וכיום הוא נושא מאפיינים של התמכרות: תאוות הבצע של מנהלי התאגידים דוחפת אותם להציג שורת רווח גדולה יותר ויותר; וזו, מצידה, מולידה שורה של התמכרויות מסוכנות לאנושות - לסמארטפונים, לרשתות חברתיות, לסוכר, לבשר, לתרופות ועוד. די לנו להפנים כי 97% ממי שמוגדר כמכור לא יחלץ לעולם ממעגל ההתמכרות, כדי להבין עד כמה עצום האתגר שבפנינו. אלא שבמקרה זה, אם אנו חפצי חיים, אין לנו ברירה אלא להצליח.

לאור האמור, אל לנו לסמוך על הצהרת הכוונות של המנכ"לים. המימוש תלוי בכולנו, בכובעינו השונים כמשקיעים או כצרכנים. ככאלה, אנחנו ספקי ההון, ולכן יש לנו תפקיד ראשי בעיצובם של תאגידי המחר. כמשקיעים עלינו להעדיף תאגידים החורטים על דגלם את עקרונות הקפיטליזם הקשוב ולקדם השקעות עם שורת רווח כפולה. כצרכנים, עלינו לפתח ולחזק תרבות צרכנית חברתית, שבה נבחר לא רק במוצרים ובשירותים הזולים ביותר, אלא גם באלה ששרשרת הייצור והמכירה שלהם מצמצמת למינימום פגיעה אפשרית בבעלי עניין אחרים ובסביבה.

לא פחות משהשולחן העגול הוליד את ההצהרה ההיסטורית, ההצהרה ההיסטורית הולידה את השולחן העגול. כלומר, היא המחישה לציבורים גדולים ורחבים יותר את היכולת הפוטנציאלית של גופים עסקיים כמו השולחן העגול להטיב עם האנושות. בעידן שבו הפוליטיקה העולמית עוברת שינויים רדיקליים, והדמוקרטיה נסוגה בפני אידיאולוגיות בעלות גוון אוטוריטרי ופופוליסטי, קשה להגזים בחשיבותם. יש לקוות שהחברה האזרחית הגלובלית תדע למלא את הוואקום והצורך בפעולה שנולד מהמגמות האלה. 

יואל חשין הוא מייסד ויו״ר קבוצת 2B, העוסקת בהשקעות אימפקט

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988