גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הוליד אחד המשפטים הסוערים שנוהלו בישראל בעשור האחרון שופט שמצליח לעצבן גם את הבנקאים וגם את עורכי הדין

הקריירות של עורכי הדין שייצגו בתחילת העשור את עו"ד יעקב וינרוט במשפט שניהלה נגדו המדינה, המריאו מאז ● יוצא הדופן היחיד מאותו צוות הגנה הוא גרשון גונטובניק שהחליט ללכת לשיפוט, ופסק השבוע באופן יצירתי ואמיץ נגד שכר-הטרחה הגבוה של "חבריו" מהעבר

השופט גרשון גונטובניק / צילום: אלון רון
השופט גרשון גונטובניק / צילום: אלון רון

אחד המשפטים הפליליים המעניינים, הסוערים, והשנויים ביותר במחלוקת שנוהלו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעשור האחרון, היה זה שבו הואשם עו"ד יעקב וינרוט ז"ל בתחילת העשור בלקיחת שוחד מפקיד השומה שוקי ויטה. סוללה של עורכי דין בכירים התייצבה מדי כמה ימים באולמו של השופט המחוזי גלעד נויטל, כדי להגן על וינרוט מפני אישומי המדינה.

רבים עמדו שם לצדו של הפרקליט הוותיק שהפך לנאשם - עורכי הדין דן שינמן, נוית נגב, איריס ניב-סבאג, נבות תל-צור, שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי, ירון קוסטליץ, עודד גזית. וגם אחד, ד"ר גרשון גונטובניק, שהיה באותה עת שותף בכיר במשרדו של וינרוט.

מבחינתו של וינרוט, הקרב המשפטי הסתיים בהצלחה. השופט נויטל זיכה אותו מאישומי השוחד והרשיע את פקיד השומה ויטה בהפרת אמונים. 

לאחר המשפט המשיכו וינרוט וסנגוריו לייצג לקוחות בכירים שנחשדו והואשמו בביצוע עבירות צווארון לבן. הקריירות של המעורבים בייצוג וינרוט הרקיעו שחקים. יוצא הדופן מ"חבורת סנגורי וינרוט" הוא גונטובניק, שהחליט לוותר על הכסף הגדול וללכת לשירות הציבורי.

היסטוריה של פסקי דין פורצי דרך

ההחלטה של גונטובניק לעזוב את הפרקטיקה הפרטית לטובת קריירה בשירות הציבורי מתגלה כהחלטה משתלמת, לפחות מבחינת הציבור: מאז מינויו לשופט ב-2016 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, גונטובניק הוציא תחת ידו כמה פסקי דין פורצי דרך ומשמעותיים, והוא מתגלה כשופט שהאינטרס הציבורי עומד בכל עת לנגד עיניו.

פסיקות אלה לא עברו חלק - לפי פרסומים שונים, על רקע הביקורת שמתח גונטובניק על המדינה בתיק "פרשת הבנקאים" והפעיל החברתי ברק כהן, החליט נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, כי גונטובניק לא ידון יותר בתיק פליליים ויועבר לדון רק בתיקים אזרחיים. הנהלת בתי המשפט מסרה אז בתגובה כי השופט גונטובניק שובץ לתיקים אזרחיים לפי החלטת נשיא בית המשפט המחוזי, אך ורק לאור צורכי בית המשפט ותוכנית העבודה של בית המשפט. 

פסק הדין האחרון המשמעותי שלו ניתן בספטמבר השנה, ופורסם בשבוע שעבר ב"גלובס" על-ידי מתן ברניר. מדובר בפסק דין שעשוי לשים סוף לתופעה מכוערת בשוק עריכת הדין, שבמסגרתו אין תוקף משפטי לסעיף בהסכמי שכר-טרחה מבוססי אחוזים, שבהם הלקוח נאלץ להתחייב לשלם את מלוא הכסף לעורך דינו, גם אם הלקוח יפסיק את הטיפול המשפטי.

התופעה שבה עורכי דין מחתימים לקוחות על סעיף בהסכם שכר-הטרחה שמחייב אותם לשלם את מלוא שכר-הטרחה גם אם הייצוג המשפטי של עורכי הדין נפסק, היא נפוצה. תכליתה אחת - להגן על עורכי הדין מפני אובדן שכר-הטרחה. הוא אינו מתחשב כלל במקרים שבהם הלקוח ירצה, מסיבות ענייניות, להפסיק את ההתקשרות עם עורך דינו.

גונטובניק, שפסק כי לסעיף האמור אין תוקף משפטי, כתב בפסק דינו כי הוראה כזו "לא לוקחת בחשבון את מערכת היחסים המיוחדת והרגישה שבין הלקוחות לעורכי דינם... במקום בו עומדות לימין הלקוח סיבות לגיטימיות להפסקת ההתקשרות עם עורך דינו, לא ניתן להתחייב להימנע מהפסקתה. וגם לא ניתן להתחייב לשלם את מלוא שכר-הטרחה, חרף הפסקה מוצדקת של ייצוג".

תיק מרוכך לחבורת "באים לבנקאים"

דוגמה נוספת שמביאה לביטוי את האינטרס הציבורי, אפשר לקחת מהגישה שהציג גונטובניק ביחס לזכות המחאה וההפגנה. באפריל 2017 נחת על שולחנו תיק "באים לבנקאים", שבו האשימה המדינה את הפעיל החברתי עו"ד ברק כהן ומספר פעילים נוספים בשורה של עבירות חמורות בשל פעולות מחאה שביצעו נגד מנכ"לית בנק לאומי דאז, רקפת רוסק-עמינח, ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן.

גונטובניק נדרש לדון בתנאים המגבילים שביקשה המדינה להטיל על כהן וחבריו - בין היתר, הרחקה של 500 מטר מראשי המערכת הבנקאית ובני משפחותיהם. גונטובניק אומנם דחה ערר שהגישו הנאשמים נגד התנאים המגבילים, אבל פרסם פסק דין מפורט שכל-כולו מסמך הגנה על חופש הביטוי והמחאה.

גונטובניק ניצל את ההזדמנות כדי לדון בשאלה אם המחאה של ברק כהן ואנשי "באים לבנקאים" חצתה את גבולות הלגיטימיות.

במאי השנה, כתב האישום הבומבסטי נגד עו"ד כהן וחבריו לתנועת "באים לבנקאים", שייחס להם בין היתר עבירות של סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע, הסתיים בהסדר טיעון מינורי. מכתב האישום המתוקן נמחקו רבים מהאישומים, כתבי אישום נגד ארבעה מתוך שבעת הנאשמים בוטלו כליל, וכהן הורשע רק בעבירות של פגיעה בפרטיות ובהטרדה.

בספטמבר 2018 זיכו גונטובניק ושני שופטים נוספים את רפי רותם, חושף השחיתות ברשות המסים, מ-10 עבירות של "הטרדה באמצעות מתקן בזק", והותיר על כנה את הרשעתו של רותם בשלושה סעיפים של "הפרת הוראה חוקית". רותם הורשע בגין שליחת מסרונים ופקסים לבכירים במשטרה, בפרקליטות וברשות המסים. גונטובניק הציג בפסק הדין גישה מתונה וסובלנית, וקבע כי חלק מההתבטאויות שבגינן הורשע רותם נופלות בגדר חופש הביטוי הפוליטי המוגן.

בספטמבר 2018 גונטובניק נתן פסק דין חשוב וראשוני בתחום דיני החברות, כשקבע כי חברה שפעלה בארץ כזרוע של חברה מחו"ל - רשאית להתחרות בה. באותו מקרה דן השופט בשאלה אם החוק אוסר על חברה ישראלית שפעלה במימונה של חברה מחו"ל וביצעה עבורה משימות, להתחרות בחברה הזרה בתום תקופת ההתקשרות.

גונטובניק פסק כי אסור לחברה להשתמש בידיעות ובמסמכים שבאו לידיה עקב השליחות, אך אין לשלול מעיקרה את אפשרותה להתחרות. גם כאן הוא הציג גישה ליברלית של הגנה על זכויות יסוד, כגון חופש העיסוק והתחרות.

בימים שבהם מערכת המשפט מותקפת מכל עבר, חשוב להאיר בזרקור על שופטים כגרשון גונטובניק, שמבססים את אמון הציבור במערכת.

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח