גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

נשיא העליון המנוח מאיר שמגר: אקטיביסט, לא ברקיסט

על התהום האידאולוגית שהייתה בין השופט מאיר שמגר לשופט אהרן ברק, ומדוע יש מי שמתעקש בכל זאת לראות בהם תאומים משפטיים סיאמיים? ● מה היה חושב שמגר על העתירות נגד חוק יסוד הלאום, והאם האמין ב"חורים שחורים"?

מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס
מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס

ההספדים שנישאו השבוע על נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר ז"ל, חרגו מהתבנית המוכרת של "המנוח ואני". הם גלשו במהירות למודל פחות שכיח, ואשר שמור במקומותינו לאנשי מעלה בלבד. "המנוח הוא אני" הכריזו המספידים וביקשו, איש-איש בדרכו, ליהנות מהמוניטין הרב שצבר שמגר במהלך חייו. הם ביקשו לזהות בין מורשתו של המנוח למורשתם שלהם. לא סיפרו על המוטל בארון, אלא על עצמם.

מי שעשה זאת בצורה הטובה מכולם היה, איך לא, השופט אהרן ברק. לא בהכרח בגלל כושר רטורי יוצא דופן. ברק פשוט היה היחיד שלא חיכה לרגע האחרון. זה שנים ארוכות שברק מתאמן על הזיהוי שבינו לבין שמגר. עוד בחיי שמגר בחר ברק לציירו בגוונים השמורים לאב רוחני. הוא כינהו "גדול האקטיביסטים". הוא ייחס לו רבות מתפיסותיו וממהפכותיו שלו. ברק הציג עצמו כשותפו של שמגר. לא פעם כתלמידו. בזמן אמת זה בא לו טבעי.

הדרך הזו הייתה אופיינית לברק. הוא אהב להרחיק את עצמו מתדמית הרפורמטור. מה כבר עשה? ציטט את שמגר ויישם במקרה נתון? כך עשה ברק בחייו של שמגר, וכך גם במותו. אלא ששמגר, שללא ספק היה אקטיביסט, רחוק היה מאוד מלהיות ברקיסט. ברבות מהנקודות החשובות שחידש ברק - שמגר חלק עליו מכול וכול.

חורים שחורים משפטיים

שני המשפטנים חלקו איש על רעהו כבר בגישתם העקרונית למשפט. ברק האמין כי למשפט אין גבולות. שוב ושוב חזר על הרעיון שלפיו "הכול שפיט". ב"פסק דין רסלר" (גיוס בני הישיבות) ציין ברק כי "כל פעולה היא מותרת או אסורה בעולם המשפט. אין פעולה שהמשפט לא חל עליה (...) אין נפקא מינה מהי אותה פעולה, אם פוליטית היא אם לאו, אם עניין היא למדיניות אם לאו".

שמגר לא היה מוכן לקבל זאת והשיב לברק: "אם התאוריה המאפשרת דיון בערכאות השיפוט בכל עניין תתממש באופן תדיר, היינו, אם כל נושא - החל מן התקציב לפרטיו וכלה בבניית שיכונים, מטוסים וטנקים - יוכרע בפורום השיפוטי לפי מבחני החוקיות הפורמלית או לפי מבחני סבירות (...), יהיה בכך כדי ליצור ריכוז סמכויות שיבטל הלכה למעשה את יכולת התפקוד של הרשויות האחרות".

בספרו שיצא לפני ארבע שנים ציין שמגר: "קבעתי, ואני דבק בעמדתי זו עד היום: לא הכול שפיט. בית המשפט אינו יכול להיכנס בנעליה של ממשלה המחליטה לקשור קשרים דיפלומטיים עם גרמניה, או לנעליו של מפקד בשטח, המחליט אם לפנות ימינה או שמאלה". ברק ראה בדיבורים כאלה "חורים שחורים משפטיים".

עם היוודע דבר מותו של שמגר, ציין ברק בראיון טלוויזיוני כי שמגר "התנגד ל'חורים שחורים משפטיים' בהם לא מתקיימת ביקורת שיפוטית". אלא שההשקפה הזו הייתה הפוכה לחלוטין מזו שדגל בה שמגר כל חייו. במקום שראה ברק "חורים שחורים", ראה שמגר "חלוקת התחומים בין רשויות השלטון, שהיא מיסודותיו של ממשל תקין ומתוקן".

שאלות מחוץ לתחום

זה נכון שדלתות בית המשפט נפתחו לרווחה בימיו של שמגר. אלא שלא בכל נושא סבר שעל השופט להכריע; הוא דגל בזכות עמידה רחבה לצד שפיטות מצומצמת. זו הייתה עמדתו העקרונית של שמגר. והיא המשיכה להתקיים גם לאחר פרישתו מכס הנשיאות.

בשעה שעמד בראש צוות אשר ניסח "חוקה בהסכמה" (מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה), הציע שמגר כי בתחומים מסוימים לא תהיה כל סמכות לבית המשפט לפסול את חוקי הכנסת. כך למשל קבע כי חוקים בעניין גיור, סמכות בתי הדין, נישואים וגירושים בהתאם לדין הדתי, צביונם היהודי של השבת ומועדי ישראל ברשות הרבים וכשרות במטבחים ציבוריים, יהיו חסינים מפסילה על-ידי בתי המשפט. שמגר הציע בהם "אי-שפיטות חוקתית".

ואלה לא היו רק נושאים הקשורים לדת ומדינה שאותם השאיר מחוץ לתחום. כשופט, הוא סבר כי על בית המשפט להבחין בכל סוגיה בין שאלה שעיקרה משפטי לשאלה שעיקרה פוליטי. כך, שאלות שעיקרן מצוי בתחום הפוליטי, בחר שמגר להותיר להכרעת המערכת הפוליטית. שאלות שעיקרן משפטי יידונו, על-פי התזה השמגרית, בבית המשפט.

ברק לא קיבל את התזה הזו ופיתח במקומה תזה משלו. הוא קרא לה "שפיטות נורמטיבית". לפי התזה הזו, כל נושא שפיט, גם הפוליטי ביותר. ייתכן שכשופט יבחר שלא לעסוק בו, אלא שזה תלוי בהחלטתו. ברצותו יעסוק, וברצותו לא. לא זו הייתה דרכו של שמגר.

עצמאות הממשלה מול היועמ"ש

ב"פסק דין פנחסי", בחר השופט ברק להתעלם מעמדתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, וקבע כי היועץ המשפטי לממשלה (יוסף חריש, ז"ל) הוא שייצג את עמדת הממשלה. גם בשעה שידוע היה כי עמדה זו הפוכה מזו שהיועץ מסר בשמה בפני בית המשפט. שמגר, שישב באותו הרכב, בחר באותה עת שלא להתייחס לסוגיה זו. אלא שארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1997, קבע שמגר בדיוק את ההפך מברק.

כראש "הוועדה לקביעת תפקידי היועץ המשפטי לממשלה" חזר שמגר וביצר את שיקול-דעתה של הממשלה. בניגוד לברק ב"הלכת פנחסי" הכריז שמגר כי הממשלה רשאית לסטות מעמדת היועץ, ולהחליט כיצד עליה לפעול במקרה מסוים, לפי שיקול-דעתה שלה. בכך המשיך מסורת ארוכה שייסד נשיא העליון לשעבר, השופט שמעון אגרנט, שקבע זאת בדוח אשר הוגש לממשלה בשנות ה-60 והתקבל על-ידה. למותר לציין כי פסיקתו של ברק התעלמה הן מהדוח והן מהחלטת הממשלה בעניינו.

במאמר לזכר שמגר, שפרסמה נשיאת העליון לשעבר השופטת מרים נאור, הנקודה החשובה הזו נשמטה. המאמר שהתמקד ביחסים שבין השרים ובין היועץ המשפטי לממשלה, התייחס למקרה אחד ויחיד שבו סירב שמגר לייצג את שר הפנים והפך אותו (את המקרה) לסמל. למורשתו המובהקת של שמגר. נאור ציינה כי "ברוח עמדתו זו, שאין מגינים על כל החלטה שלטונית בלי בדיקה אם הרשות פעלה כחוק, חינך אותנו, פרקליטי מחלקת הבג"צים, ומסורת זו היא נחלתם של היועצים המשפטיים לממשלה שכיהנו אחריו, ושל פרקליטות המדינה מאז ועד היום".

גם השינוי שהציעה ועדת שמגר בעניין השתתפותו של היועץ המשפטי בישיבות ממשלה נשמט ממאמרה של נאור. ברק כיועמ"ש הנהיג את השתתפותו בישיבות אלה כעניין תדיר. שמגר נהג אחרת. בספרו ציין: "מוטב שהיועץ המשפטי לממשלה יימנע כמידת האפשר מלשבת סביב שולחן הממשלה, אלא יבוא אליו רק כאשר עולות לדיון סוגיות משפטיות מובהקות. כך נהגתי כשכיהנתי בתפקיד, וכך המליצה הוועדה שלנו". שמגר נתן למשפט את אשר למשפט, ולפוליטיקה את אשר לפוליטיקה. אלא שהצד הזה במורשתו נעלם בהספדים אשר לשו את דמותו ועיצבו אותה, כך שתתאים לדיוקניהם של המספידים.

עצמאות הממשלה, אאוט. אי-הגנה על הממשלה אין. מורשתו של שמגר הלכה והתקרבה עוד קצת לזו של ברק.

למה? כובע

שמגר סלד מהביטוי "המהפכה החוקתית" שטבע אהרן ברק. שמגר חזר שוב ושוב על כך ש"מטבעות לשון כאלה אינם מועילים ועלולים לפגוע במעמדו של בית המשפט". הוא אומנם היה חלק מהרכב השופטים שקיבל את ההחלטה ב"פסק דין המזרחי", שלפיה בית המשפט רשאי, באופן עקרוני, לפסול חוקים, אלא שהתזה שלו הייתה שונה משל ברק. שמגר התבסס על עיקרון ריבונות הפרלמנט. על כך שאם הפרלמנט מעוניין הוא יכול לקבוע הכול. אפילו הגבלה של חוקיו העתידיים.

התזה הזו שונה מאוד מהתזה שהציע ברק, שראתה בפרלמנט כמי שחובש שני כובעים: כובע מחוקק וכובע מכונן. על-פי התזה של ברק, קיבלה הכנסת סמכות מכוננת מוגבלת הנמסרת לה, כנסת אחר כנסת, מאז ימי מועצת המדינה הזמנית. הכנסת אינה רשאית לסטות מהמנדט שנמסר לה במרוץ השליחים הזה, ולכן על-פי ברק ייתכנו חוקי יסוד שאינם חוקתיים.

מכאן נובע הדיון כיום ב"חוק הלאום". שמגר כפר בכך. לדעתו, הכנסת רשאית לחוקק כל חוק. ולכן היא רשאית לחוקק גם כל חוק יסוד המגביל כל חוק אחר. הרעיון של חוק יסוד שאינו חוקתי, כלל לא עולה על הדעת לפי התזה של שמגר. את העתירה על חוק הלאום היה שמגר דוחה על הסף.

פסילת חוקים

שמגר פרש מכס השיפוט חודש לאחר פרסומו של "פסק דין המזרחי", ולכן לא הספיק לפסול בפועל אף חוק מימיו. הפעם שהיה בה הכי קרוב לקחת חלק בפסילת חוק הייתה כשהתבקש, כיועץ משפטי לממשלה, למסור את חוות-דעתו בעתירה בעניין "פסק דין ברגמן". ברגמן ביקש לפסול את "חוק מימון המפלגות" בטענה שהוא סותר את עיקרון השוויון שבחוק יסוד הכנסת. שמגר התנגד לפסילה ופירש את עיקרון השוויון באופן מצומצם בהרבה מזה שהנשיא משה לנדוי (השמרן!) פירשו. עמדתו של שמגר נדחתה, והחוק נפסל.

קשה מאוד להעריך אם שמגר היה מצטרף לברק ולשופטים אחרים בפסקי דין אשר פסלו בפועל חוקים; שכן עמדתו בעניין זה הייתה ייחודית. שמגר אומנם הסכים עם ברק כי חוק הפוגע בזכות יסוד באופן שאינו מידתי דינו להיפסל, אלא ששמגר חלק על המבחנים שפיתח ברק בהקשר זה.

ברק קבע כי זה תפקידו של בית המשפט לאשר כי מתקיים איזון ראוי בין התכלית שביקש המחוקק להשיג באמצעות החוק, לעוצמת הפגיעה שנגרמת כתוצאה ממנו בזכותו של אדם כלשהו. שמגר דחה זאת מכל וכל והאמין שהכרעה ערכית זו היא ליבת תפקידם של נבחרי הציבור. הם אלה שאמורים לשקול זאת ולא השופטים. הדיון הזה אינו תיאורטי. רוב רשימת החוקים שנפסלו בישראל נפסלו בשל הנקודה הזו. הנקודה ששמגר חלק בה על ברק. ניתן להעריך כי לא בכל אחת מפסילות החוקים הייתה מצטרפת גם חתימתו של שמגר.

יהי זכרו של השופט שמגר מכבד את מורכבות שיטתו ואת עצמאות מחשבתו.

ויהי זכרו ברוך. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

ירידות בוול סטריט; מניות השבבים נופלות בהובלת אנבידיה

הנאסד"ק יורד בכ-1.5% ● מיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD מאבדות גובה בהמשך לטלטלה באנבידיה ● המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה מחר והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי ● מחירי הנפט יורדים ● הזהב יורד מתחת ל-3,900 דולר, הביטקוין נסוג אל מתחת ל-65 אלף דולר ● וול סטריט בהזדמנות: בגולדמן זאקס צופים עלייה של 14% ב-S&P 500

איתי פרי, מנכ''ל פרופיט ציריך / צילום: יח''צ

הישראלים מסתערים על הבנקים בשווייץ. הבנקאי הבכיר מסביר למה

הבנקים השוויצריים נעשו נגישים יותר לישראלים, ופתיחת חשבון כבר לא מחייבת טיסה ● איתי פרי, מנכ"ל פרופיט ציריך ולשעבר בנקאי ב־UBS, מעריך כי כ־20 מיליארד דולר של כספים ישראליים מנוהלים בשווייץ, ומסביר מה מושך לשם את בעלי ההון ומה נותר מהסודיות הבנקאית ● "המסלול לצמיחה פיננסית", סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי / צילום: עומר סומך

שיכון ובינוי זכתה במכרז ענק בארה"ב: תקים גשר בפנסילבניה תמורת 1.3 מיליארד דולר

חברת התשתיות זכתה יחד עם שותפה במכרז החלפת גשר, כשחלקה בפרויקט, שיחל בשנה הבאה, צפוי לעמוד על כ-1 מיליארד דולר ● הפרויקט, שצפוי להצטרף לצבר ההזמנות של הפעילות בארה"ב, יחל בשנה הבאה ויתבצע על פני 11 שנים

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

האישור התקבל: רמי לוי יתחיל להעניק הלוואות ללקוחות

רמי לוי מתקדם צעד נוסף בדרך לכניסה לשוק האשראי החוץ-בנקאי ● החברה דיווחה הבוקר לבורסה כי החברה-הבת שלה, רמי לוי שיווק השקמה שירותים פיננסיים, קיבלה אתמול רישיון מורחב למתן אשראי מרשות שוק ההון

שרה נתניהו / צילום: יוסי זמיר

שרה נתניהו לא שילמה הוצאות משפט בסך 2,000 שקל, ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל

ההוצאות הוטלו על אשת רה"מ במסגרת הליך שמנהל נגדה יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בטענה ללשון הרע, לאחר שלטענתו היא רמזה בראיון לערוץ 14 על בגידה מצדו הנוגעת ל-7 באוקטובר ● נתניהו ביקשה לסלק את התביעה של גולן על הסף, אך בקשתה נדחתה, וביהמ"ש חייב אותה בהוצאות

הסנאטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן / צילום: ap, Allison Robbert

הסנטור הדמוקרטי שמאיים לעזוב את המפלגה - בגלל ישראל

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב מציעה מיליוני דולרים תמורת מידע על תוכנית הגרעין האיראנית למרות הצהרות טראמפ כי הושמדה, סנטור דמוקרטי מאיים לעזוב את מפלגתו אם ייבחר מנהיג ביקורתי כלפי ישראל, ומצרים מכניסה לרשימת ארגוני הטרור ארגון מוסלמי המעורב בהפגנות פרו־פלסטיניות בבריטניה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

למרות החשש לניגודי עניינים: אושר מינוי ח"כ לירן אבישר בן-חורין ליו"ר ועדת הכספים

ח"כ לירן אבישר בן-חורין נבחרה ליו"ר ועדת הכספים הזמנית, חרף חששות לניגוד עניינים בשל עיסוקו של בן זוגה ● היועצת המשפטית הבהירה כי עליה להימנע מעיסוק בנושאים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים או מראית עין לכך ● המינוי עורר התנגדות מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהסיעות החרדיות

נקודת התורפה של מניות הערך / צילום: ap, Eduardo Munoz Alvarez

פינת המציאות של שוק המניות מלאה בסתר במניות בינה מלאכותית

קרנות השקעה במניות ערך לא תמיד מעניקות למשקיעים את החשיפה שהם מצפים לה למניות זולות ומשעממות

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

פרויקט של אזורים בהרצליה. ''עם השובר הדייר יכול לבחור לעצמו דירה בפרויקט אחר של החברה'' / הדמיה: 3division

פתרון חדש בפינוי־בינוי: במקום לחכות מקבלים שובר לדירה בפרויקט אחר

לפחות שתי חברות מציעות לבעלי דירות לקבל דירה בפרויקט אחר במקום להמתין להשלמת הבנייה במתחם שלהם ● בתמורה, בעלי הדירות עשויים לוותר על חלק משווי התמורה העתידית ● היקף החיסכון תלוי בשלב התכנוני, בזמינות הדירות ובהסדרי המס

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

עלבד מציגה תזרים חזק ומחלקת דיבידנד; הכנסות פז קפצו בכ-40%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עלבד הציגה תזרים חזק של 48.5 מיליון שקל מפעילות שוטפת. בעלת השליטה, מושב משואות יצחק, צפויה לקבל כ-12 מיליון שקל מהדיבידנד ● חזרת הטיסות הקפיצה את ההכנסות של פז שחיפו על חולשה בפעילות הקמעונאות

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

ביטוח ישיר השקעות פיננסיות תשלם 16 מיליון שקל לאוצר המדינה

התשלום - במסגרת צו מוסכם שפרסמה הממונה על התחרות מיכל כהן בעקבות הקצאת מניות מיעוט בחברת נימה שבשליטת ביטוח ישיר לבנק דיסקונט ולבנק הפועלים

אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר מנסה לקדם מס חברות מינימלי. מה זה אומר?

כדי למשוך חברות בינלאומיות, מדינות העולם מורידות עוד ועוד את שיעורי המס אצלן • עכשיו יש ניסיונות לשים לזה סוף ● המשרוקית מארחת: המוניטור מבאר מושגים 

דבאח קיטשן / צילום: באדיבות סאלח דבאח ובניו

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

בניין כאל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יוסי סגול, מבעלי השליטה לשעבר בכתר, מצטרף למרוץ לרכישת כאל

יוסי סגול, בן הדור השני ולשעבר מבעלי השליטה בחברת כתר, הביע התעניינות ברכישת חברת האשראי כאל, במרוץ שהולך ונהיה צפוף ● כל רוכש פוטנציאלי של כאל יידרש להוביל אסטרטגיה חדשה לחברה, בעידן שבו שלושה בנקים דיגיטליים עתידים להתחיל לפעול בישראל, והתחרות בענף האשראי הולכת ומתגברת

כולן סיימו באדום, מור ואינפיניטי בלמו את הירידות

איך הצליח מור לקפוץ לצמרת התשואות

בחודש של תשואות מאכזבות בגמל ובפנסיה: בלטו בצמרת המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות בתי השקעות, כשחברות הביטוח התמקמו בתחתית, לצד אלטשולר שחם ● מור הוביל בשני המסלולים ● וגם: היום הבודד שפתח פער בטבלת התשואות

אבי נקש, לשעבר נציג הבעלים בדירקטוריון ארקיע ועוז ברלוביץ', מנכ''ל ארקיע / צילום:  ארקיע, איל יצהר, שי יחזקאל

"הטעות הקטלנית" שעלתה 107 מיליון דולר, והקרבות בצמרת: מסלול ההתרסקות של ארקיע

גלובס חושף את שרשרת האירועים שהובילה את משפחת נקש לוותר על השליטה בארקיע אחרי 20 שנה ● ההחלטה לא לגדר את מחירי הדלק שהכניסה את החברה לסחרור וקירבה אותה לחדלות פירעון ● חילופי המהלומות בין הבעלים להנהלה ● והלחץ מצד היורשים למכור את ההחזקה שלא הצליחה להניב דיבידנדים מעולם

עוזי לוי מנכ''ל קבוצת מבנה / צילום: איל תגר

פרויקט הדגל של מבנה בת"א לא מצליח למכור דירות, וחמישית מהמשרדים שלה ריקים

מבנה נדל"ן סיימה את הרבעון השלישי עם מלאי של יותר ממאה דירות לא מכורות בפרויקט הסוללים בתל אביב ● הרווח הנקי לבעלי המניות ירד ב-60% בעיקר בעקבות הפסד חשבונאי מסיום הפעילות בקנדה, אך ההכנסות והרווח הגולמי עלו ● התפוסה במשרדים בבעלותה של מבנה עומד על 81.2% בלבד

מטה אנבידיה ביוקנעם / צילום: Shutterstock

עד 15 מיליארד שקל: אומדן חדש מגלה כמה אנבידיה קריטית להכנסות ממסים

כלכלנים מעריכים שגביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה בהשוואה לאשתקד ● הסכום, שעולה על התחזיות, עשוי לממן את תוספות הביטחון