גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

נשיא העליון המנוח מאיר שמגר: אקטיביסט, לא ברקיסט

על התהום האידאולוגית שהייתה בין השופט מאיר שמגר לשופט אהרן ברק, ומדוע יש מי שמתעקש בכל זאת לראות בהם תאומים משפטיים סיאמיים? ● מה היה חושב שמגר על העתירות נגד חוק יסוד הלאום, והאם האמין ב"חורים שחורים"?

מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס
מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס

ההספדים שנישאו השבוע על נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר ז"ל, חרגו מהתבנית המוכרת של "המנוח ואני". הם גלשו במהירות למודל פחות שכיח, ואשר שמור במקומותינו לאנשי מעלה בלבד. "המנוח הוא אני" הכריזו המספידים וביקשו, איש-איש בדרכו, ליהנות מהמוניטין הרב שצבר שמגר במהלך חייו. הם ביקשו לזהות בין מורשתו של המנוח למורשתם שלהם. לא סיפרו על המוטל בארון, אלא על עצמם.

מי שעשה זאת בצורה הטובה מכולם היה, איך לא, השופט אהרן ברק. לא בהכרח בגלל כושר רטורי יוצא דופן. ברק פשוט היה היחיד שלא חיכה לרגע האחרון. זה שנים ארוכות שברק מתאמן על הזיהוי שבינו לבין שמגר. עוד בחיי שמגר בחר ברק לציירו בגוונים השמורים לאב רוחני. הוא כינהו "גדול האקטיביסטים". הוא ייחס לו רבות מתפיסותיו וממהפכותיו שלו. ברק הציג עצמו כשותפו של שמגר. לא פעם כתלמידו. בזמן אמת זה בא לו טבעי.

הדרך הזו הייתה אופיינית לברק. הוא אהב להרחיק את עצמו מתדמית הרפורמטור. מה כבר עשה? ציטט את שמגר ויישם במקרה נתון? כך עשה ברק בחייו של שמגר, וכך גם במותו. אלא ששמגר, שללא ספק היה אקטיביסט, רחוק היה מאוד מלהיות ברקיסט. ברבות מהנקודות החשובות שחידש ברק - שמגר חלק עליו מכול וכול.

חורים שחורים משפטיים

שני המשפטנים חלקו איש על רעהו כבר בגישתם העקרונית למשפט. ברק האמין כי למשפט אין גבולות. שוב ושוב חזר על הרעיון שלפיו "הכול שפיט". ב"פסק דין רסלר" (גיוס בני הישיבות) ציין ברק כי "כל פעולה היא מותרת או אסורה בעולם המשפט. אין פעולה שהמשפט לא חל עליה (...) אין נפקא מינה מהי אותה פעולה, אם פוליטית היא אם לאו, אם עניין היא למדיניות אם לאו".

שמגר לא היה מוכן לקבל זאת והשיב לברק: "אם התאוריה המאפשרת דיון בערכאות השיפוט בכל עניין תתממש באופן תדיר, היינו, אם כל נושא - החל מן התקציב לפרטיו וכלה בבניית שיכונים, מטוסים וטנקים - יוכרע בפורום השיפוטי לפי מבחני החוקיות הפורמלית או לפי מבחני סבירות (...), יהיה בכך כדי ליצור ריכוז סמכויות שיבטל הלכה למעשה את יכולת התפקוד של הרשויות האחרות".

בספרו שיצא לפני ארבע שנים ציין שמגר: "קבעתי, ואני דבק בעמדתי זו עד היום: לא הכול שפיט. בית המשפט אינו יכול להיכנס בנעליה של ממשלה המחליטה לקשור קשרים דיפלומטיים עם גרמניה, או לנעליו של מפקד בשטח, המחליט אם לפנות ימינה או שמאלה". ברק ראה בדיבורים כאלה "חורים שחורים משפטיים".

עם היוודע דבר מותו של שמגר, ציין ברק בראיון טלוויזיוני כי שמגר "התנגד ל'חורים שחורים משפטיים' בהם לא מתקיימת ביקורת שיפוטית". אלא שההשקפה הזו הייתה הפוכה לחלוטין מזו שדגל בה שמגר כל חייו. במקום שראה ברק "חורים שחורים", ראה שמגר "חלוקת התחומים בין רשויות השלטון, שהיא מיסודותיו של ממשל תקין ומתוקן".

שאלות מחוץ לתחום

זה נכון שדלתות בית המשפט נפתחו לרווחה בימיו של שמגר. אלא שלא בכל נושא סבר שעל השופט להכריע; הוא דגל בזכות עמידה רחבה לצד שפיטות מצומצמת. זו הייתה עמדתו העקרונית של שמגר. והיא המשיכה להתקיים גם לאחר פרישתו מכס הנשיאות.

בשעה שעמד בראש צוות אשר ניסח "חוקה בהסכמה" (מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה), הציע שמגר כי בתחומים מסוימים לא תהיה כל סמכות לבית המשפט לפסול את חוקי הכנסת. כך למשל קבע כי חוקים בעניין גיור, סמכות בתי הדין, נישואים וגירושים בהתאם לדין הדתי, צביונם היהודי של השבת ומועדי ישראל ברשות הרבים וכשרות במטבחים ציבוריים, יהיו חסינים מפסילה על-ידי בתי המשפט. שמגר הציע בהם "אי-שפיטות חוקתית".

ואלה לא היו רק נושאים הקשורים לדת ומדינה שאותם השאיר מחוץ לתחום. כשופט, הוא סבר כי על בית המשפט להבחין בכל סוגיה בין שאלה שעיקרה משפטי לשאלה שעיקרה פוליטי. כך, שאלות שעיקרן מצוי בתחום הפוליטי, בחר שמגר להותיר להכרעת המערכת הפוליטית. שאלות שעיקרן משפטי יידונו, על-פי התזה השמגרית, בבית המשפט.

ברק לא קיבל את התזה הזו ופיתח במקומה תזה משלו. הוא קרא לה "שפיטות נורמטיבית". לפי התזה הזו, כל נושא שפיט, גם הפוליטי ביותר. ייתכן שכשופט יבחר שלא לעסוק בו, אלא שזה תלוי בהחלטתו. ברצותו יעסוק, וברצותו לא. לא זו הייתה דרכו של שמגר.

עצמאות הממשלה מול היועמ"ש

ב"פסק דין פנחסי", בחר השופט ברק להתעלם מעמדתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, וקבע כי היועץ המשפטי לממשלה (יוסף חריש, ז"ל) הוא שייצג את עמדת הממשלה. גם בשעה שידוע היה כי עמדה זו הפוכה מזו שהיועץ מסר בשמה בפני בית המשפט. שמגר, שישב באותו הרכב, בחר באותה עת שלא להתייחס לסוגיה זו. אלא שארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1997, קבע שמגר בדיוק את ההפך מברק.

כראש "הוועדה לקביעת תפקידי היועץ המשפטי לממשלה" חזר שמגר וביצר את שיקול-דעתה של הממשלה. בניגוד לברק ב"הלכת פנחסי" הכריז שמגר כי הממשלה רשאית לסטות מעמדת היועץ, ולהחליט כיצד עליה לפעול במקרה מסוים, לפי שיקול-דעתה שלה. בכך המשיך מסורת ארוכה שייסד נשיא העליון לשעבר, השופט שמעון אגרנט, שקבע זאת בדוח אשר הוגש לממשלה בשנות ה-60 והתקבל על-ידה. למותר לציין כי פסיקתו של ברק התעלמה הן מהדוח והן מהחלטת הממשלה בעניינו.

במאמר לזכר שמגר, שפרסמה נשיאת העליון לשעבר השופטת מרים נאור, הנקודה החשובה הזו נשמטה. המאמר שהתמקד ביחסים שבין השרים ובין היועץ המשפטי לממשלה, התייחס למקרה אחד ויחיד שבו סירב שמגר לייצג את שר הפנים והפך אותו (את המקרה) לסמל. למורשתו המובהקת של שמגר. נאור ציינה כי "ברוח עמדתו זו, שאין מגינים על כל החלטה שלטונית בלי בדיקה אם הרשות פעלה כחוק, חינך אותנו, פרקליטי מחלקת הבג"צים, ומסורת זו היא נחלתם של היועצים המשפטיים לממשלה שכיהנו אחריו, ושל פרקליטות המדינה מאז ועד היום".

גם השינוי שהציעה ועדת שמגר בעניין השתתפותו של היועץ המשפטי בישיבות ממשלה נשמט ממאמרה של נאור. ברק כיועמ"ש הנהיג את השתתפותו בישיבות אלה כעניין תדיר. שמגר נהג אחרת. בספרו ציין: "מוטב שהיועץ המשפטי לממשלה יימנע כמידת האפשר מלשבת סביב שולחן הממשלה, אלא יבוא אליו רק כאשר עולות לדיון סוגיות משפטיות מובהקות. כך נהגתי כשכיהנתי בתפקיד, וכך המליצה הוועדה שלנו". שמגר נתן למשפט את אשר למשפט, ולפוליטיקה את אשר לפוליטיקה. אלא שהצד הזה במורשתו נעלם בהספדים אשר לשו את דמותו ועיצבו אותה, כך שתתאים לדיוקניהם של המספידים.

עצמאות הממשלה, אאוט. אי-הגנה על הממשלה אין. מורשתו של שמגר הלכה והתקרבה עוד קצת לזו של ברק.

למה? כובע

שמגר סלד מהביטוי "המהפכה החוקתית" שטבע אהרן ברק. שמגר חזר שוב ושוב על כך ש"מטבעות לשון כאלה אינם מועילים ועלולים לפגוע במעמדו של בית המשפט". הוא אומנם היה חלק מהרכב השופטים שקיבל את ההחלטה ב"פסק דין המזרחי", שלפיה בית המשפט רשאי, באופן עקרוני, לפסול חוקים, אלא שהתזה שלו הייתה שונה משל ברק. שמגר התבסס על עיקרון ריבונות הפרלמנט. על כך שאם הפרלמנט מעוניין הוא יכול לקבוע הכול. אפילו הגבלה של חוקיו העתידיים.

התזה הזו שונה מאוד מהתזה שהציע ברק, שראתה בפרלמנט כמי שחובש שני כובעים: כובע מחוקק וכובע מכונן. על-פי התזה של ברק, קיבלה הכנסת סמכות מכוננת מוגבלת הנמסרת לה, כנסת אחר כנסת, מאז ימי מועצת המדינה הזמנית. הכנסת אינה רשאית לסטות מהמנדט שנמסר לה במרוץ השליחים הזה, ולכן על-פי ברק ייתכנו חוקי יסוד שאינם חוקתיים.

מכאן נובע הדיון כיום ב"חוק הלאום". שמגר כפר בכך. לדעתו, הכנסת רשאית לחוקק כל חוק. ולכן היא רשאית לחוקק גם כל חוק יסוד המגביל כל חוק אחר. הרעיון של חוק יסוד שאינו חוקתי, כלל לא עולה על הדעת לפי התזה של שמגר. את העתירה על חוק הלאום היה שמגר דוחה על הסף.

פסילת חוקים

שמגר פרש מכס השיפוט חודש לאחר פרסומו של "פסק דין המזרחי", ולכן לא הספיק לפסול בפועל אף חוק מימיו. הפעם שהיה בה הכי קרוב לקחת חלק בפסילת חוק הייתה כשהתבקש, כיועץ משפטי לממשלה, למסור את חוות-דעתו בעתירה בעניין "פסק דין ברגמן". ברגמן ביקש לפסול את "חוק מימון המפלגות" בטענה שהוא סותר את עיקרון השוויון שבחוק יסוד הכנסת. שמגר התנגד לפסילה ופירש את עיקרון השוויון באופן מצומצם בהרבה מזה שהנשיא משה לנדוי (השמרן!) פירשו. עמדתו של שמגר נדחתה, והחוק נפסל.

קשה מאוד להעריך אם שמגר היה מצטרף לברק ולשופטים אחרים בפסקי דין אשר פסלו בפועל חוקים; שכן עמדתו בעניין זה הייתה ייחודית. שמגר אומנם הסכים עם ברק כי חוק הפוגע בזכות יסוד באופן שאינו מידתי דינו להיפסל, אלא ששמגר חלק על המבחנים שפיתח ברק בהקשר זה.

ברק קבע כי זה תפקידו של בית המשפט לאשר כי מתקיים איזון ראוי בין התכלית שביקש המחוקק להשיג באמצעות החוק, לעוצמת הפגיעה שנגרמת כתוצאה ממנו בזכותו של אדם כלשהו. שמגר דחה זאת מכל וכל והאמין שהכרעה ערכית זו היא ליבת תפקידם של נבחרי הציבור. הם אלה שאמורים לשקול זאת ולא השופטים. הדיון הזה אינו תיאורטי. רוב רשימת החוקים שנפסלו בישראל נפסלו בשל הנקודה הזו. הנקודה ששמגר חלק בה על ברק. ניתן להעריך כי לא בכל אחת מפסילות החוקים הייתה מצטרפת גם חתימתו של שמגר.

יהי זכרו של השופט שמגר מכבד את מורכבות שיטתו ואת עצמאות מחשבתו.

ויהי זכרו ברוך. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

אילת / צילום: Shutterstock

החשש מתרחישי חדירה: בחיל הים מתגברים כוחות בזירת אילת

למרות ההצהרות: טראמפ שוקל שוב לתקוף באיראן; טוען: יש אינדיקציות לכך שאיראן בוחנת פיתוח נשק כימי וביולוגי, לאחר שארה"ב חסמה אותה בתחום הגרעין ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פאלו אלטו עקפה את התחזיות והכריזה על רכישה חדשה ב-4.5 מיליארד דולר

פאלו אלטו זינקה במסחר המאוחר אחרי שעקפה את התחזיות, העלתה את הצפי השנתי והכריזה על רכישה חדשה בתחום ה-AI ב-4.5 מיליארד דולר ● הכנסות החברה זינקו ב-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-3.45 מיליארד דולר

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

מאגר תמר בתוצאות שיא, והשותפים מרוויחים

תמר פטרוליום הציגה זינוק בהכנסות ל-112 מיליון דולר והכפלת הרווח לכ-18 מיליון דולר ברבעון השלישי - נתונים המשקפים הכנסות שיא של כ-668 מיליון דולר למאגר תמר כולו ● מאחורי הזינוק: הרחבת קיבולת ההפקה ומחירי הברנט הגבוהים בצל המלחמה מול איראן

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

ד''ר אריק יוז, ראש הפיתוח והמחקר הגלובלי בטבע והמנהל הרפואי הראשי / צילום: באדיבות טבע

פרישה מפתיעה: המנהל הרפואי של טבע קיבל הצעה אחרת ועוזב באופן מיידי

ד"ר אריק יוז כיהן בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ורק בשבוע שעבר הציג את ההתקדמות של טבע בתחום המו"פ במסגרת כנס בניו יורק ● המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס: "יוז משאיר את טבע בעמדה חזקה לקראת הפרק הבא"

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

עומרי כספי / צילום:  Ilya Melnikov

פאלו אלטו מסדרת לעומרי כספי אקזיט מהיר

ענקית הסייבר שהקים ניר צוק רוכשת את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Applied Compute תמורת 4.5 מיליארד דולר ● כספי, שנכנס להשקעה כבר בשלבים המוקדמים, עשוי ליהנות מתשואה משמעותית ● החברה הוקמה רק בשנה שעברה בידי יוצאי OpenAI, ורק לפני שבועות ספורים גייסה הון לפי שווי של 3.25 מיליארד דולר

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

לפני הנפקת אנתרופיק וול סטריט מחקה את העליות; AMD נופלת ב-10%

נאסד"ק עבר לירידה קלה ● AMD נופלת בכ-10% בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים ● מניות הסייבר מזנקות בהובלת פאלו אלטו ● סוכנות האנרגיה הבינלאומית: הסרת החסמים במצר הורמוז תוביל לשוק של קונים בנפט

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

אחרי רווחי השיא, מנכ"ל לאומי פרידמן מימש אופציות ב-5.5 מיליון שקל

מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן מימש אתמול 73 אלף כתבי אופציות למניות בנק, בשער של 75 שקל למניה ובסכום של 5.5 מיליון שקל ● גם עומר זיו, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת שוקי הון, מימש 70 אלף כתבי אופציות למניות ● המהלך מגיע לאחר שלאומי דיווח על רווח נקי של 3 מיליארד שקל ברבעון השלישי, היחיד מבין חמשת הבנקים הגדולים במשק שעלה בשנה החולפת

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן נגד דירקטוריון אנבידיה: "התנהלות מזעזעת"

משקיע-העל מחריף את הטון נגד דירקטוריון אנבידיה שמיהר לשלול את חזרתו של ג'נסן הואנג לתפקיד המנכ"ל, עוד לפני שהבדיקה בעניינו הסתיימה ● אקמן גם משרטט את הדרך שלדעתו יכולה לאפשר את חזרתו של המנכ"ל היוצא

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

מל''ט של חברת ת'אנדר טייגר / צילום: ap, Chiang Ying-ying

המדינה שמתחמשת לקראת מלחמה. עם נשק ישראלי

לגלובס נודע כי חברת ת'אנדר טייגר הטייוואנית חשפה לאחרונה חימושים משוטטים מתוצרתה בשילוב טכנולוגיות ישראליות ● בכיר טייוואני לגלובס: "נשמח להעמקת השת"פ"

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור