שירותים פיננסיים באמצעים טכנולוגיים / אילוסטרציה: shutterstock
חברות הפינטק, העוסקות בפיתוח מתן שירותים פיננסיים באמצעים טכנולוגיים, תלויות לשם קיומן באפשרות להתחבר לכסף. חברות העוסקות בתשלומים, באשראי חוץ-בנקאי, בשירותי תיווך באשראי, בשירותי סליקה, בשירותי ביטוח, בהמרות מטבע ובמסחר במטבעות דיגיטליים, זקוקות לצינור החמצן של הבנקים. ואולם הבנקים, שכפופים בעצמם לרגולציה כבדה, מחייבים אותן להוכיח, כתנאי לפתיחת חשבון, שברשותן אמצעים שמגנים עליהן מפני ניצולן להלבנת הון.
כתוצאה מחוסר הכוונה חוקי ורגולטורי הן לבנקים והן לחברות הפינטק, מגלות חברות אלה לעתים כי כשהמוצר כבר נמצא בשלבי הביצוע הסופיים, עליהן להוכיח את קיומה של מערכת בקרה פנימית בתחום איסור הלבנת הון. החקיקה והרגולציה החלקיות בנושא בישראל מציבות מכשולים, וגורמות להאטה בהתפתחותו של שוק חשוב זה, שכן על אותן חברות לחזור לאחור לשלב התכנון, כדי להטמיע מערכות בקרה מתאימות. בשל כך חברות ישראליות רבות בוחרות לפעול בחו"ל, שם כללי הרגולציה ברורים יותר.
כדי לנסות ולעבור את המחסום בישראל, על חברות הפינטק לשים לב כבר בשלב תכנון המוצר כי תנאי בסיסי של הבנקים לפתיחת חשבון, הוא עריכת בדיקות מתאימות ללקוחותיהם. אמנם לקוחות הקצה אינם לקוחות של הבנקים, אבל הבנקים צריכים לבדוק שהכספים הזורמים מהם ואליהם בתיווך חברות הפינטק, הם כספים "נקיים". לשם כך, הבנקים דורשים מחברות הפינטק להתחקות אחר זהות לקוחותיהן ואחר מקור כספם, להוכיח שהן מחזיקות באמצעי בקרה ובודקות, למשל, אם האדם שעל שמו נפתח ארנק דיגיטלי הסכים לכך, להוכיח שהן מצוידות בהגנות מפני זייפני זהות, ועוד.
אלפי בקשות לרישיון ממתינות לטיפול
הרגולטור - בנק ישראל - אינו מגדיר לבנקים מה עליהם לדרוש מחברות פינטק שמבקשות לפתוח אצלם חשבון, אלא מחייב את הבנקים לנהל את סיכוניהם באופן עצמאי. כתוצאה מכך מכבידים הבנקים את דרישותיהם מחברות הפינטק, כדי להימנע בעצמם מתשלום סנקציות כספיות, ישראליות או בינלאומיות.
יחס מקל במידת מה מגלים הבנקים כלפי חברות פינטק המחזיקות ברישיון עקב הגדרתן כגופים הנותנים "שירותים פיננסיים מוסדרים". גופים מסוג זה כפופים לחוק המכוון את התנהלותם ומחייב אותם להשיג רישיון. ואולם הרגולטור הרלוונטי - רשות שוק ההון - לא סיים עדיין את היערכותו בנושא. אלפי בקשות לרישיון ממתינות לטיפול.
נוסף על כך, צו איסור הלבנת הון לחברות שעוסקות במתן שירות בנכס פיננסי (כמו חברות העוסקות בהמרות מטבע או במסחר במטבעות דיגיטליים), עדיין לא פורסם. טיוטת הצו מונחת על שולחן ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מחכה לחידוש עבודתה לצורך אישור הצו. היעדר קיומו של הצו מגביר את חוסר הוודאות בחברות אלה.
חברות שעוסקות במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין מצויות במצב קשה גם מהיבט אחר, שכן ועדה בין-משרדית העוסקת בבחינת התיאום הרגולטורי בתחום זה יושבת זה זמן רב על המדוכה, ללא תוצאות. עקב היעדרן של הנחיות מתאימות מסרבים הבנקים סירוב כמעט מוחלט לבקשות לפתיחת חשבונות מצד החברות האלה.
המחוקק והרגולטור, שמצהירים על רצונם לקדם חדשנות, לשפר את התחרות ולאפשר פיתוח מוצרים משלימים וחלופיים למוצרים הפיננסיים הקיימים היום, צריכים לזרז את הסדרת הסביבה החוקית והרגולטורית בתחום. יש למהר ולגבש, בראש ובראשונה בתחום של איסור הלבנת הון, הוראות ברורות, אחידות וסבירות. הדבר יסייע להסרת מכשולים מדרכן של חברות הפינטק שרוצות לפתוח חשבון בנק בישראל, וליצירת ודאות ובהירות בשוק חשוב ומתפתח זה.
הכותבת היא מומחית בעבירות צווארון לבן ובאיסור הלבנת הון, יו"ר (משותפת) הוועדה לאיסור הלבנת הון בלשכת עו"ד. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק