גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

התאגיד סימן יעד: לשלב ברייטינג גם את נתוני הרדיו

נתוני הרייטינג של תאגיד השידור בטלוויזיה אינם מזהירים, אך ב"כאן" מסבירים זאת בכך שחלק ניכר מהצפייה נעשה באמצעות הדיגיטל ● כעת, עם פרישתו מוועדת המדרוג והכוונות לבצע מדידה "אחודה", בתאגיד מבקשים לקחת את הנושא צעד קדימה ולשלב במדידה גם את החשיפה לתכני הרדיו

אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור / צילום: דן חיימוביץ'
אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור / צילום: דן חיימוביץ'

בתחילת השבוע פקע המועד שהוקצה לחברות מחקר וטכנולוגיה להציע הצעות לתאגיד השידור הציבורי "כאן" על האפשרויות המצויות בשוק לצורך ביצוע מדידה אחודה של תכני התאגיד. המונח "מדידה אחודה" פרץ לשוק המדיה הישראלי כשוועדת המדרוג ערכה לפני חודשים ספורים מכרז לצורך בחירת חברה שתבצע מדידה של צפייה בתוכן וידאו בטלוויזיה ובדיגיטל. אך מסתבר כי בתאגיד מבקשים לקחת את הנושא צעד קדימה ולשלב במדידה גם את החשיפה לתכני הרדיו.

לפני כשבועיים פרסם התאגיד פנייה מוקדמת לקבלת מידע (RFI) בעניין מדידה אחודה, בה צוין כי התאגיד מבקש לבדוק את היכולות הקיימות בשוק וללמוד מספקים מתמחים מהם טכנולוגיות המדידה הקיימות לביצוע מדידה אחודה - לרבות אופן ניהול פאנל צרכני מדיה. "הפנייה נועדה לצורך קבלת מידע בלבד, ובעקבות כך ישקול התאגיד את המשך פעולותיו בהתאם לשיקולים מקצועיים עניינים", נכתב בפרסום. 

המהלך של התאגיד מעורר עניין בחברות טכנולוגיה שפנו והציעו הצעות. ל"גלובס" נודע כי בין החברות נמנית נילסן ישראל (שלא זכתה במכרז ועדת המדרוג), שחברה לצורך זה ל-MRL - חברת טכנולוגיה המספקת שירותי מדידה בדיגיטל לחברות בינלאומיות כמו גוגל ורנטר. MRL פיתחה אפליקציה ש"מתלבשת" על הטלפון הנייד והופכת אותו למעין פיפל מיטר. השימוש באפליקציה אמור לפשט את שאיבת הנתונים והוזיל את עלות הקמת פאנל הצרכנים ממנו מתבצעת המדידה. עוד נודע ל"גלובס" כי גורם נוסף שביקש לחבור ל-MRL לצורך הפרויקט של התאגיד הוא יפעת בקרת פרסום.

מדידת הצפייה בטלוויזיה (רייטינג) הייתה עד עתה נחלתה של ועדת המדרוג בלבד - גוף בלתי תלוי שפעילותו ממומנת על-ידי הגופים המשדרים, איגוד המפרסמים והפרסומאים והרשות השנייה. נתוני הרייטינג שמספקת הוועדה הם הבסיס למכירת הפרסום של הערוצים המסחריים. עם השינויים בשוק והתרחבות צריכת התכנים בדיגיטל הבינו בוועדה כי צריך לייצר מדידה אחת שאוספת את העיניים הצופות מכלל המסכים, ולכן יצאו למכרז לבחירת ספק למדידה האחודה. בעולם יש מעט מאוד חברות העוסקות בכך באופן מהימן, ובארץ התמודדו על הפרויקט רק נילסן וקנטר, שזכתה בסופו של דבר.

נתוני הרייטינג של התאגיד בטלוויזיה אינם מזהירים, אך לטענתם חלק ניכר של הצפייה בהם נעשה באמצעות הדיגיטל. על-פי גורמים בארגון, מאחר שמדובר בגוף ציבורי הממומן מתקציב ציבורי ולא מתקיים מפרסום, המידע שהוא מבקש לעצמו עוסק בעיקר בכמות הפגישות שיש לאזרח עם כלל התכנים שהתאגיד מציע, ולא מסתפק בדיגיטל ובטלוויזיה בלבד.

הביקורת: "מהלך יקר וחסר תועלת מכסף ציבורי"

המהלך שמוביל התאגיד זוכה לביקורת רבה מטעם גורמים במדיה וחברות המדיה. לטענתם, מדובר במהלך יקר וחסר תועלת שעשוי להביא לבזבוז כסף ציבורי.

כיום משלם התאגיד לוועדת המדרוג כ-1.2 מיליון שקל לשנה. היסטורית, התשלום של גוף השידור הציבורי נמוך יותר משל האחרים - בבעלותו יחידה אחת מוועדת המדרוג, לעומת שתיים שמחזיקים הערוצים המסחריים. ברור מאליו שכדי לקבל נתונים ראויים ישלם התאגיד הרבה יותר ממה שהוא משלם כיום, כי הוא יצטרך לממן לבד את מה שממנים כיום מספר גופים יחד. אז אולי התאגיד לא ייאלץ לשלם את מלוא הסכום, ותימצא אופציה תפעולית שתוזיל את הנתונים חלקית, אבל זה בוודאי יהיה יקר משמעותית ממה שמששלם התאגיד כיום - במיליונים רבים.

לדברי בכיר בתעשייה, "ועדת המדרוג משקיעה מיליון שקל בשנה רק על סקר הכינון (סקר שבודק מאפיינים דמוגרפיים כמו השכלה, הכנסה, מגזר וכדומה של כ-4,500 בתי-אב) כדי ליצור מדגם מייצג של תושבי מדינת ישראל, זאת על-מנת שהנתונים ותוצאות הפאנל יהיו מייצגים. לבצע מדידה ללא מדגם מייצג זאת לא בעיה. בשביל ליצור מדגם מייצג צריך לבצע מחקר מעמיק". לדבריו, כיום התאגיד משלם כ-1.2 מיליון שקל בשנה, שזה כ-10% מהעלות. "כדי לעשות את זה התאגיד ישלם פי עשרה - אלא אם כן ימצאו פתרון שהוא חלטורה".

בצד ייקור עלויות המדידה קיימת גם סכנה של פגיעה בהכנסות מפרסום. כאמור, כל השוק מתבסס על נתוני הרייטינג של ועדת המדרוג. בכל חברות המדיה שרוכשות את זמן הפרסום, הנתונים נכנסים לאותה מערכת תכנון (אינסטאר), ומתוכה גוזרים את הכיסוי (האופן שבו מתפזר הקמפיין). למשל: אם מחפשים את קהל היעד למכונית מסוימת, ויעד המפרסם הוא חמש חשיפות של המסר הפרסומי, המערכת מאפשרת לחשב איך לחלק את הכסף בין בעלות הרישיון כדי שכך יקרה. זה מתאפשר כי "השפה" של הנתונים היא אחת, והם מגיעים מאותו בית.

בחברות המדיה מסבירים כי אם התאגיד ייצא מהמערכת, ואפילו אם הנתונים שיסופקו על-ידו יהיו ראויים, החברות יתקשו להשתמש בהם. ומאחר שממילא נתוני הצפייה בתכני הטלוויזיה של התאגיד נמוכים, וקיימות מגבלות קשות על האופן בו מותר לפרסם שם - סביר שיעדיפו לוותר על הפרסום לגמרי.

בתאגיד, כך נראה, מודעים לאפשרות הפגיעה בפרסום - אם כי כנראה לא מייחסים לו חשיבות רבה: היקף הפרסום שמשווק התאגיד באמצעות טרגט מרקט (בעלת הזיכיון לשיווק הפרסום של תכני התאגיד) עומד על כ-100 מיליון שקל בשנה. מתוכם רק כ-15 מיליון שקל מפרסום בטלוויזיה, והיתרה מפרסום בתחנות הרדיו של התאגיד.

כך או כך, בשבועות האחרונים נפגשה עירית שרמן, סמנכ"ל שירות ומכירות בתאגיד, עם חלק מחברות המדיה כדי לבדוק מה עמדתם לגבי סוגיית המדידה העצמאית. העמדה שהוצגה בפניה הייתה חד-משמעית: התנגדות מוחלטת לכל נתון שאי-אפשר לשלב בתוך תוכנות המדיה בהן עושות כיום החברות שימוש.

אחד מהפתרונות: להישאר בוועדת המדרוג

לעומת הביצועים השנויים במחלוקת של הטלוויזיה, תחנות הרדיו של תאגיד השידור דווקא זוכות להצלחה. אולם בשוק אין כיום מדידה מסודרת של אחוזי האזנה, והשוק כולו נסמך על סקר ה-TGI שמתפרסם אחת לחצי שנה. לתאגיד יש באופן טבעי אינטרס לשפר את איכות המדידה - בעיקר כדי לשקף הצלחה, ופחות כדי לנצל זאת מבחינה מסחרית.

ועדת המדרוג איננה מודדת האזנה לרדיו, אך נראה כי יש פתרונות המאפשרים לעשות זאת גם באמצעותה: "הפאנל הרגיל של טלוויזיה, העומד על כ-2,300 בתי-אב, לא מספיק למדידה מדויקת בגלל הרדיו האזורי שמצריך תאים סטטיסטיים גדולים יותר, ולכן צריך להגדיל את הפאנל - זה עולה כסף והרבה. לכן אחד מהפתרונות הוא להישאר בוועדת המדרוג ולשלם את המחיר הנמוך שמשלם התאגיד על המדידה האחודה לטלוויזיה ודיגיטל שתיכנס בינואר לתוקף, ובנוסף לשאת בעלויות הגדלת הפאנל הנדרש לצורך המדידה של הרדיו. זה לא מעט כסף אבל בוודאי לא יקר כמו לממן את מלוא המדידה לבד", אומר הבכיר. 

באשר לנתוני הצפייה בדיגיטל, התאגיד ממילא יתקשה למדוד אותם כראוי. עיקר תכני הווידאו של התאגיד משודרים ביוטיוב שבבעלות גוגל, והאחרון לא מאפשר לאף גורם חיצוני לבצע מדידה על הפלטפורמה שלהם. כך שהבעיה שניצבת בפני התאגיד לקבל מספר אחוד של טלוויזיה ודיגיטל תעמוד בעינה בכל צורת מדידה שלא תתבצע כל עוד התכנים שלהם שם.

על-פי בכיר בחברות המדיה, השאלה היא האם הנתונים שהתאגיד יציג באופן עצמאי מצדיקים את מיליוני השקלים שנדרשים כדי להשיג אותם. "הם הולכים להפסיד עשרות מיליונים של כסף ציבורי יקר ובלי שום סיבה אמיתית". בינתיים, עד סוף 2019 התאגיד הוא חלק מוועדת המדרוג, אבל להמשך כבר נחתם הסכם מייסדים חדש, והתאגיד איננו חלק ממנו. 

"עדיין לא הגענו לנקודת האל-חזור", אומר הבכיר, "אבל אם בתאגיד ירצו לחזור אחרי שתתחיל המדידה החדשה, סביר שהם כבר לא יוכלו להחזיק רק יחידה אחת, והם יתבקשו ליישר קו עם קשת ורשת ולשלם יותר". 

עוד כתבות

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידיאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה הצליחה – אז למה מניות השבבים ממשיכות לרדת?

הנפקת הענק של אנתרופיק  לא החזירה את האופטימיות לוול סטריט שנפלה אתמול ב-2% ● ברקע: חשש שההנפקה שאבה נזילות ממניות אחרות, סימני שאלה לגבי הרווחיות של חברות ה-AI וגם החששות ממינוף יתר ● המבחן יהיה בשבוע הבא עם תחילת המסחר באופציות על מניית אנתרופיק

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם פיצה מושלמת ונוף גלילי: היישוב בו גילינו פיסה מנאפולי

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

כוכבי ''דברים מוזרים'' בערב הבכורה בברודוויי. האימה ממלאת שני תפקידים כלכליים כמעט מנוגדים / צילום: Reuters, Janet Mayer/ INSTARimages

אחרי שעשה קופה בהוליווד: ז'אנר האימה מככב גם על הבמות

כניסת הזוועתונים לברודוויי לא מנותקת ממה שמתרחש בבתי הקולנוע, ומסוגה נישתית זה הפך למנוע שמביא נתחי שוק אדירים ● עבור הוליווד, שמתקשה להוציא את הקהל מהבית, הפחד הפך למוקד משיכה של ממש

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק / צילום: Reuters, Rafael Henrique

דיווח: שתי ענקיות סייבר בדרך למיזוג שעשוי לשנות את פני הענף

לפי דיווח בבלומברג, קראודסטרייק מנהלת מגעים לרכישת זיסקיילר בעסקה שעשויה להיות הגדולה בתולדות ענף הסייבר ● שווי השוק המצרפי של השתיים עומד על כ-265 מיליארד דולר, והמיזוג האפשרי עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק אבטחת המידע העולמי

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

אחרי הסערה שחוללה OpenAI: חוקר אנתרופיק טוען לפריצות דרך היסטוריות במתמטיקה

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

פרסום של קטה גרופ בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

ארביטראז' של 1%: ככה הקבלנים מתחמקים מהוראות בנק ישראל

כפי שיצרניות הרכב עקפו בעבר את המכסים האמריקאיים, חברות הבנייה מוצאות כעת דרכים יצירתיות לעקוף את מגבלות בנק ישראל ● דוחות קטה גרופ מדגימים איך הלוואות קבלן מחזירות את מבצעי ה־90:10 לשוק ● ומי באמת מממן את ההטבה?

בספר הילדים ''מעשה בחמישה בלונים'', מי נתנה לילדים את הבלונים? / צילום: Shutterstock

בספר הילדים "מעשה בחמישה בלונים", מי נתנה לילדים את הבלונים?

מי כיהן כיו"ר הכנסת לתקופה הארוכה ביותר, עד איזו שנה הייתה קטאר מדינת חסות של בריטניה, ומתי יצא לשוק המשחק הראשון בסדרת GTA? ● הטריוויה השבועית

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ