גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

התאגיד סימן יעד: לשלב ברייטינג גם את נתוני הרדיו

נתוני הרייטינג של תאגיד השידור בטלוויזיה אינם מזהירים, אך ב"כאן" מסבירים זאת בכך שחלק ניכר מהצפייה נעשה באמצעות הדיגיטל ● כעת, עם פרישתו מוועדת המדרוג והכוונות לבצע מדידה "אחודה", בתאגיד מבקשים לקחת את הנושא צעד קדימה ולשלב במדידה גם את החשיפה לתכני הרדיו

אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור / צילום: דן חיימוביץ'
אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור / צילום: דן חיימוביץ'

בתחילת השבוע פקע המועד שהוקצה לחברות מחקר וטכנולוגיה להציע הצעות לתאגיד השידור הציבורי "כאן" על האפשרויות המצויות בשוק לצורך ביצוע מדידה אחודה של תכני התאגיד. המונח "מדידה אחודה" פרץ לשוק המדיה הישראלי כשוועדת המדרוג ערכה לפני חודשים ספורים מכרז לצורך בחירת חברה שתבצע מדידה של צפייה בתוכן וידאו בטלוויזיה ובדיגיטל. אך מסתבר כי בתאגיד מבקשים לקחת את הנושא צעד קדימה ולשלב במדידה גם את החשיפה לתכני הרדיו.

לפני כשבועיים פרסם התאגיד פנייה מוקדמת לקבלת מידע (RFI) בעניין מדידה אחודה, בה צוין כי התאגיד מבקש לבדוק את היכולות הקיימות בשוק וללמוד מספקים מתמחים מהם טכנולוגיות המדידה הקיימות לביצוע מדידה אחודה - לרבות אופן ניהול פאנל צרכני מדיה. "הפנייה נועדה לצורך קבלת מידע בלבד, ובעקבות כך ישקול התאגיד את המשך פעולותיו בהתאם לשיקולים מקצועיים עניינים", נכתב בפרסום. 

המהלך של התאגיד מעורר עניין בחברות טכנולוגיה שפנו והציעו הצעות. ל"גלובס" נודע כי בין החברות נמנית נילסן ישראל (שלא זכתה במכרז ועדת המדרוג), שחברה לצורך זה ל-MRL - חברת טכנולוגיה המספקת שירותי מדידה בדיגיטל לחברות בינלאומיות כמו גוגל ורנטר. MRL פיתחה אפליקציה ש"מתלבשת" על הטלפון הנייד והופכת אותו למעין פיפל מיטר. השימוש באפליקציה אמור לפשט את שאיבת הנתונים והוזיל את עלות הקמת פאנל הצרכנים ממנו מתבצעת המדידה. עוד נודע ל"גלובס" כי גורם נוסף שביקש לחבור ל-MRL לצורך הפרויקט של התאגיד הוא יפעת בקרת פרסום.

מדידת הצפייה בטלוויזיה (רייטינג) הייתה עד עתה נחלתה של ועדת המדרוג בלבד - גוף בלתי תלוי שפעילותו ממומנת על-ידי הגופים המשדרים, איגוד המפרסמים והפרסומאים והרשות השנייה. נתוני הרייטינג שמספקת הוועדה הם הבסיס למכירת הפרסום של הערוצים המסחריים. עם השינויים בשוק והתרחבות צריכת התכנים בדיגיטל הבינו בוועדה כי צריך לייצר מדידה אחת שאוספת את העיניים הצופות מכלל המסכים, ולכן יצאו למכרז לבחירת ספק למדידה האחודה. בעולם יש מעט מאוד חברות העוסקות בכך באופן מהימן, ובארץ התמודדו על הפרויקט רק נילסן וקנטר, שזכתה בסופו של דבר.

נתוני הרייטינג של התאגיד בטלוויזיה אינם מזהירים, אך לטענתם חלק ניכר של הצפייה בהם נעשה באמצעות הדיגיטל. על-פי גורמים בארגון, מאחר שמדובר בגוף ציבורי הממומן מתקציב ציבורי ולא מתקיים מפרסום, המידע שהוא מבקש לעצמו עוסק בעיקר בכמות הפגישות שיש לאזרח עם כלל התכנים שהתאגיד מציע, ולא מסתפק בדיגיטל ובטלוויזיה בלבד.

הביקורת: "מהלך יקר וחסר תועלת מכסף ציבורי"

המהלך שמוביל התאגיד זוכה לביקורת רבה מטעם גורמים במדיה וחברות המדיה. לטענתם, מדובר במהלך יקר וחסר תועלת שעשוי להביא לבזבוז כסף ציבורי.

כיום משלם התאגיד לוועדת המדרוג כ-1.2 מיליון שקל לשנה. היסטורית, התשלום של גוף השידור הציבורי נמוך יותר משל האחרים - בבעלותו יחידה אחת מוועדת המדרוג, לעומת שתיים שמחזיקים הערוצים המסחריים. ברור מאליו שכדי לקבל נתונים ראויים ישלם התאגיד הרבה יותר ממה שהוא משלם כיום, כי הוא יצטרך לממן לבד את מה שממנים כיום מספר גופים יחד. אז אולי התאגיד לא ייאלץ לשלם את מלוא הסכום, ותימצא אופציה תפעולית שתוזיל את הנתונים חלקית, אבל זה בוודאי יהיה יקר משמעותית ממה שמששלם התאגיד כיום - במיליונים רבים.

לדברי בכיר בתעשייה, "ועדת המדרוג משקיעה מיליון שקל בשנה רק על סקר הכינון (סקר שבודק מאפיינים דמוגרפיים כמו השכלה, הכנסה, מגזר וכדומה של כ-4,500 בתי-אב) כדי ליצור מדגם מייצג של תושבי מדינת ישראל, זאת על-מנת שהנתונים ותוצאות הפאנל יהיו מייצגים. לבצע מדידה ללא מדגם מייצג זאת לא בעיה. בשביל ליצור מדגם מייצג צריך לבצע מחקר מעמיק". לדבריו, כיום התאגיד משלם כ-1.2 מיליון שקל בשנה, שזה כ-10% מהעלות. "כדי לעשות את זה התאגיד ישלם פי עשרה - אלא אם כן ימצאו פתרון שהוא חלטורה".

בצד ייקור עלויות המדידה קיימת גם סכנה של פגיעה בהכנסות מפרסום. כאמור, כל השוק מתבסס על נתוני הרייטינג של ועדת המדרוג. בכל חברות המדיה שרוכשות את זמן הפרסום, הנתונים נכנסים לאותה מערכת תכנון (אינסטאר), ומתוכה גוזרים את הכיסוי (האופן שבו מתפזר הקמפיין). למשל: אם מחפשים את קהל היעד למכונית מסוימת, ויעד המפרסם הוא חמש חשיפות של המסר הפרסומי, המערכת מאפשרת לחשב איך לחלק את הכסף בין בעלות הרישיון כדי שכך יקרה. זה מתאפשר כי "השפה" של הנתונים היא אחת, והם מגיעים מאותו בית.

בחברות המדיה מסבירים כי אם התאגיד ייצא מהמערכת, ואפילו אם הנתונים שיסופקו על-ידו יהיו ראויים, החברות יתקשו להשתמש בהם. ומאחר שממילא נתוני הצפייה בתכני הטלוויזיה של התאגיד נמוכים, וקיימות מגבלות קשות על האופן בו מותר לפרסם שם - סביר שיעדיפו לוותר על הפרסום לגמרי.

בתאגיד, כך נראה, מודעים לאפשרות הפגיעה בפרסום - אם כי כנראה לא מייחסים לו חשיבות רבה: היקף הפרסום שמשווק התאגיד באמצעות טרגט מרקט (בעלת הזיכיון לשיווק הפרסום של תכני התאגיד) עומד על כ-100 מיליון שקל בשנה. מתוכם רק כ-15 מיליון שקל מפרסום בטלוויזיה, והיתרה מפרסום בתחנות הרדיו של התאגיד.

כך או כך, בשבועות האחרונים נפגשה עירית שרמן, סמנכ"ל שירות ומכירות בתאגיד, עם חלק מחברות המדיה כדי לבדוק מה עמדתם לגבי סוגיית המדידה העצמאית. העמדה שהוצגה בפניה הייתה חד-משמעית: התנגדות מוחלטת לכל נתון שאי-אפשר לשלב בתוך תוכנות המדיה בהן עושות כיום החברות שימוש.

אחד מהפתרונות: להישאר בוועדת המדרוג

לעומת הביצועים השנויים במחלוקת של הטלוויזיה, תחנות הרדיו של תאגיד השידור דווקא זוכות להצלחה. אולם בשוק אין כיום מדידה מסודרת של אחוזי האזנה, והשוק כולו נסמך על סקר ה-TGI שמתפרסם אחת לחצי שנה. לתאגיד יש באופן טבעי אינטרס לשפר את איכות המדידה - בעיקר כדי לשקף הצלחה, ופחות כדי לנצל זאת מבחינה מסחרית.

ועדת המדרוג איננה מודדת האזנה לרדיו, אך נראה כי יש פתרונות המאפשרים לעשות זאת גם באמצעותה: "הפאנל הרגיל של טלוויזיה, העומד על כ-2,300 בתי-אב, לא מספיק למדידה מדויקת בגלל הרדיו האזורי שמצריך תאים סטטיסטיים גדולים יותר, ולכן צריך להגדיל את הפאנל - זה עולה כסף והרבה. לכן אחד מהפתרונות הוא להישאר בוועדת המדרוג ולשלם את המחיר הנמוך שמשלם התאגיד על המדידה האחודה לטלוויזיה ודיגיטל שתיכנס בינואר לתוקף, ובנוסף לשאת בעלויות הגדלת הפאנל הנדרש לצורך המדידה של הרדיו. זה לא מעט כסף אבל בוודאי לא יקר כמו לממן את מלוא המדידה לבד", אומר הבכיר. 

באשר לנתוני הצפייה בדיגיטל, התאגיד ממילא יתקשה למדוד אותם כראוי. עיקר תכני הווידאו של התאגיד משודרים ביוטיוב שבבעלות גוגל, והאחרון לא מאפשר לאף גורם חיצוני לבצע מדידה על הפלטפורמה שלהם. כך שהבעיה שניצבת בפני התאגיד לקבל מספר אחוד של טלוויזיה ודיגיטל תעמוד בעינה בכל צורת מדידה שלא תתבצע כל עוד התכנים שלהם שם.

על-פי בכיר בחברות המדיה, השאלה היא האם הנתונים שהתאגיד יציג באופן עצמאי מצדיקים את מיליוני השקלים שנדרשים כדי להשיג אותם. "הם הולכים להפסיד עשרות מיליונים של כסף ציבורי יקר ובלי שום סיבה אמיתית". בינתיים, עד סוף 2019 התאגיד הוא חלק מוועדת המדרוג, אבל להמשך כבר נחתם הסכם מייסדים חדש, והתאגיד איננו חלק ממנו. 

"עדיין לא הגענו לנקודת האל-חזור", אומר הבכיר, "אבל אם בתאגיד ירצו לחזור אחרי שתתחיל המדידה החדשה, סביר שהם כבר לא יוכלו להחזיק רק יחידה אחת, והם יתבקשו ליישר קו עם קשת ורשת ולשלם יותר". 

עוד כתבות

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעה את ועד הבית ב-21 אלף שקל והפסידה. כמה תשלם על הוצאות?

בית המשפט קבע כי שתי בנותיו של המנוח יירשו את חלקו בחברה המשפחתית, ודחה את התנגדות אחיו לצוואה המאוחרת ● בעלת דירה שתבעה את ועד הבית ושכניה חויבה ב־15 אלף שקל הוצאות משפט ● ובעלי דירה בעכו שתבעו את שכניהם בעקבות נזקי רטיבות מצנרת משותפת נותרו ללא פיצוי, לאחר שלא הוכיחו כי השכנים ידעו על הליקוי ● 3 פסקי דין בשבוע

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אבנר סטפק / צילום: רמי זרנגר

אבנר סטפק: ״כשהמלחמה תיגמר תהיה פה בוננזה״

אבנר סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה במיטב, לא מצטרף לשותפיו בניסיון לממש החזקות בשווי מיליארדים, ומעדיף להישאר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע לא צפויות סנקציות על ישראל "נוסח איראן", למה זו צביעות להשאיר את ג'נסן הואנג מחוץ לאנבידיה, וגם על יחסו לכסף ● האזינו גם בפודקאסט הצוללת

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים לכאורה מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד, ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

יו"ר ועדת ביקורת של נתיבי איילון התפטרה ויוצאת בהאשמות חמורות

במכתב שכתבה יו"ר ועדת הביקורת של נתיבי איילון, עו"ד מיכל סער, היא מאשימה את רשות החברות בכך שלא הכריעה בעניין דוח המעלה חשש לניגוד עניינים של המנכ"לית אורלי שטרן, ומתריעה על שורת נושאים נוספים • סער התפטרה לאחר שרשות החברות סירבה לקבוע הסדר ניגוד עניינים בנוגע ללקוח שלה, שלו התקשרות קודמת עם החברה ● "אינני רואה טעם להיאחז בקרנות המזבח במקום בו מבקשים להשתיקני" • רשות החברות: בוחנת את הסוגיה

מדד הפחד / צילום: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת ai)

מדד הפחד זינק ב־86% בשבוע: מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?

מניות הטכנולוגיה התרסקו, S&P500 רשם שבוע גרוע במיוחד, ומדד הפחד הגיע לשיא של שנה וחצי ● אלא שמחקרים היסטוריים מגלים שדווקא כשהפאניקה בשיאה, התשואות בשנה שלאחר מכן נוטות להיות גבוהות ● האם גם הפעם מדובר בהזדמנות, או שהירידות רק החלו?

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מטוסים חדשים והתרחבות לארה"ב: ישראייר רוצה לשחק במגרש של הגדולות

שיתוף-הפעולה החדש עם אמריקן איירליינס יאפשר לישראייר להציע טיסות המשך לצפון אמריקה וחזרה לישראל גם בשבת ● החברה מרחיבה את צי המטוסים, נכנסת לטיסות ארוכות-טווח ומכוונת ל-3 מיליון נוסעים בשנה הבאה ● אלא שלצד השאיפות, ישראייר סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם הפסדים של עשרות מיליונים. מה יהיה ברבעון השלישי?

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

יוון בוחנת: עסקת נשק בעוד מיליארד אירו עם ישראל

לאחר שחתמה על עסקאות נשק בהיקף של מיליארדי אירו עם ישראל, אתונה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מערכות לוחמה אלקטרונית וטילים ארוכי־טווח, יחד עם הרחבת מרכז האימונים של אלביט ביוון

עומר אדם / צילום: שי פרנקו, ויקיפדיה

סגירה בשבת ומהפכה קולינרית: מה מתכנן עומר אדם לזאפה? | חשיפת גלובס

גלובס חשף בסופ"ש את האימפריה העסקית של עומר אדם, ממנה עולה כי מתוכננת מהפכה דרמטית במועדוני זאפה ● משפחת אדם וארומה מיוזיק מתכננות להפוך את זאפה לכשרה ולסגור את המועדונים בשבת ● על הפרק גם פתיחת סניפים בחיפה ובבאר שבע, מעבר למיקום חדש בתל אביב ומועדון לקוחות בשיתוף דלק ● חשיפת גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

היא הייתה הבורסה הטובה בעולם מתחילת השנה, ואז נפלה 17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?

קניון TLV / צילום: יח''צ

השכירות נשחקת, השיערוך שלילי: קניון TLV עדיין מתקשה להתרומם

כמעט עשור אחרי פתיחתו, קניון TLV שבבעלות רבוע כחול נדל"ן ממשיך להציג ביצועים בעייתיים: התפוסה לא גבוהה בהשוואה לקניונים אחרים, דמי השכירות ירד, והנכס ממשיך לרשום הפסדי שיערוך ● בינתיים מנסה ההנהלה למשוך קהל באמצעות מותגים ומסעדות חדשות, אך הדרך ליעדים שהציבה עוד ארוכה

בניין max / צילום: טלי בוגדנובסקי

מקס ברבעון שיא - רווח נקי של 90 מיליון שקל; "המשק ממשיך להתאושש ממשבר המלחמה"

חברת כרטיסי האשראי בבעלות כלל החזקות רשמה שיא רבעוני של 90 מיליון שקל ברווח הנקי ועקפה את כאל וישראכרט ברווח המנוטרל ● תיק האשראי גדל ב-13% ל-14.6 מיליארד שקל, עם שיעור מחיקות נמוך בחצי מהמתחרות ● המנכ"לית שגית דותן: "גידול של כ-6% בהוצאה הממוצעת בכרטיס"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלן שמזהיר ממשבר חמור מזה של 2008, וזה שדווקא בטוח: העליות בדרך

פיטר שיף מזהיר ממשבר חמור אף מזה של שנת 2008 • מייקל ברי חזר לאזהרות שלו על מניות ה־AI ● ויש מי שדווקא בטוח שהעליות בדרך: כלכלנים מובילים ומשקיעי על מתייחסים למצב בשווקים

מה יעשו המניות הדואליות מחר, והאזהרה למשקיעים: "אל תבטחו בריבאונד"

המניות הדואליות יחזרו לתל אביב בפער ארביטראז' שלילי של 1.5% ● הנאסד"ק חתם את השבוע הגרוע מזה שש שנים ועבר לתשואה שלילית מתחילת השנה ● הפיחות החד בשקל מצמצם משמעותית את הסיכוי להורדת בישראל ● השווקים יצטרכו לצלוח את מדד האינפלציה המועדף על הפד ● וגם: הרף החשוב שה-S&P 500 שבר - והמשמעויות להמשך הדרך ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים: התחדש יבוא הרכב הישיר מסין לישראל דרך תעלת סואץ

הובלת כלי הרכב מסין לישראל חוזרת בהדרגה דרך תעלת סואץ, אחרי שנים שבהן המשלוחים נאלצו להקיף את אפריקה בגלל מתקפות החות'ים ● בקרוב באולמות התצוגה: יבואניות הרכב נערכות להרחיב את פעילותן גם לתחום הרובוטים דמויי האדם ● בשוק הרכב מצטרפים להיצע המקומי דגמים חדשים של BAIC, מאזדה ו-BYD, בהם מכונית פלאג־אין שמחירה מתחיל ב־130 אלף שקל ● השבוע בענף הרכב

מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות? / איור: Shutterstock

קריסה כזו ראינו 10 פעמים ב-40 שנה, מה קרה לשוק המניות לאחר מכן?

ההיסטוריה מלמדת שאחרי ירידה שבועית כה חדה, מגיע תורן של עליות מרשימות ● בכירי בתי ההשקעות וחברות הביטוח חלוקים: מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות?

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

עמוס רגב / צילום: תמר מצפי

העיתונאי והעורך הבכיר עמוס רגב הלך לעולמו

עמוס רגב, העורך המייסד של "ישראל היום" ומי שנמנה עם בכירי העיתונאים בישראל, הלך לעולמו בגיל 75 ● רגב ז"ל, שכיהן בעבר בתפקידי מפתח ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב", הותיר אחריו אישה ושני ילדים ● הלווייתו תיערך ביום שלישי בבית העלמין ירקון