גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקר המדינה מחפש יועץ משפטי; לא דרוש ידע בזכויות אדם

הוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי למבקר המדינה שמינה אנגלמן "העלימה" מתנאי הסף למועמדים לתפקיד את הדרישות לידע וניסיון במשפט בינלאומי ודיני זכויות אדם - תחומים שהמבקר הקודם שפירא העלה על נס במהלך כהונתו

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

איתות נוסף מצדו של מבקר המדינה ונציב התלונות על הציבור, רו"ח מתניהו אנגלמן, שלפיו הוא מתכוון לזנוח את הקו של קודמיו, ובעיקר של המבקר הקודם, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, ולבצע שינויים מרחיקי לכת בעבודת הביקורת שמבצע משרד המבקר.

כך, לפחות, עולה מהדרישות שהציבה ועדת איתור שהקים אנגלמן לתפקיד היועץ המשפטי של המשרד, שמלמדות כי בניגוד למכרז הקודם שהתקיים לתפקיד בשנת 2015, מבחינתם של אנגלמן וועדת האיתור שפועלת מטעמו, ידע במשפט בינלאומי ובדיני זכויות אדם אינם מצרך שנדרש למועמדים לתפקיד היועץ המשפטי במשרד המבקר.

בעקבות עזיבתו של פרופ' יורם רבין, מינוי של המבקר הקודם שפירא, את תפקיד היועץ המשפטי במשרד המבקר, מינה המבקר אנגלמן ועדה שתפקידה לאתר עבורו מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי למבקר המדינה.

בראש הוועדה שמינה אנגלמן עומד שופט בית המשפט העליון (בדימוס) צבי זילברטל, וחברים בה גם אייל גבאי, דלית שטאובר, פרופ' דודי שוורץ ומנכ"ל המשרד החדש ישי וקנין.

אחת ממשימותיה הראשונות של ועדת האיתור שמינה אנגלמן הייתה לקבוע מהם תנאי הסף שבהם צריכים לעמוד המועמדים, ואיזה ניסיון משפטי מומלץ שיהיה להם. לצורך כך התכנסה הוועדה ושמעה גם על ציפיותיו של אנגלמן מהתפקיד. יו"ר הוועדה, השופט זילברטל, גם שוחח עם אנגלמן אישית לפני כינוסה הראשון של הוועדה.

בתחילת החודש פרסמה הוועדה את מודעת האיתור לתפקיד, ובה פירטה את תנאי הכשירות הנדרשים לתפקיד. למעט מספר שינויים קטנים אך מהותיים מאוד, המודעה שפרסמה ועדת האיתור זהה כמעט לחלוטין, מעין "העתק-הדבק", למודעה שפרסמה לפני כארבע שנים ועדת האיתור הקודמת לתפקיד, בזמן הליך האיתור לתפקיד שקיים המבקר שפירא.

על רקע זה, בולטים עוד יותר ההבדלים הקטנים אך המשמעותיים והמהותיים בין הנוסחים של שתי המודעות, שמלמדים כנראה גם על הגישה החדשה שמביא עמו אנגלמן למשרד המבקר ומתיחת הפנים שבכוונתו לבצע במשרד.

כך, בעוד שבמודעה שפורסמה בתקופתו של שפירא נכתב כי רצוי שלמועמדים לתפקיד יהיו הכישורים, הידע והניסיון בתחומי המשפט הבינלאומי ודיני זכויות אדם - במודעה שפרסמה ועדת האיתור בתחילת החודש הנוכחי נעלמו כליל דרישות אלה.

הבדל מהותי נוסף בין המודעות, הוא שבעוד שבמודעה שפרסמה ועדת האיתור שמינה שפירא נכתב כי אחד מהכישורים הרצויים למועמדים בתפקיד הוא ידע וניסיון בתחומי המשפט הפלילי - במודעה שפרסמה ועדת האיתור שמינה אנגלמן נעלמה לחלוטין גם דרישה זו, אם כי היא עדיין מופיעה בשאלון שאותו נדרשים המועמדים למלא.

לצד זאת, ועדת האיתור שמינה אנגלמן הוסיפה דרישה נוספת, שלא הופיעה קודם לכן - ידע בדיני מכרזים, וכן דרישה אמורפית וכללית, שלפיה רצוי כי למועמדים יהיה ידע גם ב"תחומי משפט נוספים". בנוסף, הוועדה את שינתה הדרישות לתפקיד כשקבעה כי תואר שני במשפטים הוא יתרון, ולא חובה.

ביחס ליתר הרכיבים שפרסמה ועדת האיתור הנוכחית בנוגע לתפקיד לא ניכר שינוי כלשהו. השינוי בנוסח של המודעה שפרסמה ועדת האיתור שמינה אנגלמן לתפקיד היועמ"ש, חלחל גם לשאלון שאותו נדרש למלא כל מועמד לתפקיד. בעוד שבטופס שנדרשו למלא המועמדים לתפקיד בתקופתו של שפירא הם התבקשו לפרט באופן ספציפי את הניסיון הרלוונטי שלהם בדיני זכויות האדם והמשפט הבינלאומי - בטפסים שהפיצה ועדת האיתור הנוכחית לא מופיעה כל דרישה כזאת.

היועץ המשפטי שימנה אנלגמן במקום רבין יהיה היועץ המשפטי השלישי שיוחלף במשרד מבקר המדינה במהלך 20 השנה האחרונות. לפני רבין, שכיהן בתפקידו כשלוש שנים וחצי, כיהנה בתפקיד מאז 2001 עו"ד נורית ישראלי.

הדרישה לידע בדין הבינלאומי ובדיני זכויות האדם שהופיעה במכרז לתפקיד היועמ"ש במשרד המבקר שפורסם בתקופת שפירא, לא נותרה על הנייר בלבד, והתבררה כדרישה מהותית וקרדינלית לתפקיד.

כך, למשל, בסופו של תהליך עומק שהתבצע במשרד המבקר, הכריזו במשרד המבקר כי המבקר רואה עצמו כגורם המתאים ביותר לשמש בתור נציב זכויות האדם בישראל, במהלך שגרר ביקורת קשה מצד חוגי הימין. לכן, ההערכות הן שהשינויים הקטנים אך המהותיים בין שתי המודעות והטפסים שאותם נדרשים המועמדים למלא, מלמדים על הדגשים שמתכוון לשים אנגלמן בביקורות שייצאו תחת ידיו בשבע השנים הקרובות, ובעיקר על הנושאים שעליהם הוא מבקש שלא לשים לדגש.

בספטמבר הציג אנגלמן, שזכה לביקורת על השינויים שהוא מבצע בעבודת מוסד במבקר, את "הרפורמה לביקורת בונה". רפורמה זו כוללת התמקדות בנושאי ביקורת בעלי אופי חברתי, שילוב ביקורות פתע (למשל במוקדי שירות וקבלת קהל), שימוש נרחב בכלי ביקורת משלימים מעבר לעיון במסמכי מקור ותשאול בעלי תפקידים כמו שאלונים לציבור, סקרים, מדגמים ותצפיות ועוד.

ממשרד המבקר נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען בכתבה, מבקר המדינה כלל לא היה מעורב בגיבוש הקריטריונים למועמדות לתפקיד היועמ"ש של המשרד. ועדת האיתור בראשות כבוד שופט העליון בדימוס צבי זילברטל היא ועדה עצמאית, וחבריה קבעו את הקריטריונים כפי שמצאו לנכון, מתוך ראייה רחבה של רצון לבחון מרב מועמדים פוטנציאלים, וזאת לאחר ששמעו ארוכות מפי יועמ"ש המשרד היוצא, פרופ יורם רבין, על התפקיד. הוועדה אף הציבה תנאי סף לכשירות להתמנות כשופט בית משפט מחוזי. יודגש כי המבקר אנגלמן חרת על דגלו את קידום הביקורת החברתית בדגש על התבוננות הביקורת בעיני הציבור, אוכלוסיות ראויות לקידום ומיקוד בפריפריה. למותר לציין כי השוואות בינלאומיות הן כלי מרכזי בטיוב עבודת הביקורת". 

עוד כתבות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים