אילון מאסק, מייסד טסלה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בשבוע שעבר רכש איש העסקים אלון מאסק מיליון עצים ושינה את כינויו בטוויטר ל"טריליון". זמן קצר לאחר מכן, אנשי עסקים נוספים פתחו את הארנק וביצעו רכישה דומה וכך הצטרפו ליוזמה אזרחית שמכה גלים ברשת. כמה חודשים אחורה, השיג כוכב היוטיוב ג'ימי דונלדסון, הידוע בכינוי הרשת שלו "מיסטר ביסט", את העוקב ה-20 מיליון שלו, ותהה כיצד ראוי לחגוג את ההישג. כשאחד הגולשים הציע לו לשתול 20 מיליון עצים, אחד תמורת כל עוקב, ובכך לסייע למאבק במשבר האקלים - הוא לא היסס ויצא לדרך. יחד עם מובילי דעה וכ-600 כוכבי יוטיוב הוא ייסד את יוזמת #TeamTrees, המבקשת לגייס מהציבור 20 מיליון דולר עד סוף השנה האזרחית, לטובת שתילה של 20 מיליון עצים ברחבי העולם עד שנת 2022. בחלוף שבוע בלבד, גייס המיזם יותר מ-12 מיליון דולר. היוטיוברים שמניעים את המהלך התחייבו לתרום למיזם גם את כל ההכנסות מהפרסומות של הסרטונים המוקדשים לפרויקט.
אילון מאסק, הבעלים של טסלה, הוא אמנם איש העסקים המוכר ביותר שתרם מהונו למיזם, אך הוא לא היחיד. אליו הצטרפו מנכ"ל חברת המסחר האלקטרוני שופיפיי, טובי לוטקה, שאיתגר את מאסק ותרם מיליון ואחד דולרים - ומיד אחריו המנהל הטכנולוגי של שופיפיי, ג'ין מיקל מיהוקס, גיהץ את כרטיס האשראי הפרטי שלו על סכום של 100,100 אלף דולר. שופיפיי, אגב, הצטרפו לחגיגת התרומות גם כן בשל המלצת הגולשים; בסופ"ש האחרון פתחה החברה את החנות המיליון שנפתחה על גבי הפלטפורמה שלה. כשמנכ"ל החברה שאל בטוויטר איך לחגוג את ההישג, הציעו לו הגולשים להצטרף ל-TeamTrees, והוא נענה להצעה בשמחה, והקפיד כמובן לתרום דולר אחד יותר מאילון מאסק.
סוזן ווצ'יסקי, מנכ"לית יוטיוב, תרמה למיזם 200 אלף דולר, והצטלמה יחד עם דונלדסון כשהיא נוטעת עץ בחצר ביתה. מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסיי, תרם 350 אלף דולר, המפיק המוזיקלי אלן ווקר תרם 100,001 דולר - ומיד אחריו תרם דונלדסון עצמו 200,002 דולר. ענקית הסלולר "וירזון" תרמה בשם מחלקת האחריות התאגידית שלה 100 אלף דולר, וחברת הפיתוח הנדל"ני ELF Development תרמה 200 אלף דולר.
לא בכדי מתייחס דונלדסון למיזם כ"פרויקט הגדול ביותר שלו אי פעם". מלבד היעד השאפתני, המשימה שנטל על כתפיו עשויה להיות השפעה אמיתית על משבר האקלים הגלובלי. נטיעת עצים איננה פתרון קסם, אך לפי מחקרים היא בהחלט אחד הפתרונות הזולים והפשוטים ליישום לשם התמודדות עם המשבר. אף שהיערות עדיין מכסים כ-30% משטח השטח בעולם, הם נעלמים בקצב מדאיג. בין השנים 1990 ל-2016 איבד העולם 1.3 מיליון קמ"ר של כיסוי יער, לפי הבנק העולמי - שטח גדול יותר מדרום אפריקה. מאז שבני האדם החלו לברא יערות, 46% מהעצים בעולם נכרתו, לפי מחקר שפורסם בכתב העת Nature ב-2015.
בשעה שבה כורתים עוד ועוד עצים, יערות האמזונס עולים באש, שריפות ענק משתוללות בקליפורניה ומכלות דונמים רבים של יער, ולאחר קיץ של שריפות ביערות עד באפריקה, באסיה ובערבות סיביר, חוקרים טוענים כי מאמץ ייעור גלובלי על 1.7 מיליארד דונם של קרקע עלול ללכוד עד 25% מהפחמן הדו חמצני באטמוספרה, ובסך הכול יש לנטוע טריליון עצים ברחבי העולם. בזמן שבני האדם מגבירים את פליטות הפחמן ופוגעים בכדור הארץ, עצים סופחים פחמן מן האוויר, לוכדים מזהמים כמו חנקן דו חמצני ומזהמים הנפלטים מתחבורה, ומאטים אקטיבית את החרפת המשבר. עץ אחד מנקה, מסנן ומטהר 100 אלף מ"ק אוויר מזוהם מדי שנה, מייצר 700 ק"ג חמצן, וקולט 20 טון פחמן דו-חמצני. עץ אחד מסייע להורדת הטמפרטורה בסביבתו בקיץ עד 4 מעלות, ומערכת שורשים של עצים בוגרים עשויה להיות גורם ממתן באופן משמעותי ברעידות אדמה. עצים גם משמשים בית לבעלי חיים רבים: עץ אלון בוגר אחד, למשל, יכול לשמש בית ל-500 מינים שונים של בעלי חיים. בעידן של הכחדת מינים המונית, המתרחשת בין היתר בשל צמצום שטחי המחיה של בעלי החיים לטובת פעילות אנושית, שתילת של עצים מספקת לא רק הגנה לבני האדם, אלא גם בית וביטחון לבעלי חיים.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי נטיעה של עצים חדשים וצעירים אינה יכולה להחליף עצים בוגרים קיימים, שחשיבותם עבור המערכות האקולוגיות היא קריטית. נטיעה רחבת היקף של עצים חייבת להיעשות תוך תכנון קפדני ובחינה של התאמתם למערכות האקולוגיות הקיימות. המיזם של דונלדסון פועל יחד עם עמותת Arbor Day, המתמחה בשתילת עצים, כדי להתאים את "העץ הנכון למקום הנכון".