תחנת חניה והטענה של BIRD ברמת גן / צילום: POWER MOBILITY
לקראת שינוי במודל? חברות הקורקינטים השיתופיים החלו לפעול באמצעות תחנות הטענה בעמדות חניה: בירד הציבה שלוש עמדות בתל-אביב וברמת גן. זהו מהלך ראשון מסוגו של החברה הפועלת בזירה הבינלאומית, שבחרה בשוק הישראלי ליישומו.
הרוכבים מחברים את הקורקינטים לטעינה בחנייה ייעודית הכוללת 6-8 עמדות טעינה בתום הרכיבה. בשלב זה פרוסות שלוש עמדות: עמדה אחת ממוקמת ברחוב בוגרשוב, השנייה בדיזנגוף והשלישית ברמת גן. יש להניח שפריסת עמדות כאלה יחליפו את עבודת "הצפרים" של בירד, כלומר אוספי הקורקינטים שמקבלים תשלום עבור כל טעינה (כ-25 שקל לטעינה). בבירד אגב מציינים כי "אין כוונה להוריד את עבודת הצפרים או להפחית אותה אלא שהתחנות תעבודנה במקביל". העמדות ממוקמות בשטח של בתי עסק שמתוגמלים על הצבת העמדות לנוכח התנגדות העירייה להצבת העמדות בשטחים ציבוריים.
בשעה שבבירד מדובר בפיילוט, כפי שפורסם אתמול (ב') באתר "גלובס", חברת הקורקינטים השיתופיים הישראלית ליאו עברה לעבוד במודל המבוסס על תחנות טעינה בלבד. החברה, שפרסה קורקינטים בים המלח ובאילת, מציעה תחנות טעינה בבתי מלון ובחברות, כשהרכיבה מתחילה ומסתיימת באחת מהתחנות. לפי כפיר בן שושן, מבעלי ליאו, החברה נכוותה בתל-אביב. "התחלנו עם 600 קורקינטים ונשארנו עם 100. חווינו ונדליזם וגניבות ברמה שלא תיארנו", כך אמר ל"גלובס".
בתוך כך, עיריית תל-אביב הודיעה היום (ג') לשלוש חברות הקורקינטים הפועלות בתחומה, בירד, ליים ו-ווינד, כי עד ל-15 בדצמבר עליהן להצמיד לכלים שלהן (כ-2,500 לכל אחת מהחברות) מספרי זיהוי. מספרי הזיהוי הללו יאפשרו לציבור לשגר לעירייה צילומים של כלים שמפריעים במרחב הציבורי במטרה להטיל קנסות על המשתמשים. מספרי הזיהוי יוצמדו לצד האחורי של הכלי באופן שייבדל בין שלוש הספקיות בפורמט שהעירייה מכתיבה מראש. בליים, בבירד ובוויינד העדיפו שלא להגיב לנושא.
עוד דורשת העירייה כי מ-31.1.20 כל חברה תעביר לה דיווח חודשי (ללא זיהוי המשתמשים) בכל הנוגע לדיווח באירועים שהועברו לטיפולם. כבר היום אוספת העירייה מאות כלים מדי יום המפריעים לטענתה למרחב הציבורי. כל כלי כזה משוחרר ממחסני העירייה בתמורה ל-63 שקל.