אוטובוס של חברת דן / צילום: תמר מצפי
"מדינה מפותחת איננה מקום שבו לעניים יש מכונית, אלא כזו שבה שהעשירים משתמשים בתחבורה הציבורית", גורס ציטוט של אנריקו פנלוסה, מי שהיה ראש עיריית בוגוטה (קולומביה), ויישם בסוף שנות ה-90 מהפך תחבורתי בעירו. פנלוסה הגשים את חזון מערכת התחבורה הציבורית היעילה כמפתח לצדק חברתי ולקיום חברה שבה יש מקום ואפשרות שווה לכול.
אחד החסמים המרכזיים לפיתוח מערכת כזו בישראל הוא שהתחבורה הציבורית אינה פעילה בסופי-שבוע ובחגים. הביקוש לא מסתיים בכניסת השבת, ודאי לא במטרופולין של כ-מיליון תושבים. לכולנו מגיע לבלות בים, בהופעה, לבקר הורים או נכדים שגרים במרחקי נסיעה, ולא עלינו גם חולים (לרבות מי שחש ברע ונזקק לרופא). וישנם עובדים בשבתות שזקוקים לתחבורה ציבורית כדי להתפרנס.
הסיבות להשבתת התחבורה מוכרות: סחטנות פוליטית בשם סטטוס-קוו ארכאי שאינו הולם למציאות היום. לפי סקרים של "עמותת חדו"ש" ושל עיריית תל-אביב, 72%-73% מהציבור תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית (תח"צ) בסופ"שים, מלאה או חלקית. אפילו בקרב הדתיים קיים רוב של 52%.
ממשלה וכנסת מתפקדות אין כבר כשנה, וגם כשיש הן פועלות נגד הרוב: לפני כשנה נפלה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כית יעל גרמן למתן עצמאות לרשויות המקומיות להפעיל תחבורה ציבורית בשטחן בימי מנוחה. כעת ברור שלא ניתן להתעלם עוד מהמספרים, וחובה לפעול ברשויות המקומיות. רון קובי התחיל עם זה בטבריה, כרמל שאמה ברמת-גן, יוזמות נוספות קמו בראשון לציון, במודיעין ובערים נוספות, ואלו הניצנים.
התוכנית להפעלת תחבורה עירונית-מטרופולינית בשבת שמובילה עיריית תל-אביב-יפו, בשיתוף עם הערים הסמוכות, אינה דומה ליוזמות המבורכות הללו. היא יוצרת מציאות חדשה, תוך קביעת עובדות בשטח שמהן אי-אפשר יהיה לחזור לאחור. לא מדובר בעוד קו לים או למוקדי הבילוי, אלא במערך קווים שפועל לאורך כל השעות שבהן מושבתת התחבורה הציבורית, בתדירות של 30-20 דקות, ואפשרות להתרחב בעתיד לכל מקום שיתעורר אליו ביקוש.
וזה יתרון גדול של התוכנית - אדפטיביות והתאמה לצורכי התושבים. הקווים בנויים כרשת עם נקודות השקה ביניהם, בדרך שתאפשר החלפת קווים. תהיה אפשרות למדוד את ההצלחה, להתגמש בהתאם לצורך, ולבצע שינויים תוך כדי תנועה. הרפורמה במוניות השירות היא חיובית, אולם עדיין משאירה "חורים", ופועלת כרגע באופן חלקי. חלק מהמכרזים טרם יצאו לדרך, ולאור הצפי לביצוע עבודות תשתית בעיר וההחמרה באכיפת החניה, אנחנו מחויבים לספק לתושבים פתרונות כאן ועכשיו.
נציין, שאין הכוונה להתחרות בקווי השירות. במקומות שבהם עובדות המוניות לא יפעל המערך החדש; ובמקום שאליו הן ייכנסו נפנה להן את הדרך ונסיט את התשומות למקומות שבהם אין עדיין מענה. גם סוגיית המימון עתידה להיפתר בעזרת שיתוף פעולה בין כל הערים, כך שכל עיר תממן רק הדלתא (חלקה) של המסלול העובר בתחומה, וכך העלות תתחלק באופן הוגן ופרופורציונלי. הציבור ייהנה בשלב הראשון גם מנסיעה חינמית עקב המגבלה בחוק על הרשויות, לגבות תשלום.
חשוב לומר, שאין בכך עשיית "דווקא". להיפך: מתן שירות חיוני לתושבי המטרופולין, כזה שיש רוב גדול שזקוק לו, תוך שמירה על הצביון העירוני, כפי שבתי עסק פתוחים בחלקם בשבת, בהתאם לחוק המרכולים. השינוי הגדול יהיה בהגשמת חזונו של פנלוסה, בכך שתושב תל-אביב, גם בעל רכב יבחר לנסוע ל"שבתרבות" בתיאטרון גבעתיים בלי לצרוך נסיעה וחניה.
הכותבת היא סגנית ראש עיריית תל-אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה